הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 43056-04-16

בפני
כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

עותר

עלי חוג'יראת ת.ז. X368 76837
ע"י ב"כ עוה"ד ג'ורג' שחאדה

נגד

משיב

משרד התחבורה/אגף הרישוי
ע"י פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

פסק דין

1. לפניי עתירה מנהלית, במסגרתה מבוקש להורות למשיב להנפיק לעותר רישיון נהיגה, מבלי שיידרש לעבור מבחן נהיגה, עיוני או מעשי.

2. המשיב סירב לבקשתו של העותר, מחמת הגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה של העותר בלשכת ההוצאה לפועל, אשר הוסרו לאחר עבור למעלה משנה.

אין חולק, שכל תיקי ההוצל"פ נגדו, נסגרו לפני למעלה משנה וכל הליכי ההוצל"פ נגד העותר בוטלו.

העותר טוען שהוא כלל לא ידע על הטלת הגבלות, כאמור וכי הדבר נודע לו רק לאחר שתוקף רישיון הנהיגה שהיה ברשותו פג ביום 19.4.16 והוא לא קיבל רישיון חדש. רק משפנה למשיב התברר לו, כי בשל הגבלות שהוטלו עליו בהוצל"פ, הוא לא יוכל לקבל רישיון, אלא לאחר שיעבור מבחן עיוני ומעשי.

לטענתו, כלל לא בוצעה לו המצאה של ההגבלות על רישיונו ולא נמסרה לו הודעה על כוונה להטילן, בטרם הוטלו ולכן הן בטלות מעיקרן.

3. העותר טוען, כי מאחר שהוא לא ידע על ההגבלות, הוא נהג בכל התקופה עד לחודש אפריל 2016 וכי "בכל הביקורות שהיו מטעם משטרת ישראל, מעולם לא הוטל כל דופי ברישיון הנהיגה שלו ומסמכיו נמצאו תמיד תקינים". העותר מציין, כי לאור כך שהוא נהג כל העת, לא מתקיים הטעם לדרישה כי יעבור מבחנים, שכן דרישה זו נחוצה רק כלפי מי שלא נהג במשך שנה ולא כלפי מי שנוהג כדבר שבשגרה.

בנוסף נטען, כי למשיב שיקול דעת אם לחדש את רישיון הנהיגה, אך המשיב אינו מקיים דיון יסודי בפניות הציבור אליו, אלא מסרב לכל הפניות, בניגוד להלכה הפסוקה. נטען, כי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, על המשיב להפעיל שיקול דעת זה ולבטל את דרישתו.

4. המשיב טוען, כי ביום 5.10.10 הוטלה הגבלה על רישיונו של העותר וכי היא הוסרה רק ביום 27.5.15, לאחר שחלפו יותר משלוש שנים מהיום בו הוטלה.

לתשובת המשיב צורפה החלטה שניתנה על ידי כבוד רשם ההוצל"פ, רביע ג'באלי, מיום 8.8.10, לפיה הוטלה על רישיונו של העותר הגבלת רישיון נהיגה (נספח ב' לתשובה) , לפי בקשת הזוכה מיום 4.8.10.

ב"כ העותר הגיש, גם הוא, רשימת הגבלות לחייב (העותר) ( ע/3), שהוצאה מתיק ההוצל"פ, ממנה עולה שהוטלו הגבלות על רישיונו של העותר, בתאריכים 5.10.10 (שבוטלה ביום 1.3.15); 1.3.12 (שבוטלה ביום 7.1.15); 17.6.12 (שבוטלה ביום 27.5.15).

5. ביום 14.10.10 (בטרם בוטלה הגבלה כלשהי מההגבלות האמורות לעיל), התקיימה לעותר חקירת יכולת בפני כבוד רשם ההוצל"פ, מסבאח קבאני, לאחר שהעותר הובא בפניו על פי פקודת מאסר/צו הבאה. בהמשך לכך, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון (צורף כנספח ה' לתשובת המשיב), הכריז הרשם קבאני על העותר כחייב מ וגבל באמצעים, הורה על איחוד תיקיו של העותר וחייב אותו בתשלום חודשי בסך של 500 ₪ , החל מיום 25.12.10 ובכל 25 לחודש שלאחריו.

עוד קבע כבוד הרשם קבאני , כי "מהיום וכל עוד עומד החייב בתשלומיו, יושהו ויבוטלו נגדו הליכי הבאה, מאסר, עיקול משכורת, עיקול חשבון העו"ש, הגבלות, למעט הנובעים מעצם ההגבלה וכן הליכי הוצאת מעוקלים מביתו ..." (להלן: "החלטת הרשם קבאני") (ההדגשה איננה במקור).

6. בדיון בעתירה, שהתקיים בפניי ביום 9.5.16, אפשרתי לעותר להמציא מסמכים נוספים ובכלל זה - דפי חשבון מתיק ההוצל"פ, על מנת לבחון האם עמד העותר בתשלומים, שהרי - אם עמד בתשלומים, מושהות ההגבלות (ובכללן ההגבלה על רישיון נהיגה).

עיון בדפי החשבון שהוגשו על ידי העותר (ע/2) מעלה, כי צורפו דפי חשבון רק מיום 31.7.12. העותר לא הראה, אפוא, שהוא אמנם עמד בתשלומים בהם היה עליו לעמוד לפי החלטת כבוד הרשם קבאני, על מנת שיעוכבו ההגבלות ובכללן, כמובן - ההגבלה על רישיון הנהיגה, שהוטלה ביום 5.10.10 .

למעשה, מהחלטה שניתנה על ידי כבוד רשמת ההוצל"פ מחאג'נה קרמאן איה, ביום 31.7.12 עולה, כי העותר לא עמד בתשלומים, שהוטלו עליו בהחלטת כבוד הרשם קבאני וכי תיק האיחוד פוזר. החלטת כבוד הרשמת "פ מחאג'נה קרמאן איה, ניתנה בבקשת העותר לאחד מחדש את תיקיו ולהכריז עלי ו מוגבל באמצעים, לאחר שהוא הפקיד ערבון בסך 4,000 ₪ , בהתאם להחלטה קודמת.

מאז החלטת כבוד הרשמת מחאג'נה קרמאן איה ועד לחודש ספטמבר 2014, עמד העותר בתשלומים שנקבעו בהחלטתה ובסופו של דבר, כאמור לעיל, נסגרו כל תיקי ההוצל"פ נגדו.

7. דין העתירה להתקבל, מאחר שלא מולאו תנאי התקנות לכניסת ההגבלות לתוקף, שכן לא הוכח שהודעות על ההגבלות נשלחו לעותר. ודוקו: המשיב אינו צריך להוכיח שההודעה על הגבלת רישיון נהיגה התקבלה אצל החייב ודי שיוכיח שהיא נשלחה אליו. משהוכיח זאת - קמה חזקת מסירה (אשר החייב יכול לסתור אותה).

העותר טוען שהוא לא קיבל כל הודעה ולא ידע, כלל, על הגבלת רישיון הנהיגה שלו. בתשובת המשיב לא מצאתי מסמך כלשהו ממנו ניתן ללמוד שנשלחו אל העותר הודעות על ההגבלות הנ"ל.

לתשובת המשיב צורפו מסמכים המעידים על ביצוע שתי מסירות של אזהרות בתיק הוצל"פ. מסירה אחת בוצעה ביום 11.2.10 והאחרת בוצעה ביום 25.1.10 (נספחים ג' ו- ד' לתשובה). ודוקו: מדובר במסירת אזהרות בתיקי הוצל"פ ולא במסירה הודעות על הגבלות שהוטלו.

8. על פי תקנה 24(א) ל תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "התקנות"), הודעה בדבר הגבלה (על פי סעיף 66ג' ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967), מומצאת לחייב "... בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין, [...] ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדאר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת".

על פי תקנה 24(ב) לתקנות: " נשלח כתב בדואר, בדואר רשום, או בדואר רשום עם אישור מסירה, יראוהו כאילו הומצא כדין ביום השישי שלאחר משלוחו, אף אם הנמען נמנע או סירב לקבלו, והערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר, בדבר ההימנעות או הסירוב, ישמשו ראיה לאמיתותם".

הנה כי כן, אין חובה לשלוח לחייב הודעה על הגבלה שהוטל, בדואר רשום דווקא וניתן לשלחה בדואר רגיל, וככל שכך נעשה, קמה חזקה שהחייב קיבל את ההודעה.

אלא, שבענייננו, לא הוגש כל מסמך שיש בו כדי להעיד, שההגבלות נשלחו את העותר, אף לא בדואר רגיל בלבד. בהעדר הוכחה שההגבלות נשלחו, לא קמה חזקת מסירה.

9. המשיב טוען, שמאחר שהעותר פעל בתיקי ההוצל"פ והגיש בהם בקשות, מתקיימת לא רק חזקת המסירה, אלא גם חזקת הידיעה.

לא אוכל לקבל טענה זו, מאחר שתנאי לכניסת הגבלה לתוקף הוא, כאמור, שליחת הודעה לחייב, כאמור בתקנה 66ג' לתקנות, הקובעת:

"(א) לא תיכנס הגבלה לפי פרק זה לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
(ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל...".

משלא הוכח שההודעה על ההגבלות נשלחה אל העותר, כאמור בתקנה 66ג(א), לא נכנסו ההגבל ות לתוקף ובוודאי שלא קמה חזקת המסירה, האמורה בתקנה 24(ב) לתקנות.

10. בנסיבות אלה גם לא ניתן לקבוע, כי חזקת הידיעה קמה מכוח כך שהעותר הגיש בקשות שונות לתיקי ההוצל"פ. תמיכה לטענת העותר לפיה הוא כלל לא ידע על ההגבלות, ניתן למצוא בעובדה שעל אף שהוא פעל לביטול הליכי ההוצל"פ נגדו, הוא לא פעל במאום לביטול ההגבלה על רישיונו (כפי שמציין המשיב עצמו בתשובתו).

אציין עוד, כי גם מהחלטת כבוד הרשם קבאני לא ניתן ללמוד שקיימת נגד העותר הגבלה על רישיון הנהיגה, שכן ההחלטה מציינת "הגבלות", ולא הגבלה על רישיון נהיגה, דווקא. גם שאר ההחלטות שניתנו לאחר מכן, אינן מזכירות הגבלה על רישיון נהיגה.

11. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת, כי ההגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה של העותר חסרות תוקף וכי היה על המשיב להתעלם מהן, כליל.

לפיכך אני מורה למשיב להנפיק לעותר רישיון נהיגה, כאילו ההגבלות לא הוטלו כלל וללא צורך במבחן מעשי או עיוני.

המשיב ישלם לעותר את אגרת העתירה ובנוסף - שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' סיוון תשע"ו, 12 יוני 2016, בהעדר הצדדים.