הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 36783-05-18

בפני
כבוד ה שופטת ברכה בר-זיו

העותר:

אורי גולדברגר

נגד

המשיבים:

1.מועצה מקומית שלומי (ניתן פסק דין)
ע"י ב"כ עוה"ד אושרי שלוש ואח'

2.ועדה מקומית לתכנון ובניה מעלה הגליל
ע"י ב"כ עוה"ד ענת באור-פרל ואח'

3.חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ו' אבו מערוף ואח'

פסק דין

העותר הגיש עתירה למתן צו המורה לחברת החשמל (המשיבה 3) להסיר מפגע בטיחותי ולמועצה המקומית שלומי (המשיבה 1) (להלן: "המועצה") להימנע מביצוע עיקולים בגין חוב ארנונה בגין הבית ברחוב אחיהוד 23א בשלומי (להלן: "הבית"). הבית נבנה בהתאם להיתר בניה שניתן לעותר על ידי הועדה לתכנון ובניה גליל מרכזי. בשנת 1996 הועבר הישוב שלומי למרחב התכנון של של הועדה המקומית לתכנון ובניה מעלה הגליל (המשיבה 2) (להלן: "הועדה").

עם סיום בניית הבית הגיש העותר בקשה לחיבור הבית לרשת החשמל. בתגובה נענה העותר כי עליו לשלם לחברת החשמל סך של 60,000 ₪ בעבור העתקת עמוד מתח גבוה ולהרחיק את כבלי החשמל העוברים בקרבת הבית – אחרת לא יחובר הבית לרשת החשמל.

בעתירתו טען העותר כי עשה את כל הנדרש לשם קבלת האישורים והיתר הבניה, עובר לבניית הבית, וככל שחברת חשמל סבורה כי קיים מפגע בטיחותי עקב קרבת הבית לעמוד ולכבלי החשמל, עליה לפעול להסרת המפגע.

כמו כן טוען העותר כי חויב בארנונה על הבית והוטלו עיקולים על חשבונו, למרות שאינו גר בבית , שאל מחובר לרשת החשמל.

המועצה טענה כי הוצאת היתר בניה או הנפקת טופס 4 אינם בסמכותה אלא בסמכות הועדה. כמו כן טענה כי העותר לא הגיש ערר על החיוב בארנונה ואף השתהה בהגשת העתירה, למרות שחלפו למעלה משנתיים מהמועד בו נדרש העותר לשלם ארנונה.

המועצה טענה גם כי לעותר אין עילה כנגדה ויש למחוק את העתירה על הסף.

חברת החשמל טענה כי העותר פעל שלא כדין וקיבל היתר בניה במרמה ובחוסר ניקיון כפיים, וכי הוא מנסה לעשות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט, תוך שהוא מטענה ומסלף את העובדות. חברת החשמל טענה כי העותר קיבל את היתר הבניה בדיעבד ודינו להתבטל בשל העובדה שהבית סוטה מהוראות תכנית המתאר.

חברת החשמל טענה כי ניסתה במשך השנים להגיע להבנה עם העותר לשם טיפול במפגע שנותר אך העותר לא שיתף עימה פעולה .

חברת החשמל טענה כי הבית נבנה שלא כדין, בניגוד להוראות התב"ע בכל הנוגע לאיסור בניה בקרבת קווי מתח חשמל עיליים , לשם שמירה על מרחקי הבטיחות הנדרשים.

חברת החשמל טענה כי העתירה הוגשה בשיהוי רב לאחר שבנית הבית הסתיימה עוד השנת 1996 וכי כבר בשנת 2007 נדחתה עתירה קודמת שהגיש העותר עקב שיהוי בהגשתה.

הועדה טענה כי ביום 2.10.94 ניתן לעותר היתר בניה, כאשר הבית היה אמור להיות מרוחק כ- 2 מ' מקו מתח גבוה, וזאת לכאורה, בסטיה מהתכנית. ההיתר ניתן על ידי הועדה המקומית גליל מרכזי ולא על ידי הועדה (המשיבה 2) מאחר ורק בשנת 1996 הועבר הישוב שלומי למרחב התכנון של הועדה.

במהלך שנת 2000 הגיש העותר בקשה למתן לגליזציה לקומה נוספת בבית ובשנת 2001 ניתן לעותר היתר בניה .

הועדה טענה כי בימ"ש זה כלל אינו מוסמך לדון בעתירה שהסעד בה הוא כספי בלבד וכי לא ניתנה על ידה כל החלטה עליה משיג העותר. גם הועדה טענה כי העתירה הוגשה בשיהוי כבד ביותר ועוד הוסיפה כי ההיתר המקורי לא ניתן על ידה.

דיון

כבר בישיבה הראשונה הפניתי תשומת ליבו של ב"כ העותר לטענות על ב"כ המשיבים כי העתירה הוגשה בשיהוי רב ביותר. ב"כ העותר התייחס בתשובתו רק לעיקולים שהושתו עליו עקב חיובו בארנונה.

נושא העיקולים הוסדר בין העותר והמועצה במישרין ואכן העתירה נגד המועצה נדחתה בפסק דין מיום 4.4.19.

ביחסים בין העותר ובין המשיבים האחרים עומדת בעינה טענתם כי העתירה הוגשה בשיהוי ואין מנוס מדחיית העתירה מטעם זה , שהרי אין חולק כי בניית הבית הסתיימה עוד בשנת 1996 וכבר בשנה זו נדחתה בקשת העותר לחיבור ביתו לרשת החשמל.

בשנת 2006 העותר גם הגיש תביעה לצו עשה שיורה לחברת חשמל לחבר את הבית לרשת החשמל ( ת.א 4310-11-06) וכבר אז נדחתה תביעתו, בין היתר, עקב השיהוי בהגשתה , כאשר מאז ועד היום חלפו למעלה מ- 12 שנים נוספות.

בפסק הדין בת.א. 4310-11-06 גם ציין בית המשפט כי המחלוקת בין הצדדים הינה כספית גרידא – מי ישא בעלות העתקת עמוד החשמל ממקומו סמוך לבית.

גם אני סבורה כי מדובר בסכסוך כספי , שככל שיהיה מקום לבררו , הפורום המתאים הינו בית המשפט האזרחי, שהרי חברת חשמל טוענת כי העותר בנה את ביתו בסטיה מהיתר ובקרבה לעמוד החשמל, שהיה במקום עוד לפני בניית הבית , וכן טענה כי העותר הטעה את הועדה המקומית באשר למיקום הבית יחסית לעמוד הנ"ל . כל אלה טענות עובדתיות הטעונות בירור ווערכאה זו אינה הפורום המתאים לבירור שכזה.

לפיכך , אני מורה על מחיקת העתירה.

בנסיבות – איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים (לעותר יש לשלוח את פסק הדין בדואר רשום כיון שאינו מיוצג).
ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ט, 20 יוני 2019, בהעדר הצדדים.