הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 31320-01-19

בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא

העותרות

  1. עמותת שומרי בית
  2. מועצה אזורית מגידו
  3. מועצה מקומית קריית טבעון
  4. מועצה מקומית חוף השרון
  5. מועצה מקומית חוף הכרמל
  6. מועצה מקומית בינימינה - גבעת עדה
  7. מועצה אזורית עמק חפר
  8. מועצת יוקנעם עלית
  9. מועצה מקומית פרדס חנה

ע"י עו"ד א' בראף-שניר

נגד

המשיבים

1. מדינת ישראל - רשות רישוי למתקני גז חיפה
ע"י עו"ד ע' קורן מפרקליטות מחוז חיפה- אזרחי
2. נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד
ע"י ב"כ עוה"ד י' קהת

החלטה

1. לפני כעשור התגלה במימיה הכלכליים של מדינת ישראל מאגר גז טבעי המוכר כ"מאגר לוויתן". מאגר זה הוא הגדול מבין מאגרי הגז שנמצאו במים הכלכליים של המדינה.

מימוש הפוטנציאל בהפקת הגז הטבעי מחייב הקמת תשתיות מורכבות, החל מתשתיות לשאיבת הגז, דרך תשתיות לטיפול בגז הגולמי, וכלה בתשתיות הולכה ימית ויבשתית להעברת התוצרים לצרכנים.

2. בהתאם לתכנית המתאר הארצית תמ"א 37/ח "קבלה וטיפול בגז טבעי – מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית", מתוכננת הקמת אסדה לטיפול בגז הגולמי במרחק של כ-10 ק"מ מחוף הים. מבנה אסדת הטיפול אשר נבנה בארצות הברית, מושט בים ועתיד להיכנס למימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל לקראת הרכבתו בימים הקרובים (אולי כבר היום) .

3. בבקשה המונחת לפניי כעת, מבקש ות העותרות כי יינתן צו ביניים אשר ימנע את כניסת מבנה האסדה למימי ישראל וימנע את התקנתנו במקום המיועד לכך במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף. בבקשה נטען כי נפלו פגמים בהיתר שניתן לחברת נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד, המקימה את האסדה, ועל כן היתר ההקמה בטל. נטען כי כל עוד לא ימולאו התנאים הקבועים בדין, בתכניות המתאר ובהיתרים, אין לאפשר את כניסת מבנה האסדה ואת הקמתו.
רקע
4. בשנת 2009 התגלו מאגרי הגז הטבעי בים המוכרים כמאגרי "דלית" ו"תמר". כאשר הובן כי מדובר במאגרי גז משמעותיים, הוחל בהכנתה של תכנית מתאר ארצית, ברמה של תכנית מפורטת, לחיבור מאגרי הגז למערכת הולכה ארצית. בשנת 2010 התגלה מאגר הגז "לוויתן", שהוא מאגר הגז הגדול ביותר. בעקבות זאת הוחלט במועצה הארצית לתכנון ולבניה להרחיב את תכנית המתאר כך שתחול על כל המאגרים שהתגלו או שיתגלו בעתיד. הליכי הכנת תכנית המתאר הארצית נמשכו על פני מספר שנים, והיו מעורבים בהם גורמים רבים (ראו את סקירת הליכי התכנון בפסק הדין בבג"ץ 8077/14 עיריית יוקנעם נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה (22/12/2015)). סופו של דבר, ביום 23/10/2014, אישרה ממשלת ישראל, בהתאם לסמכותה על פי סעיף 53 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, את התכנית שכונתה " תכנית מתאר ארצית - תמ"א 37/ח קבלה וטיפול בגז טבעי – מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית" (החלטת ממשלה מס' 2112) (להלן: התכנית הארצית).

5. התכנית הארצית היא תכנית ברמה מפורטת, כלומר תכנית אשר מאפשרת הוצאת היתרי בניה מכוחה. מדובר בתכנית מתאר ייחודית, המתפרשת על פני שטח עצום בים וביבשה, והיא חלה על כל המתקנים הדרושים - החל מנקודת השאיבה בים ועד למערכת ההולכה, ומתקני האגירה. בבג"ץ 8077/14 הנ"ל מבהיר בית המשפט העליון (פסקה 1):

עוד ראוי להקדים ולומר כי תמ"א 37/ח היא פלטפורמה תכנונית ייחודית שטרם נראתה במקומותינו. ייחודה איננו רק בהיקפיה המרחביים אלא גם בניסיונה ליתן מענה למגוון רחב ביותר של צרכים תכנוניים ארוכי טווח. כך, התכנית ביקשה להניח כבר היום מסגרת תכנונית שתכיל את כל מתווי הפיתוח האפשריים למאגרי גז, על בסיס הידע המדעי והטכנולוגי הקיים והעתידי; ולהבטיח מענה תכנוני לכל מודל ייצור והפקה שבו עשוי לבחור יזם, ובתמהילים אפשריים שונים של פיזור המתקנים בין הים לבין היבשה. במקביל, ועל מנת ליצור וודאות עסקית ותכנונית עבור יזמי הגז, ביקשה התכנית להיות מפורטת במידה המאפשרת לתת היתרי בניה ישירות מכוחה מבלי שתידרש הפקדת תכנית מפורטת ביחס לכל מתקן ומתקן שתתבקש הקמתו. מורכבות זו הביאה להכללת כלים תכנוניים גמישים בתכנית אשר יופעלו בשלב היתר הבניה ויצרו את החוליה המקשרת בין הוראות התכנית הכוללת לצרכים הקונקרטיים של מתקן מסוים.

6. על פי התכנית הארצית, מנקודת השאיבה של הגז, במרחק של מעל 100 ק"מ מהחוף, יוזרם הגז בצינורות לאסדת טיפול שתמוקם במרחק של 10 ק" מ מהחוף (להלן: אסדת הטיפול). אסדת הטיפול מתוכננת להיבנות על גבי קונסטרוקציית פלדה הנתמכת ב כלונסאות בקרקעית הים. מבנה האסדה מצוי בחלקו מתחת לפני המים והוא צפוי להיבנות כמגדל העולה לגובה של כ-42 מטר מעל פני המים. מבנה הפלדה כולל מספר מפלסי סיפון עליהם ייבנו מתקני הטיפול בגז (להלן: מבנה האסדה).

7. על גבי אסדת הטיפול יבוצע ה טיפול בגז הטבעי שיגיע מנקודת השאיבה. הגז יופרד לרכיביו השונים, גז טבעי ונוזלים פחממניים הדומים לנפט גולמי - קונד נסט (בעברית: תעבית). הגז והקונדסט יוזרמו בצינורות מאסד ת הטיפול למתקנים היבשתיים ומשם לצרכנים.

8. התכנית הארצית קובעת גם הוראות בנוגע למתן היתרי בנייה (סעיף 6 לתכנית). בסעיף 6.3 לתכנית, תחת הכותרת "תנאים להיתר בניה" נקבעו ההוראות השונות. בין היתר נקבע כי בטרם יינתנו היתרי בניה על מבקש ההיתר להציג תכנית הנדסית, כאמור בסעיף 6.4 לתכנית, תכנית עבודה וכן תכנית לניהול וניטור סביבתי (תנ"ס). בסעיף 6.4 נקבע כי "תכנון המתקנים יהיה באופן המנצל ביעילות את השטח, ומאפשר הקמת כל מרכיבי המערכת, והכל כפוף לשיקולי בטיחות ומזעור השפעות סביבתיות".

9. בסעיף 6.6 לתכנית הארצית נקבעו הוראות להכנת התנ"ס. לתכנית צורף גם נספח הנחיות להכנת התנ"ס. עוד נקבע כי מסמכי התנ"ס, הרלבנטים לאותו היתר מבוקש, "[ ...] יועברו לחוות דעת הצוות המקצועי. מסמכי התנ"ס יועברו לאישור רשות רישוי בהתייחס לחוות הדעת של הצוות המקצועי ולאחר אישורם מהווים מסמכי התנ"ס מסמכים מחייבים ויפורסמו ע"י בעל הרישיון לידיעת הציבור בדרך בה מתפרסמות תכניות, לרבות באתר מינהל התכנון".

10. רישוי הבניה של הפרויקט מוסדר על פי חוק התכנון והבניה. סעיף 119ו'(א) לחוק מורה כי היתר להקמת מתקני גז יינתן על ידי רשות רישוי מיוחדת - רשות הרישוי למתקני גז טבעי (להלן: רשות הרישוי). מחוקק המשנה התקין גם תקנות מיוחדות לרישוי מתקני גז, הן תקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס"ג - 2003 (להלן: תקנות רישוי הגז). בין היתר קובעות תקנות רישוי הגז הסדר מיוחד בעניין זכות ההתנגדות למתן ההיתר, השונה מההסדר הכללי הקבוע בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016 (להלן: תקנות הרישוי ).

11. הפרויקט להקמת מערכת הולכת הגז מבוצע על ידי חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד (להלן: נובל אנרג'י). נובל אנרג'י פועלת במרץ לשם הגשמת החלטת הממשלה ולפיה מועד תחילת הזרמת הגז ממאגר לוויתן יהיה בחודש דצמבר 2019. במסגרת זו מגישה נובל אנרג'י בקשות שונות לקבלת היתרי בנייה למרכיבים שונים בפרויקט. בקשות להיתר אלו מובאות בפני רשות הרישוי אשר דנה בהן בהתאם להוראות הדין ולתכנית הארצית. עניינה של הבקשה בתיק זה הוא בקשתה של נובל אנרג'י לקבלת היתר להקמת מבנה האסדה בלבד, בקשה מס' 6087.

הבקשה להיתר
12. הבקשה להיתר 6087 – "הקמת מבנה אסדת הפקה ימית – ביסוס , מבנים וקונסטרוקציות פלדה – לוויתן " (להלן: בקשה 6087) הוגשה לרשות הרישוי ב יום 18/8/2016. בהתאם לתכנית הארצית צורפה לבקשה תכנית ניהול סביבתית (תנ"ס ימי מס' 1) ותכנית עבודה. הצוות המקצועי אשר דן בתנ"ס הימי המליץ לאשר את התנ"ס .

13. ביום 28/11/2016 דנה רשות הרישוי בבקשה להיתר 6087 ואישרה אותו בתנאים, כמפורט בהחלטה שצורפה כנספח 4 לבקשה ובהיתר שצורף כנספח 8 לתשובת נובל אנרג'י. נספר עוד כי נובל אנרג'י הגישה גם בקשה לקבלת היתר להקמת מתקני הטיפול על מבנה האסדה (בקשה מס' 6088), ורשות הרישוי החליטה גם על מתן היתר להקמת מתקני הטיפול (נספח 9 לתשובת נובל אנרג'י). העתירה והבקשה לצו ביניים אינם מתייחסים מפורשות להיתר 6088 זה ועל כן אתייחס אליו רק בקצרה, ככל שיי דרש.

14. במקביל להגשת הבקשה להיתר 6087 הגישה נובל אנרג'י גם בקשה למשרד הגנת הסביבה לקבלת היתר פליטה כנדרש לפי חוק אוויר נקי, התשס"ח - 2008 (להלן: הבקשה להיתר פליטה). הבקשה להיתר פליטה הוגשה כבר ביום 14/11/2016.

15. בהחלטת רשות הרישוי לאישור היתר 6087 נקבעו תנאים ואלו נכללו בהיתר שנחתם ביום 15/6/2017. בין היתר נקבעו בהיתר התנאים הבאים (סעיף 3 להיתר):

א. התנ"ס המעודכן יהיה חלק בלתי נפרד מההיתר.
ב. התנ"ס יפורסם כתנאי לתחילת העבודות.
ג. סעיף 4.2: עד 3 חודשים לפני תחילת העבודות יוגשו תכנית ניטור סביבתי לתקופת העבודות ותכנית נפרדת לתפעול השוטף של האסדה, לאישור המשרד להגנת הסביבה. בתכניות הניטור תוגדר מתכונת הדיווח והמנגנון לעדכון התכנית בהתאם לממצאים. תנאי תחילת העבודות יהיה אישור התכני ות.
ד. סעיף 4.3: עד 3 חודשים לפני תחילת העבודות תוגש תכנית חרום מפעלית לאישור המשרד להגנ"ס, לאחר תאום מראש של עקרונות התכנית. תנאי תחילת העבודות יהיה קיום תכנית חרום מפעלית המאושרת על ידי המשרד להגנ"ס. יש לקבוע ישיבת תאום יחד עם היחידה הימית במשרד להגנ"ס בטרם ביצוע סעיף זה.
ה. סעיף 4.4: תנאי להפעלת האסדה יהיה קבלת היתר פליטה.
ו. סעיף 4.5: תנאי להיתר הפעלה יהיה קבלת היתר הזרמה לים.
ז. סעיף 4.6: תנאי להיתר הפעלה יהיה קבלת היתר רעלים.

עוד הובהר מפורשות בסעיף 4 כי ההיתר הוא "להקמה בלבד ללא אישור ההפעלה".

16. בהיתר נקבע כי בטרם תחילת העבודות תתקיים ישיבה בה יוצגו שיטות ודרכי פיקוח על העבודות.

ביום 28/11/2018 נערך דיון ראשון שבו הוצגו שיטות ודרכי הפיקוח על העבודות וביום 23/1/2019 נערך דיון מסכם בעניין זה.

17. כבר כאן נציין כי ביום 5/12/2018 ניתנה החלטתו של המשרד להגנת הסביבה בבקשת נובל אנרג'י לקבלת היתר פליטה ובגדרה הורה המשרד כי הבקשה כפי שהוגשה נדחית. מהחלטת המשרד (נספח 6 לבקשה) עולה , כי המשרד דרש מנובל אנרג'י מידע ופרטים על רכיבי הציוד בעלי פוטנציאל דליפ ת NMVOC (רכיבים בהם זורם חומר ובו למעלה מ- 10% קונדנסט). עוד נרשם כי למרות מספר פניות לא התקבל מלוא המידע הנדרש.

במכתב הדחיה צוין בין היתר:

למותר לציין כי אמינות הנתונים מהווה תנאי בסיסי להפעלת סמכות הממונה במתן היתר פליטה לפי החוק והתקנות, ובהעדר ודאות לגבי מהימנות הנתונים לא ניתן לתת היתר פליטה.

בסיומו של מכתב הדחיה נאמר כי ככל שנובל אנרג'י מעוניינת להגיש את הבקשה בשנית עליה לוודא כי מכלול הנתונים והמסמכים יהיו מאושרים ואמינים (להלן: מכתב הדחיה).

18. בעקבות קבלת מכתב הדחיה הגישה נובל אנרג'י, ביום 17/1/2019 בקשה מחודשת להיתר פליטה. בקשה זו טרם נדונה. נציין גם כי טרם התקבל אישור על הגשת הבקשה כקבוע בתקנה 3 לתקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש"ע - 2010.

העתירה והבקשה
19. ביום 13/1/2019 הגישו העותרות את העתירה בתיק זה ועמה בקשה לצו ביניים למנוע את כניסת מבנה האסדה למימי ישראל ואת הקמת מבנה האסדה. העותרות הינן 8 רשויות מקומיות המצויות באזורים קרובים לפרויקט לוויתן וכן ארגון ציבורי ששם לו למטרה לפעול להרחקת האסדה מחוף הים ולמנוע סכנות לסביבה ולתושבים בעקבות ביצוע העבודות להקמת פרויקט לוויתן ותפעולו .

הבקשה לצו ביניים והעתירה מתמקדות בשני עניינים המצדיקים על פי הנטען את ביטול היתר 6087 : מתן היתר בניה מותנה בקבלת היתר פליטה על פי סעיף 24 לחוק אוויר נקי. בעקבות דחיית הבקשה להיתר פליטה, דין היתר הבניה להתבטל; הפרת שניים מהתנאים שנקבעו בהיתר 6087 - העותרות טוענות כי לא הוכנה תכנית ניטור סביבתי לתקופת התפעול השוטף של המתקן בניגוד לסעיף 3(ג) להיתר 6087 ולא הוגשה תכנית חירום מפעלית כנדרש לפי סעיף 3(ד) להיתר.

20. העותרות טוענות עוד כי אם לא יינתן צו הביניים ועבודות ההקמה יתחילו, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ותיבנה אסדה שאינה ממלאת את דרישות הדין וההיתר תוך יצירת סיכונים לסביבה ולתושבי האזור.

21. המשיבות מצידן מתנגדות לבקשה. המשיבות טוענות כי סיכויי הצלחת העתירה נמוכים שכן לא נפל כל פגם בהיתרים. בין היתר נטען כי בתנאים שפורטו בהיתר 6087 נפלו טעויות דפוס . נטען כי הבהרות צפויות להינתן בישיבת רשות הרישוי שנקבעה ליום 23/1/2019. עוד נטען כי מאזן הנוחות מחייב דחיית הבקשה שכן הנזק שיגרם מעיכוב הקמת המתקן הוא עצום, הן בשל ההפסד הכספי לנובל אנרג'י והן בשל העיכוב שייגרם בהשלמת הפרויקט ובתחילת הזרמת הגז.

22. נציין כי ביום 23/1/2019, במעמד הדיון שנערך בבקשה, אפשרתי לרשות הרישוי להגיש את פרוטוקול הדיון שהיה צפוי להתקיים מאוחר יותר באותו יום. הפרוטוקול אכן צורף לאחר הדיון; כפי שיפורט להלן, הוא כולל את ההבהרות שהתבקשו. עוד אציין כי בדיון ביקשה באת כוח העותרות לתקן את העתירה ולהוסיף טענות נוספות.

דיון והכרעה
23. כמפורט להלן הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לצו ביניים להידחות. שוכנעתי כי מאזן הנוחות מצדיק את דחיית הבקשה. כן מצאתי כי העותרות נכשלו להציג, בשלב זה, פגמים בהיתר המצדיקים את ביטולו.

24. כידוע, בבקשה לצו ביניים הכולל צו מניעה, על המבקש מוטל נטל כפול; האחד, עליו לשכנע כי סיכויי העתירה לגופה גבוהים. השני, עליו לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו עע"מ 8174/17 שעשועים וספורט בע"מ נ' עירית קריית אתא (26/11/2017); בר"מ 6256/12 מדיטקס בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות, פסקה 12 (29/8/2012); בר"מ 2205/14 סנא נ' ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל, פסקה 14 (2/4/2014); (בר"ם 7480/15 אבו ליל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פסקה 12 (18/11/2015); בר"ם 6320/11 זיסקינד נ' אסולין, פסקה 5 (14/9/2011)).

25. בין שני השיקולים קיימת "מקבילית כוחות", כלומר ככל שסיכויי ההצלחה גדולים יותר כך תקטן חשיבותו של מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו על מקבילית הכוחות: בר"מ 5209/15 ח'לאילה נ' ראש עיריית סכנין (16 /09/2015); בר"מ 5061/15 צגטה נ' שר הפנים (12/08/2015); בר"מ 9913/07 מגל מערכות ביטחון בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (04/12/2007) ).יוער, כי את הבכורה יש לתת למאזן הנוחות.

26. במקרה הנוכחי לא השכילו העותרות לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן. למעשה הטענה של העותרות היא כי אם לא יינתן צו הביניים והעבודה להקמת מבנה האסדה תחל, יש חשש שמא בסופו של יום לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ובפועל תוקם אסדה שאינה עומדת בדרישות חוק אוויר נקי ובהוראות ההיתר. העותרות חוששות שמא הקמת מבנה האסדה תשפיע על שיקול דעתן של הרשויות בעת בחינת בקשה חדשה להיתר פליטה. לחילופין קיים חשש שיוקם "פיל לבן" מול חופי ישראל.

27. דומני שמדובר בנזקים היפותטיים ערטילאיים ולא בנזקים ממשיים שייגרמו אם הבקשה תידחה. לחשש שמא שיקול דעת הרשויות יושפע מהקמת מבנה האסדה אין על מה לסמוך. חזקה על כל רשויות הרישוי, לרבות על המשרד להגנת הסביבה, כי יעשו עבודתם נאמנה וימנעו ממתן היתרים אם לא יתקיימו התנאים הנדרשים לכך. אין בלבי ספק כי המשרד להגנת הסביבה ימנע ממתן היתר פליטה, אם יתברר כי הבקשה לא ממלאת את הדרישות. הראיה לכך היא כי הבקשה להיתר נדחתה ביום 5/12/2018, בסמוך למועד שבו האסדה החלה במסעה לישראל. המשרד לא חשש לדחות את הבקשה למרות הידיעה כי האסדה צפויה להגיע לישראל וכי עלויות הבניה וההובלה בים הן עצומות.

זאת ועוד, לפי חוק אוויר נקי תוקפו של כל היתר פליטה הוא רק ל-7 שנים (סעיף 25 לחוק ). אין טענה ואין ראיה כי המשרד מהסס לבדוק היתרי פליטה בטרם חידושם ואין לחשוש שמא יעניק היתר פליטה מבלי שמולאו התנאים להבטיח את תכלית חוק אוויר נקי.

28. עוד צריך לזכור כי הקמת מבנה האסדה על פי היתר 6087 אינה כוללת את הקמת מתקני הטיפול, שהם המתקנים שעלולים לפלוט מזהמים לאוויר, לא כל שכן אין בו היתר להפעלת המתקנים. מדובר בשלב מוקדם להקמת הבסיס עליו יוקמו המתקנים.

29. איני סבור גם כי קיים חשש להקמת "פיל לבן" מול חופי ישראל. הפרויקט להקמת מערכת להולכת הגז הטבעי ממאגרי הים לצרכנים הוא פרויקט לאומי בעל חשיבות עצומה לכלכלת ישראל, להפקת הגז וניצולו. צפויה להיות לו השפעה על כל תושבי מדינת ישראל והוא צפוי לשנות את כל משק האנרגיה במדינה, לתרום לכלכלה, לאיכות הסביבה, להביא להפחתת זיהום האוויר הנובע משימוש באנרגיה מזהמת יותר מאשר גז, לתרום לביטחונה של ישראל ולשחררה מתלות ברכישת אנרגיה ממקורות זרים ועוד. לפיכך איני סבור שיש חשש שמא הפרויקט ייעצר, והאסדה תיוותר בים כ"פיל לבן". בין במוקדם ובין במאוחר יושלמו כל ההליכים להקמת המתקנים באופן שיבטיח את שלום הציבור, יבטיח מילוי כל הדרישות הקפדניות לשמירת איכות הסביבה, בריאות הציבור ועמידה בכל אמות המידה על פי הדינים.

30. זאת ועוד, אין כל ביס לחשש שמא לא ניתן יהיה להרוס את מבנה האסדה אם בסופו של יום יבוטלו ההיתרים השונים להקמת הפרויקט. אף שמדובר בעלות גבוהה אין כל מניעה כי המתן יפורק, אם יהיה צורך בכך ומכל מקום לא הובאו כל ראיות לשכנע כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

31. מנגד, אין ספק, גם אם לא הובאו נתונים מדויקים וראיות מדויקות, כי עיכוב הקמת המבנה יגרום נזקים עצומים. מדובר במתקן עצום ממדים שנגרר בים במשך שבועות. לא ניתן להמשיך ולהחזיקו בלב ים , וכל בר דעת מבין כי החזקת מתקן שכזה צף במים תגרום לעלויות עצומות וכי טמונה בה סכנה , הן למתקן עצמו והן לסביבה.

32. זאת ועוד, על פי החלטת ממשלה מס' 476 מחודש אוגוסט 2015 (הידועה גם בכינויה "מתווה הגז") , נקבע כי התחלת הזרמת הגז תהא בחודש דצמבר 2019. כל המשק מתארגן לקראת מועד זה. כל עיכוב בהקמת מבנה האסדה יגרום לעיכוב בהשלמת הפרויקט ולעיכוב בהזרמת הגז, עיכוב שיגרום נזק לא רק לנובל אנרג'י אלא לצרכנים העתידיים ולציבור כולו.

33. העותרות גם נכשלו בניסיון לשכנע בדבר סיכויי ההצלחה בעתירה לגופה. העותרות מפנות לסעיף 24 לחוק אוויר נקי המורה כדלקמן:

(א) לא יינתן היתר בניה למקור פליטה טעון היתר שלהקמתו נדרש היתר בניה, אלא לאחר הגשת הבקשה להיתר פליטה.
(ב) (1) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה.
(2) ניתן היתר פליטה למקור פליטה שהוא עסק כאמור בפסקה (1), יראו את הוראות היתר הפליטה כתנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי חוק רישוי עסקים, ולא ייקבעו ברישיון או בהיתר זמני כאמור או באישור מוקדם הנדרש לפי החוק האמור תנאים אחרים בעניינים הנוגעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
(ג) ניתן היתר פליטה לפי חוק זה, לא ייקבעו בתכנית פעולה כאמור בסעיף 12 הוראות הנוגעות למקור הפליטה האמור, ואם נקבעו הוראות כאמור עובר למתן היתר הפליטה יבואו הוראות היתר הפליטה במקומן, והכל כפי שייקבע בהיתר הפליטה.

לטענתן, בהעדר היתר פליטה ולאחר שהבקשה להיתר שהוגשה על ידי נובל אנרג'י סורבה, לא מתמלאים תנאי הסעיף.

34. טענה זו לוקה בשני עניינים; ראשית, סעיף 24(א) אינו מתנה את מתן היתר הבניה בקבלת היתר פליטה קודם, אלא רק בהגשת בקשה להיתר פליטה. ההנחה, כך נראה, היא כי אין להתיר עבודות לבניית מתקן המהווה מקור פליטה, ללא הגשת בקשה קודמת להיתר, אולם ברור כי הסעיף מביא בחשבון את האפשרות שהיתר הפליטה י ינתן במועד מאוחר יותר. תכלית הדרישה היא לאפשר למבקש לכלול בבקשת היתר הבניה גם מתקנים שמיועדים להסדיר את פליטת המזהמים. עם זאת, היתר הפליטה מהווה תנאי להפעלת המתקן, לקבלת רישיון עסק להפעיל את מקור הפליטה, ולא תנאי לקבלת היתר הבניה.

35. שנית, היתר 6087 עוסק אך ורק בהקמת מבנה האסדה ולא בהקמת מתקני הטיפול. מקור הפליטה הצפוי אינו במבנה האסדה, שאינו אלא קונסטרוקציית פלדה המיועדת להקמת המתקנים, אלא במתקני הטיפול עצמם. אלו יבנו על פי היתר 6088 שאינו מושא העתירה הנוכחית.

36. טענות נוספות שהעלתה באת כוח העותרות בדיון בכל הנוגע לחוק אוויר נקי לא נזכרו בעתירה או בבקשה ועל כן אין צורך לדון בהן. ככל שתתוקן העתירה, יתכן שיהיה מקום לשמוע גם את עמדת המשרד להגנת הסביבה, אולם בשלב זה של ההליך איני יכול להתייחס לטענות שטרם נכללו בעתירה וטרם ניתנה למשיבים ההזדמנות להשיב להן .

37. גם הטענות להפרת ההיתר דינן להידחות. בהיתר נקבע כי בטרם יבוצעו עבודות הבניה על נובל אנרג'י להציג תכנית ניטור סביבתי לשלב ההקמה. את תכנית ה ניטור הסביבתי לשלב ההפעלה עליה להגיש בהמשך. הדבר מצאו ביטויו גם בהחלטת ההבהרה ש ל רשות הרישוי מיום 23/1/2019 שבה נאמר (בסעיף 4):

רשות הרישוי מבהירה בזה, למען הסר כל ספק, כי לשלב הקמת החלק התחתון של האסדה לא נדרשות, אלא תכנית ניטור לתקופת עבודות ההקמה ותוכנית חירום מפעלית לעבודות הקמה אלה.

תכנית ניהול וניטור סביבתי לשלב ההקמה הוגשה לרשות הרישוי ואושרה ביום 30/12/2018.

עוד צוין כי בהחלת ההבהרה מיום 23.1.2019 כי ההפניה בסעיף 3(ג) להיתר היא לסעיף 5.4 לתנ"ס הימי המעודכן ולא לסעיף 4.2 כפי שנרשם בטעות . סעיף 5.4 לתנ"ס עניינו שלב ההקמה בלבד.

38. כך גם לגבי תכנית החירום המפעלית. אין חולק כי תכנית חירום מפעלית לשלב ההקמה הוגשה לרשות הרישוי ואושרה ביום 17/1/2019. בהחלטת ההבהרה מיום 23.1.2019 נאמר כי התכנית הנדרשת היא על פי סעיף 4.2 לתנ"ס ולא לפי סעיף 4.3 כפי שנרשם בטעות. סעיף 4.2 לתנ"ס עוסק ב"הזרמות לים בזמן ההקמה" ולא עוסק בזמן התפעול. על כן ברי כי נו בל אנרג'י לא נדרה להגשת תכנית חירום מפעלית לשלב התפעול אלאל רק לשלב ההקמה כפי שעשתה.

סיכום
39. כפי שניתן לראות גם מאזן הנוחות וגם סיכויי ההצלחה מטים את הכף כנגד מתן צו ביניים. כמובן, ועל כך אין חולק, כי התקדמות הפרויקט לשלבים נוספים, הקמת מתקני הטיפול והפעלתם, תחייב עמידה בכל אמות המידה ובכל התנאים שנקבעו בתכנית הארצית, בתכנית הניהול והניטור הסביבתי, בהוראת חוק אוויר נקי, בהוראות ההיתר ובכל דין רלבנטי אחר. אין בהחלטה לדחיית הבקשה לצו ביניים לשחרר את נובל אנרג'י מכל חובותיה לעמוד בכל הדרישות על פי הדין וההיתרים.

לאור התוצאה האמורה, אני מחייב את העותרות, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪.

40. העותרות יוכלו להגיש כתב עתירה מתוקן עד ליום 31.1.2019. תשובות יוגשו עד ליום 14.2.2019.

נקבע לדיון בעתירה ליום 18.2.2019 שעה 12:00.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ט, 27 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.