הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 2834-07-18

לפני כבוד השופט שמואל מנדלבום
העותר/המבקש:

אבנר חדד, ת"ז XXXXXX003
ע"י ב"כ עו"ד א.פ. בנימין ו/או אח'
- נגד -
המשיבות:
1.וועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז חיפה
ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז חיפה-אזרחי
2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה-קריות
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל סיגל ו/או אח'
3. ט.א.רימון יזמות ובניה (1997) בע"מ, ח"פ 512570201
ע"י ב"כ עו"ד בועז סטלקול ו/או אח'

החלטה

בתיק שלפניי הוגשה עתירה מנהלית ובה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין המצהיר כי המשיבה 2 – הוועדה המקומית לתכנון ולבניה-קריות (להלן-"הועדה המקומית"), אינה רשאית לדון ואינה רשאית לתת היתר בנייה עפ"י תמ"א 38 בבקשה להיתר בנייה (להלן: " הבקשה להיתר") שהגישה המשיבה 3 - חברת ט.א. רימון יזמות ובנייה בע"מ (להלן: "היזם") - במקרקעין, בשדרות בן גוריון 39 פינת רחוב הזית 28 בקריית ביאליק הידועים כגוש 11554 חלקה 132 (להלן: " חלקה 132"). (בעתירה צוין בטעות חלקה 152).

כעולה מהעתירה, העותרת הפנה את טענותיו הן כנגד הוועדה המקומית אשר קיימה דיון בבקשה להיתר, והן כנגד המשיבה 1 – הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחיפה (להלן: " הוועדה המחוזית") - אשר דחתה ערר שהגיש העותר (למעט בטענה בדבר המרחק שעל היזם לשמור מגבול מגרש העותר), וטענתו העיקרית הייתה כי לאור הפקדתה של תכנית "352-0377051 – קביעת תנאים למימוש זכויות בנייה עפ"י תמ"א 38 בקריית ביאליק" (להלן: " התוכנית הראשונה") , שהינה תכנית שהדיון בה החל בוועדה המקומית אך הועבר עפ"י החלטת הוועדה המחוזית לסמכותה. לא ניתן לדון בבקשה להיתר מבלי שניתן אישור של וועדת המשנה של הוועדה המחוזית (להלן: " וועדת המשנה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 97 (ב) לחוק התכנון ובנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: " חוק התכנון והבנייה").
בדיון אשר התקיים בעתירה ביום 30.1.19, הצעתי לעותר להקפיא את העתירה למשך מספר חודשים במהלכם יפנה היזם לוועדה המחוזית בהתאם להוראות סעיף 97(ב) לחוק התכנון והבנייה, ובמקביל דרשתי מהוועדה המקומית להגיש השלמת טיעון עובדתית.

בהשלמת הטיעון שהוגשה ע"י ב"כ הוועדה המקומית נטען כי ביחס לתכנית הראשונה אושר פר סום למתן תוקף, וכי לכשתאושר התכנית חלקה 132 לא תיכלל בתחומה, ובהתאם לא יחולו עליה המגבלות למימוש זכויות עפ"י תמ"א 38 כפי שנקבעו בתכנית הראשונה.

כמו כן הובהר כי קיימת תכנית נוספת מס' 352-0692632 (להלן: "התכנית השנייה") שבה נקבעו פרמטרים לגבי מספר יחידות הדיור שיהיה ניתן לבנות בבניין חדש הנבנה חלף בניין ישן שנהרס מכוח תמ"א 38, ותכנית זו הינה בסמכות ועדה מקומית ובהתאם ניתן לאשר מתן היתר בנייה גם בתקופת הביניים שעד אישור התכנית השנייה, על ידי הוועדה המקומית ללא צורך בפנייה לוועדה המחוזית.

ביום 4.2.19 הודיע העותר כי הוא מסכים להצעה להעביר את הדיון בבקשה להיתר לדיון בוועדה המשנה , ואילו היזם הצטרף לעמדת הוועדה המקומית לפיה אישורה של התכנית הראשונה צפוי בזמן הקרוב, ולפיכך יש להקפיא את הדיון בעתירה עד לכניסתה של התכנית הראשונה לתוקף, ואכן ביום 24.4.19 נתקבלה הודעת הוועדה המקומית לפיה התכנית הראשונה קיבלה תוקף.

בתגובה להודעה הוגשה ביום 12.5.19, בקשה מטעם העותר להגיש עתירה מתוקנת, ובמסגרתה להוסיף טענה חדשה לפיה בתכנית הראשונה נפלה טעות בכך שחלקה 132 הוחרגה מתחום התכנית הראשונה וזאת על פי טענות העותר, בניגוד להחלטת הוועדה המחוזית, מתוך שיקולים זרים והעדפה פסולה, ותוך חריגה ממתחם הסבירות.

הוועדה המקומית התנגדה לבקשה לתיקון העתירה, ולטענתה יש למחוק את העתירה בנוסחה המקורי, ויש להגיש עתירה חדשה ומרוכזת בה יועלו כל טענות העותר.

היזם התנגד לתיקון העתירה, ולטענתו אין יסוד לטענות החדשות המועלות על ידי העותר כנגד הוראותיה של התכנית הראשונה, ובכל מקרה העותר ידע או היה עליו לדעת שחלקה 132 אינה נכללת בתכנית הראשונה, ובהתאם היה על העותר להעלות את כל טענותיו בנושא בפני ועדת הערר, ולפיכך יש לדחות את עתירת העותר על כל חלקיה.

מטעם הוועדה המחוזית הוגשה תגובה ובה נטעם כי הטענות המועלות על ידי העותר בעתירה המתוקנת הינן טענות חדשות שהמקום להעלותן היה בפני ועדת הערר, ולפיכך אין מקום לאפשר לעותר להעלותן לראשונה בפני בית המשפט, ויותר מכך בהודעה נמסר כי העותר הגיש הגיש עתירה נוספת כנגד אישור התכנית הראשונה בכללותה בעת"מ 45017-05-119 (להלן: "העתירה הנוספת" ) ולפיכך יש להמתין עד להכרעה בעתירה הנוספת.

ביום 5.6.19 הוגשה הודעה מטעם העותר אליה צורפה עמדת הוועדה המחוזית כפי שהוגשה בעתירה הנוספת, שבה אישרה הוועדה המחוזית כי קיימות אי התאמות וספקות ביחס לתחום התכנית הראשונה כפי שנקבע בתשריט שצורף לה, ובהתאם התכנית הראשונה הוחזרה לדיון משלים נוסף בפני ועדת המשנה (סעיף 2 להודעה).

בהמשך הגיש העותר את פרוטוקול הדיון שהתקיים בעתירה הנוספת, וכן את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ג'האשן) אשר נתן צו ביניים המופנה לוועדת המחוזית ולוועדה המקומית ו" האוסר עליהן לפעול בהתאם לתכנית המאושרת (התכנית הראשונה ש.מ. ) לרבות הוצאות היתרי בנייה בהתאם לתכנית שפורסמה למתן תוקף, הוועדות ינהגו בתכנית כתכנית מופקדת".

החלטה זו ניתנה לאחר הדיון שהתקיים שבו אישרה נציגת הוועדה המחוזית כי יש לבטל את הפרסום למתן תוקף של התכנית הראשונה, וכי הנושא הוחזר לדיון בוועדה המשנה , וכי בתקופת הביניים ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה בכפוף להוראות סעיף 97 (ב) לחוק התכנית והבנייה, דהיינו נדרש אישור ועדת המשנה של הוועדה המחוזית גם לצורך הוצאת היתר על ידי הוועדה המקומית (עמ' 4 לפר' שורות 27-28).

לאור כל האמור לעיל נדרש ליתן הוראות, באשר לצורך בהמשך הטיפול בעתירה, וראשית, ביחס לתיקון העתירה המבוקש, סוגיית הכללתה או אי הכללתה של חלקה 132 בתחום התכנית הראשונה, אינה יכולה להיכלל בעתירה הנוכחית הן מחמת שהנושא הוחזר לדיון בפני וועדת המשנה ומאחר וטרם נתקבלה החלטה בנושא, העתירה בסוגיה זו מוקדמת, ובכל מקרה העותר הגיש כאמור עתירה נוספת בסוגיה זו, וגם מטעם זה אין מקום לדיון בסוגיה במסגרת ה עתירה הנוכחית, ולפיכך אני דוחה את הבקשה לתיקון העתירה.

מאידך, מעמדת הוועדה המחוזית ומהחלטת בית המשפט בעתירה הנוספת עולה כי לא ניתן לקבל את טענות היזם, כפי שהועלו, בכתב הטענות האחרון שהוגש על ידו ביום 30.5.19, לפיהן מאחר והתכנית הראשונה אושרה, וחלקה 132 אינה נכללת בה, אין מקום לדיון נוסף כלשהו בהחלטות הוועדה המקומית וועדת הערר למתן היתר ליזם, ויש לדחות את העתירה.

עמדה זו על היזם התבססה כאמור על הקביעה לפיה חלקה 132 אינה מצויה בתחום התכנית הראשונה, אלא שכאמור לעיל קביעה זו מוטלת בספק, והיא הוחזרה לדיון מחודש בוועדת המשנה, ובהתאם להחלטת ועדת המשנה השפעה מהותית על עמדות כל הצדדים בעתירה.

כך ורק לשם הדוגמא, עיון בכתב התשובה שהגישה הוועדה המקומית לעתירה מגלה כי נקודת המוצא של הוועדה המקומית הייתה שחלקה 132 אינה נכללת בתחום התכנית, והדיון בבקשה להיתר התנהל בפני הוועדה המקומית על בסיס עמדת המוצא המקצועית שלפיה הוראות התכנית הראשונה אינן חלות על הבקשה להיתר.

בנסיבות אלו מובן מאליו, כי באם תתקבל החלטה בוועדת המשנה לפיה התכנית הראשונה חלה גם על חלקה 132, להחלטה זו תהיה השפעה מהותית גם על עמדת הוועדה המקומית בשאלת מתן היתר ליזם.

סיכומו של דבר, העתירה במתכונתה הנוכחית אינה רלוונטית ולא ניתן לקיים בה דיון כלשהו בטרם תתקבל החלטה של ועדת המשנה.

בנסיבות שנוצרו ניתן לבחור באחת משלוש אפשרויות. האחת, מחיקת העתירה בהיותה עתירה מוקדמת, מאחר וטרם התקבלה החלטת ועדת המשנה, אלא שלעמדתי אפשרות זו אינה יכולה להתקבל מקום שבו העתירה הנוכחית מתייחסת להחלטות מנהליות שכבר התקבלו ביחס לבקשת היזם לקבלת היתר, ואשר בית המשפט נדרש להכריע בתוקפן.

האפשרות השנייה היא השארת העתירה תלויה ועומדת עד לקבלת החלטת ועדת המשנה, והשלישית היא ליתן פסק דין לפיו נוכח החזרת הדיון בשאלת גבולות התכנית הראשונה לוועדת המשנה , יש לקבל את העתירה רק במובן זה שלא ניתן יהיה לקדם את הבקשה להיתר עד לאחר החלטת ועדת המשנה, ולאחר שתתקבל החלטה יהיה כל צד רשאי ליזום הליכים חדשים כפי שימצא לנכון.

בעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט פוגלמן בעע"מ 7082/12 מדינת ישראל משרד הפנים נ' אמרה שיפראווי וינאי (31.10.2013) פסקה 9:

"אעיר כאן – במאמר מוסגר – כי ככלל, כאשר מחליט בית משפט על החזרת נושא לבחינה חוזרת של הרשות המינהלית ולקבלת החלטה חדשה של הרשות , מסתיים הטיפול בעתירה, ויש להורות על מחיקתה. במקרה כזה, כאשר מתקבלת החלטה מינהלית חדשה, תוכל זו האחרונה לעמוד לביקורת שיפוטית, ככל שתהיה עילה לכך. עם זאת, הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, שיכול – במקרים מתאימים – לסטות ממתווה זו, להותיר את העתירה המינהלית תלויה ועומדת. כך, למשל , כאשר מדובר במחלוקת ארוכת שנים בין הפרט לרשויות, ובית המשפט סבור כי הותרת ההליך תלוי ועומד תסייע בהבאתה לכדי פתרון מהיר הוא מוסמך לעשות כן"

יישום האמור לעיל של המקרה שלפנינו מוביל לעמדתי לתוצאה לפיה יש הצדקה בנסיבות העניין להשאיר את העתירה המנהלית תלויה ועומדת לתקופה קצובה, במהלכה יש לקוות תתקבל החלטת ועדת המשנה בשאלת גבולות התכנית הראשונה , ובהתאם להחלטה ניתן יהיה להכריע האם יש מקום להמשך הדיון בעתירה.

ויודגש, כי ככל שמי מהצדדים יבקש להעמיד את החלטת ועדת המשנה כאשר תתקבל לביקורת שיפוטית, יהיה עליו לעשות זאת בעתירה מנהלית חדשה, והעתירה שבפניי אינה מהווה "סל" אליו ניתן "להשליך" טענות המתייחסות לכל המעשים וההחלטות המינהליים שיתקבלו בעניין הבקשה להיתר גם לאחר מועד הגשת העתירה.

לפיכך ובכפוף לאמור בסעיף 24 לעיל, אני קובע את העתירה לדיון נוסף ליום 24.10.19 בשעה 14:00, והמשיבה 1 תגיש הודעת עדכון בדבר ההליכים בפני ועדת המשנה עד ליום 2.10.19.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ט, 27 יוני 2019, בהעדר הצדדים.