הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 19640-11-20

לפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל

העותרים
1.דוד כהן
2.אושרת כהן
ע"י ב"כ עוה"ד שי רובין

נגד

המשיב
משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
ע"י ב"כ עוה"ד ואלא קסיס

פסק דין

1. עתירה זו היא גלגול נוסף של הליכים משפטיים ומנהליים, שהתקיימו בין הצדדים בנוגע לסירובם של העותרים, הזכאים לדיור ציבורי, בשאלת זכאותם של העותרים להמשיך ולקבל סיוע מוגדל בשכר דירה , עקב אי הצעת דירות מתאימות.

2. העותרים, אשר מתגוררים בשכונת רוממה בחיפה, בדירה ששכרו בשוק הפרטי, נמצאו זכאים לדירה בדיור הציבורי, בשל מצבו הרפואי של העותר. מאחר שלא נמצאה עבורם דירה מתאימה, העניק להם המשיב סיוע מוגדל בשכר דירה (להלן: " הסיוע"). סיוע זה הופסק לאחר שלטענת המשיב, העותרים סירבו לקבל דירות מתאימות שהוצעו להם. בסופו של דבר שולם הסיוע עד לחודש 09/2020.

3. לא אלאה את הקורא בתיאור השתלשלות העניינים בנוגע להליכים הקודמים, שהתקיימו בנושא זה בין הצדדים, ואסתפק בכך שאציין, כי בתאריך 3.1.2019, לאחר שמצבו הרפואי של העותר נבחן שוב, הוועדה הרפואית המחוזית מטעם המשיב, אישרה לעותרים "שינוי קומה בתור ממתינים, לקומה 1" ( ההחלטה צורפה לעתירה, להלן: "החלטת הוועדה").

בעקבות כך הוצעו לעותרים מספר דירות שהם סירבו לקבל בטענה שאין הן מתאימות. במסגרת עתירה מנהלית קודמת, שהתבררה בפניי (עת"מ 5719-05-19) ניתן, ביום 21.6.19, תוקף של פסק דין להסכמה שהגישו הצדדים לתיק בית המשפט ולפיה העתירה תימחק והמשיב יעביר לעותרים הצעה לדירה שלישית במספר, תוך שהצדדים שומרים על כל טענותיהם.

4. המשיב אכן שלח לעותרים הצעה הכוללת 8 דירות , אך העותרים טוענים כי הדירות אינן מתאימות לזכאותו של העותר, הן מאחר שהן נמצאות בקריית חיים (ולא בשכונת רוממה בה העותרים גרים כיום, או בקרבתה) והן מאחר שלא כל הדירות שהוצעו מצויות בקומת קרקע.

כן טוענים העותרים, כי הדירות שהוצעו להם מצויות בסביבת מגורים אשר עלולה להשפיע לרעה על שלושת ילדיהם הקטינים, מה גם שאין הם חפצים לנתק את ילדיהם מסביבת מגוריהם כיום ומבתי הספר בהם הם לומדים.

5. בדיון שהתקיים בעתירה, ביום 7.1.2021, הצעתי לצדדים הצעה, לצרכי פשרה. העותר ים קיבל ו את ההצעה וב"כ המשיב ביקש לשקול אותה, לאחר בדיקות שיבצע בשטח.

לאחר מספר בקשות לאורכה, שנענו על ידי, הגיש המשיב, ביום 4.3.21, תגובה, לפיה הוא מקבל את ההצעה באופן חלקי. העותרים סירבו לקבל את ההצעה החלקית ועמדו על מתן פסק דין וחיוב המשיב בהוצאות ממשיות בטענה שהם ויתרו על הוצאות בעתירות הקודמות.

משכך, הגיעה העת למתן פסק דין.

6. החלטת המשיב מיום 24.9.2020, להפסיק את הסיוע, נגדה הוגשה העתירה התבססה על סירוב העותרים לארבע דירות שהוצעו להם (דירות 7-4 בהצעה מיום 18.6.20, שכללה 8 דירות (להלן: " ההצעה"). מדובר בדירות המצויות בקומות 5-4, עם מעלית. בין הצדדים הייתה מחלוקת ספציפית, בשאלה אם דירה מס' 6, הנמצאת ברחוב החשמל, מצויה בקומת קרקע (כפי שנכתב בהצעה), אם לאו. לאחר בבדיקת ב"כ המשיב התברר כי הדירה אינה מצויה בקומת קרקע אך יש במקום מעלית. כאשר המעלית מקולקלת ניתן להגיע לדירה זו בטיפוס של 41 מדרגות.

יצוין כי בהחלטת המשיב מיום 19.10.20 (שצורפה לתגובת המשיב) פורטה דירה נוספת על הדירות שבהצעה, שגם אותה מסרבים העותרים לקבל.

7. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם זכאות לדירה בקומה 1 (כפי זכאותו של העותר) היא זכאות לקומת קרקע בלבד, גם כאשר קיימת מעלית בבניין (כטענת העותרים) או שמא, כאשר יש מעלית בבניין, ניתן להציע גם דירה בקומה גבוהה יותר (כעמדת המשיב).

בנוסף עומדים העותרים על קבלת דירה בסביבת אזור מגוריהם ובא כוחם אמר בדיון שהתקיים ביום 7.1.2021, כי "כל דירה בקריית חיים היא פסולה" (עמ' 6 לפרוטוקול , שו' 6-5).

8. העותרים טוענים כי בשל מגבלותיו של העותר, אין הוא יכול לעלות מדרגות רבות ולכן, דירה שלשם הגישה אליה יש לעלות יותר מכמה מדרגות איננה מתאימה לו. זאת - גם אם יש בבנ יין מעלית, שהרי טיבן של מעליות הוא להתקלקל מדי פעם ובמקרה כזה הוא יישאר מחוץ לדירתו, על כל המשתמע מכך.

9. המשיב טוען כי בהתאם לנוהל 05/08 " הקצאת דירות בשכירות בשירות הציבורי" (להלן: " הנוהל") דירה בבניין עם מעלית שקולה לדירה בקומת קרקע.

להלן סעיפי הנוהל, עליהם נסמך המשיב:

"6. דיירי השיכון הציבורי - החלפת דירה זכאות.
6.1.1 דיירי השיכון הציבורי, אשר אין ולא היו להם זכויות בדירה אחרת במקביל לתקופה בה החזיקו בדירה הנוכחית והעונים על אחת מההגדרות הבאות: נכה על כסא גלגלים אשר מתקיימים לגביו לפחות אחד מהתנאים הבאים:
- גר בקומה שאינה קומת קרקע בבנין ללא מעלית או שיש בבניין מעלית אך הגישה אליה או הפתח או העומק של המעלית אינם מתאימים לכיסא גלגלים
- גר בדירה שאינה מתאימה (לא כולל מסיבות של צפיפות ואינה ניתנת להתאמה למגבלותיו על פי חוות דעת של מרפא/ה בעיסוק מטעם מוסד רפואי מוכר (קופת חולים, משרד הבריאות) ומהנדס מטעם החברה המאכלסת".

על פי סעיף 6.4.2. ב.3 לנוהל , לגבי נכה על כיסא גלגלים שדירתו הנוכחית אינה עונה על צרכיו "תאושר דירה בקומת קרקע או דירה בבנין עם מעלית"
על פי סעיף 6.4.2. ג.3 לנוהל , לגבי נכה על כיסא גלגלים המצוי במצוקה רפואית תאושר, רק על פי חוות דעת של הוועדה הרפואית, "דירה בקומת קרקע/קומה נמוכה או דירה בבנין עם מעלית ".

"נכה על כיסא גלגלים" מוגדר בסעיף 8.2 לנוהל כמי ש"רתוק לכיסא גלגלים, שאינו מסוגל לעלות מדרגות".

10. הנה כי כן, נכים המרותקים לכיסא גלגלים, ואינם יכולים כלל לעלות במדרגות, אינם זכאים אך ורק לדירה בקומת קרקע, אלא ניתן להציע להם גם דירות בקומות גבוהות יותר ובלבד שבבניין קיימת מעלית.

אם כך הוא לגבי נכים שמצבם קשה ממצבו של העותר, אשר מוגבל באופן ניכר בניידות עקב פגיעה קשה בקרסול, אך אינו מרותק לכיסא גלגלים, הכיצד לעותר זכויות טובות מזכויותיהם?

יש ממש בטענת העותר לפיה כאשר המעלית מקולקלת יקשה עליו מאד לעלות במדרגות לדירה הנמצאת בקומה גבוהה וטוב היה אילו בידי הדיור הציבורי היה מלאי דירות בקומות קרקע, אותן יכול היה להציע לזכאים. לצערנו לא זה המצב; התקציבים מוגבלים, מלאי הדירות מוגבל ורבים הזכאים. ראינו שהנוהל אינו מזכה את מי שבמצבו של העותר (ואף גרוע מכך) בדירה בקומת קרקע בלבד וכי הוא מאפשר, במקרים כאלה, הקצאת דירה בקומה עם מעלית. ב"כ העותרים לא הצביע על מקור חוקי כלשהו לטענתו, לפיה לא ניתן להציע לעותרים דירה שאיננה בקומת קרקע, בבניין עם מעלית.

11. עיקרון השוויון הוא עיקרון-על בשירות הציבורי וכל עוד נוהג המשיב על פי הנוהל (המבטיח התנהלות שוויונית של הרשות), אין להתערב בהחלטותיו. "הדיור הציבורי בישראל הינו משאב ציבורי מוגבל ויש לחלקו באופן שוויוני ועל פי קריטריונים ברורים (ראו: עע"מ 823/12 קליסה נ' שמעון [פורסם בנבו] (08.08.2013))" - עע"מ 4445/16 מעיין רקפת שני שטיין נ' משרד הבינוי והשיכון המשרד הראשי (4.12.2017) (שם, פסקה 31).

החלטה בדבר זכאות לדיור ציבורי חייבת להיעשות על פי אמות מידה ענייניות ושוויוניות וכל עוד ההחלטה נמצאת במרחב שיקול הדעת של הגורמים המוסמכים, בית המשפט המנהלי לא יתערב בה. המשיב פעל על פי הנוהל ולא מצאתי כל פגם בהחלטתו.

12. גם את טענת העותרים לפיה על המשיב להציע לעותר רק דירות המצויות באזור המגורים בו הוא גר היום, כך שיש לפסול על הסף דירות באזור קריית חיים, לא ניתן לקבל.

ניתן להבין את העותרים, שאינם רוצים להעביר את ילדיהם מקום מגורים ולנתקם, אגב כך, מבתי הספר בהם הם לומדים ומחבריהם. אולם, מן המפורסמות הוא, שמשאבי הדיור הציבורי מוגבלים ולכן אין לפסול על הסף הצעות באזורי מגורים אחרים הנמצאים באותה עיר (גם אם מדובר בעיר גדולה). כל עוד לא הראו העותרים כי היו בידי המשיב דירות פנויות באזור מגוריהם, אשר הוצעו לאחרים ולא להם וכל עוד לא הראו שהם עדיפים על האחרים וככל שלא הוכיחו (להבדיל מטענות שלא הוכחו) פגם אחר, לפי אמת-מידה אוביקטיבית, אשר מצדיק סירוב להצעה לדירה ספציפית, לא ניתן לומר שנפל פגם בשיקול דעתו של המשיב.

13. בענייננו, לא הוכח פגם ספציפי בדירה כזו או אחרת ולא הוכח פגם מהותי באזור בו מצוייה דירה כזו או אחרת , אין להתערב בהחלטת המשיב שלא לקבל את סירובם של העותרים לדירות שהוצעו.

14. לפיכך, אני דוחה את העתירה ומחייבת את העותרים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב הוצאות העתירה בסך של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"א, 29 יוני 2021, בהעדר הצדדים.