הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"א 45122-07-19

בפני
הרכב כבוד ה שופטים:
כמאל סעב – אב" ד
מנחם רניאל
רבקה פוקס

העותר

מחמד סלאמה (אסיר)

נגד

המשיבה

שב"ס – היחידה למאסרים קצרים

נוכחים:
ב"כ העותר: עו"ד הדס לירון
ב"כ המשיבה: עו"ד הגב' שרון איל

פסק דין

השופט מנחם רניאל:
בפנינו עתירה כנגד החלטת היחידה לשחרור ממעצרים קצרים מיום 11.7.19 (בעתירה נאמר 10.7.19) לדחות את בקשתו של העותר לשחרור על תנאי.

העותר, יליד 1997, מרצה מאסר שנגזר עליו לתקופה של 8 חודשים מיום מעצרו ב-24.3.19, כך שתקופת שני שלישים ממאסרו מסתיימת ביום 24.7.19. עונשו נגזר ביום 2.6.19, לאחר שהורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן הכולל 4 עבירות של סחר בסם מסוכן (חשיש) ו- 6 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע. זהו מאסרו הראשון.

בהחלטת היחידה נאמר כי העותר נקלט בבית הסוהר "כרמל" ביום 5.6.19, שובץ לאגף משתלבים ומועסק במטבח. הוא נדון משמעתית פעמיים, בתאריך 20.5.19 ובתאריך 2.7.19, בשני המקרים התקוטט עם אסיר אחר. על פי עמדת גורמי הטיפול, הודה בעבירות שיוחסו לו, ולדבריו עשה טעות בשל העובדה שהיה זקוק לכסף, והוא מביע חרטה עמוקה על מעשיו. עם שחרורו ישוב לבית הוריו ולעבודתו כשוטף רכבים. הוצע לו לבחון התאמתו לתוכנית רש"א, והוא אינו מעוניין. למרות שסיכום המאסר נמסר לו כבר ב-19.6.19, האסיר לא הציג טענותיו. משטרת ישראל ומודיעין שב"ס לא מסרו מידע מודיעיני רלוונטי.

היחידה בחנה את בקשת האסיר לשחרור מוקדם וכלל החומרים הנוגעים לעניינו, והגיעה למסקנה שהאסיר אינו עומד בתנאי סעיף 2 (ד) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001. אמנם מדובר במי שמרצה את מאסרו הראשון, ללא הרשעות קודמות, אך מדובר במספר רב של אירועים שביצועם דרש תכנון וקשירת קשר עם אחרים. התנהגותו של האסיר במאסר אינה תקינה והוא היה מעורב בשתי קטטות, ואף נדון בגינן בדין משמעתי. האסיר לא מגלה כל נזקקות טיפולית וכל מודעות לצרכיו הטיפוליים, לא הביע נכונות להשתלב בהליכים אלה במהלך מאסרו, ואף לא הביע הסכמתו שעניינו ייבחן על ידי רש"א. היחידה הסיקה שהוא אינו פועל על מנת להפחית ממסוכנותו. לפיכך לאור כל זאת מצאה היחידה שהאסיר אינו ראוי לשחרור מוקדם, ושחרורו יסכן את שלום הציבור, ועל כן דחתה את בקשתו.

בעתירתו טען העותר שלא ביצע כל עבירת משמעת, ולא נשפט ולא נענש. הוא לא סירב לתוכנית רש"א, להיפך, הוא חפץ ומעוניין בתוכנית הטיפולית של רש"א. גם אם לא יימצא מתאים לתוכנית רש"א, קיימות תוכניות פרטיות שיטופל במסגרתן ויש בהן פיקוח הדוק, ויש בהן לענות על הצרכים הטיפוליים, כאשר העותר מסכים לכל תנאי לכך שישהה במעצר בית לילי. לטענת העותר, בכך שבחרה היחידה להמשיך ולהעניש את העותר חרגה מסמכותה נוכח התעלמותה מכל הראיות המנהליות שהונחו בפניה, אשר קבעו באופן חד משמעי שמדובר בעותר שהודה בביצוע העבירות, הביע צער וחרטה על המעשים ורצון לחזור למעגל חיים נורמטיבי. במהלך שהותו בבית הסוהר לא שולב בקבוצה טיפולית מאחר והוא מרצה תקופת מאסר קצרה. עוד נטען כי היחידה דחקה הצידה את כל השיקולים העומדים לזכותו של העותר וייחסה משקל יתר לחומרה שראתה בעבירה שעבר, ולמעשה שפטה אותו פעם נוספת על העבירות בגינן נשפט.

בטיעון בפנינו הוסיפה באת כח העותר כי העותר אינו דובר עברית באופן רהוט, ויש לו קושי להתבטא. הוא לא ביקש עזרה בהתייחסות לסיכום המאסר כי אמרו לו שהוא עולה לוועדה לשחרורים קצרים לבד בלי עורך דין. הוא לא ביקש לדבר ולא הציג את טענותיו כי לא הבין את הדברים האלה. כשדיבר עם העובדת הסוציאלית, והוצעה לו תוכנית באמצעות רש"א ונכתב שהוא לא מעוניין, הוא בסך הכל אמר שהוא מבקש משהו קרוב לבית כי אין לו רשיון, אך נרשם שהוא לא מעוניין. נטען, שאמנם העותר נתן את הדין על מספר רב של אירועים, אך אלה התרחשו תוך 3 ימים. עוד נטען שגם בטפסים של העובדים הסוציאליים הביע מוטיבציה להשתלבות, אך לא נמצא מתאים בשל יתרת מאסרו הקצרה. הטפסים מראים שאין זה נכון הוא לא מגלה היזקקות טיפולית. לגבי זה שהיה מעורב בקטטות, נטען שהיה אירוע אחד כשתקף אותו מישהו במעצר, הוא ביקש שיפתחו מצלמות אך לא הסכימו, ובמקרה המאוחר יותר הסתכלו במצלמות והוציאו אותו מהבידוד באותה קטטה.

מסתבר שהטענה שנטענה בעתירה, כאילו העותר לא ביצע כל עבירת משמעת ולא נשפט ולא נענש, אינה נכונה. אף בטיעונה של באת כח העותר בפנינו עלה שהוא נשפט פעמיים, בגין שתי קטטות, כפי שעולה גם מהמסמכים שהוצגו בפני היחידה. ביום 20.5.19 נדון ל-3 ימי בידוד לאחר שהורשע על פי הודאתו בכך שהתקוטט עם עצור אחר, וביום 2.7.19 נדון ל-24 שעות בידוד ואזהרה חמורה לאחר שהתקוטט פעם נוספת עם אסיר אחר. על כן, בדין הסתמכה היחידה על דיונים משמעתיים אלה.

על פי סעיף 2 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001, אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על 6 חודשים ואינה עולה על שנה, רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, לבקשתו, לשחררו על תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר, אם שוכנעה כי הוא ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. על פי סעיף 19ב לאותו חוק, בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על תנאי, תשקול היחידה לשחרור ממאסרים קצרים את השיקולים האמורים בסעיף 9, דהיינו, העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה ותוצאותיה, הרשעות קודמות, התנהגות חיובית או שלילית של האסיר במהלך תקופת מאסרו, חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הבטחון, חוות דעת רש"א, נתונים אישיים של האסיר.

יש לדחות את טענת העותר כאילו היחידה לשחרור ממאסרים קצרים חרגה מסמכותה והענישה את האסיר פעם נוספת על העבירות שבהן הורשע. אין ספק שלא עשתה זאת. העותר נדון ל-8 חודשי מאסר. הוא לא נדון לשני שליש מ-8 חודשי מאסר, ולכן כאשר דחתה היחידה את בקשתו לשחרור בתום שני שליש ממאסרו, לא חרגה מסמכותה ולא הענישה את האסיר פעם נוספת, אלא שלא העניקה לו הקלה שהיתה מאפשרת לו לשאת פחות מהעונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט על העבירות שבהן הורשע.

כאמור, על פי החוק, על היחידה לשקול את העבירות שבהן הורשע האסיר ונסיבותיהן. באת כח העותר הדגישה שהעבירות בוצעו במשך 3 ימים. כפי שנקבע בגזר הדין, "מדובר בנאשם אשר ב-4 הזדמנויות ובאופן שיטתי מכר סמים מסוכנים ללקוחות שונים. כמו כן בשני אירועים נוספים קשר קשר עם אחרים לביצוע עיסקת סמים. מדובר בעבירות המאופיינות בתכנון מוקדם, כאשר המניע לביצוע העבירות הוא בצע כסף ... מדובר בעבירה שבוצעה בצוותא עם אחרים תוך הפעלת רשת שלמה של גורמים עמם הצרכנים יוצרים קשר, שימוש במילות קוד, בלדרים משתנים וביצוע באמצעות כלי רכב, טלפונים יעודיים וכיוצא בזה – נתונים המצביעים על תשתית עבריינית מאורגנת בה נטל הנאשם חלק באופן פעיל". לאור זאת, התייחסותה של היחידה לעבירות שביצע העותר ולנסיבותיהן היתה ראויה, ויש לדחות את טענות העותר כנגדה.

אשר לנכונותו של העותר לטיפול, על פי רישום מיום 4.6.19, טרם העברתו לבית הסוהר כרמל, נאמר כי בבית הסוהר כרמל ייעשה נסיון לגייסו לקבוצת הכנה לשחרור, ובשלב זה נראה שהוא חסר מוטיבציה לכך. ביום 16.6.19 נאמר שהוא זקוק לטיפול מעמיק בתחום האלימות הכללית, וכן כישורי חיים, ללא יתרת מאסר לטיפול. הוצע לו להשתלב בתקופת מעצרו בקבוצת הכנה לשחרור והוא הביע מוטיבציה להשתלבות, אך לא נמצא מתאים בשל העובדה שיתרת מאסרו אינה מספקת גם לקבוצה זו. על כן, הוצעה לו בניית תוכנית באמצעות הרשות לשיקום האסיר. על כך נאמר שהוא אינו מעוניין שכן לדבריו אין לו רשיון והוא יתקשה לתפקד במסגרת בשל כך. על כן צודקת באת כח העותר כאשר היא אומרת שהוא הביע מוטיבציה להשתתף בקבוצת הכנה לשחרור במהלך מאסרו, אך לא נמצא מתאים בשל כך שמאסרו קצר מדי. בעניין זה אפשר ששגתה היחידה כאשר קבעה שהאסיר לא הביע נכונות להשתלב בטיפול במהלך מאסרו. הוא הביע נכונות להשתלב בטיפול שלא היה יכול לקבל. לעומת זאת, צדקה היחידה כאשר קבעה שהאסיר לא הביע הסכמתו שעניינו ייבחן על ידי רש"א, הגם שהאסיר נימק את אי הסכמתו בהערכתו שעקב חוסר רשיון יתקשה לתפקד.
על היחידה לשחרור ממאסרים קצרים לבחון כאמור האם האסיר ראוי לשחרור ושחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. כך שקלה היחידה, ולאור העבירות שביצע, התנהגותו במהלך המאסר, שבו נדון פעמיים בדין משמעתי וחוסר נכונותו להשתלב בתוכנית טיפולית של רש"א. בניגוד לטענות באת כח העותר, העותר לא הסכים להשתלב בתוכנית טיפולית של רש"א, גם אם נימק זאת בהערכתו שיתקשה לתפקד. אילו היה מסכים, היתה נבחנת שאלת אפשרותו לתפקד, אבל הוא לא הסכים.

יש לדחות את טענת העותר, כאילו דחקה היחידה את כל השיקולים העומדים לזכותו, וייחסה משקל יתר לחומרה שראתה בעבירות שעבר. היחידה שקלה את כל השיקולים ללא משקל העולה על המשקל שיש לתת להם על פי החוק.

על כן, דין העתירה להידחות, ואני מציע לחבריי לדחות את העתירה.

מנחם רניאל, שופט

השופט כמאל סעב – אב"ד :
לדעתי, החלטת היחידה לשחרור ממעצרים קצרים סבירה, מנומקת ולדעתי, לא נפל בה כל פגם המצדיק התערבות בית המשפט בהחלטתה. על כן, אני מסכים שיש לדחות את העתירה.

כמאל סעב, שופט

השופטת רבקה פוקס:
אני מסכימה.

רבקה פוקס, שופטת

סוף דבר, כאמור הוחלט פה אחד לדחות את העתירה. העתירה נדחית.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, במעמד הנוכחים.

כ. סעב, שופט
[אב"ד]

מ. רניאל, שופט

ר. פוקס, שופטת