הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע 24

בפני כב' ס.הנשיאה, השופט אליהו ביתן
כב' השופטת יעל-רז לוי
כב' השופט יואל עדן
המערער:
חמאד אבו כף ת.ז. XXXXXX667
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
<#2#>

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ובתקיפה נגד בת זוג. על פי הנטען, המערער תקף את גרושתו בכך שהיכה אותה וסטר בפניה ובהזדמנות אחרת המערער תקף את בתו בכל חלקי גופה באמצעות צינור גומי וגרם לה חבלות של ממש ושטפי דם בידיים וברגליים.

שירות המבחן הגיש לבית המשפט שני תסקירים על המערער בהם המליץ להטיל עליו לבצע עבודת שירות לתועלת הציבור, אך דחה את האפשרות להמליץ לבטל את הרשעתו.

בסופו של דבר, בית המשפט גזר על המערער, 6 חודשי מאסר בעבודת שירות; קנס; מאסרים על תנאי ופיצויים לנפגעות העבירה.

מכאן הערעור.

עיקר טענות המערער מוכוונות לעצם הרשעתו בדין. המערער טוען כי מדובר באירוע נקודתי, שאיננו קשור בעבודת המערער כאיש חינוך; במי שעברו נקי; במי שלאורך שנים שימש כמחנך וניהל אורח חיים נורמטיבי; וטוען שהרשעה מביאה לשבירת מטה לחמו ולהפיכתו לאדם מובטל.

המשיבה טוענת כי בהתחשב במעשי המערער, ובמיהות הקורבנות, חובה היה על בית המשפט להרשיע את המערער ובסופו של דבר העונש שהוטל על המערער, איננו חמור.

עיינו בכל החומרים הנוגעים לענין ושמענו את טיעוני הצדדים ובאנו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

הכלל הוא, שנאשם שאיננו קטין, שנקבע לגביו כי ביצע עבירה מסוימת, יורשע בדין. הימנעות מהרשעה היא תוצאה חריגה השמורה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן בהם מתקיימים במצטבר התנאים הבאים – ראשית, העבירה לפי טיבה מאפשרת לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באינטרסים הכרוכים בהרשעה בהליך פלילי, ושנית, שהרשעת הנאשם תפגע קשות בשיקומו ובאפשרות התעסוקה שלו.

גם אם נקבל את הטענה כי הרשעת המערער גורמת לו לפגיעה באפשרות התעסוקה, הרי שענין זה הוא רק חלק מהמשוואה. הצד האחר של המשוואה נוגע לאפשרות לוותר על הרשעה בהתייחס למעשה, לחומרתו ולנסיבותיו. כאן המערער היכה את בתו, שהיא כבדת שמיעה, בכל חלקי גופה באמצעות צינור גומי וגרם לה שטפי דם בידיים וברגליים. התמונות שהוגשו לבית המשפט במסגרת טיעוני התביעה לעונש, מלמדות כי אין המדובר במכה אחת שנעשתה מתוך רגע של איבוד עשתונות, אלא בכמה וכמה מכות בחלקי גוף שונים ובמכות בעוצמה כזו שהותירה סימנים משמעותיים על גוף בתו של המערער. ובנוסף, המערער סטר בפניה של גרושתו.

חומרת תופעת האלימות בתוך המשפחה. הצורך בהוקעתה ובענישתה ובהרתעת הרבים. הפגיעה בגוף, בפרטיות ובכבוד של גרושת המערער ושל בתו. והעובדה שהמערער, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן, רואה באלימות כאמצעי חינוך לגיטימי ומתאר את מעשיו כ"משהו שעלול לקרות", תוך יחוסם למוקד שליטה חיצונית ושלילת טיפול והכוונה בתחום. כולם יחד משווים למעשים חומרה ברמה כזו שאינה יכולה לסבול אי הרשעה. עובדת היות המערער מחנך במשך שנים, אינה פועלת דווקא לטובתו בהקשר זה.

איננו סבורים שהחלטת בית המשפט לדחות את בקשת המערער לביטול הרשעתו שגויה ואיננו מוצאים סיבה להתערב בה.

העונש שהוטל על המערער מתאים למעשי המערער בנסיבותיו ולמידת אשמו והוא עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה.

נוכח הדברים האמורים, אנו דוחים את הערעור.

על המערער להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות ביום 04.11.18 עד השעה 09:00, לתחילת ביצוע עבודת השירות שלו. הממונה על עבודות השירות רשאי לקבוע למערער מועד אחר לתחילת ביצוע עבודת השירות.
ניתן והודע היום ט"ו חשוון תשע"ט, 24/10/2018 במעמד הנוכחים.

אליהו ביתן, סגן נשיאה
יעל רז-לוי, שופטת
יואל עדן, שופט