הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 54763-11-17

בפני
כבוד ה שופטת יעל רז-לוי

התובעים

1.מרחב הים אשדוד בע"מ
2. אליהו ישראל
3. גבריאל ישראל
4.שמואל סיבוני
5.מאיר מיגל ישראל
6.נאור גלילי
כולם ע"י ב"כ עוה"ד טדי מנשה

נגד

הנתבעים

1.רשות מקרקעי ישראל
2.לשכת רישום מקרקעין
3.אגף מיסוי מקרקעין
כולם ע"י ב"כ עוה"ד טובה בוכריס- פמ"ד אזרחי

4.תשובה רחל
5.תשובה אביגדור
6.שיקלי טיירי (דוד זאווי)
7. שושנה ג'ואנה שיקלי
8.אוזנה סולומון
9.אוזנה פני
10.מרדכי אביטן
11.פני אביטן
12.שלומי כהן
13.לירון כהן
14 אבו קראט ציונה
15.אורי כז'ורי שמש
16. לאה שמש
17.רוני דברא
18.מירי דברא
19.דניאל צרור
20.רינה גלקוביץ'
21.מיכאל גלקוביץ'
22.עליזה גיאסי
23.דוד גיאסי
24.אדרי דנה
25.מרציאנו יוסף
26.אריאלה מרציאנו
27.משה שלו
28.אילנית שליו
29.יאיר לב ים
30.שושנה לב ים
31.אשור נפתלי
32.לילאן כהן
33.בראנץ אשר
34.בראנץ קארין
35.ברנד בנישו
36.ליאת בנישו
37.אורי משה סרור
38.זוהר ארז
39.יורם אילוז
40.בת שבע אילוז
41.נפתלי אליהו
42.נפתלי אסתר
43.סוזאנה לוגסי
44.סולומון חיות
45.קרן בניה
46.תמר קרן
47.דניאל אלגרט
48.עליזה אלגרט
49.משה מנטין
50.ורד מנטין
51.רמי דברא
52.קרן דברא
53.גבריאל אביב
54.ירדנה אביב
55.שלמה אחיון
56.דליה אחיון
57.קסוס אברהם
58.משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ
59.הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ
60.בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
61.בנק מזרחי טפחות
62.בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

בפני תובענה בה התבקש בית המשפט ע"י התובעת 1 חברת מרחב הים אשדוד והנתבעים 2 – 6 , שהם בעלי המניות בתובעת 1 ורכשו ממנה את הזכויות במקרקעין, ליתן צו המורה ללשכת רישום המקרקעין לרשום תכנית איחוד וחלוקה – פרצלציה ת.צ.ר. 2561/2016 (להלן:"תכנית הפרצלציה"); תוכנית אשר כבר נערכה ואושרה ע"י עיריית אשדוד, מרכז מיפוי ישראל ורשות מקרקעי ישראל. במסגרת התכנית יופרדו מקרקעי התובעים משטח הבתים המשותפים בחלקות 56 ו 63 בגוש 2488 וירשמו כחלקות רישום נפרדות, וזאת בהתאם לתכנית הפרצלציה דנן.
על פי האמור בכתב התביעה התובעת 1 ( להלן: "מרחב הים") רכשה את המקרקעין נשוא התובענה הידועים גם כמגרשים 1002 ו- 1004 לפי תב"ע מספר 11/125/03/3 המצויים ברובע ט"ו באשדוד. המקרקעין היוו בזמנו שטח אשר בו היו זכויות בנייה המסחריות , שטח שהינו חלק ממגרשים אשר בהם נבנו בנייני מגורים. הנתבעים 4-62 הינם בעלי הזכויות ביחס ליחידות הדיור בבתים המשותפים שנבנו במקום, מוטבי הערות אזהרה ובעלי המשכנתאות הרשומים בלשכת רישום מקרקעין בחלקות 56 ו 63 בגוש 2488.
מן האמור בכתב התביעה ובתגובות המדינה עולה, כי ח ברת צ'לבי ושות בע"מ( להלן ": היזם") אשר בנתה את מבני המגורים באותן חלקות נקלעה לקשיים כלכליים ואף מונו כונסי נכסים להשלמת הפרויקט ומכירת הדירות . במסגרת אותם הליכים בתיק הפש"ר בהם מונו כונסי הנכסים נמכר חלק מאותו מגרש ובו זכויות המסחר שנותרו באותו פרויקט לחברת אורבן תשתיות. עוד בשנת 2004 רכשה מרחב הים את המקרקעין מושא התובענה והזכויות בהן מחברת אורבן תשתיות, כאשר בהתאם לאמור בשנת 2006 המקרקעין מושא התובענה נרשמו ברישומי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") על שם מרחב הים.
עוד צוין, כי כבר בשנת 2006 אישרה עיריית אשדוד תכנית איחוד וחלוקה באופן בו מקרקעי התובעים באותם שטח לייעוד מסחרי הופרדו מהחלקות האחרות, תכנית אשר אושרה ונחתמה ע"י עיריית אשדוד ורמ"י עוד בשלהי שנת 2007 אך לא נרשמה. בהמשך בשנת 2014 אושרה תב"ע מס' 11/125/03/3 אשר יזמה מרחב הים לפיה במקום אותם 250 מטר למסחר אושר למרחב הים לבנות 4 יחידות דיור, ובהתאם להוראות אותה תב"ע מגרשי התובעים סומנו כמגרשים1002 ו- 1004.
כאמור היזם אשר בנה את הפרויקט נקלע לקשיים כלכליים ומונו כונסי נכסים לצורך סיום הפרויקט, מכירתו ורישומו ולאחר שנים לא מעטות רישום הבית המשותף הושלם. דא עקא שבשנת 2011 כאשר נרשם הבית המשותף, היה הדבר ללא שמקרקעי התובעים נרשמו כחלקה ייעודית ונפרדת, כפי שהיה אמור להיעשות בהתאם לתכנית הפרצלציה שאושרה עוד בשנת 2007, שכן זו לא נרשמה. בשל כך רישום הבית המשותף לא נעשה באופן המתאים ולא שיקף את מצב הזכויות כהווייתן, שכן המקרקעין שנרכשו ע"י התובעים לא יוחדו בשום דרך ובשל כך נכללו באותן חלקות בהן נרשם הבית המשותף, ולמעשה התפזרו בין החלקות הקיימות כרכוש משותף.
בכתב ההגנה מטעם המדינה – בשם נתבעים 1-3 ( רמ"י, לשכת רישום מקרקעין ואגף מיסוי מקרקעין) צוין, כי הם אינם מתנגדים לרישום תכנית הפרצלציה כמבוקש , אלא שבמצב דברים זה כאשר מדובר בתכנית שהינה בהסכמת בעלים נדרשת הסכמת הנתבעים לאותו רישום.
טרם הדיון שנקבע בפני ליום 6.5.18 נתק בלו הודעות מחלק מן הנתבעים:
בעלי הזכויות בחלקה 56 בגוש 2488:
הנתבעים 4 ו- 5 , 14 , 15 , 16 , 25 ו 26; הגישו הודעות לפיהן הם אינם מתנגדים לסעד המבוקש ובתנאי שלא יחויב בהוצאות , וכך אף נתבעים 9 17 ו 18 אשר הגישו הודעה יחד עם נתבעים נוספים;
בעלי המשכנתאות בחלקות 56 ו 63 – הבנקים נתבעים 58, 59 ו 61 לא התנגדו לבקשה בכפוף לכך שזכויות הבנק כנושה בנכס נושא התובענה לא תפגענה ותשמרנה במלואן באופן שהמשכנתא לטובת הבנק, תירשם בחלקת המשנה שתיוחד ללווים.
בעלי הזכויות בחלקה 63 גוש 2488 :
הנתבעים 40 -56 ( אשר הגישו הודעה תחילה בקשה לסילוק על הסף ובהמשך כתב הגנה יחד עם נתבעים 9, 17 ו 18 ) הגישו ביום 16.4.18 כתב הגנה והודעה בהם ציינו, כי הם מבקשים לסלק את התובענה כנגדם על הסף, שכן אין יריבות כלפיהם, וכי הם לא היו חלק מהפעולות הקשורות במקרקעין; אך למעשה לא הובעה התנגדות ממשית למתן הסעד, ובתנאי שלא יחויבו בהוצאות.
עוד טרם הדיון שנקבע ליום 6.5.18 הגישו התובעים בקשות למתן פסק דין כנגד חלק מן הנתבעים אשר לא הגישו כתב הגנה , בקשות אליהן לא נעתרתי בשל כך שראיתי מקום שאלו ידונו בדיון לאחר קבלת התמונה בכללותה ביחס לכל הנתבעים.
בדיון הראשון שהתקיים ביום 6.5.18 הציג ב"כ התובעים תצהיר של השליח אליו צורפו אף אישורי המסירה ולכך שבוצעה מסירה של כתב הטענות לכלל הנתבעים, זאת מעבר להודעות וכתבי ההגנה שהוגשו כפי שפורט לעיל.
מכלל הנתבעים התייצבו לדיון - ב"כ המדינה בשם הנתבעים 1- 3 ונתבע מס' 41 מר אליהו נפתלי, אשר הינו אחד מ הדיירים אשר שלחו את ההודעה לבית המשפט שחתומה אף על ידו, הודעה ממנה הובן , כי הם אינם מתנגדים למתן הסעד המבוקש (נתבעים 9 17 ו 18 ו40 -56). בדיון ציין נתבע 41, כי אכן הם הודיעו באותו הודעה שהם לא מתנגדים לסעד המבוקש, אך למעשה בדיון העלה טענות נוספות בדבר מחטף שנעשה על ידי התובעים ובדבר גודל המגרש מושא התובענה, וציין כי חלק מן הדיירים לא יודעים על הדיון.
לאור זאת מצאתי לנכון לקבוע דיון נוסף והוריתי לב"כ התובעים לזמן שוב במסירה אישית את כל הנתבעים. זאת למרות שכאמור מההודעה שהוגשה ע"י הדיירים ובכללם מר אליהו לא עלה שקיימת התנגדות עניינית , ולמרות שהתובעים המציאו אישורי מסירה ותצהיר השליח עוד ביחס למסירת כתב התביעה טרם הדיון הראשון . עם זאת למען הזהירות ראיתי לנכון לקבוע דיון נוסף ולהורות על ביצוע מסירה אישית פעם נוספת בה י ימסר להם פרוטוקול הדיון ובו הודעה על המועד הנדחה. עוד קבעתי בהחלטתי בתום הדיון, כי על הנתבעים אשר הגישו את ההודעה ובכללם מר אליהו, להגיש הודעה ולהבהיר את האמור בהודעה הקודמת ממנה עלה, כי אינם מתנגדים לסעד המבוקש.
בהמשך בהודעה שהוגשה על ידם ביום 3.6.18 הם חזרו על עמדתם, כי יש למח וק את התובענה כנגדם, וכי באם יינתן סעד לתובעת יש להגבילו למגרש שנרכש על ידה. טרם הדיון הנוסף שנקבע ליום 27.6.18 הוגשה ביום 24.6.18 הודעה מעדכנת מיום מטעם הנתבעים 9, 17, 18 ו- 40 – 56, לפיה הם מסכימים לרישום תכנית הפרצלציה באופן שמגרשים 1002 ו- 1004 ירשמו בבעלות התובעים ויגרעו משטח הבית המשותף מכוח הת.צ.ר המאושר – תכנית הפרצלציה. בהודעה אף צוינו הסכמות נוספות שהושגו בין התובעים לבין אותם דיירים (להלן: "ההודעה המעדכנת").
בדיון ביום 27.6.18 התייצבו ב"כ המדינה ומספר דיירים נוספים ובכללם מר אליהו – נתבע 41, וכן הנתבעים 12, 37 ונתבעת 52 – עו"ד קרן דברא אשר חתומה אף היא על אותה הודעה מעדכנת וההודעות הקודמות מאותם דיירים. בדיון חזרה עו"ד דברא על ההסכמות שהושגו עם חלק מן הנתבעים 9, 17, 18 ונתבעים 40 – 56 שהיא בכללם. בתום הדיון הוסכם, כי תוגש על ידה הודעה חתומה ע"י כלל הדיירים אשר הגישו את ההודעה המעדכנת מיום 24.6.18 בדבר הסכמתם לסעד המבוקש, שכן ההודעה הקודמת אשר הייתה בשמם הייתה חתומה רק על ידי חלקם.
הנתבע 41 מר אליהו אשר בא בכלל אותם דיירים ציין בדיון, כי הוא חוזר בו מהסכמתו למתן הסעד המבוקש לרישום תוכנית הפרצלציה שניתנה בהודעה המעדכנת מיום 24.6.18, ואף טען טענות שונות, אך בסופו של דבר ביקש לשקול את הדברים ולהודיע לבית המשפט את עמדתו הסופית .
בסופו של דבר הוגשה ביום 11.07.17 הודעה חתומה על ידי כל הדיירים הנקובים בה כאשר אף מר אליהו – נתבע 41 חתום אף הוא על אותה הודעה, בה צוין כי הם חוזרים על האמור בהודעה המעדכנת מיום 24.6.18 בה צוינה הסכמתם למתן הסעד המבוקש ( והסכמות נוספות שהתגבשו בינם לבין התובעים).
עולה אפוא, כי למעשה לא הוגשה כל התנגדות או כתב הגנה המבקש לדחות את התובענה על ידי מי מהנתבעים.
התקיימו שני דיונים בתובענה, כאשר התובעים הציגו אישורי מסירה בנוגע לכלל הנתבעים. חלק מן הנתבעים – בעלי הזכויות בדירות הגישו הודעות, כי הם לא מתנגדים לסעד המבוקש; לאחר הדיון האחרון כאמור התקבלה הודעה נוספת ביום 11.7.18 מטעם 20 דיירים שהם מסכימים לסעד המבוקש ( נתבעים 9, 17, 18, 40 – 56) , הנתבעים 12 ו 37 שהתייצבו לדיון לא השמיעו התנגדות עניינית לסעד המבוקש, ואף התקבלו הודעות מן הבנקים בעלי המשכנתאות כי הם אינם מתנגדים לסעד המבוקש בכפוף לשמירת זכויותיהם.
ביחס לנתבעים שלא הגישו כתב הגנה, הרי הם לא התייצבו לאף אחד מן הדיונים, לאחר שהוצגו אישורים כי התובענה הומצאה להם וכך אף ההזמנה לדיון הנדחה. על כן יש מקום למתן פסק הדין אף כנגדם בהעדר הגנה, ומשלא התייצבו לדיונים שנקבעו.
זאת ועוד, מן ההודעות שהוגשו מטעם המדינה הן טרם הדיון והן לאחריו עולה, כי המדינה אינה מתנגדת לרישום תכנית הפרצלציה כמבוקש בכפוף לתנאים שצוינו בהודעתה. צוין, כי החלקות החדשות המפוצלות על פי הת.צ.ר. - מגרשים 1002 ו- 1004 תירשמנה קודם כל על שם המדינה, ורק לאחר מכן תירשם זכותה החוזית של מרחב הים לחכירה; כי יוגש תשריט לגבי כל אחד מהבתים המשותפים שישקף את מצב חלקת הבית המשותף לאחר גריעת השטחים המשותפים; כי יומצאו אישורי המסים והאגרות בהתאם לדין ולנוהל; וכי תירשם הערה בהתאם לסעיף 130 לחוק המקרקעין בחלקות הרכוש המשותף, ההערה אשר תימחק לאחר גמר רישום הת.צ.ר.
המדינה ביקשה עוד שייחתם כתב שיפוי לטובת רמ"י ביחס לנתבעים אשר בעניינם ניתן פסק דין בהעדרם.
התובעים בדיון הבהיר ו, כי הסעד המבוקש על ידם הינו כי תירשם תכנית הפרצלציה דכאן - תכנית איחוד וחלוקה ת.צ.ר 2561/2016 אשר נערכה ואושרה על ידי עיריית אשדוד, מרכז מיפוי ישראל ורמ"י, במסגרתה מקרקעי התובעים יופרדו משטח הבתים המשותפים וירשמו כחלקות רישום נפרדות ומובחנות.
יצוין כי התובעים הדגישו בדיון האחרון, כי הם מבקשים ליתן צו לרישום תכנית הפרצלציה וזהו הסעד המבוקש כיום, וכי לאחר רישום תכנית הפרצלציה - ת.צ.ר 2561/2016, הם יפעלו לרישום זכויות התובעים במקרקעין.
ממקרא כתב התביעה יחד עם האמור בכתב ההגנה ובתגובות המדינה ורמ"י אשר הינה בעלת המקרקעין וההסכמים שנחתמו מולה עולה, כי רמ"י מודעת לכל השתלשלות העניינים ביחס למקרקעין נשוא התובענה , וכי יש מקום להיעתר לסעד המבוקש. מתגובת המדינה אליה צורפו מסמכים רלוונטיים וכעולה אף מדברי נציגת רמ"י בדיון האחרון הגב' דוד שהתייצבה לדיון ו בידה כל התשריטים והמפות הרלוונטיות, הרי התובעים רכשו מחברת אורבן את הזכויות במקרקעין מושא התובענה. בהתאם אף נחתמו איתם מול רמ"י הסכמים המבססים את זכויותיהם, וכאשר עוד בשנת 2007 אושרה תכנית איחוד וחלוקה על פיה מקרקעי התובעים הופרדו מחלקות 56 ו- 63 בגוש 4288 בהם מצויים הבתים המשותפים.
עוד הוברר, כי נוכח אי רישום תוכנית איחוד וחלוקה בשנת 2007 ואי ייחוד המקרקעין אותם רכשה מרחב הים, הרי בשנת 2011 כאשר נרשם הבית המשותף באותם חלקות, לא יוחדו מקרקעי התובעים והם לא הוצאו מגדר חלקות 56 ו- 63, ועל כן נרשמו למעשה במסגרת הבתים המשותפים באותן חלקות.
כפי שציינה המדינה בסעיף 10 לתגובתה מיום 19.06.18 הרי לו כונסי הנכסים שמונו היו רושמים בזמנו את תכנית האיחוד והחלוקה העדכנית משנת 2007 טרם רישום הבית המשותף בשנת 2011 , הרי לא הייתה נדרשת הסכמת הדיירים כיום ולא הייתה כל בעיה רישומית. עוד ציינה המדינה בתגובתה, כי אותן התנגדויות שהביעו חלק מהדיירים בתחילה – בעיקר נתבע 41 – מר נפתלי, נוגעות לטענות בדבר זכויות הבניה במקרקעין מושא התובענה, ואינן ממין העניין. שכן השטח שרכשו התובעים מחברת אורבן ברור ומופיע עוד בחוות דעת שמאי שניתנה עוד בשנת 2000 המתייחסת למגרש אותה רכשה מרחב הים; אלא שהמגרש לא נרשם כחלקה נפרדת כפי שהיה אמור להיעשות בהתאם לתוכנית הפרצלציה הראשונה משנת 2007.
נוכח האמור הוברר מעיון בתביעה ובמסמכים שצורפו ובתגובות המדינה, כי כאשר ניגשו לרישום הבית המשותף זה נרשם על בסיס הת.צ.ר הישן משנת 68, וכתוצאה מכך הזכויות שנמכרו לתובעים התפזרו כביכול בין החלקות הקיימות של הרכוש משותף; וכל זאת בשל כך שלא נרשמו כחלקה נפרדת וייעודית כפי שהיה צריך לעשות על פי הת.צ.ר. ברי אפוא כי הרישום הקיים מקורו בטעות וכתוצאה מאותה טעות בעת רישום הבית המשותף, המקרקעין שנרכשו כדין ע"י הרוכשים " נבלעו" בחלקות הקיימות של הרכוש משותף.
האמור מבסס בבירור הצדקה למתן הסעד המבוקש על ידי התובעים, אשר למעשה בא לתקן את הרישום שאינו משקף את מצב הזכויות הנכון.
נוכח האמור יש מקום לקבל את התביעה ולהיעתר לסעד המבוקש.
באשר לנתבעים הרי כאמור לא הובעה על התנגדות על ידי אותן הנתבעים אשר הגישו עמדה וכתבי הגנה לבית המשפט או התייצבו לדיון. ביחס ליתר הנתבעים הציגו התובעים אישורי מסירה כדין .
האמור הינו לאחר שעיינתי בתביעה על נספחיה, ובכל עמדות הנתבעים; לאחר שהמשיבות 1-3 רמ"י, לשכת רישום מקרקעין ואגף המיסוי לא התנגדו לבקשה ואף הבהירו כי אכן יש מקום לייחד את מקרקעי התובעים כפי שנתבקש וכי המצב הקיים מקורו בטעות; כאשר אין לרמ"י התנגדות לרישום המבוקש והכל בכפוף לדין ולנהלי רמ"י; כאשר אף לשכת רישום המקרקעין ציינה בתגובתה, כי אין לה התנגדות למתן הצו המבוקש; ולאור העובדה שחלק מבעלי הזכויות בחלקה 56 בגוש 2488 ובעלי הזכויות בחלקה 63 גוש 2488 0 אינם מתנגדים לבקשה והכל כפי שפורט לעיל; ובעלי המשכנתאות בחלקות 56 ו 63 – הבנקים נתבעים 58, 59 ו61 לא התנגדו לבקשה בכפוף לכך שזכויות הבנק כנושה בנכס נושא התובענה לא תפגענה ותשמרנה במלואן באופן שהמשכנתא לטובת הבנק תירשם בחלקת המשנה שתיוחד ללווים; ולאחר שלגבי יתר הנתבעים הומצא תצהיר ביחס להמצאת התובענה והזמנתם לדיון כדין, והם לא הגיבו ולא הגישו כתבי הגנה ולא התייצבו לדיון.
אשר על כן ניתן בזאת פסק דין כדלקמן:

  1. הנני מורה כי על רישום של תכנית איחוד וחלוקה – פרצלציה מאושרת וחתומה – ת.צ.ר 2561/2016 בלשכת רישום מקרקעין, וזאת לאחרי שיומצא תשריט ללשכת רישום מקרקעין בהתאם לדין, שישקף את מצב חלק הבית המשותף לאחר גריעת השטחים המבוקשים.
  2. לשכת רישום המקרקעין תפעל בהקדם ובשקידה לרישום התוכנית והדבר יעשה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ 90 יום מיום הגשת המסמכים הנדרשים לרישום הת.צ.ר.
  3. מובהר כי זכויות הבנקים נותני המשכנתא כנושה בנכס נושא התובענה תשמרנה במלואן, באופן שהמשכנתא לטובת הבנק על זכויות בעלי הזכויות שנטלו מהם משכנתאות, תירשם בחלקת המשנה שתיוחד ללווים.
  4. רישום התוכנית הינו בכפוף לכל דין ונהלי רמ"י, לאחר שיומצאו אישור המיסים והאגרות וימולאו הוראות הנוהל בעניין רישום תכנית.
  5. כמו כן הנני מורה על רישום הערה על פי סעיף 130 לחוק המקרקעין כאשר נוסח ההערה יהיה כמוצע בתגובת המדינה כי " קיים פסק דין בת"א 54763-11-17 מחוזי באר שבע בדבר חלוקת המקרקעין בהתאם לתצ"ר מס 2561/2016 ובהתאם לתב"ע 11/125/03/3 ".
  6. מובהר כי רישום ההערה לא ימנע רישום עסקאות או פעולות, וכי ההערה תמחק מחלקות הבתים המשותפים לאחר רישום התוכנית ותיקון צווי הבתים המשותפים, כאשר מיד לאחר שיירשם הת.צ.ר התובעת 1 תפעל בשקידה ובמהירות לביטול הערת האזהרה ותעשה זאת לא יאוחר מ30 יום מיום רישום הת.צ.ר.
  7. עוד מובהר בהתאם להודעת המדינה וכמוסכם על ידי התובעים, כי החלקות החדשות – חלקות 1002 ו 1004 תרשמנה ראשית על שם מדינת ישראל ולאחר מכן ירשמו הזכויות החוזיות של התובעת 1 .
  8. באשר לבקשת המדינה כי התובעת 1 – מרחב הים תחתום על כתב שיפוי כלפי המדינה ביחס לכל אחד מן הנתבעים שניתן נגדם פסק דין בהעדר הגנה , הרי לא ראיתי יסוד או מקום להורות כך;, כאשר אף לא ברור על בסיס מה מבוקש מבית המשפט להורות על מתן כתב השיפוי כאשר המדינה הינה אחת מן הנתבעות, ואף מקום בו התובעים הוכיחו כי הם זכאים למתן הסעד מבית המשפט ואין מקום להתנותו במתן כתב שיפוי לטובת רמ"י.

במכלול נסיבות העניין ובשים לב לכך שבסופו של דבר לא הובעה התנגדות על ידי מי מהנתבעים, אמנע מפסיקת הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו .
ניתן היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, בהעדר הצדדים.