הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 34607-03-16

מספר בקשה:56

לפני:

כבוד ה שופט יעקב פרסקי

המבקש:

ניסים (ניסן) מזוז
ע"י ב"כ עו"ד יורם מזוז

נגד

המשיב:
שממה אדוארד דוד
ע"י ב"כ עו"ד שמעון בן נעים או עו"ד דניאל סודרי

החלטה

הבקשה עניינה בהיתר להפניית שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט

המחלוקת בתיק זה נוגעת להתחשבנות בין הצדדים, קבלני שיפוצים, בקשר לעבודות שיפוצים שביצעו ביחד כשותפים . בפסק דין חלקי מיום 11.12.17 נקבע כי בין הצדדים היתה שותפות למספר פרויקטים של שיפוצים . בהמשך, מונה מומחה מטעם בית המשפט לעריכת ההתחשבנות, (רו"ח משה פרג, להלן: "המומחה"). המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 1.3.20, (להלן: "חוות הדעת"), כאשר במסגרתה נקבע כי לצורך האיזון בין הצדדים, על המבקש, מר ניסים מזוז, (להלן: " ניסים") לשלם למשיב, (מר דוד שממה, להלן: "דודי") סך של 55,624 ₪ בתוספת מע"מ ולצורך סילוק המחלוקות שבין הצדדים. בעקבות הגשת הדו"ח ניתנה לצדדים הזדמנות להשלים טיעון בכתב בנוגע למסקנות המומחה, כמו גם שנקבע דיון להשלמת טיעון בעל פה, למחר, 21.5.20.

ביום 8.5.20 הוגשה בקשה זו, בקשה 56 במסגרתה ביקש ניסים להפנות שאלות הבהרה למומחה. ברישא לבקשה, ביקש ניסים לטעון כי " השאלות אינן שאלות של מה בכך או מחלוקת קטנה שהסכומים שלהם זניחים", להלן בהמשך ההחלטה, יוסבר מהו המקור לפתיח במיוחד בקשר לאותה "מחלוקת קטנה". במסגרת זו ביקש ניסים הבהרות בדרך של בקשה להפניית עשרות שאלות ותתי שאלות למומחה.

בתגובה טען דודי כי יש לדחות את הבקשה על הסף ולאור מסמך ההסכמות שנחתם בין הצדדים ביום 26.11.19. טען דודי כי כל צד מסר את המוצגים והמסמכים לצורך הדיון בפני המומחה אשר ביצע פעולות בהן פגישה בין הצדדים כמו גם פנייה לבאי כוח הצדדים ובכל הזמן ניתנה לצדדים ההזדמנות להציג מסמכים או להשלים תשובות. טוען דודי כי מהשאלות שהופנו למומחה עולה כי בכוונת ניסים פשוט לקעקע את אמינות המומחה כמו גם להביא להשבת המצב לקדמותו וזאת תוך המשך התשתו ללא כל הצדקה והדבר יתיש גם את המומחה. כשיטת דודי מדובר בדפוס פעולה חוזר שכל עניינו הכשלת תוצאות ההליך ומחזור נושאים שכבר נדונו, כאשר כל שנותר לדיון הינו אותם נושאים שהמומחה הותיר לשיקול דעת בית המשפט.

בתשובה לתגובה טען ניסים כי המומחה ביקש לפעול כבורר ואף להימנע מהשבה לשאלות הבהרה אולם הצדדים דחו זאת. טוען ניסים כי אכן היתה הסכמה שלא לראות בחוות הדעת כמצב רגיל שבו פועל מומחה, אולם לא היתה הסכמה לכך שהמומחה ייתן חוות דעת ללא הסברים וכי נפלו שגיאות מהותיות בחוות דעת המומחה, כאשר לשיטת ניסים מבקש הוא להוציא את האמת לאור בכלים המשפטיים שיש ולכן עומד הוא על היתר הגשת שאלות ההבהרה למומחה.

דיון
דין הבקשה להידחות.

בעקבות פסק הדין החלקי ולצורך בחינת ההתחשבנות שבין הצדדים, הוריתי על מינוי המומחה. בהחלטה מיום 21.2.19 ביקשתי מראש לשכת רואי החשבון במחוז דרום לקבוע את זהות המומחה. ראש הלשכה במחוז, רו"ח אריק קטורזה מינה את המומחה, רו"ח משה פרג. מלכתחילה, המומחה סבר שהוא מונה כבורר, אולם בהחלטה מיום 4.4.19 הובהרו הדברים, כאשר היתה התייחסות לשכר של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ שיתחלק בין הצדדים בהערכת עבודה בהיקף 20 שעות. המומחה עדכן ביום 5.8.19 כי הצדדים "הציפו" אותו במסמכים וחזר על המלצתו כי ימונה כבורר ובכך יחסוך לצדדים עלות ריאלית של בחינה דקדקנית, חיסכון אותו העריך בסך של 100,000 ₪.

הצדדים התייחסו להמלצת המומחה, אולם לא קיבלו אותה. לפיכך ובהתאם להחלטה מיום 22.10.19, עמדתי לאשר הגדלת היקף שעות העבודה של המומחה תוך שבהחלטה נפרדת ביקשתי מהמומחה לשקול שוב את הערכת עלות העבודה הנוספת. ביום 31.10.19 העריך המומחה כי שכרו יעמוד על 120,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת ככול שיתבקש הוא לפעול כמומחה ולהגיש חוות דעת וכלשונו: " שעליה אוכל להגן בבית המשפט". בהחלטה מיום 31.10.19 אפשרתי לצדדים להתייחס למצב הדברים שנוצר כמו גם האפשרות של שחרור המומחה מתפקידו ומינוי מומחה אחר במקומו.

בסופו של דבר, הצדדים הגיעו להסכמות עם המומחה (וזאת בהתאם למסמך מיום 26.11.19 שצורף לחוות הדעת מיום 1.3.20) וכך קבעו הצדדים והמומחה במסמך עליו חתמו:

"כפי שמופיע במכתביו של המומחה לבית המשפט, מאחר שחוות דעת מפורטת העומדת בדרישות של בתי המשפט, תצרוך זמן רב ועלותה לצדדים תהיה גבוהה ולא משתלמת, הציע המומחה שחוות דעתו תוכן לפי מיטב שיקול דעתו מבלי שיצטרך לנמק ולפרש כל מחלוקת קטנה בין הצדדים. עמדה זו נתמכה גם על ידי כבוד בית המשפט. גישה זו תחסוך לצדדים שכר טרחה רב עבור עבודת המומחה . לפיכך מסכימים הצדדים שהמומחה יגיש חוות דעת לפי מיטב שיקול הדעת שלו ובהסתמך על המסמכים העומדים בפניו ועל הסברים משלימים שיינתנו על ידי הצדדים".

כאן המקום לציין כי הצדדים בהסכמתם ציינו במפורש וכלשונם במסגרת ההסכמה האמורה "... עמדה זו נתמכה גם על ידי כבוד בית המשפט...". מניח אני כי בין היתר הדבר הינו בעקבות הזדמנויות שהיו בדיונים שהתקיימו, לא פחות משישה דיונים עד היום, בהם הפצרתי בצדדים להגיע למתווה מוסכם בין היתר לאור כך ש הערכתי לצורך הפשרה כי המחלוקת האמיתית שבין הצדדים, כלומר מי חייב למי בהתחשבנות ביניהם, אינה עולה על 100,00 ₪ לכאן או לכאן, (והכול, תוך שהבהרתי כי הדברים הינם בהערכה כללית ורק לכאורה וכי אני פתוח לשכנוע). לפיכך, בהמשך הדרך, מונה מומחה מטעם בית המשפט לחוות דעתו במחלוקת. הרעיון שעלה היה להביא למנגנון בירור מוסכם ונראה כי הדבר שולב בהסכמת הצדדים במסגרתה חרגו מהמתווה הרגיל של מינוי מומחה, תוך שיוזכר כי עמדת המומחה הינה שישנה עלות לחוות דעת שניתן להגן עליה בבית המשפט לעומת חוות דעת לצורך סיום מחלוקת בדרך מהירה.

לפיכך ברור הוא כי הסכמת הצדדים האמורה, שמטרתה חיסכון במשאבים והפחתת עלויות הביאה בחשבון מנגד "מחיר" שהינו בין היתר "ויתור" על "כלים בארגז" בדרך "הקלאסית" של מינוי מומחה. לפיכך התוצר שהוגש, חוות הדעת, קשור בטבורו לאותו "מחיר". מכאן שמה שהוגש אינו כחוות דעת רגילה, כלשון הצדדים בהסכמתם: "העומדת בדרישות בית המשפט". נכון הוא שאין מדובר בפסק בוררות, כפי שהציע המומחה מלכתחילה, אולם מאידך מדובר במסמך שהמומחה לא יידרש "להגן עליו" לא בכתב, בדרך של שאלות הבהרה ולא ב דרך שבעל פה, דרך של זימון לעדות. הצדדים בכך חסכו משאבים ובכך החריגו ענייננו מהמנגנון הרגיל להמשך בירור הסוגיה שבמחלוקת ובאופן קונקרטי בדרך של שאלות הבהרה. מאידך, אין מדובר בחוות דעת מומחה שוות ערך לפסק בורר ומנגנון האיזון הינו השלמת טיעון בפני בית המשפט בעקבות חוות דעת המומחה, כאשר לצורך כך נקבעה הישיבה למחר, 21.5.20, כאשר בחוות הדעת הושאר במידה מסויימת מקום לשכנוע בית המשפט. יש להדגיש כי הקביעה הסופית במחלוקת מסורה לבית המשפט.

עוד יש להוסיף כי ככול שבהשלמת הטיעון יתברר כי ישנם נושאים הדורשים הבהרה כזו או אחרת מהמומחה, אך ברור הוא כי הסכמת הצדדים אינה חוסמת ללא כל שיקול דעת את האפשרות ולפיה בית המשפט יפנה שאלות הבהרה למומחה, אם כי ברור הוא כי אם אגיע למסקנה שכזו, הדבר יהיה במשורה, רק אם אשוכנע כי עולות סוגיות של ממש הדורשות התייחסות המומחה, היורדות לשורשה של המחלוקת, בלעדיהן לא ניתן להכריע בה.

למעלה מהצורך אציין כי עיינתי בשאלות אותם ביקש ניסים לשאול את המומחה במסגרת בקשה 56 , ולא ניתן לומר שאין ממש בטענות דודי ולפיהן מדובר בשאלות קנטרניות, אשר כל מטרתן למחזר נושאים שכבר הועלו, על מנת להכשיל את סיום ההליך כמו גם לקעקע את אמינות עבודת המומחה. כאמור, קיבלתי את עמדת דודי שאין מקום לשאלות הבהרה ולכן איני רואה לנכון להתייחס לשאלות שהתבקשו.

לפיכך, בנסיבות המיוחדות של תיק זה והשתלשלות הדברים כמו גם לאור ההסכמה מיום 26.11.19 שהחריגה את ענייננו מנסיבות רגילות של מתן חוות דעת מומחה, ואף "שדרגה" את המומחה למעמד הקרוב למעמד של "בורר", תוך שמירת זכות הטיעון בדיון שייתקיים כמו גם הבהרה כי ההכרעה הסופית תהא בידי בית המשפט, אני מורה על דחיית הבקשה.

הוצאות בקשה זו יישקלו ביחד עם שיקולי פסיקת ההוצאות בסיום התיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, בהעדר הצדדים.