הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 32378-02-18

לפני
כבוד השופטת יעל ייטב

התובעת

קן-התור הנדסה ובנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמיר פרנקל, משרד שבולת כם ראב"ד מגריזו בנקל ושות'

נגד

הנתבעים
דניאל בוכובזה ואח'
ע"י ב"כ עוה"ד אלי כהן או יעד גורדון, ממשרד גורניצקי

פסק דין

מבוא
בקשה לעיכוב הליכים בשל 'הליך תלוי ועומד', אשר הוגשה על ידי נתבעים 1, 4-5, ו- 8-11.
התובעת, חברה קבלנית, הגישה את התביעה שלפני, על רקע בניית פרויקט עבור קבוצת רכישה, נגד נציגי קבוצת הרכישה וחבריה ( נתבעים 1, ו- 8-11); המנהלים מטעם מזמין העבודות ( נתבעים 4 ו-5); מפקחי הפרויקט ( נתבעים 2 ו-3); וקבלן הביצוע ומנהלה של חברת הביצוע ( נתבעים 6 ו-7). התביעה הוגדרה בכותרתה כתביעה כספית; נזיקית; חוזית; גילוי מסמכים- ועריכת חשבונות; עשיית עושר ולא במשפט. סכום התביעה לצרכי אגרה נקבע בכתב התביעה לסכום של 3,150,000 ₪, בצירוף מע"מ.
עד לאחרונה התנהלו הליכים בתיק זה נגד נתבעים אחרים, שאינם המבקשים, ועל כן לא ראיתי מקום להכריע בבקשה כל עוד ממילא תלוי ועומד ההליך שלפני נגד הנתבעים האחרים , ואולם משהסתיימו ההליכים נגד הנתבעים האחרים בתיק זה (נגד נתבעים 6 ו-7 בשל הליכי פירוק ופשיטת רגל המתנהלים נגדם), ונגד נתבעים 4 ו-5 בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 15.7.19), בשלה העת להכריע בבקשה לעיכוב הליכים.
אקדים ואציין כי לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי שיש לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב הליכים בשל 'הליך תלוי ועמד'.

עמדות הצדדים על פי כתבי הטענות
על פי המתואר בכתב התביעה, התבקשה התובעת, בשנת 2012 , לסייע בכריתת חוזה בין קבוצת רכישה לבין נתבעת 6, שהייתה קבלן הביצוע בפרויקט . אף שלתובעת עצמה לא היה כל קשר נוסף לפרויקט מעבר לכך, מטעמים שאינם ידועים לה, נערך ההסכם להזמנת עבודות הבנייה בין התובעת לבין קבוצת הרכישה, ואולם התובעת המחתה את " הפרויקט" לנתבעת 6. לטענתה של התובעת, נתבעת 6, שהייתה כאמור קבלן הביצוע, היא אשר הייתה אחראית לביצוע הפרויקט, בעוד שלתובעת עצמה לא הייתה כל נגיעה לפרויקט, למעט מתן הוראות תשלום שהועברו על ידה מחשבון הליווי של הפרויקט לידי קבלן. לקראת סוף שנת 2014 פנו אליה נציגי הפרויקט וביקשו את סיועה עקב קשיים שהתגלעו עם נתבעת 6. הקשיים נגרמו בתחילה ממבצע " צוק איתן", ולאחר מכן נעצר נתבע 7 בפרשת " ישראל ביתנו". התובעת נחלצה לטענתה לעזור, כגורם " מסייע ומייעץ", ואולם החל בינואר 2015 חדלה נתבעת 6 לחלוטין מלעבוד באתר. במהלך חודש פברואר 2015 פנו הנתבעים לתובעת, על מנת שתכנס בנעליה של נתבעת 6. במהלך הבירורים שעשתה הסתבר לתובעת כי בקופת הפרויקט חסרים סכומי כסף ניכרים. תוך כדי המגעים שנועדו, בין היתר, גם לעדכן את ההסכמים, פרץ אדם בלתי ידוע לאתר, נטל את הציוד, החליף מנעולים, ופעל לשם מניעת כניסתה של התובעת לאתר. במקביל חילטו גורמי המימון את הערבות שנתנה התובעת. ההליך הנוגע לחילוט הערבות הועבר לבוררות.
בפירוט הסעדים המבוקשים עתרה התובעת בראש ובראשונה לסעד של גילוי מסמכים, כגון תכניות עבודה בפרויקט, כלל היתרי הבנייה, פקודות השינויים בפרויקט, יומני העבודה, תיקי הדיירים, הסכמי שינויים, פרוטוקולים של ישיבות, לוח תשלומים חוזי, כמפורט בסעיף 62 בכתב התביעה. התובעת פירטה כי המסמכים והמידע נחוצים לה על מנת שתדע כיצד לכלכל את צעדיה, ועל מנת שיהיה בידה להתגונן בסוגיית אחריותה לפרויקט, ככל שלא תתקבל טענתה. אשר לסעד בכספי שלו עתרה, פירטה התובעת כי הנזקים שנגרמו לה בפרויקט, על פי אומדנה, הם בסך של 2,150,000 ₪, בשל הערבות הבנקאית שחולטה, ובסכום של מיליון ₪, בשל הפגיעה התדמיתית שנגרמה לה.
הנתבעים טענו בכתב הגנתם, בראש ובראשונה, כי יש לעכב את ההליך בתיק זה, לאור קיומו של הליך בוררות בין התובעת לבין 63 חברי קבוצת הרכישה, שעליה נמנים הנתבעים. פורט כי התובעת מבקשת לסכל בכל דרך את הליך הבוררות, שבגדרו מתבררת תביעתם של חברי קבוצת הרכישה נגד התובעת, לפיצוי בסכום של כ- 21 מיליון ₪.
אשר לעובדות טענו הנתבעים כי התובעת כשלה לחלוטין בהשלמת עבודות הבנייה, וחייבה את הנתבעים להשלימן, תוך ספיגת הוצאות ועלויות בסכום של מיליוני שקלים. פורט כי ביום 22.5.12 נחתם הסכם לביצוע עבודות בנייה, בין קבוצת הרכישה לבין התובעת כקבלן ראשי, שלפיו התחייבה התובעת להשלים את הפרויקט עד יום 1.9.14 (להלן- "ההסכם"). נטען כי התובעת הפרה את ההסכם בשורה ארוכה של הפרות, ובדצמבר 2014, כארבעה חודשים לאחר שהיה עליה להשלים ולמסור את הפרויקט, נטשה את אתר הבנייה כליל, והפסיקה את ביצוע עבודות הבנייה. רק ביום 5.2.15, בתגובה למכתב שדרש ממנה לחזור ולבצע את העבודות, טענה התובעת לפתע לראשונה כי שמה שורבב להסכם בטעות, וכי היא משמשת כצינור בלבד להעברת כספי התמורה. לאחר משא ומתן ממושך בין הצדדים, שנועד לאפשר את חזרתה של התובעת לביצוע העבודות, הודיעו חברי קבוצת הרכישה על ביטול ההסכם, ודרשו את סילוק ידה של התובעת מהאתר, ואולם התובעת סירבה לפנות את האתר, אף שלא ביצעה בו עוד כל עבודות בנייה, ולבסוף פונתה התובעת מאתר הבנייה בסיוע המשטרה.
הנתבעים הוסיפו ופירטו כי לאחר שדרשו מהתובעת לפצותם בגין הנזקים שגרמה להם, דרשו הנתבעים למנות בורר, בהתאם לתניית הבוררות שנקבעה בהסכם. לשם השלמת עבודות הבנייה פעלו הנתבעים לחילוט הערבות שהפקידה התובעת. התובעת פנתה לבית משפט זה בהמרצת פתיחה, וביקשה צו מניעה שימנע את חילוט הערבות, וביום 4.5.15 דחה בית המשפט את התביעה ואישר את חילוט הערבות בסך של 1.7 מיליון ₪.
בעקבות הפרות ההסכם מצד התובעת נאלצו הנתבעים לבצע את העבודות באמצעות קבלנים אחרים, ורק בחודש דצמבר 2015, כ- 16 חודשים לאחר שהתובעת הייתה אמורה למסור את הבניין, ניתן לבניין טופס 4.
הנתבעים הדגישו כי במסגרת ההליך שבו פתחה התובעת בניסיון לעכב את חילוט הערבות, אשר התנהל בתיק 66996-03-15, הביעה התובעת את הסכמתה להעביר את המחלוקת בין הצדדים לבוררות. ביום 25.2.16 הגישו בעלי הזכויות בקבוצת הרכישה, תביעה בסכום העולה על 21 מיליון ₪ בגין הנזקים שנגרמו להם. לטענת הנתבעים, בהעדר טענות הגנה של ממש, החלה התובעת בניסיונות לסכל את הבוררות, באמצעות הגשת בקשות חוזרות ונשנות לסילוק הבורר מתפקידו. לאחר שהבורר דחה את בקשתה הראשונה לפסול את עצמו, פנתה התובעת לבית משפט זה, במסגרת הפ"ב 44701-07-16, ובקשתה נדחתה על ידי כב' השופט ואגו ביום 22.9.16. ערעור שהוגש על החלטה זו לבית המשפט העליון נדחה אף הוא (רע"א 8096/16, מיום 21.11.16). לאחר מכן סירבה התובעת לשאת בחלקה בהוצאות הבורר, ועל מנת שלא לעכב את הליך הבוררות, שילמה קבוצת הרכישה את שכרו. לאחר שנקבע שעליה להגיש ראיותיה, החלה התובעת, לטענת הנתבעים, להגיש לבורר בקשות חוזרות ונשנות בנושאים שונים, כדי לעכב את הליך הבוררות, וכל בקשותיה נדחו. ביום 20.6.18 פנתה התובעת לבורר פעם נוספת בבקשה לסיים את הבוררות מחמת ניגוד עניינים של הבורר. ביום 2.7.18 דחה הבורר את הבקשה.
יצוין כי מאז הגישה התובעת ערעור על החלטת הבורר לבית משפט זה, אשר נדון לפני כב' השופט א' ואגו בתיק 57784-07-18. בית המשפט דחה את הערעור, ולאחר מכן נדחה אף הערעור שהוגש לבית המשפט העליון (רע"א 3477/19 מיום 11.6.19).
הנתבעים הוסיפו ופירטו בכתב הגנתם כי טענתה של התובעת, שלפיה המחתה את ההסכם לנתבעת 6 , נדחתה על ידי כב' השופטת ר' ברקאי, בהעדר כל ראיה לטענה זו. בפועל ת יפקדה התובעת כקבלן ראשי בפרויקט, ועל פי הוראות ההסכם לא הייתה רשאית להמחות את התחייבויותיה על פי ההסכם, ללא קבלת הסכמה מחברי קבוצת הרכישה, וגם אילו הייתה ממחה את חובותיה, לא היה בכך כדי לפטור את התובעת מהתחייבויותיה על פי ההסכם. זאת ועוד, בזמן אמת נטלה על עצמה התובעת את האחריות, והביעה נכונות להציע פתרונות לשם הקטנת הנזקים הנגרמים לבעלי הזכויות בפרויקט.
הודגש בכתב ההגנה כי התובעת ביצעה את עבודות הבנייה כקבלן ראשי, באמצעות קבלני משנה, התמורה שהסתכמה למיליוני שקלים, שולמה על ידי בעלי הזכויות בקבוצת הרכישה לתובעת בלבד, והיא זו ששילמה לקבלני המשנה.
כן הודגש בכתב ההגנה כי התובעת לא הגישה ערעור על ההחלטה שאישרה את חילוט הערבות.

הבקשה
בבקשה לעיכוב הליכים מחמת 'הליך תלוי ועומד', טענו המבקשים (להלן- "הנתבעים"), כי בהליך הבוררות המתנהל למעלה משנתיים, נוטלים חלק בעלי הזכויות בקבוצת הרכישה, שעליה נמנים חלק מהנתבעים, וכן התובעת. נטען כי הטענות שהעלתה התובעת בכתב התביעה זהות לטענות שאותן העלתה בכתב התביעה שכנגד וההודעה לצדדים שלישיים שהגישה במסגרת הליך הבוררות, והן עומדות להיות מוכרעות על ידי הבורר. הנתבעים טענו כי מטרת הגשת התביעה היא לסכל את הליך הבוררות, אף שהתובעת הסכימה בעבר להעביר את ההליך לפסים של בוררות. הנתבעים פירטו כי מדובר באותה מסכת עובדתית, ובאותן טענות, הנדונות במסגרת הבוררות.
התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי התביעה כוללת גם תביעה למתן חשבונות, ולא רק תביעה כספית. התביעה למתן חשבונות מופנית לא רק כלפי חברת הפיקוח ומנהלה (אשר עניינם הסתיים בפשרה), אלא גם למנהל קבוצת הרכישה, נתבע 4. כן טענה כי אין זהות בין הנתבעים בתביעה שלפני לבין התובעים בהליך הבוררות.
בתשובה לתגובה טענו הנתבעים כי התובעת מתעלמת מזהות העילות, ומהזיקה ההדוקה בין תביעתה לבין הליך הבוררות, אף שהיא עצמה מצאה לנכון לעדכן את בית המשפט בשלבי הליך הבוררות ובבקשות שהגישה בעניין זה לבית המשפט. אשר לגילוי המסמכים, ציינו הנתבעים כי אכן התבקש על ידי התובעת סעד של "גילוי מסמכים", תוך שהתובעת טוענת כי "אין כל הליך משפטי אחר המתנהל בסוגיה זו בין הצדדים דנן" אף שבפני הבורר התנהל הליך מלא ומקיף של גילוי מסמכים בפני הבורר, והבורר הכריע בכל הבקשות שהוגשו בעניין זה. זאת ועוד, הסעד האמור התבקש על ידי התובעת גם בהליך הבוררות.
הנתבעים הדגישו כי יש לעכב את ההליכים גם נגד הנתבעים שאינה חלק מבעלי זכויות הרכישה, מארגן קבוצת הרכישה, ומנהל קבוצת הרכישה, אף שהודעה לצד שלישי נגדם ששלחה התובעת בהליך הבוררות נמחקה מהטעם שהם לא היו חתומים על הסכם הבוררות, שכן מבחן זהות הצדדים אינו המבחן הבלעדי לעניין הדוקטרינה של 'הליך תלוי ועומד'.

דיון והכרעה
כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, לבית המשפט סמכות רחבה לעכב הליכים בשל 'הליך תלוי ועומד' (Lis Alibi Pendens), לשם מניעת התדיינויות מקבילות באותה שאלה, העלולות לגרום להשחתת זמן ומשאבים יקרים מבית המשפט ומהצד השני כאחד, אף עלולות להסתיים בהכרעות סותרות (ראו למשל ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד (2) 477 (1975)(להלן- " פרשת אל-עוקבי"); רע"א 2733/07 עמירון ס. טי. אל. מימון והשקעות בע"מ נ' יצחק וולך (מיום 4.12.07); רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן ואח' נ' קלאב אין אחזקות אילת ואח', (מיום 14.5.06); רע"א 5642/11 דובק בע"מ נגד מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב (מיום 21.11.11 )(להלן- " פרשת דובק")). כפי שנפסק עוד בפרשת אל- עוקבי, ניתן לעכב את הדיון בהליך מפאת קיומו של הליך אחר הדן בשאלות דומות, ואין כל הכרח ש"תהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות".
בהלכה הפסוקה נקבע כי דוקטרינת ההליך התלוי ועומד חלה גם כאשר ההליך האחר הינו הליך בוררות (ראו לעניין זה רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (מיום 11.7.13 (להלן- " פרשת קולומביה").
בין השיקולים שישקול בית המשפט בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל 'הליך תלוי ועומד', בין היתר: זהות השאלות שבמחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי, הימנעות מכפל התדיינות ומאזן הנוחות (ראו פרשת דובק; פרשת קולומביה).
ההלכה הפסוקה עמדה על הקשר ההדוק הקיים בין השיקולים הנבחנים בבקשה לעיכוב הליכים, לבין אלה העומדים בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין, ובהם העובדה שבשני המצבים ניתן משקל מרכזי לזהות השאלות שמחלוקת ולזהות הצדדים ( ראו פרשת אל-עוקבי, בעמ' 480; פרשת קולומביה; רע"א 7202/18 קוזליק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ( מיום 11.2.19)( להלן- "פרשת קוזליק")). כפי שנפסק, בנסיבות מסוימות קיומה של אפשרות לכך שבהליך התלוי ועומד ייקבעו ממצאים העשויים להוות מעשה בית דין בהליך שעיכובו מתבקש, מצדיקה כשלעצמה העתרות מצד בית המשפט לבקשה לעיכוב הליכים ( ראו גם: רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ, (מיום 6.11.2013); פרשת קוזליק).
כפי שנפסק, הסמכות לעכב הליך בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, קיימת לא רק כאשר קיימת זהות בין הצדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם זהים, אלא ש"העניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה" (ראו רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדר קפלן (מיום 28.1.02). בפרשת קולומביה צוין כי גם בנסיבות שבהן לא קיימת זהות מוחלטת בין הצדדים להליך הבוררות לבין הצדדים לתובענה, אין מניעה מלעכב את התובענה מחמת 'הליך תלוי ועומד', בנסיבות שבהן הכרעה בפלוגתאות מסוימות במסגרת הליך הבוררות, תאפשר לאחד הצדדים לתובענה להעלות טענה מסוג השתק פלוגתא (וראו לעניין זה גם פרשת קוזליק).
עיון והשוואת כתבי הטענות בשני ההליכים, וכן בזהות הצדדים, מעלה כי אכן יש מקום להורות על עיכוב ההליך מחמת 'הליך תלוי ועומד'. עילות התביעה בהליך שבפני ובהליך הבוררות הן עילות תביעה דומות, המבוססות על אותה מסכת עובדתית. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה בשאלת אחריותה של התובעת לביצוע עבודות הבנייה בפרויקט. התובעת עצמה הבהירה בכתב התביעה כי נושא חילוט הערבות, אשר בגינו היא תובעת פיצוי, הועבר להליך הבוררות, וברור מכתבי הטענות כי מדובר במחלוקות בנושאים זהים. בכל מקרה, ההכרעות שיינתנו בהליך התלוי ועומד עשויות ליצור מעשה בית דין בהליך שבפני. אף ששניים מהנתבעים שלפני אינם נמנים על התובעים בתביעה המתבררת בפני הבורר, אחד מהם הוא מנהל הקבוצה, והאחר הוא יוזם הקבוצה, נוכח תפקידם והעילות הנטענות כלפיהם, ההכרעות בהליך הבוררות עשויות ליצור השתקים גם כלפיהם.
אשר לטענת התובעת בדבר מתן חשבונות, עיון בכתב התביעה מעלה כי לא מדובר בתביעה למתן חשבונות, אלא בדרישה לגילוי מסמכים, ובכל מקרה לא מבואר על יסוד מה מוטלת על הנתבעים חובה ליתן חשבונות לתובעת (להבדיל מהליך גילוי מסמכים). התובעת עצמה פירטה בכתב התביעה כי המסמכים נחוצים לה לשם התגוננות בטענה לאחריותה, סוגיה הנדונה לפני הבורר, ויתכן שתוכרע על ידו. זאת ועוד. דרישות דומות לגילוי מסמכים הועלו גם לפני הבורר והוכרעו על ידו, כפי שניתן ללמוד מההחלטות שצורפו לבקשה. מעבר לדרוש אציין כי עצם הרצון לקיים גילוי מסמכים אינו מצדיק את הותרת ההליך שבפני תלוי ועומד בשעה שמתברר הליך אחר באותן עילות תביעה, או הליך העשוי להעמיד השתקים שונים הרלוונטיים לענייננו.
בשים לב לכך שמטרת עיכוב ההליכים בטענת 'הליך תלוי ועומד' היא כאמור הבטחת היעילות דיונית, מניעת השחתת זמן שיפוטי ומניעת החלטות סותרות, מצאתי שיש להורות על עיכוב הליכים בתיק זה, מחמת 'הליך תלוי ועומד' המתנהל בין התובעת לבין מרבית הנתבעים, בעילות תביעה דומות, הליך אשר עשוי ליצור 'מעשה בית דין' נוכח השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים וזהותם של הצדדים, הן אלו שהינם צדדים לבוררות, והן אלו שאינם צדדים לה.

סיכום
אשר על כן אני מקבלת את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים מחמת 'הליך תלוי ועומד'.
התובעת תשלם לנתבעים (המבקשים) את הוצאותיהם בגין בקשה זו , בסכום של 10,000 ₪, בתוך 30 ימים, שאם לא כן י ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ט, 08 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.