הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 25288-03-20

לפני:
כבוד ה שופט יעקב פרסקי

התובעות:

  1. ספקטרוניקס בע"מ
  2. EMERSON ASIA PACIFIC

ע"י ב"כ עוה"ד: דרור קדם, ד"ר איסר ברגר נועם גילאון

נגד

הנתבעים:

  1. יחיאל ספקטור
  2. א.י. ספקטור החזקות (2003) בע"מ
  3. א.י. ספקטור בע"מ
  4. טכנולוגיות גילוי אש וגזים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ויקטור תשובה ואבנר רפטאר

החלטה

החלטה זו עוסקת בהליכים מקדמיים: גילוי ועיון במסמכים, שאלונים כמו גם טענות לסודיות לפי סע' 23 לחוק עוולות מסחריות והמתווה לאיזון שבין הסודות המסחריים לחובת הגילוי.

הצדדים ורקע כללי
1. זהו "הסבב" השני שבין הצדדים בנוגע להליכים המקדמיים, (ראו החלטת 15.2.21) כשבראשון, ניתנו הוראות לצמצום המחלוקות שבין הצדדים שצומצמו מאז. עדיין, נותרה מחלוקת רחבה, כאשר בנושאים המהותיים המחלוקת נותרה בעינה. הדברים פורטו בהחלטה האמורה ובנסיבות אחזור על הרקע למחלוקת ועיקר טענות הצדדים.

2. התובעת 1, חברת ספקטרוניקס בע"מ, (להלן: "ספקטרוניקס" או "החברה"), הינה חברה העוסקת מזה עשרות שנים, בתחום פיתוח וייצור גלאי להבה וגז כמו גם מערכות כיבוי אש . מקום מושבה של החברה הינו בעיר שדרות. החברה הייתה עד לשנת 2015 חברה ציבורית, אז יצאה לפועל עסקת מיזוג משולש הופכי, במסגרתה הפכה החברה לפרטית, בבעלות מלאה של התובעת 2, חברת EMERSON ASIA PACIFIC PRIVET LIMITED, חברה המצויה בשליטה עקיפה של הקונגלומרט האמריקאי EMERSON ELECTRIC CO., (להלן: " אמרסון"). הנתבע 1, מר יחיאל ספקטור, (להלן: "ספקטור"), ייסד את החברה, ביחד עם אביו המנוח. ערב המיזוג היה ספקטור בעל השליטה בחברה כאשר החזיק ביחד עם הנתבעת 2, בכ – 34% ממניות החברה ובנוסף להיותו חבר דירקטוריון ומנכ"ל. הנתבעת 2, חברת א. י. ספקטור החזקות (2003) בע"מ, החזיקה ביחד עם ספקטור במניות החברה עד למיזוג האמור . הנתבעת 3, חברת א. י. ספקטור בע"מ, חברה בבעלות מלאה של ספקטור ובני משפחתו, סיפקה שירותי ניהול לחברה. הנתבעת 4, חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים בע"מ, (להלן: "החברה החדשה"), נוסדה ביום 26.2.17, ובמסגרתה מתנהלת פעילות נגדה מכוונת התביעה, פעילות שהינה נשוא התיק. בחברה החדשה, ספקטור ביחד עם בנו מחזיקים בלמעלה מ – 75% מהמניות, והינם מהווים רוב בדירקטוריון החברה החדשה.

3. עסקת המיזוג לחברה יצאה לפועל בשנת 2015. אחר עסקת המיזוג, עלו טענות מצד ספקטור שהתגבשו לכדי תביעה התלויה ועומדת בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, (המחלקה הכלכלית), נשוא ת"א 4528-01-16. בתמצית, התביעה שם עוסקת בטענת ספקטור, ולפיה אמרסון "הונתה" אותו בכך שהתחייבה כך לכאורה, לא לערוך כל שינוי במתכונת פעילותה של החברה בעיר שדרות אולם בפועל לא התכוונה לקיים התחייבות זו. מנגד טוענת שם אמרסון כי התחייבה לשמור על מספר מינימלי של עובדים, רמת ייצור מינימלית ואספקת מימון לחברה ככל שיידרש לשמירה על רמת הפעילות כפי שהיה לפני המיזוג. טוענות התובעות בתביע ה כאן, כי תוך כדי הדיונים בתיק האמור, הובן שספקטור החל בפעילות מתחרה, כאשר מלכתחילה, התובעות סברו וכלשונן (סע' 34 לכתב התביעה) , כי: "הפעילות המתחרה אינה יותר מדברי רהב, משאלת לב, או לכל היותר פעילות עוברית ושאין בכוונתו של ספקטור להתפתח לכדי פעילות מלאה", אלא שכטענת התובעות, הצטברה מאז "מסה קריטית" של ידיעות על היקפה של הפעילות המתחרה, עד כדי טענתה להקמת חברה חדשה שהינה בגדר: "חברת מראה" של התובעת. מנגד, טוענים הנתבעים כי התובעות ידעו היטב כבר מחודש פברואר 2017 על כוונתו של ספקטור להחל במיזם חדש בתחום פיתוח גלאי הלהבה והגז, כי התובעות לא עשו דבר מאז ועד הגשת התביעה, שהוגשה בעיתוי קריטי ברגישותו, סמוך לאחר שהחברה החדשה פרסמה ביום 25.2.20 תשקיף לצורך גיוס הון למימון פעילותה, וזאת כטענת הנתבעים, במטרה לסכל את גיוס ההון, ולפגוע בפעילותה העסקית ובשמה הטוב של החברה החדשה, תביעה העלולה להקשות, למנוע ואף להביא לקושי בהישרדותה.

הסעדים ועילות התביעה

4. התובעות בתביעתן, מבקשות סעדים שהינם צווי מניעה, במישרין או בעקיפין נגד הנתבעים, מלשמש בתפקידים שונים, בעסק המתחרה בחברה, בתחום גילוי האש והגז, צווי מניעה מלפנות ללקוחות או מפיצים או ספקים וכיו"ב, צווי מניעה מלעשות שימוש במידע השייך לחברה, צווים להשמדת כל מסמך או רישום המבוסס על מידע השייך לחברה, צו מניעה האוסר על שימוש בשמה של החברה ספקטרוניקס ובכלל זה בסימן המסחר שלה, מינוי כונס נכסים לכניסה לחצרי הנתבעים, לצורך חיפוש ותפיסת הקשור במה שטוענת החברה שניטל ממנה. התובעות טוענות לפיצוי כספי המוערך בסך של 11,000,000 ₪, לפי הפירוט שבכתב התביעה.

5. עילות התביעה המפורטות בה, הינן הפרת חובות הנתבעים כלפי החברה ובכלל זה חובות אמונים, בכובעם כבעלי שליטה ודירקטורים לשעבר, הפרת חובת זהירות, עשיית עושר ולא במשפט, עילות מדיני החוזים, עוולת גרם הפרת חוזה, גזל סוד מסחרי והפרת חובת תום הלב.

המחלוקת נשוא התיק, בתמצית
6. המחלוקת בן הצדדים, בתמצית, הינה, האם החברה החדשה, חברת הזנק בתחום גלאי האש והגז, הוקמה "בחטא", בתחרות שאינה לגיטימית עם התובעות, הטוענות כי החברה החדשה הוקמה על בסיס ידע טכנולוגי, ערוצי שיווק וניצול פסול של משאבי האנוש שלהן ותוך הפרת התחייבויות חוזיות. זאת, לאחר שהחברה נמכרה לאמרסון בעיסקת המיזוג, ולאחר שבין היתר, ספקטור, קיבל תמורה מלאה למניותיו, (בהיקף 30 מיליון דולר). מאידך, טוענים הנתבעים כי אין כל עילת תביעה ולפיה בעל שליטה שמכר חברה, יהיה מנוע במשך שנים רבות מלעסוק בתחום שבה עסקה החברה שמכר, בטענות לחובות אמון של בעל שליטה לשעבר כלפי החברה. טוענים הנתבעים שלא היתה כל מניעה מבחינת הזכות לחופש העיסוק, ליזום ולייסד חברה חדשה, להשקיע סכומי עתק בפיתוח מוצר חדש ומתקדם, ולהצליח בתוצאה של מוצר בעל יכולת וביצועים מתקדמים, העולים ברוב הפרמטרים על כל הגלאים הקיימים מאותו הסוג, בהם אלו שמוכרת החברה, כאשר לחברה החדשה מוצרים בתחום הגלאים, שיש בהם יכולות ויישומים שכלל לא קיימים בגלאי החברה. טוענים הנתבעים שלא היתה בפיתוח המוצרים בחברה החדשה, כל העתקה מהחברה.

7. השאלות נשוא התיק בעיקרן הינן האם החברה החדשה, מתחרה בחברה? מהי עוצמת התחרות שבין החברה לחברה החדשה? האם, הנתבעים עשו ועושים שימוש במידע השייך לחברה, שימוש שלא כדין? מתי החלו הנתבעים להתחרות בחברה?

8. התובעות פירטו שורה של ראיות שיצרו כשיטתן "מסה קריטית" שהביאה להגשת התביעה, (ראו סע' 34 לכתב התביעה), ובין היתר: הקמת מתקן בקיבוץ ברור חיל, סמוך למפעלה של החברה בשדרות ופיתוח מוצרים, גלאים מתחרים המוצגים כעדיפים על פני אלו של החברה. טוענת החברה כי החברה החדשה מוכרת ציוד היקפי נלווה שהינו של החברה, טוענות התובעות כי הנתבעים מנסים להשתלט על ערוצי השיווק וההפצה של החברה, וכי הנתבעים פונים לספקים עמם החברה עובדת לרבות בתחום המכניקה. טוענת החברה כי החברה החדשה קלטה לפחות שמונה עובדים בכירים שלה ושל חברת הבת שלה. התובעות טוענות שהחברה החדשה הינה "שיבוט" של החברה.

9. מנגד, טוענים הנתבעים, (ראו: סע' 230 לכתב ההגנה), כי בנוגע לאיכות המוצרים, גלאי האש שפיתחו עדיפים על פני כל גלאי שמוצע למכירה כיום בשוק. טוענים הנתבעים כי רכישות החברה החדשה של מוצרים קיימים אינה רלוונטית. טוענים הנתבעים כי אינם מנסים לנצל ערוצי שיווק של אף אחד והחברה החדשה מבססת לה ערוצי שיווק חדשים, כך למשל בתערוכות מקצועיות. טוענים הנתבעים כי אין כל פסול בפנייה לספקים מוכרים בשוק. טוענים הנתבעים כי נושא קליטת העובדים שפיטרה החברה, עובדים שלאחר מכן פנו מיוזמתם לחברה החדשה, אינו חורג מהדין ושהיא אינה מנועה מלהעסיק עובדים בנסיבות אלו. הנתבעים טוענים שהחברה החדשה אינה עושה שימוש בכל טכנולוגיה של החברה. טוענים הנתבעים כי הניסיון למנוע תחרות שבין חברת הזנק קטנה מברור חיל למול קונגלומרט עולמי בהיקף עשרות מיליארדי דולרים, פסול.

10. בתיק העיקרי, דומה, כי הנקודה המהותית שבמחלוקת נוגעת לשאלת איכות המוצרים של החברה החדשה. בכתב ההגנה, הנתבעים טוענים לאיכות המוצר של החברה החדשה, (למשל בסע' 49 וכן 58), כאשר ההיגיון כטענתם הינו בכך, שאין לחברה חדשה וקטנה כל סיכוי להתמודד בשוק שבו יש ממילא היצע מגוון של גלאים, ולכן ערכו בחברה החדשה, השקעות אדירות לפיתוח מוצרים העולים ברוב הפרמטרים על כל הגלאים מאותו הסוג המתחרים במוצרים שמוכרת החברה. מכאן טענת הנתבעים שלא נעשה כל שימוש במידע של החברה ולאור כך שרק מוצר איכותי שלהם יוכל להתמודד בשוק. מאידך, טענת התובעות הינה שבשוק זה של הגלאים, לא היתה כל פריצת דרך טכנולוגית, כי אין יתרון למוצרים של החברה החדשה ושהדעת נותנת כי אם יתר החברות בשוק, שלא חסר להם ידע או משאבים, לא הגיעו לפריצת דרך, הרי שלא יכול להיות, שתוך זמן קצר כל כך, ובהשקעה של סכום יחסי שאינו רב, יכולה היתה החברה החדשה להגיע לאותה תוצאה נטענת של "גלאי על" ושישנה חזקה עובדתית כי היתה הסתמכות על הטכנולוגיה והידע של החברה, והדברים אינם מתיישבים עם טענות הנתבעים להעדר תחרות או העדר נטילת מידע השייך לחברה.

סיכום ביניים
11. לעיל פורט רקע כללי למחלוקת שבין הצדדים, להלן יפורטו בתמצית הבקשות התלויות ועומדות כאשר טענות הצדדים בין היתר לגבי התשתית הראייתית, הרלוונטיות והפרמטרים הנוספים לצורך שאלת ההליכים המקדמיים, ישולבו בנימוקי ההחלטה לאחר מכן.

בקשה 10 – בקשת הנתבעים לגילוי ועיון במסמכים
בקשה זו הוגשה בידי הנתבעים, במסגרתה ובעיקרה, ביקשו לעיין בשני מסמכים או קבוצות מסמכים שהינם דו"ח חוקר פנימי שערכו התובעות וכן בחוות דעת מטעם התובעות בקשר לאחד מהמוצרים שייצרה החברה החדשה, ולהורות מה המידע שיש בידי התובעות, כאשר כשיטת הנתבעים, התובעות בשאלון שהעבירו פירטו שיש בראיות אלו בכדי להוכיח באופן חד משמעי העתקות ושימוש במידע של החברה, ע"י החברה החדשה. מנגד נטענו טענות בתשובה במעגלים שונים, כאשר בליבת הדברים, טוענות התובעות שמדובר במסמכים חסויים, מסמכים שהוכנו לצורך המשפט, מסמכים שנוצרו בהכוונת ב"כ התובעות, ומסמכים אלו הוכנו במקביל להליכי הגשת התביעה נשוא התיק.

בקשה 11 – בקשת התובעות לגילוי ועיון במסמכים
12. במסגרת בקשה זו, התובעות ביקשו מסמכים ב – 13 קטגוריות כאשר פירטו הן כי הדרישה כפי שהוגשה במסגרת הבקשה מצומצמת בהיקף של 38% בלבד מהדרישה המקורית, על מנת להקל על הנתבעים. במסגרת זו נדרשו מסמכים בקטגוריות ש אף הן חולקו לתת קטגוריות: כללי – טבלאות וצילומי ניסויים השוואתיים שנערכו בחברה החדשה, תיעוד המוצרים וספר המוצר כמו גם תיעוד של תוכנית הפיתוח של כל מוצרי החברה החדשה. מסחרי – כל התכתובות מאת ואל ספקטור הנוגעות להקמת החברה החדשה ובתקופה שלאחריה, כל התכתובות בכתובת דואר אלקטרוני האישי של ספקטור, כל מסמך שהוא אצל הנתבעים או מי מטעמם המזכיר את החברה ומוצריה, כל מסמך ותרשומת כל שהיא, שהועברה אי פעם מאת גורם כלשהו הקשור בנתבעים ואליו, מסמכים הנוגעים למשכורות עובדים, פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון בחברה החדשה וסיכומי ישיבות, כל מסמך שאצל הנתבעים או מי מטעמם ועובדיהם, שנוצר בעת שאותו עובד היה עדיין עובד החברה, כל מסמך שהוא שמקורו בחברה והגיע לנתבעים, כל מסמך הנוגע למצבת עובדי החברה החדשה, כל מסמך או תרשומת שהוחלף בין הנתבעים או מי מטעמם. טכני – כל מסמך שהוא המתייחס לפיתוח מוצרי החברה החדשה, מסמכי תקינה וביחס לכל מוצר סופי של החברה החדשה, תיקי מוצר, כל מסמך רלוונטי, עץ מוצר מלא, קוד מקור של התוכנות, הזמנות ותעודות משלוח. הטענות מנגד היו שמדובר בדרישה שיש לדחותה בהעדר רלוונטיות, הכבדה רבה, העדר תשתית ראייתית הולמת ושמדובר בסודות מסחריים.

בקשה 12 – בקשת התובעות למענה על שאלונים
13. שאלונים בהיקף כפי שנקבע לאחר ההחלטה בסיבוב הקודם, נשלחו, כאשר ספקטור ובנו, ד"ר עודד ספקטור, (סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה החדשה) השיבו לשאלונים כאשר אין עוד טענה לגבי תשובותיהם. אלא שמנגד, 4 שאלונים שהופנו למר חביב פרלמן, (חתנו של ספקטור, מנכ"ל החברה החדשה), לגב' אורנית כהן (סמנכ"לית כספים), מר שאול סררו (סמנכ"ל מחקר ופיתוח) וגב' מיכל בריקמן, (דירקטורית), לא נענו בטענות שאינן ממין הענין. התבקשה הוראת בית המשפט למתן תשובות לשאלונים שנשלחו ל 3 מתוך 4 הגורמים האמורים: למר חביב פרלמן, למר שאול סררו ולגב' א ורנית כהן. מנגד, טוענים הנתבעים כי עשו מאמץ להשיב לשאלונים החטטניים, הארוכים, הטרחנים והלא רלוונטיים שהוגשו, אלא שיש גבול למסע הדייג של התובעות, ודי בתשובות המפורטות לשני שאלונים, כאשר הפניית שאלונים רבים הינה בגדר הכבדה משמעותית שאין לאפשר.

בקשה 13 – בקשת התובעות לקביעת מתווה עיון במסמכים סודיים
14. טוענות התובעות כי יש לקבוע הסדר עיון כפי שנקבע בעקבות הלכת רע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקום, (השופטת דורנר, 19.6.02), (להלן: " הלכת ויטלזון"). התובעות טוענות שבחנו בעקבות הלכת ויטלזון, מה נפסק בסוף כאשר התיק חזר לבית המשפט המחוזי בתל אביב , (ה"פ 626/00, בש"א 27661/00, כב' השופטת ענת ברון, 9.10.02), (להלן: " הלכת ויטלזון – שלב המחוזי "), ובהתאם לכך הציגו מתווה גילוי המסמכים שנטענה לגביהם סודיות, כאשר המתווה המוצע הינו בעל שלבים ודרגות. הוצע כי הדירוג שיקבע יהיה הדדי. דרגה ראשונה, חומר "גלוי" שיתאפשר למומחים , לב"כ ולצדדים, ללא צורך בכתב סודיות. דרגה שניה, חומר "סודי", שעיון בו יתאפשר לב"כ מומחי הצדדים ולצדדים עצמם, בכפוף להוראות כתב סודיות. ככול שיהיה צורך בהחלטת בית המשפט, החומר יועבר במעטפה סגורה לבית המשפט. תצהירים וחוות דעת שיוגשו יושחרו בחלקים שיוגדרו סודיים ולא יובאו בגרסאות של החלטות ו/או פסקי דין שיפורסמו לציבור. דרגה שלישית, "סודי ביותר", עיון במסמכים בדרגה זו יתאפשר לב"כ הצדדים ולמומחים מטעמם בלבד, בכפוף להוראות כתב סודיות, תוך איסור על הצדדים עצמם או מי מטעמם שאינם האמורים, לעיין בהם וההגבלות הנוספות כמו לגבי הדרגה השנייה.

15. הוצע כי בשלב ראשון, הצדדים עצמם ינסו לגבש הסכמות לגבי הדירוג שבגילוי. מנגד הצעת הנתבעים היתה מורכבת ונוסחה באופן כוללני, סוג של ניהול משפט זוטא על כל מסמך כאשר כשיטת הנתבעים, המתווה של התובעות אינו נ ותן מענה לקשיים רבים. מנגד, במסגרת בקשה 10, הציעו הנתבעים מתווה לצמצום מחלוקות בשתי חלופות, הראשונה, פגישה בחצרי החברה החדשה שתיערך בין אנשי מקצוע, וזאת בטרם פנייה לבית המשפט. השנייה, מתווה שבו יוצגו מוצרי החברה החדשה לבית המשפט.

הלכת ויטלזון
16. בהלכת ויטלזון שלעיל, לגבי טענת סודיות, נקבע העיקרון ולפיו:

" 6. בעניין זה חל סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, המשקף את אימוצו של עקרון המידתיות כבסיס לעיצוב כל הסדר לגילוי ראיות שיש בהן סודות מסחריים. סעיף זה, המעניק לבית-המשפט שיקול-דעת לעצב הסדרי גילוי שונים הנבדלים זה מזה בהיקף הגילוי המתחייב מהם ובמידת הפגיעה באינטרס של בעל הסוד המסחרי, סעיף זה מאפשר לערוך איזון מדויק בין האינטרס של מבקש הגילוי כי ייקבע הסדר גילוי רחב ככל האפשר, לבין האינטרס של בעל הסודות המסחריים להגן על קניינו על-ידי קביעת הסדר גילוי מצומצם ככל הניתן.

7. ככלל, יש לקבוע כי היקף הגילוי שבו יחויב בעל הסוד המסחרי, כמו גם אופיים של הסדרי הגילוי, ייקבע בזיקה ישירה לתשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע להוכחת טענותיו בתביעה שהגיש. ככל שלתשתית זו תהיה עוצמה רבה יותר, כך ייטה בית-המשפט להתחשב באינטרסים של מבקש הגילוי ולהעדיפם על פני האינטרסים של בעל הסוד המסחרי. שיקול נוסף שיהיה בו כדי להשליך על היקף הגילוי נוגע לקיומן של ראיות חלופיות בידי התובע להוכחת טענותיו. ראו והשוו רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי [2], בעמ' 774.

לבסוף, על בית-המשפט לעצב את הסדר הגילוי בהתחשב גם בשיקולים נורמטיביים, שבמרכזם ההשפעה האפשרית שתהיה להיקף הגילוי שייקבע על היערכות בעלי-דין מראש, עוד בטרם נתגלע הסכסוך ביניהם, לצבירת ראיות העשויות להקל בדיעבד על בירור הסכסוך. על הכלל המשפטי להיות מעוצב אפוא כך שיגרום לצדדים לפעול מלכתחילה לצמצום הפער הראייתי שעמו נדרש להתמודד בדיעבד בית-המשפט לצורך יישוב הסכסוך".

17. אוסיף בשלב זה התייחסות לעקרונות הנוגעים להיקף הגילוי, ראו הלכת רע"א 3860/16, וייספרס נ' אלרוב, 22.6.16, כב' השופט נ' סולברג). כך נקבע בפסק' 7-8:

7. עקרון הגילוי מהווה עם זאת נקודת מוצא בלבד, ולאחריה על מבקש העיון לעבור מספר משוכות. ראשית, יש להראות כי המסמכים רלבנטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים. בהתאם למתווה המקובל בפסיקה, השיקול העיקרי במסגרת בחינת הרלבנטיות הוא תלותו של המבקש באותם מסמכים לשם בירור המחלוקת. מבקש הגילוי אינו נדרש להצביע על זיקה ממשית ודי להראות כי למסמכים עשויה להיות רלבנטיות ישירה או עקיפה להליך (ראו למשל: רע"א 6033/13GLAXO SMITHKLINE P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, בפסקה 6 (27.11.2014) (להלן: אוניפארם). עם זאת, אין בכך כדי לפתוח פתח לקבלת כל מסמך המצוי אצל הצד שכנגד. הפסיקה מכירה בהבחנה שבין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה ( רע"א 6753/14 סופר נ' פרל, פסקה 9 (21.1.2015) [פורסם בנבו] ; ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950)).

8. לצד דרישת הרלבנטיות, יש לאזן בין הערכים השונים העומדים בבסיס הבקשה. במסגרת זו, על בית המשפט לשקול אלה לעומת אלה, מן הצד האחד – את עקרון הגילוי ועוצמת התלות של המבקש במסמכים לשם בירור המחלוקת; ומנגד – את מידת ההכבדה על הצד האחר; יעילות ההליך המשפטי; פגיעה אפשרית בזכויות מוגנות ואינטרסים לגיטימיים של הצד שכנגד וצדדים שלישיים. במסגרת מלאכת איזון זו, נשקלת גם עוצמתה של רלבנטיות הגילוי, בהתאם לנסיבות ולערכים המונחים על כל אחת מכפות המאזניים (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין, פסקה 19, 25-26 (13.10.2009) [פורסם בנבו] ; רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (22.11.2007)[פורסם בנבו] ).

18. בהמשך בפסקה 9, ישנה התייחסות, כאשר מדובר בטענת סודיות מסחרית, לאיזון שעל בית המשפט לערוך, נקבע שישנו צורך בבחינת הזיקה להיקף התשתית הראייתית שהציג התובע להוכחת טענותיו בכתב התביעה. התשתית הראייתית לכאורה כפי שעולה מכתבי הטענות, אף היא דורשת בחינה והדברים ייושמו כפי שיפורט להלן.

התשתית הראייתית
19. המחלוקת המהותית בין הצדדים נוגעת לטענות הסודיות שהעלו הנתבעים. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, יש צורך לבחון את התשתית הראייתית לטענות התובעות. באופן עקרוני, כבר ציינתי בהחלטה מיום 15.2.21, כי ישנה תשתית ראייתית. זו, פורטה בכתב התביעה וביתר דגש, בכתב התשובה שהגישו התובעות. התובעות טענו לשימוש בידע של החברה ע"י החברה החדשה. טענות התובעות בעיקרן נסיבתיות. כשיטתן, החברה החדשה הוקמה סמוך גיאוגרפית לחברה. מוצרי החברה החדשה מתחרים במוצרי החברה. יש לתובעות טענות אודות ניסיון לשימוש בערוצי שימוש של החברה ע"י החברה החדשה וכך גם ההתקשרויות עם ספקים. החברה החדשה קלטה עובדים ועובדים בכירים שעבדו בחברה, ונוצר מצב ששדרת הניהול דומה לזו שהיה ערב העסקה שבין ספקטור לתובעות. התובעות הפנו לתשקיף המדף של החברה החדשה וטענו כי זמני הפיתוח אינם הגיוניים ובהכרח, נעשה שימוש בידי החברה החדשה בידע שבבעלות התובעות. מסקנת התובעות הינה כי ללא השימוש בידע השייך לתובעות, ושהיה בחברה, לא ניתן היה להגיע בחברה החדשה למצב של מכירות מוצרים מוגמרים בתוך פחות משנתיים והדברים הינם בהתאם לשכל הישר ועולים גם מתשקיף המדף. התובעות הפנו לסעיפים מתוך חוק עוולות מסחריות, ל דוגמא לסע' 10, לגבי הנחה ראייתית, בדבר שימוש במידע ו להנחת בסיס הנלמדת ממצב שבו אדם עובר מחברה לחברה, וכן לכלל הנסיבות.

20. הצטברות הנתונים מעלה כי התובעות עומדות בנטל הצבעה על תשתית ראייתית בסיסית לעילת התביעה , גם אם היא נסמכת בעיקר על ראיות נסיבתיות. התשתית הראייתית האמורה מעלה חשש לכך שנעשה שימוש במידע כזה או אחר של מי מהתובעות. מאידך, אין מדובר בתשתית ראייתית בעוצמה גבוהה. יש להעיר ולהדגיש כי אין מדובר אלא בקביעה לצורך עמידה בנטל הראייתי הבסיסי שיאפשר באופן עקרוני מתן הוראות הנוגעות לגילוי מסמכים לגביהם טוענים הנתבעים כי הינם בגדר סודות מסחריים.
הרלוונטיות
21. ברמה המושגית, הנני משוכנע כי כל המסמכים הנדרשים בידי התובעות, לא ניתן לומר שאינם רלוונטיים. אלא שבהתאם להלכה הפסוקה, ישנה חשיבות לשאלת האפשרות האלטרנטיבית להוכחת התביעה, באמצעות ראיות חלופיות, גם ללא כניסה של התובעות, לפני ולפנים של כל מסמך שהוא אצל הנתבעים.

22. התובעות פירטו כי קיימים בידיהם מסמכים חסויים בהם חוו"ד מומחה מטעמם כמו גם דו"ח פנימי אודות מוצר לדוגמא של הנתבעים. לא הוברר לי מדוע לא ניתן יהיה בהמשך ההליך, כך למשל, להגיש חוו"ד מומחה מטעם התובעות, שבו תהא בין היתר התייחסות של "הינדוס לאחור" - reverse engineering – להוכחת טענות התובעות. כך ובנוסף, יש להביא בחשבון את האפשרות להצגת ראיות ישירות, והתובעות בתביעתן טוענות שיש בידיהם ראיות כאלו. חובת הגילוי באופן עקרוני, לגבי כל מסמך שבמובן הרחב הינו רלוונטי, אינה יכולה לגבור על איסור "מסע דיג" בכול מסמכי הנתבעים. לכן במכלול השיקולים יהיה נכון לשקול ולהביא בחשבון גם קריטריונים אלו.

הכבדה
23. בתגובת הנתבעים, טענו הם להכבדה רבה בהיעתרות לבקשת התובעות. ב"כ התובעות ביקש לפרט כי זה רק נראה דרישה מכבידה, וכי באמצעים טכנולוגיים ניתן בקלות לבצע את דרישת הגילוי והעיון במסמכים. לחילופין אף מסרו ב"כ התובעות כי יהיו נכונים לצמצם את הדרישה לגילוי ועיון במסמכים, היינו "להתפשר" עוד על הדרישה המקורית. עיון בדרישות בקטגוריות השונות מראה כי יש ממש בטענות הנתבעים להכבדה רבה. מצאתי ממש בטענות הנתבעים לכך שהמבוקש הינו למעשה, מסירת כל מסמך שאי פעם חלף אצל הנתבעים או מי מטעמם.

החלטה בבקשה 11 – גילוי ועיון במסמכים לבקשת התובעות
24. הבאתי בחשבון את הקביעה אודות התשתית הראייתית שמאפשרת באופן עקרוני את דרישת המידע אולם מאידך, שקלתי את הרלוונטיות של המבוקש בקטגוריות השונות שהציבו התובעות, כמו גם לאחר שהבאתי בחשבון את שאלת ההכבדה הנטענת בידי הנתבעים, והאפשרות האלטרנטיבית שיש בידי התובעות להוכחת עילת התביעה, מצאתי לדחות הבקשה שהוגשה ברובה.

25. הגם שמצאתי לדחות את הבקשה בעיקרה, מצאתי לאפשר לתובעות את המבוקש באופן חלקי ומועט, ולאפשר חובת גילוי אצל מר ספקטור בדואר האלקטרוני שהוצג, לפי מילות חיפוש שבהם יש אזכור של החברה היינו ספקטרוניקס, בעברית, באנגלית ובהטיות שונות. זאת, לתקופה מיום 1.1.17, היינו לקראת הקמת החברה החדשה ועד סביבות 1.4.18 הינו סביב התקופה שבה המוצר הראשון של החברה החדשה היה מוכן לשיווק. בנוסף, מצאתי להורות על גילוי הפרוטוקולים וסיכומי ישיבות הדירקטוריון של החברה החדשה לתקופה האמורה לעיל. בנוסף, הנתבעים ימציאו מסמך העוסק במצבת העובדים של החברה החדשה בשלוש נקודות זמן המתייחסות לתקופת הפיתוח מהקמת החברה עד למוצר הראשון: 1.4.17, 31.12.17 וכן 1.4.18.

הכרעה בבקשה 10 – גילוי ועיון במסמכים לבקשת הנתבעים
26. הנני דוחה את דרישת הנתבעים לעיון במסמכים שהתבקשו היינו דו"ח החוקר מטעם התובעות כמו גם גילוי חוות הדעת שהוכנה במקביל להכנת התביעה או אותן הוכחות נטענות בתשובות לשאלונים מטעם התובעות . שוכנעתי כי מדובר במסמכים שהוכנו לצרכי משפט, ולא מצאתי מקום להורות על הסרת חסיונם.

הכרעה בבקשה 11 - שאלונים
27. בקשה 11 עוסקת בשאלונים הנוספים שביקשו התובעות כי עובדים בכירים מטעם החברה החדשה ישיבו להם. הבאתי בחשבון כי בסך הכול, התשובות שניתנו בידי מר ספקטור וד"ר עודד ספקטור, די "מכסות" את הנדרש בעיקרם של דברים. המבוקש הינו כי שאלונים דומים ימולאו בידי שלושה עובדים בכירים נוספים : מר חביב פרלמן, מר שאול סררו וגב' אורנית כהן. מצאתי צורך ממשי שבהגבלת היקף השאלונים, כמו גם שבסך הכול, "התמונה" שיכולים השאלונים לספק, די התמלאה. באיזונים הנדרשים, הנני מורה על צמצום ולפיו תוכל המבקשת להפנות לכל אחד משלושת העובדים הבכירים האמורים, שליש שאלון, היינו שאלון חדש, "מקוצץ" שיכלול שליש בלבד מהשאלות המקוריות, (כולל תת שאלות). ככול שהתובעות לא יצמצמו השאלון, חיוב הגורמים האמורים במתן מענה, יהיה רק לגבי השליש הראשון של השאלון המקורי.

הכרעה בבקשה 13 – מתווה לגילוי לעיון במסמכים
28. המתווה שגיבשו ב"כ התובעות, נראה בעיני, מתווה שהוכן על בסיס הלכת ויטלזון – שלב המחוזי. לעיל צמצמתי מאוד את הגילוי שהנתבעים יחויבו בו. יחד עם האמור, דומני שהדרך שננקטה בהלכה האמורה יכולה להיות רלוונטית גם לענייננו ולכן הנני מקבל את המתווה שהציעו ב"כ התובעות ככול שהדבר יהיה רלוונטי ונדרש.

סיכומם של דברים
29. בהחלטה זו נדונו והוכרעו הבקשות התלויות ועומדות בקשר להליכים המקדמיים. אעיר כי בתום הדיון שהתקיים, עלה כי נושא מסוים לא מוצה, דרישת גילוי המסמכים שהגישו הנתבעים לתובעות בהתאם למכתב מיום 4.4.21 ויש לקוות כי נושא זה ייפתר ללא צורך ב חזרה לבית המשפט.

30. לא נקצבו מועדים לביצוע האמור בהחלטה זו, כאשר יש לציין בחיוב כי ב"כ הצדדים הראו בהליכים עד כה פעולה עניינית וקולגיאלית, ולכן מוצע כי יגיעו להסכמות דיוניות לגבי מועדים לביצוע האמור בהחלטה זו, כאשר למען הסדר הטוב, נקבע מועד יעד ולפיו ככול שעדיין נותרו מחלוקות בנוגע להליכים המקדמיים, אלו יוגשו עד ולא יאוחר ליום 1.11.21, (כאשר גם לגבי מועד זה, הצדדים יכולים להגיע להסכמות דיוניות אם תידרש ארכה נוספת ). סמוך לאחר מועד היעד, יינתנו הוראות להמשך הטיפול בתיק, לפי מצב הדברים.

לפיכך הבקשות התקבלו בחלקן בלבד.

בנסיבות בהן הבקשות התקבלו בחלקן בלבד, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.