הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 21693-08-20

בפני
כבוד ה שופטת גאולה לוין

התובעת

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

נגד

הנתבעים

  1. מנא טכנולוגיות - אי.סי.אי תקשורת חכמה בע"מ
  2. מימון אביטן

החלטה

לפני שתי בקשות בעניין הליכים מקדמיים.
בבקשה האחת, מטעם התובעת בתיק, התובעת מבקשת להורות לנתבעים לגלות מסמכים ספציפיים המצויים ב ידם ונוגעים לטענתה למחלוקת נשוא התביעה.
בבקשה השנייה, מטעם הנתבעים, התבקש צו גילוי ועיון במסמכים וכן מענה לשאלונים.

רקע

1. הבקשות ההדדיות הוגשו במסגרת תביעה לסעד כספי על סך 2,600,000 ₪ ו לצו מניעה קבוע.

התובעת, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק") היא חברה למתן שירותי טלקומוניקציה המספקת מגוון שירותי תקשורת למנוייה ובכלל זה שירותי תשתית אינטרנט בטכנולוגיה ADSL.
הנתבעת 1, מנא טכנולוגיות - אי.סי.אי תקשורת חכמה בע"מ (להלן: " מנא"), היא חברה שעוסקת בתחום שירותי גישה לאינטרנס לפי "היתר למתן שירותי בזק ממשרד התקשורת".
מנא החלה לפעול בסוף שנת 2015, לאחר הרפורמה שבוצעה בשוק הסיטונאי וחייבה חברות תשתית לאפשר לחברות חסרות תשתית לקנות מהן תשתית (על פי תעריפים מירביים) כך שיוכלו למכור ללקוח חבילות תקשורת.
נתבע 2 הוא מנהלה של מנא ומחזיק במחצית ממניותיה.

2. בתביעה מייחסת בזק לנתבעים מעשים ומחדלים חוזרים ונשנים של הטעיה וגניבת עין , חדירה אסורה לחומר מחשב, לרבות לצורך ביצוע עוולות נוספות בהן גז ל סודות מסחריים, פגיעה בפרטיות הלקוחות ופרסום לשון הרע. נטען כי הנתבעים מוליכים שולל את לקוחות בזק, נציגי מנא פונים אליהם ו מטעים אותם לחשוב שמדובר בנציגי בזק עצמה, נוטלים מהם פרטים אישיים וסודיים וחודרים על ידי כך למערכות המחשוב של בזק ובהמשך מציעים ללקוחות שנפלו במלכודת שירותים חלופי ים לאלה שמשווקת ומוכרת להם בזק, מבלי שהלקוח מבין בהכרח שהוא מעובר לספק אחר, אלא סבור שהוא רק "משתדרג"
וזאת תוך גזל זכויות בזק ועשיית עושר ולא במשפט על חשבונה.
בשיחות אלו, כך נטען, לעיתים היו נציגי מנא מוציאים דיבתה של בזק ומנסים לעשות עושר ולא במשפט , כאשר היו מפרטים ומדגישים ליקויים וחסרונות לכאורה בשירותים המסופקים לו על ידי בזק ואז מפתים אותו "להשתדרג" , כל זאת בחוסר תום לב ובמטרה להשיא רווחים שלא כדין על חשבון בזק.

עוד נטען בכתב התביעה להפרת זכויות יוצרים על ידי הנתבעים באמצעות העתקת מערכת "צ'אט בוט חכם" שפיתחה בזק, תוך שהנתבעים הכניסו בה שינויים קלים בלבד.

בנוסף נטען בתביעה כי הנתבעים ביצעו חדירה אסורה לחומר מחשב לשם גזל סוד מסחרי, כאשר הם משיגים שלא כדין, באמצעות הטעיה ו/או הצגת מצג שווא ללקוח, את קוד הכניסה שלו למחשביה של בזק ולמאגרי המידע שלה ובכך נחשפים שלא כדין למידע הנתון בידי בזק ומהווה סוד מסחרי שאינ ו נחלת הכלל.

לטענת בזק דברים אלה עולים כדי עוולות של הטעיה וגניבת עין (חוק עוולות מסחריות); עילות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; עבירה על חוק המחשבים, התשנ"ה-1995; לשון הרע הפרת זכויות יוצרים; עשיית עושר ולא במשפט; גזל ותרמית; רשלנות ופעולות שלא בתום לב.

בתביעה תובעת בזק פיצוי בלא הוכחת נזק, מכוח סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות וסעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע ווכן פיצוי לפי סעיף 56(א) לחוק זכויות יוצרים.
היא העמידה את תביעתה על סך 2,600,000 ₪ השקולים ל- 26 הפרות של החיקוקים האמורים.
בנוסף מבקשת צו מניעה קבוע האוסר על מנא לפנות ללקוחות בזק ולהציג עצמה כמי שפועלים מטעם בזק ולהורות לה להבהיר בפתח כל שיחה ושיחה כי נציג המכירה הפונה אינו מטעם בזק והוא מציע ללקוח לעבור לקבלת שירות אל מנא. כן התבקש צו מניעה קבוע האוסר על מנא להיכנס לאתר האינטרנט של בזק לאזור האישי של הלקוחות, וכן צו לחדול מלעשות שימוש בצ'אט בוט באתר האינטרנט של מנא.

3. הנתבעים ט וענים, מנגד, כי אין כל ביסוס לטענות בזק והן לא נתמכו בראיות. הנתבעים מכחישים את כל הנטען כלפיהם בכתב התביעה.
לטענת הנתבעים, מטרתה האמתית של התביעה היא לאפשר לתובעת להישאר במעמדה כחברה חזקה ועוצמתית, בגדר מונופול. היא נובעת מרצונה למנוע תחרות ולמנוע מלקוחות לעבור למתחרים זולים יותר וזאת בניגוד לכללים החלים על מ ונופול ובניגוד לרפורמה. נטען כי בזק מונעת התפתחותן של חברות אחרות ומנסה לסכל את התחרות בשוק הסיטונאי . נטען כי בזק מבקשת לפגוע בנתבעים פגיעה כלכלית עצומה וכך גם בלקוחות הנהנים מרפורמה חדשה המיטיבה איתם ומאפשרת להם לזכות למחירים מוזלים לצד השירותים והמוצרים הטובים ביותר. לשיטתם, מעבר לקוח לספק זול יותר אינו בגדר "נזק" בגינו בזק יכולה לתבוע.
הנתבעים מבקשים לשקול, בין היתר את תום לבה של בזק וניקיון כפיה, לרבות האם היא כיזבה או העלימה עובדות נדרשות.

ההליכים המקדמיים

4. ביום 10.3.2021 העבירה בזק לנתבעים דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים.
המסמכים שדרשה בזק הם התכתבויות מנא (בקשר לתלונות צרכניות) עם הרשות להגנת הצרכן, המועצה הישראלית לצרכנות ומשרד התקשורת; מסמכי ההתקשרות עם הלקוחות שנוספו מאפריל עד אוגוסט 2020 והקלטות שיחות המכירה ובפרט השיחות עם ארבעה אנשים שצוינו בשמותיהם.

הנתבעים דחו דרישה זו , בתצהיר מיום 15.03.2021. לגבי התלונות הצרכניות נטען בתצהיר כי מדובר בדרישה כללית, בלתי רלוונטיות, שחורגת מגדר התביעה של בזק. לגבי מסמכי ההתקשרות נטען כי מדובר בדרישה כללית ובלתי רלוונטית, המהווה מסע דייג, והיא מכבידה ובלתי ישימה. גם הדרישה להמציא את הקלטות השיחות עם לקוחות נדחתה מאותם נימוקים, ונטען כי בפועל בזק חסמה את השימוש במרכזיה שברשות מנא ולא ניתן להגיע להקלטות.

5. הנתבעים, מצידם, העבירו לבזק (ביום 28.2.2021) שלושה שאלונים המופנים לגורמים ספציפיים בבזק: שאלון אחד הופנה לעובד אגף בטחון, שאלון נוסף הופנה למנכ"ל בזק, ושאלון שלישי הופנה ליו"ר הדירקטוריון.
כן שלחו הנתבעים לבזק (ביום 10.03.2021) דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים . הנתבעים דרשו:
מסמכים ומידע לגבי התלונות היושבות בלב התביעה
המסמכים הקשורים בפיתוח הצ'אט בוט.
הסכמים בין בזק למנא בכל נושא שהוא.
מסמכים ומידע הקשורים לטענת בזק בדבר עשיית עושר של מנא.
מסמכים ומידע הנוגעים למימון הניתן לבזק על ידי משרד העבודה והרווחה.
מסמכים ומידע לרבות הנחיות הקשורים להתנהלות עובדי בזק או נותני שירות לבזק לרבות קב"טים בנוגע לנתבעים ול'מלחמה' נגדם או כנגד כל מתחרה אחר.
מסמכים ומידע לרבות הנחיות או תסריטי שיחה עם מוקדי שירות לקוחות, לגבי אופן טיפול בבקשה להחלפת ספק ל מנא או קריאות טכניות בנוגע לפתיחת נקודת תשתית מטכנאי של בזק לפעול לצורך שימור לקוחות בזק.
מידע בנוגע להנחיות ונהלים הקשור לשימור לקוחות בזק.
מסמכים ומידע כולל פירוט כלל הלקוחות בארבע שנים האחרונות שנתקבלה בגינם קריאת שירות טכנית וביקשו לעבור מבזק למנא כאשר בפועל נשארו אצל בזק או חזרו להיות לקוחות שלה תוך ימים בודדים לרבות הסכומים שנתקבלו בגינם. וכן מסמכים ומידע בנוגע לגביה שמבצעת התובעת מאוכלוסיות מוחלשות העולים משמעותית על ההכנסה החודשית הממוצעת של בזק למינוי אינטרנט כמדווח לציבור ולרשות לנירות ערך.
מסמכים ומידע לרבות הנחיית העובדים לעשות פעולות כגון הגשת תביעות, פניה למשטרה, פניה לרשויות, פניה לגופי תקשורת בקשר למנא או כל מתחרה אחר.
מסמכים ומידע לרבות הנחיות והוראות בכל הקשור עם עובדים או נותני שירותים בקשר למנא לרבות בנושאי תחרות ו/או יחסים אחרים לרבות כל פעולה כלפי מנא או כל מתחרה אחרת.
דרישות הנוגעות למידע ומסמכים בקשר לעובדים ונותני שירות לעשות פעולות/לפנות לרשויות כולל המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן, משרד התקשורת, גופי אשראי או סליקה ו/או לתקשורת בנוגע למנא.
מסמכים ומידע בנוגע להנחיה של טכנאי בזק במתן שירותים למנא או ללקוחותיה או למתחרים אחרים לתת עדיפות או שירות מהיר או טוב יותר ללקוחות בזק עצמה על פני שאר הספקיות לרבות מנא.
מידע בדבר הנחיות לעובדים או נותני שירותים של בזק להעניק לספקיות אחרות שאינן בזק, בניהן מנא, אינטרנט איטי יותר או תקלות בשירותים.
מסמכים ומידע בנוגע לכל 'בוט' או מתחזה ו/או משתמשים שבזק מפעילה או עוצמת עיניים בנוגע לתחרות , לרבות ברשתות החברתיות בקבוצות ברשתות .
מסמכים ומידע בקשר לחו"ד משפטית שביקשה או קיבלה בזק בכל הנוגע לפעולות שביצעה או רצתה לבצע מול ספקיות מתחרות, לרבות בנוגע להגבלים עסקיים.
מסמכים ומידע בנוגע לפניית הנתבע 2 כבעל מניות בבזק תוך פניה לרשויות לרבות לרשות לנירות ערך, לרבות התכתבויות פנימיות, פרוטוקולים הנחיות.
כל מסמך או תביעה או בקשה מתיקי התביעות הייצוגיות שהוגשו לכאורה נגד הנתבעים.
כל תכתובת דוא"ל, הודעה או תלונה על התנהלות הנתבעים שנאספו לכאורה במהלך החקירה שביצע מר גל בן עזרא לצורך הגשת התביעה שבנדון.
כל פרוטוקול ו/או דיון ו/או טיוטה וכן כל מסמך או מידע בקשר עם כל ישיבת דירקטוריון ו/או וועדותיו ו/או כל ישיבות הנהלה הקשורות בתחרות ו/או בנתבעת או בגביה ביתר מאוכלוסיות מוחלשות ו/או בקבלת מימון מהמדינה בגין בעלי זכאות ו/או בגביה מאותם בעלי זכאות.
כל המסמכים והמידע הנוגעים להגשת התביעה שבנדון או התביעה הנוספת (תא"ק 64773-12-20) ולהגשת תלונה במשטרה.
כל המסמכים והמידע לרבות פסקי הדין להם הייתה מנא צד ונמצאים בחזקת בזק.
כל המסמכים והמידע לרבות דוחות בדבר פילוח השוק באחוזים וחלוקת הלקוחות באחוזים בין הספקיות השונות מיולי 2018 ועד מועד הגשת כתב התביעה.
כל המסמכים והמידע לרבות דוחות קריאת טכנאים של בזק עבור קריאות טכנאים של ספקיות בשוק הסיטונאי מיולי 2018 ועד מועד הגשת התביעה.

6. ביום 15.03.2021 בזק נענתה לדרישות באופן חלקי. לגבי מרבית המסמכים, נטען כי הם אינם רלוונטיים. לגבי המסמכים הנוגעים להיערכות להגשת תביעה נטען כי הם חסויים מטבעם. לגבי מסמכים רבים אחרים, נטען כי הם כלל לא קיימים.

באשר לשאלונים, על כלל השאלונים השיב מר ליאור דרעי, מנהל אגף תכנון ובקרה בחטיבת לקוחות פרטיים. מר דרעי השיב גם בשמם של המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון. כן ניתן תצהיר תשובות של מר גל בן גרא, המשמש כעובד אגף ביטחון, בטיחות ומבצעים מיוחדים בבזק. לתצהירי התשובות צורפו גם חלק מהמסמכים הספציפיים שביקשו הנתבעים.

7. הנתבעים קובלים על כך שהשאלונים לא נענו על ידי כל הגורמים כפי שביקשו, וכן נענו רק 4 שאלות מתוך 50 השאלות שנשלחו והתשובות אינן תשובות מספקות .
ביחס לגילוי המסמכים, טענו הנתבעים כי הפנייה כלל לא הושבה, שכן בזק השיבה במכתב עורך דין שאינו מהווה תשובה או גילוי מסמכים.

8. המחלוקות בנוגע להליכים המקדמיים הובילו להגשת בקשות לקראת קדם המשפט הראשון. בקדם המשפט שהתנהל לפניי ביום 22.3.2021 פירטו הצדדים את עמדותיהם. בהמשך, הסכים ב"כ הנתבעים לגילוי מלא של השיחות המוקלטות עם לקוחות, ובלבד שיהיה הדדי. הוא הסכים להעביר לידי בזק את כל ההקלטות של השיחות עם לקוחות שעברו מבזק למנא, ולא רק חמשת השיחות שצוינו בבקשה, ובלבד שבזק תעביר לידי הנתבעים את הקלטות שיחות השימור של לקוחות שתחילה ביקשו לעבור למנא ובסוף לא עברו, לרבות לקוחות שנפתחה להם בקשה לפתיחת תשתית (עמ' 17 שר' 6 – 13).
התובעת לא נענתה למתווה המוצע.
משלא הושגו הסכמות במהלך הדיון, אדרש לכל אחת מן הבקשות.

9. בהתאם להלכה הפסוקה, בהליכי גילוי מסמכים יש לנקוט בגישה מרחיבה ביחס לגילוי מסמכים הנוגעים לכל עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים, בעוד מניעת הגילוי מהווה חריג לכלל (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (ניתן ביום 27.6.2006)). הנחת היסוד במצבי מחלוקת היא שיש להעדיף את זכות הגילוי והעיון במסמכים על פני מניעתה ואין להגביל את הזכות אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל נ' שגב, פ"ד נה(1) 337 [1999]). השיקולים העומדים ביסוד גישה זו הם חשיפת האמת, קידום ההגינות הדיונית, ייעול ההליך, וכן אינטרסים ציבוריים "לפיהם גילוי מסמכים רחב מקדם את האינטרס הציבורי ומביא לידיעת הציבור והרגולטור מידע חשוב המצוי בידי הצדדים, אשר לציבור הרחב יש ענין בו ושעשוי למנוע הפרות חוק עתידיות" (י' רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2021) 322). עם זאת, מול שיקולים אלה יש להביא בחשבון גם את החשש מפני סרבול והכבדה, ואינטר סים לגיטימיים של בעל הדין הנדרש לגילוי ושל צדדים שלישיים (שם, עמ' 323).
ככלל, יש לאפשר לבעלי-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, וכך יוכלו לה יערך כנדרש . בעל-דין רשאי לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים" (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום י' בטבת תש"ס (19.12.1999)). עם זאת, חובת הגילוי אינה מוחלטת ויש לבחון שני פרמטרים: האחד, מהי מידת הרלוונטיות של המידע המבוקש והשני, מהי מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי. בין פרמטרים אלו יש יחס גומלין, וככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כך נקפיד בבחינת רלוונטיות הגילוי ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע" מ (ניתן ביום 22.11.2007, רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך (ניתן ביום 24.1.2016)).

ההליכים המקדמיים מוסדרים כיום בחלק ב', פרק ט' לתקנות סד"א התשע"ט-2018. בתקנה 60 לתקנות נקבע כי "הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן".
לגבי שאלונים, נקבע בתקנה 56 כי על השאלון להכיל שאלות הנוגעות לעניין. הצגת השאלון נועדה לאפשר לבעל דין לקבל מבעל הדין שכנגד מידע נוסף שלא נמצא בכתבי הטענות, שיש בו צורך על מנת להתמודד עם טענותיו של הצד שכנגד, או לקדם את עמדתו בהליך.
תקנה 57, העוסקת בגילוי מסמכים, מפרטת את המועדים בהם יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לנושאים השנויים במחלוקת .
תקנה 58, העוסקת בעיון במסמכים, מפרטת את המועדים בהם בעלי הדין ישלימו את הליכי העיון ויאפשרו האחד לבעל הדין השני לצלם את המסמכים או לסרוק אותם.

בקשת בזק לגילוי מסמכים ספציפיים.

11. בזק טוענת כי הנתבעים הגישו תצהיר גילוי מסמכים "סתמי וסתום" ולא פרטו בו את דבר קיומן של תלונות רבות לרשויות האמונות על הגנת הצרכן ולרגולטור הרלוונטי. נטען כי בתצהיר הגילוי שהגישו הנתבעים מיום 15 .03.2021 למעשה הם לא השיבו לאף אחת מהדרישות. בזק מציינת כי בהתאם לפרסומים שונים , בין השנים 2020-2019 הוגשו כנגד מנא מספר רב של תלונות מצד צרכנים , אשר חלקן עסק בתלונות לקוחות בזק שהועברו לקבלת שירות אצל מנא, כאשר נציגיה מציגים בפניהם מצג שווא ונכנסים לפרטיהם האישיים. לטענת בזק, מעיון ברשימת העדים של ה נתבעים עולה כי גם הם סבורים שתלונות אל ה רלוונטיות ויש להביא ראיות בעניין זה , כאשר טענת ההגנה המרכזית שלהם היא כי בשיחות המכירה הנ ערכות על ידה לא מתבצעת כל הטעיה ולכן אך מתבקש כי בגילוי המסמכים יוצגו גם ההקלטות של אותן שיחות.

בזק סבורה כי מדובר בדרישה לגיטימית ורלוונטית לגדר המחלוקת. היקף הבקשה סביר באופן שיאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת בצורה יעילה תוך גילוי האמת, ונכון וראוי שראיות אלה , המצויות בידיה של מנא בלבד , יוצגו לבית המשפט . בזק מדגישה כי אין מדובר בחשיפת סודות מסחריים , שהרי מדובר בלקוחות של בזק והיא זו המספקת להם שירותים וזהותם ידועה לשני הצדדים.

12. הנתבעים טוענים מנגד כי מדובר בדרישה כללית, בלתי רלוונטיות, שחורגת מגדר התביעה של בזק. נטען כי בזק מבקשת לקחת ממנא מידע מסחרי, הגם שמדובר במתחרים ישירים. נטען כי בזק מבקשת לערוך "מסע דייג", כשכל מה שיש בידיה הוא הקלטה אחת, בה הנציג אומר מפורשות כי הוא "אייס תקשורת חכמה". עם זאת, בדיון הסכים כאמור ב"כ הנתבעים לגילוי רחב, ובלבד שיהיה הדדי.

13. לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות לנתבעים על גילוי מרבית המסמכים שהתבקשו, כמפורט להלן.

לגבי התכתבויות עם הרשות להגנת הצרכן ועם המועצה הישראלית לצרכנות, לרבות התלונות שהועברו לתגובת הנתבעים החל מיום 01.01.2019 ועד ליום הדרישה, מדובר במסמכים רלוונטיים שעשויים לתרום לבירור ליבת המחלוקת, קרי השאלה האם מנא הטעתה צרכנים של בזק או נהגה כלפיהם בדרך לא ראויה אחרת. הוא הדין ביחס לתלונות שהעביר משרד התקשורת וזימון לשימוע. ככל שהטיפול של משרד התקשורת עוסק בהתנהלות הנתבעים כלפי לקוחות בזק, אופן הפניה אליהם, הטעיתם, שימוש ב"אזור האישי" וכיוצא בזה, הרי שמדובר במסמכים שלא ניתן לשלול את הרלוונטיות שלהם.
גם אם היענות לדרישה כרוכה בהכבדה מסוימת, בשים לב לרלוונטיות של המסמכים , ההכבדה אינה מצדיקה דחיית הדרישה.

14. מכאן למסמכי התקשרות עם הלקוחות בחודשים אפריל עד אוגוסט 2020, לרבות שיחות המכירה לכל אחד מהלקוחות שצורפו בטבלת אקסל.
אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי מדובר בדרישה בלתי מסוימת, בלתי רלוונטית ומכבידה באופן קיצוני . ככל שעסקינן בשיחות המכירה, גם לא מצאתי כי גילויין יחשוף סודות מסחריים. מכל מקום, לנוכח הרלוונטיות של התיעוד, הנוגע לליבת המחלוקת (התנהלות מנא מול לקוחות בזק) יש לגלותו. היקפה של הדרישה אכן רחב, אך מדובר במידע רלוונטי המצוי באופן בלעדי בשליטת הנתבעים. אשר ל טענה כי היענות לדרישה תוביל לחשיפת סודות מסחריים, לא ראיתי לדחות את טענת בזק כי זהות הלקוחות מצויה בידי שני הצדדים, כפי שעולה מהרשימות של החיובים שצורפו לדרישת הגילוי. יובהר כי אין בקבלת הדרישה לגילוי שיחות המכירה משום קביעה כי על מנא הנטל להראות כי גי וס לקוחות אלה נעשה שלא על דרך הטעייתם.
משהוריתי על גילוי כלל שיחות המכירה עם הלקוחות, ממילא נכלל בכך גילוי שיחות המכירה עם הלקוחות הספציפיים שפורטו בסעיף 5 לבקשה.

לגבי מסמכי ההתקשרות עצמם, בזק לא הסבירה את הרלוונטיות שלהם. משכך, וכאשר אין בידי לשלול את הטענה כי גילויים עשוי לחשוף סודות מסחריים אודות תוכן ההתקשרות , לא מצאתי להורות על גילויים.

בקשת ה נתבעים לצו עיון וגילוי מסמים ומענה על שאלונים.

15. הנתבעים קובלים על כך שבזק השיבה על ה שאלונים באמצעות שני גורמים בלבד ועל כך שהשאלונים שהופנ ו אל מנכ"ל התובעת ו אל יו"ר הדירקטוריון של התובעת נענ ו על-ידי מר דרעי (מנהל אגף תכנון ובקרה בחטיבת הלקוחות הפרטיים). עוד נטען כי בזק השיבה רק על 4 שאלות וגם תשובותיה אינן תשובות.
אשר לגילוי המסמכים- ט וענים הנתבעים כי בזק כלל לא השיבה לפנייה ולא צירפה תצהיר גילוי מסמכים, בניגוד ל מתחייב בתקנה 57 לתקנות סד"א, אלא השיבה במכתב עורך דין שאינו מהווה גילוי מסמכים ו/או תשובה.
כדי לבסס את הרלוונטיות של המסמכים, ציינו הנתבעים, לצד כל דרישה, הפניה קונקרטית ל סעיפים בכתבי הטענות.

16. בזק טוענת, מנגד, כי כל השאלות בכל השאלונים נענו וכי העובדה שנשלחו שלושה שאלונים זהים לשלושה גורמים שונים בבזק איננה מחייבת מתן שלושה תצהירים . לטענת בזק, רק לעיתים נדירות חויבו בעלי תפקידים ספציפיים להשיב לשאלונים. בזק טענה כי הפסיקה קבעה שיש להשיב לשאלון על ידי מי שהמידע מצוי בידו ואכן כך היה ובעל המקצוע הרלוונטי השיב לשאלון . לטענת בזק , הבקשה לחייב את מנכ"ל החברה ואת יו"ר הדירקטוריון להשיב לאותן השאלות שנשלחו לבעל המקצוע הרלוונטי היא טורדנית וקנטרנית, בייחוד שהשאלות נענו על ידי בעל תפקיד שאינו בתפקיד זוטר בחברה ובידיו מצוי המידע המבוקש.
בזק מוסיפה וטוענת כי חלק מהשאלות שנשאלו אינן רלוונטיות והן נועדו להסיט את הדיון מהשאלות שבאמת שנויות במחלוקת. לשיטתה, בכתב ההגנה הועלו טענות שאינן רלוונטיות לנשוא המחלוקת וזה לא הופך את השאלות והמסמכים שהתבקשו ביחס לאותן טענות, לרלוונטיים. בזק סבורה כי בהתאם לתכלית של ההליכים המקדמיים, שהיא יעילות ושקיפות, השאלות הרלוונטיות נענו.

17. לעניין זהות הגורם שייתן מענה לשאלונים, ראיתי לקבל את עמדתה של בזק. לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה לחייב דווקא את המנכ"ל או את יו"ר הדירקטוריון להשיב לשאלונים. יש לזכור כי כאשר בעל הדין הנדרש להשיב לשאלון הוא תאגיד, קבעה הפסיקה כי בעל התפקיד מטעם התאגיד המשיב על השאלון "עושה עצמו פה לחברה", ועליו לגלות לבעל הדין החוקר לא רק מה שידוע לו מתוקף תפקידו, אלא כל מה שידוע לחברה, קרי כל המידע שמצוי בידיעת הגורמים הרלוונטי ים בחברה, ולצורך כך עליו לחקור ולוודא גם מה שידוע לאלה, כדי שיוכל להשיב תשובה שלמה (בר"ע 36/74 מפעלי פלדה ישראליים בע"מ נ' לזימי, פ"ד כח(2) 245 (1974)).
במקרה דנן, מר ליאור דרעי השיב על השאלונים שהופנו למנכ"ל וליו"ר הדירקטוריון, וחזקה כי הדברים שמסר הם על דעתם ומתבססים על המידע שמצוי בידי אותם גורמים. כמו כן, חלק מהשאלות נוגעות לתחום העיסוק המובהק שלו ונושאים שמצויים בידיעתו הישירה. יצוין גם שהשאלונים חופפים ברובם ומפנים שאלות הקשורות במהותן לטיב ההתנהלות מול הלקוחות או להנחיות ומידע פנימי העוסק באלו ועל כן הגורם בעל הידע הרחב ביותר יהיה זה האמון על תחום שירות הלקוחות וממילא ככל הנראה איסוף המידע יתבצע על ידו. לפיכך, אין הצדקה לחייב שלושה גורמים שונים להשיב על השאלונים.

18. באשר לתוכן השאלות והדרישה לגילוי מסמכים, מרבית השאלות והדרישות נסבות סביב טענת ההגנה של הנתבעים, על כך שבזק מבקשת, באמצעות התביעה, למנוע תחרות, היא פועלת בצורה בלתי חוקית ובלתי הגונה ומשתמשת לרעה בכוחה כמו נופול וכן הטענה כי בזק גובה מאוכלוסיות מוחלשות סכומים העולים משמעותית על ההכנסה הממוצעת ממנויי אינטרנט וכאן רצונה לחסום את התחרות .

בית המשפט אינו אמור להכתיב לנתבע כיצד להתגונן מפני תביעה ואינו אמור להגביל אותו לטענות הגנה מסוימות, שהתובע מאשר אותן. בעל דין רשאי לגבש קו הגנה כפי שהוא רואה לנכון, וכל עוד אין המדובר בקו הגנה מופרך לחלוטין, הנעדר כל זיקה לתביעה, היקף הגילוי בהליכים המקדמיים יתאם את טענות ההגנה של הנתבע.

לנוכח האמור, יש מקום להורות על מענה לשאלות הקשורות לטענות ההגנה של הנתבעים ועל גילוי ועיון במסמכים שעשויים לשפוך אור על טענות אלה. למעט הטענה כי הנתבעים "מסיטים את הדיון לעניינים לא רלוונטיים" בזק לא העמידה נימוקים כבדי משקל, כגון הכבדה (למעט חסיון שנטען בקשר למסמכים מסוימים).

19. לגבי השאלון שהופנה אל מר בן גרא, הוא השיב על שאלות 1, 6, 13, 14.
בשאלה 1 התבקשו פרטים בנוגע לאמירה כי 'נערם אצל בזק צבר תלונות כנגד הנתבעת' ופירוט בנוגע לתלונות אלה, מועדן, מסמכיהן, הקלטותיהן, זהות המתלוננים והמטפלים בתלונה וכן תשובות או תגובות בנוגע לתלונות מטעם התובעת. מר בן גראה השיב כי למוקדי השירות של בזק הגיע מספר רב של תלונות שלימדו כי מנא ונציגיה מציגים עצמם כנציגי בזק ונכנסים לפרטיהם האישיים של הלקוחות וחלק מהלקוחות הלינו נגד בזק שהעבירה את פרטיהם ל מנא. לתשובתו צירף מסמכים חלקיים שלטענתו איתר. אני סבורה כי השאלה נענתה באופן מספק ואין מקום למתן הוראות נוספות .
שאלה 6 הייתה האם בזק או מי מטעמה הנחו עובדים או נותני שירותים להילחם ב מנא כמתחרה. על כך השיב מר בן גרא לשלילה, ולהבנתי הנתבעים רואים שאלה זו כשאלה שנענתה, ומכל מקום אין מקום להוראות נוספות.
שאלה 13 הייתה האם בזק או מי מטעמה יודעים או הנחו עובדים או נותני ש ירותים לבצע פעולות כנגד מנא (כגון הגשת תביעות נגדה) כחלק מתחרות עמה. על כך השיב מר בן גרא לשלילה. גם לגבי תשובה זו אין מקום להוראות נוספות.
בשאלה 14 התבקש פירוט הוראות הנחיות ומידע שקיים בכל הנוגע לעובדים או נותני שירותים שמבצעים או נדרשו לבצע פעולות כנגד מנא כספקית. על כך השיב מר בן גרא כי לא קיימות הנחיות כאלה. גם לגבי שאלה זו, שנענתה, אין מקום למתן הוראות.

20. יתר השאלות בשאלון שהופנו למר בן גרא לא נענו על ידו בטענה כי הן אינן רלוונטיות לתחום עיסוקו. מתצהירו עולה כי הוא משמש כעובד אגף ביטחון ומבצעים מיוחדים בבזק. השאלות שלא נענו אכן חורגות מתחום עיסוקו של מר בן גרא ולכן לא מצאתי לנכון לחייבו להשיב עליהן. שאלות חופפות נכללו בשאלונים שהופנו לגורמים אחרים, ואתייחס אליהן להלן.

21. שאלון 2, שהופנה למנכ"ל התובעת מר דוד מזרחי, נענה בפועל על ידי מר דרעי .
שאלה 1- נוגעת למימון ממשרד העבודה והרווחה בגין לקוחות שלאור מצבם בעלי זכאות לכך. מר דרעי השיב כי הנאמר בשאלה אינו מדויק וכן לא רלוונטי להליך זה.
לנוכח הטענה אותה מבקשת ההגנה להוכיח בנוגע למטרה האמתית העומדת מאחורי הגשת התביעה, הרי ש לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של השאלה. בזק נדרשת להשיב לשאלה זו על ידי הגורם המוסמך בחברה.
על שאלות 2, 3, 4, 5, 6, 7, 9, 10, 11, 13 השיב מר דרעי בשלילה. אין מקום למתן הוראות נוספות.
שאלה 8 הייתה האם בזק הנחתה או יודעת שהנחו עובדים או נותני שירות לבצע פעולות או לפנות לרשויות (כולל המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן, משרד התקשורת) או לגופי אשראי/סליקה/ בנקאות או לתקשורת בקשר ל מנא. על כך השיב מר דרעי כי הנושא אינו רלוונטי.
שאלה 12 הייתה האם בזק פנתה או קיבלה חו"ד משפטית (פנימית או חיצונית) בכל הנוגע לפעולות שביצעו או רצו לבצע התובעת או מי מטעמה כלפי ספקיות מתחרות לרבות בכל הקשור לדיני הגבלים עסקיים. על כך השיב מר דרעי כי אין זה רלוונטי.

גם לשאלות 8 ו– 12 עשויה להיות רלוונטיות להוכחת קו ההגנה של הנתבעים, ועל כן אני מורה לבזק להשיב עליהן, באמצעות הגורם המוסמך בחברה.
שאלון 3 זהה לשאלון 2 ומשקבעתי כי אין מקום לחייב את יו"ר הדירקטוריון להשיב עליו, אין מקום להתייחס אליו בנפרד.

22. לגבי המסמכים לגילוי ועיון, אבחן כל אחת מן הדרישות:
מסמכים ומידע מכל סוג הקשור בתלונות לקוחות.
כל המידע והמסמכים הקשורים בפיתוח הצ'אט בוט.
ביחס לשתי הדרישות בזק מפנה לתצהיריהם של מר גל בן עזרא ולמר ליאור אדרי . מעיון בתצהירי ם על נספחיהם עולה כי הדרישה מולאה, ואין מקום למתן הוראות נוספות.
הסכמים ותוספות שקיימים ו/או היו קיימים בין בזק למנא. לא ניתן לשלול את רלוונטיות של המסמכים לקו ההגנה של הנתבעים, ולכן יש להציג את המידע המבוקש .
מסמכים ומידע הקשורים לטענה בדבר עשיית עושר של מנא . בזק צרפה חשבונות לחודשים ינואר 2020 ועד אוגוסט 2020 וטענה כי היקפי הגידול של הלקוחות עולים מחשבונות אלו וכן מפרוט החיובים. עוד טענה בזק כי על הנתבעים הנטל להוכיח שגיוס לקוחות אלה נעשה שלא על ידי הטעייתם ולכן דרשה להעביר את כלל שיחות המכירה של הלקוחות שהצטרפו ל מנא בתקופה זו. אני סבורה כי המסמכים שצורפו עונים על דרישת הגילוי ואין מקום למתן הוראות נוספות.
מסמכים ומידע הנוגעים למימון הניתן לבזק על ידי משרד העבודה והרווחה .
לא ניתן לשלול גם את הרלוונטיות של דרישה זו לקו ההגנה של הנתבעים, באשר למניעים ומוטיבציות פסולות העומדים ביסוד התביעה. הנתבעים בכתב ההגנה טוענים כי בזק אינה מעוניינת בתחרות ופעולותיה נועדו רק בכדי להישאר בגדר "מונופול" (סעיפים 118-128 לכתב ההגנה). על כן אני מורה לבזק להציג את המידע המבוקש.
מסמכים ומידע לרבות הנחיות ותסריטי שיחה הקשורים להתנהלות עובדי בזק או נותני שירות לבזק לרבות קב" טים בנוגע לנתבעים ול"מלחמה" נגדם או כנגד כל מתחרה אחר . על כך השיבה בזק כי לא קיימים מסמכים כאלה. לא ניתן לחייב את בזק לגלות מסמכים שאינם קיימים ובשלב זה של הדיון לא ניתן לערוך בירור בשאלה האם קיימים מסמכים. יחד עם זאת, המענה לדרישה לגילוי ועיון במסמכים צריך להיתמך בתצהיר של הגורם המוסמך בבזק, ולא ניתן להסתפק בתשובה של ב"כ בזק. אשר על כן, בזק נדרשת לתמוך בתצהיר את הטענה כי לא קיימים מסמכים כאלה.
מסמכים ומידע לרבות הנחיות או תסריטי שיחה עם מוקדי שירות לקוחות לרבות מחלקת שימור לגבי אופן טיפול בבקשה להחלפת ספק למנא או קריאות טכניות בנוגע לפתיחת נקודת תשתית מטכנאי של בזק לפעול לצורך שימור לקוחות בזק שלא תעבור ל מנא.
גם ביחס לדרישה זו ענתה בזק כי אין בידה מסמכים כאלה.
גם כאן אין מקום להורות על גילוי מסמכים, אך יש לתמוך את הכחשת קיומם של המסמכים בתצהיר כדין.
מידע בנוגע להנחיות ונהלים וכן לתסריטי שיחות הקשור לשימור לקוחות בזק.
גם כאן הפנו הנתבעים לקו ההגנה לפיו מטרות התביעה פסולות והיא נועדה למנוע תחרות. כפי שצוין, לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של הדרישה, ויש לבצע גילוי מסמכים.
מסמכים ומידע כולל פירוט כלל הלקוחות בארבע שנים האחרונות שנתקבלה בגינם קריאת שירות טכנית וביקשו לעבור מבזק ל מנא, כאשר בפועל נשארו אצל בזק או חזרו להיות לקוחות שלה תוך מספר ימים בודדים לרבות הסכומים שנתקבלו בגינם.
מסמכים ומידע בנוגע לגביה שמבצעת התובעת מאוכלוסיות מוחלשות העולים משמעותית על ההכנסה החודשית הממוצעת של בזק למינוי אינטרנט כמדווח לציבור ולרשות לנירות ערך.
על דרישות ט ו-י השיבה בזק כי הן אינן רלוונטיות לתביעה . הנתבעים מנגד מפנים לסעיפים 118-128 לכתב ההגנה. כפי שנקבע, אני סבורה כי לא ניתן לשלול את הרלוונטיות לקו ההגנה של הנתבעים , ויש למקום להיעתר לבקשה לגילוי ועיון.
מסמכים ומידע לרבות הנחיית העובדים ו/או נותני השירותים אצל בזק לעשות פעולות כגון הגשת תביעות, פניה למשטרה, פניה לרשויות, פניה לגופי תקשורת בקשר ל מנא או כל מתחרה אחר. על כך השיבה בזק כי הדרישה אינה רלוונטית וכי כל מסמך הנוגע להיערכות להגשת תביעה או נקיטה בהליך משפטי אחר חסוי מטבעו ככזה, זאת מבלי לאשר קיומם של מסמכים כאמור.
אין בידי לקבל את עמדת בזק בנוגע לחסיון, שכן הנתבעים אינם מבקשים את המידע הנוגע להיערכות טרם הגשת התביעה דנן, אל א מבקשים לקבל מידע , ככל שקיים, על הנחיות אל צוות העובדים ונותני השרות לבצע פעולות יזומות כנגד מנא, כך שאין מדובר במסמכים שהם חסויים מטבעם. ולכן יש לקבל את הדרישה לגילוי ועיון במסמכים אלה.
מסמכים ומידע לרבות הנחיות והוראות והמידע שקיים בכל הקשור עם עובדים או נותני שירותים בקשר למנא לרבות בנושאי תחרות ו/או יחסים אחרים לרבות כל פעולה כלפי מנא או כל מ תחרה אחרת. על כך השיבה בזק כי לא קיימים מסמכים כאמור.
כפי שנקבע, אין מקום לחייב בגילוי מסמכים שאינם קיימים, בכפוף לדרישה כי הדברים ייתמכו בתצהיר כדין.
דרישות הנוגעות למידע ומסמכים בקשר לעובדים ונותני שירות לעשות פעולות/לפנות לרשויות כולל המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן, משרד התקשורת, גופי אשראי או סליקה ו/או לתקשורת בנוגע לנתבעת 1.
גם ביחס לדרישה זו השיבה בזק כי לא קיימים מסמכים ועליה לתמוך האמור בתצהיר.
מסמכים ומידע בנוגע להנחיה של טכנאי בזק במתן שירותים למנא או ללקוחותיה או למתחרים אחרים לתת עדיפות או שירות מהיר או טוב יותר ללקוחות בזק עצמה על פני שאר הספקיות לרבות מנא. גם על כך השיבה בזק כי אין בידה מסמכים כאמור , ולכן אין מקום ליתן הוראות בעניין גילוי, בכפוף לדרישה כי הדברים ייתמכו בתצהיר.
מידע בדבר הנחיות לעובדים או נותני שירותים של בזק ל העניק לספקיות אחרות שאינן בזק בניהן מנא, אינטרנט איטי יותר או תקלות בשירותים. על כך השיבה בזק כי אין בידה מסמכים רלוונטיים, ולכן בכפוף לדרישה כי הדברים יתמכו בתצהיר, אין מקום להוראות נוספות בעניין הגילוי.
מסמכים ומידע בנוגע לכל 'בוט' או מתחזה ו/או משתמשים שבזק מפעילה או עוצמת עיניים בנוגע לתחרות ו/או למתחרות או ל מנא או לכל מתחרה אחרת לרבות ברשתות החברתיות בקבוצות ברשתות וכו'. על כך השיבה בזק כי אין בידה מסמכים כאמור , ולכן אין מקום ליתן הוראות נוספות בעניין הגילוי, בכפוף לדרישה כי הדברים יתמכו בתצהיר.
מסמכים ומידע בקשר לחו"ד משפטית שהתבקשה ו/או נתקבלה על ידי בזק או מי מטעמה בכל הנוגע לפ עולות שביצעה או רצתה לבצע בזק מול ספקיות מתחרות לרבות בנוגע להגבלים עסקיים. הנתבעים מפנים לפרק ז' בכתב ההגנה וכן לסעיפים 118-128 בניסיון להוכיח טענתם בנוגע למטרה "האמתית" העומדת מאחורי התביעה שהיא מניעת התחרות. בזק השיבה כי ככל שקיים מסמך כאמור, הוא חסוי מטבעו כמסמך הנוגע להיערכות להגשת תביעה או נקיטה בהליכים משפטיים.
הטענה כי המסמך, אם קיים, הופק לצורך היערכות לנקיטת הליכים משפטיים היא טענה לגיטימית ומקובלת במסגרת הליכי הגילוי המוקדם (ראה למשל רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו(החלטה שניתנה ביום 13.06.2007)). יחד עם זאת , במקרה שלפניי בזק לא אישרה ולא הכחי שה כי קיימים ברשותה מסמכים אלה. על בזק לפרט בתצהיר גילוי מסמכים את המסמכים האמורים, ככל שישנם (ואם אין כאלה – עליה להצהיר על כך). עם זאת, היא אינה מחויבת להציגם לעיון הנתבעים , בשל החסיון.
מסמכים ומידע בנוגע לפניית הנתבע 2 כבעל מניות בבזק תוך פניה לרשויות לרבות לרשות לנירות ערך, לרבות התכתבויות פנימיות, פרוטוקולים הנחיות וכו'.
גם כאן מפנים הנתבעים לפרקים ט' ו-י' לכתב ההגנה. במקרה זה לא עלה בידי להבין את הרלוונטיות של המידע, מה גם שמדובר בדרישה כללית ביותר, ועל כן אין בידי להיעתר למבוקש.
כל מסמך או תביעה או בקשה מתיקי התביעות הייצוגיות שהוגשו לכאורה נגד הנתבעים. על כך השיבה בזק כי המידע מצוי במאגרי המידע השונים ובוודאי בידי הנתבע ים.
אני סבורה כי שעה שבזק טוענת כי הוגשו נגד הנתבעים תביעות ייצוגיות, מן הראוי שתצרף האסמכתאות עליהן הסתמכה, גם אם עומד לכאורה לנתבעים אפיק אחר להשיג את המידע. על כן אני מורה לבזק לגלות את המידע כמבוקש.
כל תכתובת דוא"ל או הודעה או תלונה על התנהלות הנתבעים שנאספו לכאורה במהלך החקירה שביצע מר גל בן עזרא לצורך הגשת התביעה שבנדון. בזק הפנתה את הנתבעים לתצהירו של מר גל בן גרא . מעיון בתצהירו עולה כי מר בן עזרא צרף מסמכים חלקיים כפי שאיתר על תלונות שהצטברו באופן מוגבר החל מחודש ינואר 2020 ובכך לטענת בזק נענתה דרישת הגילוי. אני סבורה כי יש לקבל עמדת בזק ואין לחייבה לאתר מסמכים נוספים. מובהר עם זאת כי בזק לא תוכל להתבסס על תלונות שלא גולו ולא תוכל לטעון כי היו תלונות נוספות, מעבר למסמכים שגילתה.
כל פרוטוקול ו/או דיון ו/או טיוטה וכן כל מסמך או מידע בקשר עם כל ישיבת דירקטוריון ו/או וועדותיו ו/או כל ישיבות הנהלה הקשורות בתחרות ו/או במנא או בגביה ביתר מאוכלוסיות מוחלשות ו/או בקבלת מימון מהמדינה בגין בעלי זכאות ו/או בגביה מאותם בעלי זכאות.
מדובר בשאלה רלוונטית אך מאחר והנתבעים ביקשו מידע זה במסגרת השאלות האחרות שהוצגו לעיל, אין טעם בכפילות, מה גם שחלק מהמסמכים הם לכאורה מסמכים פנימיים שיש לבזק אינטרס לגיטימי שלא לגלותם.
כל המסמכים והמידע הנוגעים להגשת התביעה שבנדון או התביעה הנוספת (תא"ק 64773-12-20) ולהגשת תלונה במשטרה.
בזק טענה כי אין זה רלוונטי והמסמכים מהתביעה הנוספת נמסרו לנתבעים כדין.
מסמכי התביעה שנמסרו כדין אכן אין מקום להליכי גילוי בעניינם.
ביחס לשאר המידע המבוקש, מדובר בדרישה מאוד כללית ובלתי מסוימת , כך שאין בידי להיעתר לה.
כל המסמכים והמידע לרבות פסק הדין להם הייתה מנא צד ונמצאים בחזקת בזק. גם כאן הפנתה בזק את הנתבעים למאגרי המידע השונים אך אין זה פותר אותה מלנהוג על פי כלל הגילוי הרחב, מה גם שמדובר בדרישה שאינה מורכבת ואני משערת כי המידע כבר מצוי אצל בזק. מאחר שבזק מתבססת על פסקי דין אלה, אני נעתרת לדרישת הגילוי והעיון.
כל המסמכים והמידע לרבות דוחות בדבר פילוח השוק באחוזים וחלוקת הלקוחות באחוזים בין הספקיות השונות מיולי 2018 ועד מועד הגשת כתב התביעה.
הנתבעים הפנו לפרק ח' בכתב ההגנה העומד על שאלת הנזק הנגרם ל בזק ולהיקפו. ואולם, שעה שבזק ביססה את התביעה על פיצוי ללא הוכחת נזק, לא שוכנעתי כי מדובר במידע שמחייב גילוי ועיון.
כל המסמכים והמידע לרבות דוחות קריאת טכנאים של בזק עבור קריאות טכנאים של ספקיות בשוק הסיטונאי מיולי 2018 ועד מועד הגשת התביעה.
הנתבעים מפנים לפרק י' בכתב ההגנה לגבי המטרה האמתית העומדת מאח ורי הגשת התביעה והרצון של בזק להישאר יחידה בשוק ולמנוע את התחרות . ואולם, גם לגבי דרישה זו לא עלה בידי להבין את הרלוונטיות של המידע לקו ההגנה האמור וכיצד הוא ישרת את הטיעון של הנתבעים.

בסיכום הדברים, אני מורה כדלקמן:

התובעת תשיב לשאלות 1, 8 ו- 12 כאמור בסעיף 21 להחלטה.

התובעת תבצע גילוי ועיון של המסמכים המנויים בסעיף 22 ג, ה, ח, ט, י, יא, יא ו-כג להחלטה.
התובעת תגיש תצהיר לגבי המסמכים שהתבקשו בסעיף 22 ו, ז, יב, יג, יד, טו, טז ו-יז להחלטה.

כל האמור יבוצע תוך 30 ימים מהמצאת החלטה זו.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.