הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 21693-08-20

מספר בקשה:16
בפני
כבוד ה שופטת גאולה לוין

המבקש-הנתבע 2

מימון אביטן
ע"י ב"כ עוה"ד גיא נאמן וגבריאלה גרשון רוזנברג

נגד

המשיבה-התובעת

הנתבעת 1
בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמוס תיבי

מנא טכנולוגיות - אי.סי.אי תקשורת חכמה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גיא נאמן וגבריאלה גרשון רוזנברג

החלטה

בפניי בקשה לסילוק על הסף של התובענה כנגד הנתבע 2.

רקע

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לסעד כספי על סך 2,600,000 ₪ ולצו מניעה קבוע.
התובעת, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק") היא חברה למתן שירותי טלקומוניקציה המספקת מגוון שירותי תקשורת למנוייה ובכלל זה שירותי תשתית אינטרנט בטכנולוגיה ADSL.
הנתבעת 1, מנא טכנולוגיות - אי.סי.אי תקשורת חכמה בע"מ (להלן: " מנא"), היא חברה שעוסקת בתחום שירותי גישה לאינטרנט לפי "היתר למתן שירותי בזק ממשרד התקשורת".
מנא החלה לפעול בסוף שנת 2015, לאחר הרפורמה שבוצעה בשוק הסיטונאי וחייבה חברות תשתית לאפשר לחברות חסרות תשתית לקנות מהן תשתית (על פי תעריפים מרביים) כך שיוכלו למכור ללקוח חבילות תקשורת.
נתבע 2, מר מימון אביטן, הוא מנהלה של מנא ומחזיק במחצית ממניותיה (להלן:"מר אביטן" או " המבקש").

2. בתביעה מייחסת בזק לנתבעים מעשים ומחדלים חוזרים ונשנים של הטעיה וגניבת עין, חדירה אסורה לחומר מחשב, לרבות לצורך ביצוע עוולות נוספות בהן גזל סודות מסחריים, פגיעה בפרטיות הלקוחות ופרסום לשון הרע. נטען כי הנתבעים מוליכים שולל את לקוחות בזק; נציגי מנא פונים אליהם ומטעים אותם לחשוב שמדובר בנציגי בזק עצמה, נוטלים מהם פרטים אישיים וסודיים וחודרים על ידי כך למערכות המחשוב של בזק . בהמשך מציעים ללקוחות שנפלו במלכודת שירותים חלופיים לאלה שמשווקת ומוכרת להם בזק, מבלי שהלקוח מבין בהכרח שהוא מו עבר לספק אחר, אלא סבור שהוא רק "משתדרג"
וזאת תוך גזל זכויות בזק ועשיית עושר ולא במשפט על חשבונה.
בשיחות אלו, כך נטען, לעיתים היו נציגי מנא מוציאים דיבתה של בזק ומנסים לעשות עושר ולא במשפט, כאשר היו מפרטים ומדגישים ליקויים וחסרונות לכאורה בשירותים המסופקים לו על ידי בזק ואז מפתים אותו "להשתדרג", כל זאת בחוסר תום לב ובמטרה להשיא רווחים שלא כדין על חשבון בזק.

עוד נטען בכתב התביעה להפרת זכויות יוצרים על ידי הנתבעים באמצעות העתקת מערכת "צ'אט בוט חכם" שפיתחה בזק, תוך שהנתבעים הכניסו בה שינויים קלים בלבד.

בנוסף נטען בתביעה כי הנתבעים ביצעו חדירה אסורה לחומר מחשב לשם גזל סוד מסחרי, כאשר הם משיגים שלא כדין, באמצעות הטעיה ו/או הצגת מצג שווא ללקוח, את קוד הכניסה שלו למחשביה של בזק ולמאגרי המידע שלה ובכך נחשפים שלא כדין למידע הנתון בידי בזק ומהווה סוד מסחרי שאינו נחלת הכלל.

לטענת בזק דברים אלה עולים כדי עוולות של הטעיה וגניבת עין (חוק עוולות מסחריות); עילות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; עבירה על חוק המחשבים, התשנ"ה-1995; לשון הרע הפרת זכויות יוצרים; עשיית עושר ולא במשפט; גזל ותרמית; רשלנות ופעולות שלא בתום לב.

3. בזק תובעת מהנתבעים פיצוי בלא הוכחת נזק, מכוח סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות וסעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע וכן פיצוי לפי סעיף 56(א) לחוק זכויות יוצרים.
היא העמידה את תביעתה על סך 2,600,000 ₪ השקולים ל- 26 הפרות של החיקוקים האמורים, וביקשה לחייב את שני הנתבעים יחד ולחוד.
בנוסף מבקשת בזק צו מניעה קבוע האוסר על מנא לפנות ללקוחות בזק ולהציג עצמה כמי שפועלים מטעם בזק ולהורות לה להבהיר בפתח כל שיחה ושיחה כי נציג המכירה הפונה אינו מטעם בזק והוא מציע ללקוח לעבור לקבלת שירות אל מנא. כן התבקש צו מניעה קבוע האוסר על מנא להיכנס לאתר האינטרנט של בזק לאזור האישי של הלקוחות, וכן צו לחדול מלעשות שימוש בצ'אט בוט באתר האינטרנט של מנא.

4. הנתבעים טוענים מנגד, בכתב ההגנה, כי אין כל ביסוס לטענות בזק והן לא נתמכו בראיות. לטענת הנתבעים, מטרתה האמיתית של התביעה היא לאפשר לבזק להישאר במעמדה כחברה חזקה ועוצמתית, בגדר מונופול. היא נובעת מרצונה למנוע תחרות ולמנוע מלקוחות לעבור למתחרים זולים יותר וזאת בניגוד לכללים החלים על מונופול ובניגוד לרפורמה. נטען כי בזק מונעת התפתחותן של חברות אחרות ומנסה לסכל את התחרות בשוק הסיטונאי. נטען כי בזק מבקשת לפגוע בנתבעים פגיעה כלכלית עצומה וכך גם בלקוחות הנהנים מרפורמה חדשה המיטיבה איתם ומאפשרת להם לזכות למחירים מוזלים לצד השירותים והמוצרים הטובים ביותר.

הבקשה לסילוק על הסף של מר אביטן

5. נתבע 2, מר אביטן, הגיש בקשה לסיל וק התביעה נגדו על הסף, בהיעדר עילת תביעה , בהעדר יריבות או מחמת היותה טורדנית וקנטרנית.
לטענתו, מלכתחילה צירופו נסמך על בסיס שלושה שלבים: א. היותו בעליה של מחצית ממניותיה של מנא והרוח החיה שמאחוריה- כאשר בזק אינה מסביר ה כיצד הוא מהווה "הרוח החיה" של מנא ומבלי שנטענה טענה קונקרטית . ב. כ "רוח החיה" של מנא, מר אביטן היה האיש עמו באה בזק בדברים בכדי להזהיר אותו מהישנות המעשים והמחדלים המיוחסים לו בכתב התביעה ובשל כך הוא נושא באחרית אישית למעשים ולמחדלים אלה-כאשר לטענת מר אביטן אין פירוט או אסמכתא למי באו בדברים ואיך, וכן אין פירוט מי וכיצד התריע בפני מר אביטן ומהם אותם מעשים ומחדלים . ג. מר אביטן חב אחריות אישית על מעשי התאגיד שבראשו הוא עומד, אחריות אישית שאינה בגדר הרמת מסך , כאשר לטענת מר אביטן אין פירוט או אסמכתא למקור החובה והאחריות לאותם מעשים או מחדלים הנטענים ואין כל פירוט באשר לאותן הוראות או חיקוקים המטילים אחריות אישית על מר אביטן .
נטען כי בין מר אביטן לבין בזק לא קיימים יחסים חוזיים מכל סוג , ולא קיימת לבזק עילה או יריבות כלפיו . מטעמים אלה מבוקש לסלק על הסף את התביעה כנגדו אף מבלי לדון בה לגופה . הודגש כי מנא היא ישות משפטית נפרדת לחלוטין ממר אביטן. צירופו לתביעה נעשה כצד טקטי וגם זאת כדי למנוע ממנא להתחרות מול בזק. נטען כי לא לכך נועדו ההליכים המשפטיים וכי צירופו להליך כנתבע מעקר מתוכן את תורת האישיות המשפטית הנפרדת. לטענתו, ההתעלמות מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ו ממסך ההתאגדות, יש בה כדי להזיק לחיי המסחר ובפועל הדבר יחייב צדדים שלישיים לשאת בחובות לא להם וללא כל הצדקה.

6. לטענת המבקש, בזק לא העלתה כל טיעון רלוונטי להקמת אחריות אישית של מר אביטן ולא הציגה ראיות לכך, ועל כן מר אביטן כלל לא יכול להגיב באופן ענייני לתביעה נגדו . מר אביטן סבור כי צירופו לתביעה נעשה בחוסר תום לב ואין בו אלא כדי לאיים, להטריד ולהפחיד את הנתבעים . הגשת התביעה נגדו מונעת, כך נטען, ממניעים אסורים ונסתרים , כמפורט בכתב ההגנה , בדגש על כך שבזק אינה מעוניינת בתחרות, ומטרתה להישאר מונופול ולא להפסיד הכנסות.
לטענת המבקש, העדר כל פירוט בכתב התביעה של מעשים המיוחסים לו מונע ממנו את האפשרות להבין מפני מה הוא אמור להתגונן. המבקש מציין כי על אף שבזק מבהירה כי היא כלל לא מבקשת "הרמת מסך" , כך בדיוק היא נוהגת כאשר היא מבקשת להטיל עליו אחריות אישית כנושא משרה בתאגיד, מבלי לייחס לו מעשים קונקרטיים.

תשובת בזק לבקשה לסילוק על הסף

7. בזק מבקשת לדחות את הבקשה לסילוק על הסף . לטענתה, המבקש טעה בפרשנותו את כתב התביעה. בזק , לשיטתה, מייחסת למבקש את האחריות לכל המעשים של מנא במישור העובדתי , מעשים הנפרסים על סעיפים רבים בכתב התביעה , בניגוד למ תואר בבקשה. טענת בזק במישור המשפטי היא כי המבקש נתבע מכוח מעשיו ומחדליו האישיים. היותו אורגן אצל מנא אינו מקנה לו חסינות מאחריות למעשים או מחדלים שהוא עשה.

8. לטענת בזק, המבקש אינו אחראי רק בשל אחריותו השילוחית למעשיה של מנא אלא אחראי בהתאם לעקרונות דיני הנזיקין באחריות אישית. בזק מפנה לסעיף 75 לכתב התביעה, בו מיוחסים ל מבקש מעשים ומחדלים אישיים לאור תפקודו "כרוח החיה" בחברת מנא והוא זה המנחה את עובדיו לבצע את המעשים והמחדלים המוזכרים.

9. הבקשה לסילוק על הסף נדונה לפניי בקדם המשפט ביום 22.3.2021. ב"כ בזק הבהיר בדיון כי בזק מייחסת למבקש את כל מה שהיא מייחסת למנא (עמ' 12, שר' 28 -29). הוא חזר וציין כי המבקש הוא "הרוח החיה" והוא זה שעמד מאחורי כל הדברים, הוא המנכ"ל ואחראי על הראיה האסטרטגית של החברה (עמ' 13, שר' 18 – 19). לצד זאת הבהיר ב"כ בזק כי לא נטען להרמת מסך. לעניין עוולת הרשלנות, שגם היא מוזכרת בכתב התביעה (אך לא התבקשו סעדים מכוחה) נטען כי כמנהל החברה המבקש היה צריך למנוע את המעשים שנעשו ( עמ' 12, שר' 34 – 35) . ב"כ בזק גם קבל על כך שהמבקש, במסגרת כתב ההגנה, לא נתן גרסה מה היה תפקידו בפעילות החברה.
לאחר שמיעת הערות בית המשפט ביקש ב"כ בזק להודיע עמדתה של בזק ביחס להמשך ההליכים נגד המבקש.
ביום 11.4.2021 הודיעה בזק כי היא עומדת על התביעה נגד המבקש.

דיון והכרעה

9. אחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי התביעה נגד המבקש, במתכונת בה הוגשה, אינה מגלה עילה ודינה סילוק על הסף.
תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 שכותרתה "מחיקת כתב תביעה" מורה:
"(א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה..."

(ר' גם תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

10. המבחן לקיומה של עילת תביעה הוא האם " התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על-ידו" (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, 1591 (1951)). יש למחוק כתב תביעה על הסף בשל העדר עילה מקום ש"אפילו יוכיח התובע את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו, לא יזכה בפסק דין, משום שאין לצדו חוק המטיל על הנתבע את החובה, עקב העובדות המפורשות בכתב התביעה, להיענות לתובע" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 384 -385 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). תכליתה של הוראה זו למנוע דיוני סרק והוצאת משאבי ציבור לשווא בניהול תביעות שאין להן תכלית. "יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות. לכן, יש לנקוט בו בזהירות המתחייבת, ולהפעילו רק מקום שנעלה מספק שאין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה... מחיקת התביעה בשל העדר עילת תביעה אינה מחסום בפני הגשת תביעה חדשה שתתבסס על עילה מוכרת על פי הדין" (ע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נ' דובק בע"מ, פ"ד סה(1) 144 (2011)). על הזהירות המתחייבת במחיקת תביעה על הסף ראו גם רע"א 3910/19 ש.ח פארק פיתוח וקינון (1986) בע"מ נ' עיריית מעלות (ניתן ביום 10.7.2019); רע"א 4229 עיזבון ויורשי המנוחה אמארה נ' אמארה (ניתן ביום 19.7.2019); ע"א 5118/16 דיאליט בע"מ נ' Sahajanand Laser Tecnology Private Ltd (ניתן ביום 19.10.2017).

11. עיון בכתב התביעה שהגישה בזק מעלה כי גם אם יוכחו העובדות הכלולות בתביעה ביחס למבקש, לא יהא בכך כדי להטיל עליו חבות בעילות הנזיקיות עליהן מבוססת החבות על פי כתב התביעה.

אין חולק כי נושא משרה בחברה אינו חסין מפני תביעה נזיקית. נושא משרה יימצא חייב באופן אישי למעשיו או מחדליו כנושא משרה אם התמלאו בו אישית היסודות הנדרשים לקיומה של העוולה (ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדי השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2) 36 [2003]). אכן, החברה אינה משמשת "עיר מקלט" למעוולים ועבריינים, ועל כל אדם לשאת באחריות למעשיו.

"צדו האחר של המטבע הוא כי אין חבותו של בעל תפקיד נובעת מעצם חבותו של התאגיד. התאגיד, בהיותו אישיות משפטית יציר הדין (להבדיל מאישיות משפטית טבעית), פועל באמצעות האורגנים ובעלי התפקיד בו. עובדה זו אינה גורעת מאחריותו של התאגיד כאישיות משפטית נפרדת, אך אין בה גם כדי להטיל, מניה וביה, אחריות על האורגנים ועל בעלי התפקיד בתאגיד. חבותם נגזרת כאמור מן השאלה אם קיימו באופן אישי את יסודות העילה" (פרשת חברת פסל, שם, בעמ' 42 – 43 לפסק דינה של כב' השופטת א' חיות) .

המבקש להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה נדרש א פוא להצביע על עילה ספציפית נגד האורגן או נושא המשרה ולהניח תשתית ראייתית, אשר ממנה עולה כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה של העילה (ע"א 313/08 עזאמי נשאשיבי נ' איהאב רינראוי פ"ד סד(1) 398 (2010) (להלן: "פרשת נשאשיבי"), פסקה 48 לפסק דינו של כב' השופט י' דנציגר). כך, כדי לחייב בעוולת הרשלנות, יש להוכיח כי לנתבע הייתה חובת זהירות כלפי התובע וכי זו הופרה על ידו.

הטלת אחריות אישית נזיקית על אורגן בחברה מבלי לייחס לו מעשים ספציפיים, מובחנים מכלל המעשים המיוחסים לחברה, רק בשל היותו "הרוח החיה" בחברה, חותרת תחת עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ושיקולי המדיניות העומדים בבסיסה .

12. במקרה שלפניי, כתב התביעה אינו מייחס למבקש דבר, מלבד היותו בעל תפקיד מרכזי בחברת מנא. בסעיף 2 לכתב התביעה נטען כי המבקש הוא בעלים של מחצית המניות, המנהל הרשום והרוח החיה מאחורי מנא. בסעיף 74 נטען כי המבקש הוא מי שבזק באה עמו בדברים, התריעה והזהירה ומפני הישנות המעשים והמחדלים, והוא נושא באחריות אישית למעשים ולמחדלים. דברים דומים נכתבו בסעיף 75 לכתב התביעה.
מעבר לדברים אלה, לא פירטה בזק, לא בכתב התביעה, לא בתגובה לבקשה לסילוק על הסף ולא בדיון לפניי, טענות עובדתיות המבססות יסודות מי מבין העוולות שפורטו בכתב התביעה. כך, לא נטען כי המבקש אישית התקשר ללקוחות בזק והטעה אותם או נתן הוראה לעובדי החברה להטעות לקוחות. לא נטען כי הוא אישית הוציא את דיבתה של בזק. לא נטען גם כי הוא אישית העתיק את המערכת "צ'אט בוט חכם". הגם שלא מתחייבת רמה גבוהה של פירוט עובדתי ובוודאי לא נבחנת היכולת להוכיח את הטענות, עדיין נדרש מינימום של פירוט כיצד מתקיימים בנתבע יסודות כל אחת מן העוולות המיוחסות לו.
גם בהנחה שבזק תוכיח את כל העובדות הנטענות בכתב התביעה בקשר למבקש, קרי היותו בעלים של מחצית החברה, מנהל וה"רוח החיה" בחברה, הדבר לא יזכה אותה בקבלת הסעד שביקשה נגדו.

עמדתה של בזק, לפיה די בכך שהמבקש הוא הרוח החיה בחברה כדי להטיל עליו אחריות אישית, גורפת, על כל מעשיה ומחדליה של החברה, היא למעשה "הרמת מסך" במסווה של אחריות אישית.

סוף דבר - אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבע 2.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.

ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"א, 19 מאי 2021, בהעדר הצדדים.