הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רת"ק 63110-10-20

בפני
כבוד ה שופט אלון אינפלד

מבקשת

אחים אום שותפות רשומ ה
ע"י ב"כ עו"ד יוסי פדידה

נגד

משיב
יצחק שאמי

החלטה

דין הבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן) מיום 16.9.20 (ברת"ק 17895-06-19), להידחות.
עניינה של התביעה ליקויי בניה הבאים לידי ביטוי בליקויים בגג בית המשיב, אותו קנה מהמבקשת. בין הצדדים נתגלעה מחלוקות עובדתיות בשאלות אם בכלל יש ליקויים, מהן טיב הליקויים, אם ניתנה למשיבה הזדמנות נאותה לתקן את הטעון תיקון, ומה ערך הליקוי לצורך פיצוי.
התביעה הוגשה על סמך עדות חוות דעת מומחים מטעם המשיב. לאחר הדיון הראשון, בו העידו הצדדים, החליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו. המבקשת לא התנגדה לזהות המומחה ושיתפה פעולה עמו לצורך הכנת חוות הדעת. לאחר שניתנה חוות הדעת ביקשה המבקשת לחקור אותו, והוא נחקר בחקירה נגדית. בתום הדיון, ביקשה המבקשת לקובע דיון נוסף, כדי להביא עדים מטעמה אשר בדקו את הגג ופעלו לתקנו. אולם, בקשה זו , שבאה בסוף הדיון השני , נדחתה. זאת, בנימוק כי צריך היה לזמן את כל העדים הרלוונטיים כבר לדיון הראשון.

בפסק הדין אימץ בית המשפט את גרסתו של המשיב לעניין האירועים, ביחס לתקשורת בין הצדדים, גילוי התקלות, פניותיו לתיקון, ניסיון המבקשת לתיקון, תגובות המבקשת לפניותיו ועוד. זאת, בעיקר משום שלא הובאו מצד המבקשת עדים נדרשים כדי לסתור את דבריו. לעניין הערכת הנזק, נפס ק פיצוי המיוסד על חוות דעת מומחה בית המשפט, בתוספת הוצאות המשפט למיניהן.

נימוקי המבקשת למתן רשות ערעור מתנקזות למעשה לשלשה טיעונים, ולא מצאתי ממש באף אחת מהן.
הטענה האחת היא שבית המשפט לא שת לבו לחובה לפי חוק המכר לתת הזדמנות למוכר לתקן את הממכר, וטעה בכך שהורה על פיצוי במקום על תיקון. בהקשר זה נטען עובדתית כי המשיב אפשר למבקשת לפעול על הגג, אך הוא סילק את הפועלים לאחר שני ימי עבודה, ולא איפשר להם להשלים את המלאכה. למרות הלבוש המשפטי בה הולבשה הטענה, ניתנה לטענה זו התייחסות מפורשת בפסק הדין, במישור העובדתי , ונקבע כי ההזדמנות הנאותה כבר ניתנה . נקבע כי טענות נציג המבקשת בדיון סתרו את הטענות לעניין זה בכתב ההגנה, ולא הובאו הפועלים שנכחו במקום להעיד על הדברים. בית המשפט קיבל את עדות התובע אשר שלל הטענה שהוא אשר לא נתן הזדמנות לסיים את העבודה, והתקבלה טענתו כי הוא עזר לפועלים בעבודתם , אך מצא כי המבקשת לא פועלת כנדרש. אין מקום להתערבות בית המשפט שלערעור בממצאים שבעובדה מסוג זה.
הטענה השנייה נוגעת למומחיותו של המומחה מטעם בית המשפט, שהוא שמאי במקצועו אשר העיד על ליקויי הבניה. נטען כי בפועל המומחה הסתמך על חוות דעת של הנדסאי, אשר לא ביקר במקום. משמע כל חוות הדעת אינה אלא עדות שמועה, כאשר המומחה העיקרי כלל לא ביקר במקום וכלל לא נחקר . אולם, עיון בפרוטוקול בית המשפט מעלה כי המומחה לא נחקר כלל על שאלת מומחיותו לעניין איטום גגות בחקירה הנגדית. חוות הדעת ההנדסית עליה נסמך המומחה התייחסה לנושא אחד בלבד, חישוב משקל החומר שיצקה המערערת על גגו של המבקש בניסיון לתקן, ומשמעות עניין זה לקונסטרוקציה. אולם, המומחה העיקרי, שנחקר בבית המשפט, הוא אשר העיד ישירות על מצב הגג מבחינת הסדקים ובעיית האיטום, כפי שראה במו עיניו, בנוכחות נציגי שני הצדדים. לפיכך, הטענות לעניין זה גם כן חייבות להידחות.
הטענה השלישית היא כי נכון היה להעביר עניין זה לבית משפט השלום. אכן, שאלה לא פשוטה היא אימתי מורכבות הדיון מצריכה העברת הדיון לבית משפט השלום. נכון, שככלל טענות מורכבות לליקויי בניה יתאימו יותר לדיון בהיקף מלא, מאשר דיון מהיר וממוקד בבית המשפט לתביעות קטנות. יחד עם זאת, במקרה זה לא מצאתי כי נגרם עיוות דין. ניתנו חוות דעת מטעם התביעה, נתבקשה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, הצדדים העידו , ובסופו של יום ניתן פס ק דין מעמיק, זהיר, מנומק בבהירות וממצה. אין מקום לקבוע כי נפלה שגיאה או טעות יסודית המצדיקה מתן רשות ערעור.

נוכח כל האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא אין צורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. לאחר שלא נתבקשה תשובה, אין מקום לפסוק הוצאות. העירבון יושב למפקידה.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"א, 10 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.