הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רע"א 63070-05-20

לפני:
כבוד ה שופט יעקב פרסקי

המבקשים:

  1. דוד מגידיש
  2. פני מגידיש

ע"י ב"כ עו"ד הילל ברק

נגד

המשיב:
חיים דמרי

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום בקריית גת (סגן הנשיא כב' השופט אור אדם) מיום 16.03.20, מיום 30.04.20 ומיום 25.5.20 , בת"א 54919-01-20 לפיהן, נקבעה הפלוגתא שבין הצדדים לתיק, כמו גם שנקבע שעל המבקשים להפקיד עירבון כתנאי לעיכוב הליכי הוצל"פ.

לאחר שעיינתי בבקשה כמו גם בתיק קמא, מצאתי שיש להורות על דחייתה וזאת ללא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

ברקע הדברים, הליך קודם שבין הצדדים, אף הוא נדון בפני אותו מותב. בהליך הקודם, במסגרת ה"פ 2001-01-16 ביום 30.11.17 נדחתה תובענה שהגישו המבקשים להצהיר כי רישום המשכון במשק 68 במושב שלווה שבבעלות המבקשים מבוטל, כאשר נדחתה טענת המבקשים לזיוף מסמכי רישום המשכון. נקבע כי רישום המשכון בר תוקף. עוד נקבע כי יהיה צורך לפיכך להכריע מהי יתרת החוב ששטר המשכנתא מבטיח, ושיהיה מקום לקבוע את הסכומים שניתן יהיה לממש במסגרת מימוש המשכון. ערעור שהוגש על פסק הדין האמור נדחה, (ע"א 19672-01-19). בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, רע"א 4482/18 נדחתה. במסגרת התיק קמא, חזרו המבקשים בתובענה שהוגשה, על מה שכבר הוכרע אם כי לא באופן מלא. מכל מקום, בית המשפט קבע את הפלוגתא שבמחלוקת והורה כי מה שנותר להכרעה הינו גובה החוב המובטח וזאת במסגרת דיון קדם משפט מיום 16.3.20. כן נקבעה הפקדה כתנאי לעיכוב הליכי הוצל"פ. המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בקביעת ההפקדה כמו גם בקביעת הפלוגתא וזאת ביום 18.3.20, כאשר הגם שהתבקשה תגובת הצד שכנגד, זו לא הוגשה לפני שניתנה ההחלטה ביום 30.4.20, (תגובה הוגשה לאחר מכן). בהחלטה מיום 30.4.20 הורה בית משפט קמא על פריסת מועד תשלום ההפקדה שנקבעה.

אחר האמור ובמסגרת הצו להגשת תצהירים, ניתנה החלטת 25.5.20 בה חזר בית המשפט על הפלוגתא שבמחלוקת שהינה מהו גובה החוב כמו גם האם ישנו חוב של המבקשים למשיב.

במסגרת הבקשה טוענים המבקשים כי לא היה מקום לכך שבית המשפט יתן את ההחלטה מיום 30.4.20 הגם שלא ניתנה תשובת הצד. בכול הנוגע לקביעת הפלוגתא בתיק, טוענים המבקשים כי יש קושי בכך שבית המשפט כבר קבע שיש חוב, אותו יש לברר וכי אין מדובר בהודאה על חוב, שכן אין כל חוב. בהתאם טענו כי לא היה מקום להורות על הפקדת כספים כתנאי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. טוענים המבקשים כי בית המשפט קמא לא הבין את קביעות בית משפט של ערעור, וכי כשיטתם בהעדר קביעה כי אכן ניתנה הלוואה שניה, כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי, הרי שאין משכון תקף. לפיכך ביקשו את קבלת בקשת רשות הערעור.

דיון
כפי שהקדמתי דין הבקשה להידחות

בכול הנוגע לקביעת הפלוגתא שבמחלוקת כאמור בדיון מיום 16.3.20 בבית המשפט קמא, כמו גם בהחלטה מיום 25.5.20, בדין נקבע כי המחלוקת הינה בגובה החוב הגם שאין לקרוא בהכרח הודאה של המבקשים בכך שיש חוב, והנושא הרלבנטי, הינו היקף החוב אם הינו "0" כשיטתם או היקף חוב אחר כפי שיקבע. נושא זה הוא שנותר להכרעה בהתדיינות בין הצדדים כפי שקבע בית המשפט קמא.

עיון בפסק הדין מיום 30.11.19 בהליך הקודם שהיה בבית המשפט קמא, מעלה את הקביעה ולפיה יהיה מקום בעתיד, לקבוע את גובה הסכומים שניתן יהיה לממש כחלק ממימוש המשכון. עיון בפסק הדין שניתן בערעור מעלה כי הערעור נדחה ושוב, נקבע בצורה מפורשת כי שאלת החוב, תצטרך להתברר בעתיד בהתדיינות נפרדת, אם הצדדים לא יגיעו להסדר. כאמור, בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה. בית המשפט קמא בהמשך להתדיינות הקודמת קבע שמה שנותר ובמחלוקת הינו היקף החוב ככול שיש חוב. לא מצאתי כי נפלה בקביעת הפלוגתא שגגה הדורשת התערבות ערעורית.

טענה נוספת שטענו המבקשים נוגעת לאותה בקשה לעיון חוזר שהוגשה ביום 18.3.20 בעקבות הדיון שהתקיים ביום 16.3.20. בית המשפט קמא אפשר לצד שכנגד להגיב לבקשה, אולם הצד שכנגד לא הגיב במועד שנקצב, ואז בית המשפט קמא נתן החלטתו ביום 30.4.20 והורה על פריסת ההפקדה שנקבעה כתנאי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. באותו יום אחר ההחלטה הוגשה תגובת המשיב, אולם זה היה לאחר ההחלטה ולכן בית המשפט לא הביאה בחשבון. בטענת המבקשים כי היה צריך לאפשר להם הזדמנות להתייחסות והשלמה לבקשה אין ממש.

בית המשפט אפשר התייחסות לצד שכנגד, ובהעדר התייחסות נתן ההחלטה לפי הבקשה, ואף הורה על פריסת ההפקדה הכספית עליה הורה. אם בית המשפט קמא היה נותן החלטתו אחר תגובת הצד שכנגד וללא תשובה, יכול והיה ממש בטענה שיש מקום להזדמנות להתייחס לטענות הצד שכנגד, אולם משהצד שכנגד לא הגיש במועד את תגובתו, ובית המשפט נותן ההחלטה על בסיס הבקשה, הרי שבכך פעל הוא כדין ולא מצאתי שנפלה באמור כל שגגה.

סיכומם של דברים לא מצאתי שיש מקום לקבל את הבקשה ואני מורה על דחייתה.

משלא ביקשתי תשובה, איני עושה צו להוצאות.

העירבון שהפקידו המבקשים יושב להם באמצעות בא כוחם.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תש"פ, 18 יוני 2020, בהעדר הצדדים.