הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רע"א 6293-11-18

בפני
כבוד ה שופט יעקב פרסקי

המבקש:

מיכה דוד, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד שרון ברבי

נגד

המשיבים:

1.עו"ד גלעד אבני
2.רחל אליה (מגזין בראנז'ה באר שבע)
3.ישראל מפן
4. גבעת ברנר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בקרית גת (כב' השופט אבישי זבולון) מיום 23.10.18 ולפיה הורה על קבלת בקשת המשיב 1 לגילוי מסמכים ספציפיים אם כי בשלבים כפי שנקבע בהחלטתו כאשר בשלב הרלבנטי לבקשה התייחס בית משפט קמא לצורך שבהכנת רשימת מסמכים לגביהם יוכל המבקש לפרט נימוקי התנגדות לעיון בהם .

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, כמו גם בהחלטה מושא הבקשה ובתיק קמא מצאתי כי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובה בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 כפי שיפורט להלן.

ברקע הדברים, עסקינן בתביעה לפי החוק לאיסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 ולפיה טען המבקש כי המשיבים עוולו כנגדו תוך נסיון לפגוע בו ובפרנסתו וזאת בעקבות פרסום כתבה מוזמנת כטענתו ולפיה פורסם כי עו"ד ישראליים מנצלים עובדים זרים כחלק מתעשיית תביעות אשר בסופה, אותו עובד זר מקבל סכום קטן מאוד מתוצאות תביעתו כאשר בשאר הסכום מתחלקים עורכי דין וגורמים זרים. במסגרת הפרסום צוין שמו של המבקש. המבקש בבקשתו הדגיש כי הוגשה תלונה כנגדו לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תלונה בנושא הנדון אשר נגנזה מחמת "העדר עבירה אתית".

התיק קבוע בבית המשפ ט קמא לישיבת קדם משפט לאחר הגשת תצהירים ליום 31.12.18. לאחר הגשת תצהירי העדות ראשית מטעם הצדדים, הגיש המשיב 1 בקשה שעניינה גילוי מסמכים ספציפיים שהינם תיעוד הנוגע לייצוג עובדים זרים מנפאל בחמש השנים האחרונות, תיעוד הנוגע לתשלום עבור אנשי קשר בנפאל, תיעוד הנוגע להעברת פיצויים לעובדים זרים מנפאל ביחס לפיצוי שנפסק לזכותם בבית המשפט ותיעוד הנוגע לתשלום של העובדים הזרים לצורך הגשת התביעה ומימון הליך התביעה.

בית המשפט קמא שקל את טענות הצדדים, והביא בחשבון את ההכבדה שיש בה על המבקש, אולם קבע כי אין לומר שהמסמכים אינם רלבנטיים למחלוקת מושא התביעה ושאין לשלול את האפשרות לכך שהמשיב 1 ידרש להם לצורך הגנתו. בית המשפט קמא התייחס לכך שיכול ויהיו טענות קונקרטיות להתנגדות לעיון במסמכים ככל שקיימים, תוך מתן הצעה לצדדים לאפשרות הסכמת "השחרת" פרטים שיש בהם לזהות עובדים או צדדים ג'. לפיכך הורה בית המשפט קמא למבקש בתוך 10 ימים להציג רשימת מסמכים כאשר ניתנה האפשרות לגבי כל מסמך ומסמך לפרט התנגדות ככל שיש כזו. ניתנו 5 ימים לתגובה וכן שלושה ימים של זכות תשובה לתגובה.

במסגרת נימוקי הבקשה, פירט המבקש כי מדובר בשלב שלאחר הגשת התצהירים כך שלא נומק מדוע ומה הצורך בחשיפת המסמכים בשלב מאוחר זה. כן פורט כי המסמכים חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח. נטען כי ההחלטה הינה מכבידה מאוד, בלתי ממוקדת בעליל שאין בה אלא נסיון ל "דיג של טענות". נטען בידי המבקש כי לא יצא דבר מגילוי המסמכים ושאין להקדים את שלב ההוכחות לשלב זה בדרך של גילוי מסמכים שאינם רלבנטיים למחלוקת. לפיכך התבקש בית המשפט לקבל את הבקשה ולהתערב בהחלטה מושא הבקשה.

דיון
כפי שפורט, דין הבקשה להידחות.

כידוע, הנטייה של ערכאת הערעור הינה למעט בהתערבות הנוגעת להחלטות דיוניות הקשורות להליכי הביניים בהם ההליכים המקדמיים ובהם הליכי גילוי המסמכים. כך למשל נקבע לאחרונה, בהלכת רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות (כב' השופטת וילנר, 24.10.18) לגבי מידת ההתערבות בהחלטות הנוגעות לגילוי המסמכים בזו הלשון:

"בית משפט זה פסק זה מכבר כי ערכאת הערעור לא תתערב בכל הנוגע להחלטות בנושא גילוי ועיון במסמכים, אלא אם הן אינן מתקבלות על הדעת או מתעלמות מנסיבות שראוי היה להתחשב בהן (ראו למשל: רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה, [פורסם בנבו] פסקה 8 (15.3.2011))".

בענייננו, אכן, עולה קושי ולפיו רק לאחר הגשת תצהירי העדות ראשית, עולה סוגיה שמחזירה את ההתדיינות לשלב ההליכים המקדמיים, בכך שניתנת הוראה הנוגעת למסמכים ספציפיים לאחר שהוגשו תצהירי העדות ראשית. יחד עם זאת, מדובר בנושא אשר לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב לגביו. כל שיש בהחלטה מושא בקשה זו הינה קביעה אודות הצורך שבהגשת רשימת מסמכים, תוך מתן הזדמנות למבקש לציין כי הוא מתנגד לעיון בהם ומאיזו סיבה. יכול, ועל כל המסמכים חל חסיון עו"ד לקוח, ולפיכך רשאי המבקש לפרט כחלק מרשימת המסמכים הנדרשת ותיאור המסמך את נימוק ההתנגדות, ואין מניעה כך למשל, שאם על כל המסמכים חל חסיון עו"ד לקוח, שהדבר יצוין.

בית המשפט קמא פירט כי מדובר בשלב ראשוני, אשר ברור לו שיכול ויש בו הכבדה מסוימת, אולם מהווה איזון בין הצדדים. לאחר שתהיה בידי בית המשפט קמא הרשימה, יכול וינתנו הוראות כאלו או אחרות לגבי שלב ההמשך ככל שיהיה בו צורך. כך למשל, ההחלטה קמא אינה עוסקת בשאלת תחולת הגנת הפרטיות על מסמכים אלו או אחרים או חשיפת מסמכים החוסים תחת חסיון עו"ד לקוח אלא כל שיש בה הינה עריכת רשימת מסמכים.

בנסיבות האמורות, איני רואה הצדקה לחרוג מהכלל ולפיו לא תהיה התערבות בהחלטות בערכאה הדיונית אודות הליכים הנוגעים לגילוי מסמכים, באשר בשלב זה לא ניתן לומר ולהתייחס להחלטה קמא כי הינה החלטה "שאינה מתקבלת על הדעת", כפי שהדבר עלה מהלכת רע"א 4167/18 שלעיל.

בנסיבות אלו, לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטה קמא ולפיכך דין הבקשה להידחות.

משלא ביקשתי תגובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.

העירבון שהופקד להבטחת הוצאות המשיבים יושב למבקש באמצעות ב"כ.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ט, 05 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.