הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רע"א 59472-06-20

לפני:
כבוד ה שופט יעקב פרסקי

המבקש:

שלום ירושלמי
ע"י ב"כ עו"ד אמיר עמנואל טל

נגד

המשיבה:
פניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד שי פרידמן

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום באשקלון (כובד השופטת אורית חדד) מיום 15.06.20, בת"א 54866-06-16, בבקשה 14 לפיה הורה למומחה בית המשפט לעכב טיפולו בשאלות ההבהרה שנשלחו אליו מב"כ המבקש, כמו גם שלא לעיין בנספחים לשאלות שנשלחו אליו, כמו גם שהציע לצדדים לגבש הסדר דיוני

לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בתגובת המשיבה, (ואציין כי המבקש הגיש תשובה לתגובה, אף שלא התבקש לעשות כן) כמו גם לאחר עיון בתיק קמא, מצאתי שיש מקום להורות על קבלת הבקשה, דיון בה כערעור, אולם יחד עם זאת, לדחות את הערעור בעיקרו.

ברקע הדברים, תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה היא חברת הביטוח ובשל נזקי מים וביוב אשר גרמו לו כטענתו לנזקים רבים. הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם אולם בהמשך, הגיעו הצדדים להסדר דיוני תוך שמירת חוות דעת הצדדים, לפיו ימונה מומחה מוסכם, שיהיה כמומחה מטעם בית המשפט, כאשר לאחר שיתן את חוות דעתו, יהיו רשאים הצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה, כמו גם לזמנו במידת הצורך לישיבת הוכחות לצורך חקירתו. אחר הגשת חוות דעת המומחה, ביקשו הצדדים להפנות אליו שאלות הבהרה, המבקש כבר הגישן, המשיבה (כפי שהבהירה בתשובתה) הודיעה על כי מעכבת היא את הפנית שאלות ההבהרה עד להחלטה בבקשה זו. מכל מקום, למשיבה התברר כי המבקש שלח למומחה שאלות הבהרה, להם צירף התייחסות משלימה מטעם המומחה מטעמו ולפיכך המשיבה הגישה את בקשה 14 לתיק קמא, בקשה שכותרתה: "בקשה בהולה למתן הוראות למומחה בית המשפט", בקשה במסגרתה טענה שלא היה מקום כי המבקש יצרף לשאלות ההבהרה חוות דעת משלימה מטעם מומחה המבקש.

בית המשפט קמא בהחלטתו מושא בקשה זו, הורה על סעד מיידי למניעת סיכול בירור הטענות, הוראה למומחה לעכב הטיפול ולא לעיין בחומר שקיבל. הוסיף בית המשפט קמא בזו הלשון:

"הגם שהדין מכיר באפשרות להשיג על קביעותיו של מומחה בית משפט, יש להקפיד שהדבר יעשה בדרך חוקית ובהגינות. יתרה מכך, על התובע להביא בחשבון כי במישור העקרוני חוות דעת מומחה בית המשפט אמורה להיות האחרונה המוגשת בתיק ורק במקרים חריגים תותר השלמה מטעם בעל דין ע"פ בקשה מנומקת.

במישור המעשי, אשוב ואפנה את ב"כ הצדדים לשוחח ביניהם לגבי אופן המשך ההליך, לרבות בהתייחס להבאת עמדתם לגבי חוות דעת המומחה. בטוחני כי כפי שעלה בידם לגבש הסדר דיוני, יוכלו לעשות כן אף עתה.

הודעה משותפת תוגש בתוך 10 ימים".

טוען המבקש בבקשת רשות הערעור כי יש להתערב בהחלטה קמא, שכן הינה שרירותית וללא נימוקים. לגוף ההבהרה שהתבקשה טוען המבקש כי המומחה מטעם בית המשפט ביקש ראיות לגורם הנזק ולזמן קרות הנזק ולכן החלטת בית המשפט קמא אינה מתייחס למה שהמומחה ביקש וכי איסור על מומחה בית השפט לעיין במה שביקש תכשיל את מינויו כמומחה מוסכם ותפגע בזכויות התובע כמו גם שתגרום לו נזק בהליך משפטי מיותר. כשיטת המבקש, יש לאפשר לו את הצגת שאלות ההבהרה כפי שהן, ולא היה מקום להוראות שניתנו שמהוות פגיעה בזכויות המבקש, בין היתר בשל מניעת ראיות כלפי המומחה ולכן נדרשת התערבות בית המשפט של ערעור.

המשיבה מנגד טענה שלא היה מנוס ועל בית המשפט היה לעצור את המבקש בשלב בו הדבר נעשה, שאם לא כן, יכול והשלב הבא היה הצורך בפסילת מומחה בית המשפט. כשיטת המבקשת, שאלות ההבהרה אינם אלא שאלות הבהרה, ולא הזדמנות להגיש חוות דעת נוספת מטעם המבקש, כמו גם שאם המבקש יסבור שהדבר נחוץ לו, יוכל לעשות כן בדרך של חקירה נגדית בישיבת ההוכחות. המשיבה פירטה את השתלשלות הדברים, ואציין כי הוסיפה נתונים שהינם אחר ההחלטה קמא, שלא מצאתי מקום לפרטם. בסיכום הדברים טענה המשיבה כי לא נפל כל פגם בהחלטה קמא, והפגם היחיד שנפל הינו בפעולת המבקש שהיתה בניגוד להסדר הדיוני.

המבקש שלא התבקש לעשות כן, הגיש תשובה לתגובת המשיבה, כאשר אם לתמצת את הדברים, חזר והדגיש תוך הפניה, מדוע כשיטתו, ההחלטה קמא פוגעת בו שלא כדין.

דיון

כפי שהקדמתי, דין הבקשה להתקבל, אני דן בה כערעור ואני דוחה הערעור בעיקרו

אם יש ממש בטענות המבקש, הדבר נוגע לאי בהירות שבהחלטה, בנוגע להכרעה בה, האם בית המשפט קמא סיים הטיפול בבקשה או לא. בית המשפט קמא, במעמד צד אחד הורה ובצדק על הקפאת מצב, בכך שהורה למומחה שלא ליתן תשובתו לשאלות ההבהרה כמו גם שלא לעיין בחומר. יחד עם זאת, השלב הבא היה או קציבת מועדים לתשובה ותגובה לתשובה, (דרך כלל 20 ימים לתשובה, 10 ימים נוספים לתגובה לתשובה) או מאידך, יכול היה בית המשפט לקבוע כי בשלב זה הוא מתלה הטיפול בבקשה לצורך אפשרות הסדר דיוני. ההחלטה לא היתה מבחינת ההוראות שבה חד משמעית. לכך יש להוסיף כי בית המשפט קמא פירט את התרשמותו הראשונית, ולפיה חוות דעת המומחה היא האחרונה. יכול והיה צריך בית המשפט קמא להבהיר את הדברים בצורה יותר טובה, במיוחד כאשר הבקשה לא ממש הוכרעה בהחלטה סופית, אם כי בית המשפט כבר רמז "רמז עבה" שיש קושי רב בהתנהלות המבקש. באי בהירות זו של המשך הטיפול בבקשה, בכך ורק בכך מצאתי ממש בטענות המבקש.

אלא שלגוף הדברים ולמהותם, לא מצאתי שנפלה כל שגגה. המבקש הפנה למומחה בית המשפט חוות דעת נוספת מטעם המומחה מטעמו, מיום 3.6.20, היינו חוות דעת מאוחרת לחוות דעת מומחה בית המשפט, חוות דעת שהוכתרה בכותרת: "חוו"ד הנדסית משלימה ו/או שאלות הבהרה למומחה א. שנהב". יש ממש בטענות המשיבה ולפיהן המדובר בהפרה של ההסדר הדיוני שבין הצדדים. אולם יתרה מכך, יש ממש בטענות המשיבה ולפיהן מדובר בהגשת חוות דעת נוספת, אחר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ללא אישורו. לפיכך התייחסות בית המשפט לכך שחוות דעת מומחה בית המשפט היא האחרונה המוגשת, הינה התייחסות נכונה ובמקומה.

האפשרות להגשת שאלות הבהרה הינה בשאלות שיכולות להיות, פתוחות, סגורות, שאלות מבהירות וכיו"ב, אולם אין בכך אישור לבקש מהמומחה המוסכם להתייחס לחוות דעת מעודכנת של מומחה המבקש . כפי שציינה המשיבה, יכול וניתן לצרף צילומים, אולם לא ניתן ליתן להם פרשנות או כל התייחסות שבמומחיות. זאת ועוד, ב"כ המבקש אינו מנוע מהתייעצות עם המומחה מטעמו בשאלות ההבהרה, אולם מה שנעשה הינו בפועל הגשת חוות דעת מומחה אחר מומחה בית המשפט והדבר לא היה כדין. עוד אציין באשר לטענות המבקש לנזק שיגרם לו בכך שיאלץ לנהל הליך הוכחות, כי לעיתים, אין מנוס מכך ושמורה זכותו לזמן את מומחה בית המשפט לחקירה נגדית. יחד עם זאת, ניהול ההליך אינו גזירת גורל ולא בלתי נמנע לסיים המחלוקת נשוא התיק קמא, גם ללא צורך בהתדיינות, אשר תבוא אם דרך אחרת לא תצליח.

סיכומם של דברים, בכך שבית המשפט קמא בפועל, לא אפשר את הגשת המסמך שערך מומחה המבקש, כמו גם שקבע כי מומחה בית המשפט לא ישיב לשאלות ההבהרה כפי שנשלחו למומחה, לא נפלה כל שגגה ואין כל מקום להתערבות ערעורית.

בטרם סיום, יכול ובנסיבות התיק קמא, על בית המשפט קמא לשקול הוראה לצדדים ולפיה לא ישלחו למומחה שאלות הבהרה, אלא לאחר שיקבלו את האישור לכך מראש בהתאם לבקשה שתוגש.

לפיכך וכאמור, מצאתי שיש לקבל את הבקשה ולדון בה כערעור, אולם יחד עם זאת וכפי שפורט, הערעור נדחה בעיקרו.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה, בנסיבות, על הצד הנמוך, בסך של 2,500 ₪.

המזכירות תעביר מתוך העירבון שהופקד, סך של 2,500 ₪ למשיבה על חשבון ההוצאות שנפסקו .

היתרה תושב למבקש באמצעות בא כוחו.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"פ, 08 יולי 2020, בהעדר הצדדים.