הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע רע"א 2010-06-20

לפני:
כבוד ה שופט יעקב פרסקי

המבקש:

אברהם אדרי
ע"י ב"כ עו"ד יצחק שמלה

נגד

המשיב:
אמירה אדרי

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט השלום באילת (כב' סגן הנשיאה השופט מרדכי לוי) מיום 25.05.20 ומיום 27.05.20, בת"א 11074-10-19 לפיהן דחה בקשה לשינוי המותב שיטפל בתיק כמו גם שדחה בקשה לתיקון פרוטוקול דיון מיום 27.1.20.

לאחר שעיינתי בבקשה כמו גם בתיק קמא, ולאחר שעיינתי בהבהרה שהוגשה הבוקר 18.6.20, מצאתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 406(א) ולהורות על דחיית הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה ובהתאם לתקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

התיק קמא עניינו במחלוקת כספית שבין המבקש למי שהיתה נשואה לאחיו. המבקש טוען להתנהלות לא תקינה של בית המשפט קמא בין היתר בכך שהתיק נותב מלכתחילה למותב אחר, (כב' השופט שי ברגר) אולם מסיבות לא ברורות הועבר לכב' סגן הנשיאה השופט לוי. המבקש טוען כי ברקע הדברים הליך קודם, שבו המותב קמא היה עוין כלפי אחיו של המבקש ובא כוחו. המבקש אף טוען כי בכוונת מכוון, בית המשפט פיצל ובאופן מלאכותי את ההחלטה בשתי הבקשות שהונחו בפניו, זו הנוגעת לשינוי מותב כמו גם זו הנוגעת לתיקון הפרוטוקול.

בהחלטה ובה נדחתה הבקשה לשינוי המותב, קבע בית המשפט קמא כי בהתאם לסע' 48(א) לחוק בתי המשפט, הוא המוסמך לקבוע בפני מי ידון תיק, כאשר בהיותו סגן הנשיאה, הממונה על בית המשפט השלום באילת, ובהתאם לצרכי בית המשפט, כאשר כב' השופט ברגר העביר את התיק אליו, נטל התיק לטיפולו ולאור העומסים והצרכים של בית המשפט השלום באילת. למעלה מהצו רך התייחס בית המשפט קמא לטענות שבמהותן הינן טענות פסלות מלשבת בדין בתיק קמא. בכול הנוגע לשאלת הפסלות קבע בית המשפט קמא כי הוא דוחה טענות אלו.

בכול הנוגע לתיקון הפרוטוקול, בהחלטה מיום 27.5.20, מפרט בית המשפט קמא את השתלשלות הדברים, כי הפרוטוקול נחתם מיד לאחר הדיון, מפרט בית המשפט קמא את ההוראות שניתנו לקלדנית, כמו גם שפורטה התנהלות של ב"כ המבקש. לפיכך, לאחר תיאור מדוקדק של הדברים, לא מצא בית המשפט קמא להורות על תיקון הפרוטוקול.

בקשת רשות הערעור כמו גם ההבהרה שהוגשה, מפרטות שורה ארוכה של נימוקים מדוע עסקינן במותב שאינו צריך לדון בתיק, במותב אשר כשיטת המבקש מנצל את מעמדו להחלטות שמטרתן לפגוע בו ובב"כ, הטענות הינן למזגו של המותב, כמו גם למשוא פנים כנגד המבקש וב"כ, עד כדי כך שכשיטת המבקש יש להחליף את המותב המטפל. למבקש טענות כנגד התהליך שתיאר בית המשפט קמא בהחלטה אודות דחיית הבקשה לתיקון פרוטוקול, כשיטת המבקש ובא כוחו, ההתרחשות היתה אחרת, הטענות הינן עובדתיות, כנגד תיאורן בידי בית המשפט קמא בהחלטתו ולפיכך הבקשה נוגעת גם לצורך כי בית המשפט של ערעור, יתערב בפרוטוקול בית המשפט קמא.

יוסף כי בהבהרה שהוגשה הבוקר 18.6.20 , פירט המבקש כי טרם החליט על הגשת בקשת פסלות של בית המשפט קמא, שכן הינו ממתין להחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, בתלונה שהוגשה על המותב קמא, כאשר לאחריה, יכול ותוגש בקשת פסלות שופט.

דיון
כפי שהקדמתי, דין הבקשה להידחות.

הבקשה להחלפת מותב, זו שנדחתה בידי בית המשפט קמא בהחלטה מיום 25.5.20, אינה במהותה אלא בקשת פסלות שופט, בקשה אשר הגשתה הינה בהתאם לתקנה 471א לתקנות שלעיל, ואיני סבור שניתן לעקוף את הוראות הדין להגשת בקשה שכזו, דרך שהינה בהתאם לתקנה 471ג, כאשר הגורם המוסמך לטיפול בערעור בנוגע לשאלות של פסלות שופט הינו נשיאת בית המשפט העליון, כאמור בתקנה 471ג(ג).

מהותה של הבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא, הינה טענה לפסלות שופט. בית המשפט קמא אף פירט ונימק מדוע מה שטוען המבקש הינו בגדר טענות פסלות שופט, ראו סע' 10 ואילך להחלטה קמא מיום 25.5.20. במסגרת בקשת רשות הערעור הוקדש חלק ניכר מהבקשה לטענות מדוע כב' סגן הנשיאה השופט מוטי לוי אינו צריך להיות המותב שידון בתיק, תוך פירוט משוא הפנים ודרך התנהלות כנגד המבקש ובא כוחו.

כפי שכבר פורט, טוען המבקש בהבהרה מהיום 18.6.20 כי בקשת הפסלות אינה עומדת לדיון כעת אם כי יכול וזו תוגש בהתאם לתוצאות הפנייה לנציב קבילות הציבור על השופטים.

אלא שמצאתי קושי בטיעון המבקש. בקשת פסלות, יש להגיש בהזדמנות הראשונה, תוך שאיני קובע כל מסמרות בקשר לכך, למקרה שתוגש בקשת פסלות. מכל מקום, מהותה של הבקשה שהגיש המבקש, להחלפת מותב הינה כבקשת פסלות "רשמית" . מה שמבוקש כעת, הינו עקיפת המנגנון הקבוע בתקנה 471ג(ג) ולפיו הגורם שבפניו ניתן לערער על נושא של פסלות שופט הינו נשיאת בית המשפט העליון. לפיכך, איני מוצא הצדקה לדון בטענות כנגד ההחלטה לשינוי המותב במסגרת בקשת רשות ערעור זו, תוך שיש לציין כי הערעור על החלטה הדוחה טענת פסלות אינו דורש רשות, כאשר המקום לכך אינו בית משפט זה. לפיכך, איני נעתר לבקשה לאפשר ערעור בנושא זה שלא במנגנון הקבוע בתקנה 471ג(ג) לתקנות שלעיל כמו גם שאינו בפני הגורם המוסמך לכך.

בכול הנוגע לשאלת תיקון הפרוטוקול, בהתאם להחלטה מיום 27.5.20, בית המשפט קמא נתן החלטתו, לאחר שאפשר תגובה לצד שכנגד ורשות תשובה לתגובה. בית המשפט תיאר את השתלשלות הדברים וקבע כי אלו לא היו כטענת המבקש והבקשה לתיקון הפרוטוקול נדחתה. טוען המבקש כי הקלדנית לא הקלידה דברים שאמר ב"כ המבקש, כאשר לטענת המבקש, בנימוקי בית המשפט קמא בשאלת תיקון הפרוטוקול, ישנן סתירות פנימיות. שקלתי את הדברים ולא מצאתי שיש מקום ליתן רשות ערעור בנוגע לתיקון הפרוטוקול. הפרוטוקול מנוהל תוך כדי הדיון. לאחר מכן, הוגשה הבקשה לתיקון הפרוטוקול. בית המשפט קמא שקל את הבקשה, לאחר קבלת תשובת הצד שכנגד ותגובה לתשובה. ניהול הפרוטוקול הינו בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. לא מצאתי הצדקה להתערבות בניהול הפרוטוקול כמשתקף מההחלטה לדחות את בקשת התיקון.

אוסיף כי המבקש פירט כי פנה לנציב תלונות הציבור על השופטים, ואם הבינותי נכון, הפנייה הינה בין היתר בקשר לטענות אודות ההתנהלות שהיתה במועד הדיון, כמו גם התנהלות המותב קמא. אך מובן הוא שבהחלטה זו, אין בכדי לקבוע דבר, בנושאים שמסורים לבחינת כבוד הנציב.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

משלא ביקשתי תשובה, איני עושה צו להוצאות.

העירבון שהפקיד המבקש, ככול שהופקד, יושב למבקש באמצעות בא כוחו.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תש"פ, 18 יוני 2020, בהעדר הצדדים.