הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פר"ק 60052-05-18

לפני
כב' השופט יעקב פרסקי

בעניין:

חברת סיף מתכות בע"מ (בהסדר נושים)

נגד

ובעניין:

עו"ד עופר שפירא נאמן לחברה

ובעניין: הכונס הרשמי
ע"י עו"ד ברטה שוורצמן

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשת הנאמן לפסיקת שכר טרחה בשל תפקידו בהסדר הנושים לחברה.

1. ביום 4.6.18 ניתן צו להקפאת הליכים לחברה ומונה הנאמן לתפקידו. הסדר הנושים אושר ביום 25.3.19. ההסדר שאושר בעיקרו כולל מספר מקורות בסך כולל של 5.3 מיליון ₪: 1,000,000 ₪ שהעמיד בעל השליטה לאחר צו הקפאת ההליכים, הסדר עם רשות המסים בסך 1,270,000 ₪, 1,000,000 ₪ שנגבו מתוך ההון החוזר של החברה, 230,000 ₪ תרומת בעלים נוספת ו סך של 1,800,000 ₪ אשר על החברה לשלם ב-36 תשלומים מיום אישור ההסדר . החלק העיקרי של מקורות ההסדר מצוי בקופת הנשייה והיתרה צפויה להתקבל בתשלומים. בהתאם להסדר, חלוקת דיבידנד תבוצע אחת לחצי שנה, אלא אם כן תהיה סיבה (טובה) להקדים תשלומים. בהתאם להסדר ועם אישורו, חזרה האחריות לפעילות החברה מאת הנאמן לידי בעל השליטה בחברה.

2. כפי שפירט הכונ"ר בתגובתו, נפסקו עד עתה שכ"ט ביניים כדלקמן: ביום 8.10.18 97,481 ₪ עבור תקבולי ניהול. ביום 31.12.18 88,166 ₪ בגין תקבולי ניהול. ביום 8.4.19 80,085 ₪ תקבולי ניהול. ביום 8.4.19 106,736 ₪ בשל ההסדר עם רשויות המס כשכר מימוש. כלומר עד כה נפסקו לטובת הנאמן כשכר ביניים סך כולל של 372,468 ₪. לסכום זה התווסף מע"מ.
3. טוען הנאמן בבקשתו כי לאור ההצלחה בתיק זה, ראוי לתגמלו ולפסוק את שכרו ברוח תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א – 1981 , אם כי לא בדיוק לפי התקנות שכן אם כך יורה בית המשפט, הדבר יביא לקיפוחו. כשיטת הנאמן, מקורות הסדר הנושים מסתכמים בסך של 5,300,000 ₪ ולפיכך מדובר במצב שבו "כאילו" בעל השליטה רוכש החברה מהנושים בסכום זה ולכן יש לפסוק שכר מימוש לפי התקנות שיגזר מהסכום שבעל השליטה "כאילו" רוכש אותה מהנושים ומדובר כשיטתו בתוספת שכר בסך של 190,138 ₪ (כאשר הנאמן מפחית שכר מימוש קודם בשל ההסדר עם רשויות המס אולם מבקש הגדלה של 15% מהשכר שנגזר לפי התקנות).

4. טוען הנאמן כי הגם שאין מדובר בהסדר שבו נדרש הוא לפקח על המשך פעילות החברה, צפויה עבודה נוספת הכרוכה בדאגה לכך שהחברה תשלם מידי רבעון את שהתחייבה בהסדר הנושים כמו גם שיהיה צורך לחלק כספים במספר פעימות וניהול החלק שבאחריותו למימוש הסדר הנושים . לפיכך טוען הנאמן שזכאי הוא לסך של 9,000 ₪ לחודש במכפלת 36 חודשים נוספים בתוספת מע"מ אותם הגדיר כשכר ניהול חודשי, סך נוסף מקסימלי כולל של 324,000 ₪ בתוספת מע"מ. כשיטת הנאמן, סכום זה אינו מתוך קופת הנשייה שכן בעל השליטה הסכים לשלם הסכום.

5. טוען הנאמן כי בקשתו אינה אלא בקשה הצופה פני עתיד, כאשר תשלום השכר בפועל יהיה בהתאם לתקופה בה החברה תמשיך להיות בהסדר הנושים וזאת עד לגבול של 36 חודשים, כאשר התקופה יכול ותתקצר אם החברה תקדים תשלומים.

6. הכונ"ר בתגובתו סקר את ההליכים עד כה, את ההחלטות אודות שכר הביניים שנפסק. כשיטת הכונ"ר, כספים ששימשו לצורך פסיקת השכר כחלק מהגדלת קופת הנשייה, אין מקום לפסוק לגביהם שכ"ט בכפל, כלומר לאור שכר הביניים שנפסק כחלק מהגדלת קופת הנשייה, אין מקום לפסוק אותו פעם השנייה, כאילו יש רכישה של החברה בסכום מקורות ההסדר . כשיטת הכונ"ר, אין מקום לפסוק שכר עתידי, וכי הכספים הנוספים שיכנסו, יובאו בחשבון לצורך חישוב שכרו של הנאמן לפי התקנות. לפיכך, סבר הכונ"ר כי בקשת הנאמן מוקדמת. הכונ"ר הוסיף כי את הסך של 9,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ שבעל השליטה הסכים כי ישולמו לנאמן, על החברה לשלם לקופת הנשייה ובדיעבד יהיה מקום לקבוע האם כספים אלו יפסקו כשכר טרחה או שיתווספו לסכומים לחלוקה לנושים.

7. הנאמן השיב לתגובה. הנאמן תמה על איזה אינטרס מגן הכונ"ר אם בעל השליטה מוכן לשלם סך של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ לחודש וטען שהתנגדות הכונ"ר אינה צודקת. כשיטת הנאמן המלצת, הכונ"ר מביאה לכך שבעל התפקיד במקרה זה לא יקבל שכר סביר עבור פועלו. הנאמן חזר על טענותיו מהבקשה ולפיהן אם בעל השליטה הסכים לייחד מקור נפרד לצורך תשלום שכ"ט הנאמן שהוגדרה כשכר ניהול חודשי, הרי שאין הצדקה להתנגדות לכך.

8. בעל השליטה אישר כי הסכים לפסיקת השכר כמבוקש אם כי טען שהחברה שומרת על זכותה להקדים תשלומים ובהתאם לצמצם את התשלום בסך 9,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ שביקש הנאמן.

9. הכונ"ר השיב לתגובה וציין כי הצטברות כספים בקופת הנשייה מאז הבקשה הקודמת לשכר ביניים, מביאה לכך שהנאמן זכאי לסך נוסף שהוגדר כשכר מימוש בשיעור 114,796 ₪ ולפיכך הסכים לפסיקת שכר ביניים נוסף זה. לגבי פסיקת תוספת מאמץ מיוחד שביקש הנאמן, הגיב הכונ"ר כי בהתאם לנהלי הכונ"ר, ההמלצה הינה לשקול פסיקת שכר עבור מאמץ מיוחד בתום ההליכים. בכול הנוגע לפסיקת שכר נוסף בסך 9,000 ₪ לחודש כאמור סבור הכונ"ר כי כספים אלו צריכים להיווסף לקופת הנשייה, וכי אין לעקוף בדרך שהציע הנאמן את מגבלת השכר שבתקנות.

10. לאור כך שלכאורה עלה כי הנאמן ניהל משא ומתן עם החברה על שכרו, אפשרתי לנאמן להתייחס לדברים כמו גם שניתנה רשות להתייחס לתגובת הכונ"ר. הנאמן פירט כי לא נוהל כל מו"מ עם החברה. לגבי תגובת הכונ"ר, ביקש פסיקת הסכום שהכונ"ר הודיע שמסכים כשכר נוסף. הנאמן בתגובתו הנוספת טען שלא יהיה זה סביר כי בכול 3 חודשים יגיש בקשת שכר בשל התשלום הרבעוני שהחברה משלמת. הנאמן פירט כי צפויה לו עבודה רבה עד לתום הליכי ההסדר. הנאמן חזר על טענתו ולפיה יש מקום לקבוע כבר היום את סך השכר, לקבוע את שיעור "המאמץ הנוסף" כמו גם לאשר את אותו שכר ניהול שביקש ושלא לחייב את בעל השליטה להפקידו בקופת הנשייה.

דיון
11. לא יכולה להיות מחלוקת כי הבסיס לפסיקת שכרו של הנאמן הינו הוראות התקנות. המחלוקת המהותית בין הכונ"ר לנאמן נוגעת לאותו סכום בסך 9,000 ₪ לחודש, הצפוי להיות משולם במשך 36 חודשים, סכום שהנאמן הגדיר כשכר "ניהול" . הנאמן התייחס לשאלתי, האם נוהל מו"מ עם החברה לגבי סכום זה, והשיב שלא. גם אם לא נוהל משא ומתן לגבי סכום זה מול החברה, מצאתי קושי בכך שהנאמן דרש את אישור שכר "הניהול" האמור מהחברה מבלי שהקדים והגיש בקשה מתאימה לבית המשפט. אכן, כטענת הנאמן, הסכום שהוגדר על ידו "כניהול" לא יבוא על חשבון הנושים, שהרי החברה הסכימה לסכום זה כסכום "צבוע" שילך לטובת שכרו של הנאמן. אלא שנושא שכר טרחתו של בעל תפקיד, לא יכול לבוא אלא במסגרת בקשה מסודרת שיש להגיש לפי התקנות, ופנייה ישירה של בעל תפקיד, נאמן, לגורם שכפוף לו, במקרה זה החברה, עלולה להביא את הנאמן להימצא במצב של ניגוד עניינים ויש למנוע מצבים פוטנציאליים שכאלה מראש .

12. החברה התחייבה לתשלום נוסף בסך של 9,000 ₪ לחודש לטובת ההסדר, אלא שפסיקת השכר תהא לפי התקנות, תוך שיחד עם זאת, החברה לא תצטרך לשאת בתשלום הגבוה מאשר מה שהתחייבה. לאור החלטת ביניים שבה ביקשתי את תגובת החברה, ולאור כך שהחברה בתגובתה אישרה את ההתחייבות, מהווה היא התחייבות מחייבת אשר תשמש כמקור כספי נוסף, לתשלום מכאן ואילך של השכר שיפסק לנאמן, עד גבול ההתחייבות, כאשר ככול שיפסקו כספים מעבר למה שהחברה התחייבה, הכספים שיפסקו מקורם יהיה בקופת הנשייה. לפיכך, אין בהכרח לדרוש כי הכספים יופקדו כדרישת הכונ"ר בקופת הנשייה, ומכל מקום, על החברה יהיה להביא בחשבון כי יהיה עליה לעמוד בהתחייבותה הנוספת מושא בקשת השכר כתנאי לאישור בית המשפט בסופו של יום, כי החברה עמדה בחובותיה בהתאם להסדר הנושים.

13. הנאמן ביקש אישור מראש לתשלום עיתי שוטף בשל כך שלאחר אישור הסדר הנושים, יש צורך בקבלת כספים וחלוקתם. על פני הדברים, אין עסקינן בהסדר חריג מבחינה זו שכן לא נדיר הוא בהסדרי נושים, אשר באים בפני בית המשפט של הבראת חברות מפעם לפעם, כי בהסדרים, משולמים דיבידנדים לנושים ובמספר פעימות. למעשה, קשה למצוא הסדרי נושים של הבראת חברות שבהם אין תשלום לנושים לאחר מיצוי גיוס מקורות ההסדר. לפיכך, איני משוכנע כי עסקינן בהסדר חריג הדורש ניהול תקבולים ותשלומים יוצא מהכלל. מכל מקום, כפי שהמליץ הכונ"ר, אין הצדקה לכך שהנושא ידון מראש ושמורה הזכות לנאמן, בסיום גיוס מקורות ההסדר להגיש בקשה מתאימה, בין היתר בקשה שתכלול את האמור בתקנה 13 העוסקת בנסיבות המצדיקות הגדלת שכר בעל התפקיד.

14. בהתאם לחישוב שערך הכונ"ר לפי הנתונים שנמסרו לו מטעם הנאמן, זכאי הנאמן לעת הזו לשכר ביניים נוסף בסך של 114,796 ₪ בתוספת מע"מ ואני מורה על פסיקת שכר ביניים זה כמומלץ בידי הכונ"ר. בהתאם לחישוב שנערך לעיל בסע' 2, ולפיו נפסק עד להחלטה זו שכר ביניים מצטבר בסך 372,468 ₪, הסכום המצטבר כולל שכר הביניים שנפסק בהחלטה זו עומד על סך של 487,264 ₪.

15. כהמלצת הכונ"ר, שמורה בידי הנאמן הזכות להגיש במסגרת הבקשה הסופית לאחר מיצוי קבלת מקורות ההסדר, גם בקשה לפסיקת שכר נוסף לפי תקנה 13. לא מצאתי הצדקה בנסיבות תיק זה לפסיקה מראש של השכר שיהיה ראוי לפסוק בתום מיצוי מקורות ההסדר. יש להוסיף כי שמורה לנאמן הזכות לבקש פסיקת שכר ביניים מעת לעת, בהתאם למקורות הנוספים שיצטברו בהתאם להסדר הנושים. כאמור, לא מצאתי לקבל את טענות הנאמן בדבר פסיקת שכר ביניים עיתי, כאשר הסכמת החברה לתשלום שכר נוסף, תחשב כהתחייבות לתוספת תשלום כספית לקופת הנשייה.

לפיכך ובסיכומם של דברים, נפסק שכר ביניים כמפורט בסע' 14 להחלטה זו וכן נקבע מתווה האפשרות להגשת בקשות ביניים או סופי לשכר נוסף כמו גם שנקבע מקור כספי נוסף שיוכל לשרת את התשלום לשכר הנאמן כפי שיפסק וזאת בהתאם להתחייבות החברה .

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.