הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פר"ק 20837-11-12

לפני כב' השופט יעקב פרסקי

בעניין: עמותת מרכז אלומה (בפירוק) ע"ר 580035020

ובעניין: עו"ד ארז חבר, מפרק העמותה

ובעניין: 1. רשות מקרקעי ישראל
2. משרד החינוך
ע"י פרקליטות מחוז דרום אזרחי
ע"י עו"ד ערן סירוטה

ובעניין: עמותת חזון יחזקאל
ע"י ב"כ עו"ד שלמה נס, עו"ד שי גליקמן ועו"ד עידית קורן

ובעניין: המועצה האזורית שפיר
ע"י ב"כ עו"ד אריק נצר

ובעניין: עמותת ישיבת כנסת אליהו שע"י קהילת הפרושים
ע"י ב"כ עו"ד דוד הלפר ועו"ד מ שה שמעוני

ובעניין: תושבי הישוב אלומה
ע"י ב"כ עו"ד אהוד גרי

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד ליאור גפן

ובעניין: רשם העמותות
ע"י ב"כ עו"ד מריאן לייטס - לביא

פסק דין

פסק דין זה עוסק בהוראות אופרטיביות להליכי פירוק עמותת מרכז אלומה (בפירוק), (להלן: "העמותה"), בתיק פירוק זה התלוי ועומד משנת 2012, ולאחר שידונו בו, נושאים שונים התלויים ועומדים בבקשות שונות שהוגשו.

רקע כללי
1. כפר הנוער חזון יחזקאל הוקם ביום 13.4.52, לבש ופשט צורה, וזאת במקום שבו מצוי כיום היישוב אלומה, שבמועצה האזורית שפיר. מלבד כפר נוער, הוקם במקום גם מרכז כפרי לשירות יישובי חבל לכיש. שטח היישוב כ – 142 דונם. המקום הינו בעל "צביון" מגזרי חרדי, ברוח אגודת ישראל או הסתדרות צעירי אגודת ישראל. בהערכה רבה, יש לציין כי הנח"ל החרדי החל פעילותו במקום זה, בשנת 1959, כאשר גם בשנים שלאחר מכן, נוסדו והופעלו במקום מוסדות חינוך. העמותה, במקור, נרשמה כאגודה עותומנית בפברואר 1962 וביום 17.10.83 נרשמה והתגבשה לעמותה. עמותת חזון יחזקאל נרשמה במקור כאגודה עותומנית בינואר 1962. ביום 30.10.83 נרשמה והתגבשה לעמותה . עמותת חזון יחזקאל , (להלן: "עמותת חזון"), הינה עמותה קשורה. כיום, מוסדות החינוך במקום למעט הישיבה, מופעלים בידי עמותת חזון.

2. בין הצדדים ישנה מחלוקת בשאלה מי בנה את המבנים במקום . האם הסוכנות היהודית, כטענת הרשות? האם העמותה כטענת המפרק? האם עמותת חזון כטענתה? תורמים חיצוניים? בתי המגורים בהם מתגוררים התושבים ביישוב אלומה, הוקמו במקור כבתי עזר, בהם אמורים היו להתגורר מפעילי ועובדי מוסדות החינוך. ברבות הימים, החלו להתגורר במקום דיירים שאין להם קשר למוסדות החינוך, כאשר מרביתם החלו את מגוריהם בשל זיקה כזו או אחרת להם , אולם עם השנים הזיקה נותקה. היישוב הוכרז ככזה באופן רשמי, כיישוב במועצה האזורית שפיר, ביום 15.2.96, (ק"ת 5736, מיום 15.2.96) וביום 7.1.97 מינתה המועצה האזורית ועד מקומי ראשון, (ובהמשך אותה שנה נבחר ועד מקומי, בבחירות שהתקיימו במקום). המחלוקת שבין התושבים, לעמותת חזון, הובילה לקיפאון בהתפתחות היישוב אלומה. רשם העמותות מינה חוקר בשנת 2000, את עו"ד נדב העצני, (להלן: "החוקר"), אשר הגיש דו"ח מפורט ביום 4.10.00, דו"ח שמצא קשיים מהותיים ואף חשש לעבירות פליליות לכאורה בפעולות עמותת חזון יחזקאל כלפי העמותה , כפי שניתן ללמוד מעיון בדו"ח. המלצת החוקר הייתה פירוק העמותה שהגיעה כהמלצתו לסוף דרכה.

טרום הליכי הפירוק, בקשות עמותת חזון יחזקאל למזג אליה את העמותה והצו לפירוק העמותה
3. מדו"ח החוקר המיוחד, עלה כי כבר בשנת 1998 הוגשה בקשה לפירוק העמותה בידי תושבי אלומה. בעקבות הדו"ח, החל הליך של פירוק מרצון לעמותה לאחר שהאספה הכללית, שהתכנסה ביום 17.9.02 , קיבלה החלטה על כך ועל מינוי עו"ד מנחם ינובסקי כמפרקה. הנהלת העמותה קיוותה כי ניתן יהיה למזגה ולהעביר את נכסיה לעמותת חזון. הליך הפירוק מרצון לא קודם. רשם העמותות הזהיר את הנהלת העמותה כי בכוונתו להגיש בקשת פירוק לביהמ"ש. עו"ד ינובסקי פנה ביום 28.6.11 לביהמ"ש המחוזי בירושלים, בתיק פר"ק 46577-06-11, בבקשה למיזוג העמותה עם עמותת חזון, לפי סע' 34ו לחוק העמותות תש"מ – 1980. בפסק דין שניתן ביום 9.11.11, (כב' השופט דוד מינץ), נדחתה הבקשה למיזוג. בקשת רשות ערעור שהגישה עמותת חזון לבית המשפט העליון, במסגרת רע"א 9262/11 נדחתה ביום 29.1.12, (כב' השופט אשר גרוניס, כתוארו אז).

4. נושא מיזוג העמותה בפירוק לתוך עמותת חזון יחזקאל כעמותה קולטת, עלה גם לאחר צו הפירוק בתיק זה. סמוך לאחר צו הפירוק, נבדקה אפשרות מיזוג העמותה לתוך עמותת חזון יחזקאל, כאשר המפרק כמו גם רשם העמותות, לא סברו שיש מקום לכך. עמותת חזון יחזקאל הגישה את בקשה 30 ביום 18.4.16 בה עתרה למיזוג העמותה בפירוק עם עמותת חזון. הבקשה נדחתה בתום דיון שהתקיים ביום 27.2.18. על ההחלטה האמורה, הוגש ע"א 4063/18 שנדחה בפסק דין מיום 16.8.18, (בשל היעדר הפקדת עירבון).

5. בקשת הפירוק הוגשה ביום 12.11.12 בידי רשם העמותות. צו פירוק ניתן ביום 27.5.13. עו"ד ארז חבר מונה כמנהל מיוחד. בישיבה מיום 20.2.20 מונה עו"ד חבר כמפרק קבוע לעמותה. חלפו השנים. הבקשות שהונחו בפני ובעיקר הבקשה לפינוי ישיבת כנסת אליהו, בקשה 39, חייבו דיון במעמד הסכם החכירה עליו חתמה העמותה ביום 13.11.76. אקדים את מסקנתי שתפורט להלן ולפיה הקיפאון בהסדרת בתי התושבים כמו גם מוסדות הציבור ביישוב אלומה, נבע מהעדר הכרעה במשך שנים ארוכות ב ין היתר בנושא הסכם החכירה, דבר שהביא להצעות, אפשרויות, דרכי פעולה ומתווים חלופיים, בידי הגורמים השונים, והגיע העת, לאחר השנים הרבות שחלפו, ליתן הכרעה מהותית בסוגיות התלויות ועומדות וכן הוראות אופרטיביות, כאשר בטרם ההכרעה, תיערך לגבי היישוב אלומה סקירת מצב, בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפני.

תיאור המצב ביישוב אלומה
6. היישוב אלומה הינו בשטח של כ – 142 דונם. בחלוקה כללית, יש בו אזור מגורים ואזורים ציבוריים. באזור המגורים: צרכנייה, מתנ"ס, בתי הספר וגני הילדים. המפרק דיווח על כי אזור המגורים כולל 86 יח"ד, כאשר רובם של התושבים, (79), מיוצגים בידי עו"ד אהוד גרי. 26 מבתי האב טוענים לזכויות על בית מגוריהם. 54 מבתי האב, הודו כי לא רכשו את בית המגורים שבו הם גרים. ישנו קושי בהסדרת בתי המגורים לגבי כ – 10 מבנים, שכן 5 בתי מגורים נבנו ללא היתר, ושלא בהתאם לייעוד השטח עליו הם נמצאים, (שטח "חום" לבנייני ציבור – שב"צ), וכן 4 או 5 בתי מגורים מצויים מעבר לאזור המיועד למגורים. בהעדר אפשרות ריאלית לשינוי תכנוני מקיף, את יחידות הדיור שנבנו ללא היתר ועל שטח המיועד לשב"צ, קרוב לוודאי שלא יהיה מנוס מפינוי והריסה כחלק מהסדרת היישוב אלומה.

7. ביישוב אלומה, פועלים מוסדות חינוך, בחסות גורמים שונים. עמותת חזון יחזקאל עוסקת בניהול רובם של מוסדות החינוך ביישוב, שהינם לפי תגובת משרד החינוך נכון להיום: שני גנים: באחד 26 ילדים ובשני 23 ילדים, בי"ס יסודי לבנים בו לומדים 197 תלמידים, בי"ס יסודי לבנות בו לומדות 242 תלמידות, תיכון לבנות – תיכון "בית יעקב חזון" בו לומדות 110 תלמידות. מוסד חינוכי נוסף המצוי ביישוב, הינו ישיבה המנוהלת מזה כעשרים שנה בידי עמותת כנסת אליהו, בצד המערבי של היישוב. הישיבה פועלת בשלושה מבנים: אזור לימוד, מגורים וחדר אוכל.

8. המצב הפיסי של היישוב אלומה אינו טוב. המחלוקות נשוא העבר שהביאו לפירוק העמותה, מהדהדות עד היום כאשר הביטוי לכך הינו המצב הירוד והקשה בו מצוי היישוב: מבני הציבור הקהילה ובתי המגורים, כמו גם המתקנים, התשתיות והמחוברים שבו, דבר הדורש תשומות וטיפול מטעם הרשויות והגורמים הרלוונטיים.

הסכם החכירה
9. נקודת החיבור שבין היישוב אלומה, לעמותה בפירוק, הינה בהסכם החכירה מיום 13.1.76, (להלן: "ההסכם" או "הסכם החכירה"). ההסכם הינו בין המחכירה, הרשות (רמ"י), שהינה בעלת המקרקעין (בשם רשות הפיתוח), לחוכרת שהינה העמותה בפירוק . הסכם החכירה מתייחס לכל המקרקעין שעליהן מצוי היישוב אלומה, הסכם אשר הרשות ביום 24.2.14 שלחה הודעתה לגביו כי הוא אינו בתוקף מיום צו הפירוק ובשל הפירוק. הסכם החכירה ידון בהמשך פסק הדין. בהודעה לתיק מיום 7.10.14, חזרה הרשות על עמדתה ולפיה פג תוקף הסכם החכירה בשל הצו לפירוק העמותה . יחד עם זאת, הרשות ציינה כי מוכנה היא לשתף פעולה לצורך קידום הסדרת היישוב. באותו שלב לא גובשה הדרך לפעולות ההסדרה ומתווה פעולה אפשרי .

הגורמים הרלוונטיים לפסק דין זה
10. להלן תיערך סקירת הגורמים הרלוונטיים לפסק דין זה. העמותה בפירוק, עמותת מרכז אלומה, עומדת במרכז הדברים, באמצעות המפרק. הפיקוח על המפרק, מלבד ביהמ"ש, הינו בידי שני גורמים רשמיים: הכונס הרשמי, (כיום הממונה על חדלות הפירעון) ורשם העמותות, (כיום רשם התאגידים). עמותת חזון יחזקאל, טוענת שהינה עמותת "ראי" לעמותה בפירוק וטוענת להיותה בעמדת בכורה כצד להליכי הפירוק. עמותת ישיבת כנסת אליהו (להלן: " כנסת אליהו"), הינה עמותה אשר מפעילה ישיבה במבנים של העמותה, לפי מיטב הבנתי, משנת 2000, (כפי שדיווח המפרק בדיון מיום 21.2.16), כאשר כניסתה למקום ראשיתה ברשות שניתנה לה בידי עמותת חזון שקודם לכן היא שהפעילה את הישיבה. תושבי היישוב אלומה – רובם של התושבים מיוצגים, כאשר בין התושבים יש קטגוריות שונות מבחינת הבתים / הדירות כמו גם טיב הזכות המשפטית ביחס לבתים בהם הם מתגוררים. הועד המקומי – גורם מוניציפלי מדרגה שנייה, אשר אינו בעל מעמד ישיר במחלוקות נשוא פסק דין זה. המועצה האזורית שפיר – הרשות המקומית, הנושאת באחריות במישרין או בעקיפין, ליישוב אלומה. רשות מקרקעי ישראל – (להלן: "הרשות") , בעלת המקרקעין מושא המחלוקת. משרד החינוך -עלו טענות מטעם המפרק, לגבי הצורך במעורבות משרד החינוך בקשר לאחריות על מוסדות החינוך ולכן ביקש צירופו.

תיאור ההליכים המהותיים התלויים ועומדים בתיק הפירוק

בקשה 39 – הבקשה לפינוי ישיבת כנסת אליהו
11. בבקשה 39 מיום 25.11.19, עותר המפרק לפינוי ישיבת כנסת אליהו מהמבנים בהם היא מחזיקה, המצויים על מקרקעין לפי הסכם החכירה של העמותה מול הרשות. המפרק טוען שעל ישיבת כנסת אליהו לשלם דמי שכירות ראויים מיום צו הפירוק ועד למועד פינוי הישיבה מהנכס בו היא מחזיקה. דמי השכירות יקבעו כשיטת המפרק לפי שומת שמאי שביהמ"ש ימנה. לחילופין ביקש המפרק לקבוע כתנאי לסעד חלופי ולהסרת בקשתו לפינוי, חתימת הישיבה על הסכם שכירות שיביא בחשבון גם תשלום דמי שכירות עבור תקופת העבר. ישיבת כנסת אליהו טענה להגנתה מספר טענות, אולם הטענה המרכזית הינה כי לאור עמדת הרשות, בעל המקרקעין אינו המפרק אלא הרשות , דבר שחייב דיון בשאלת תוקף הסכם החכירה כאשר כבר כאן יש לציין את שיפורט להלן, כי מסקנת הדברים הינה שצודקת ישיבת כנסת אליהו, הסכם החכירה אינו בתוקף ולדברים יש משמעות והשלכה על טענות המפרק לפינוי ישיבת כנסת אליהו, אלא גם להוראות האופרטיביות שיש ליתן להמשך הליכי פירוק העמותה.

בקשה 43 – מתווה המפרק להמשך הליכי הפירוק
12. המפרק במהלך התקופה מאז מינויו, נקט בפעולות שונות לצורך קידום מתווה הסדרה של בתי התושבים כמו גם שפעל לבחון את זכויות העמותה מול הרשות. הדברים גובשו ביום 21.6.20 אחר דיונים קודמים, למסמך שהמפרק הגיש במסגרת בקשה 43, אשר כותרתו, "הודעת עדכון מטעם המפרק בדבר עקרונות המתווה". עניינה של ההודעה בשאלה אלו הוראות אופרטיביות נדרשות לקידום הטיפול בתיק, כאמור, התלוי ועומד מזה שנים רבות. בקשה 43 אינה עומדת בפני עצמה אלא מהווה נקודת זמן שבה רוכזו תובנות שאליהם הגיע המפרק עד מועד הגשתה. כשיטת המפרק, ההסכם מול הרשות בתוקף, למרות הודעתה מלפני שנים רבות, כי פג תוקף ההסכם לאור צו הפירוק. המפרק פירט את המתווה כשיטתו להסדרת זכויות התושבים. המפרק פירט את הצורך שבהשלמת הפרצלציה ו הסדרת בתי התושבים שניתן להסדיר להבדיל מאלו שלא יהיה מנוס מפינוים בשל כך שנבנו על גבי שב"צ, היינו במקום המיועד למבני ציבור. המפרק התייחס לבדיקת זכויות התושבים והשיטה לקביעת כללים להסדרה שתדרוש אסמכתאות שהתושבים יעבירו למפרק. המתווה כולל שלב של הסדרת רישום זכויות התושבים ישירות ופרטנית מול הרשות. כשיטת המפרק, על התושבים יהיה לשלם לעמותה בפירוק את מרכיב המחוברים, להבדיל מהקרקע שהתשלום עבורה יהיה לרשות וכן על התושבים יהיה לשלם עבור הוצאות רישום הזכויות . בשל עמדת המפרק כי הסכם החכירה בתוקף, סבור הוא שעל המועצה האזורית ליטול את האחריות למוסדות החינוך ולשלם תמורה ראויה.

בקשה 53 – מענה לבקשה 43 - טענות עמותת חזון יחזקאל נגד מתווה המפרק
13. בקשה זו הינה בפועל, תגובת עמותת חזון ומתווה חלופי להצעת המפרק. ערב הדיון המהותי שהתקיים ביום 23.6.20, ביום 22.6.20, הגישה עמותת חזון, בקשה הנוגעת למתווה שהציע המפרק, נשוא בקשה 43. הטיעונים נשמעו בדיון שהתקיים. התאפשר לחזון להגיש בקשה סדורה, אחר הדיון, כהשלמת טיעון בכתב, אחריה התאפשרו תגובות והשלמות טיעון בכתב מטעם כל הגורמים. הדברים הוגשו כבקשה 53 שהוגשה בפועל ביום 2.8.20. עמותת חזון הרחיבה את ההתייחסות לנקודות נוספות בהם מתווה המפרק. בבקשתה, חזון מבקשת הצהרה על כי הינה צד מהותי בהליכי הפירוק באופן שיחייב את המפרק לקבל את עמדתה מראש לכל מתווה אותו הוא מתכוון לקדם. עמותת חזון מבקשת שבית המשפט יורה על קידום מתווה חלופי אותו פירטה במסגרתו, היא תהא הגורם המרכזי, מולו הרשות תחתום על הסכם חכירה חדשה, וכן כשיטתה, התושבים יצטרכו להסדיר עמה יחד עם הרשות, את נושא זכויותיהם בבתים.

בקשה 51 – צירוף משרד החינוך
14. המפרק הגיש ביום 2.8.20 את בקשתו ולפיה סבור הוא שיש לצרף את משרד החינוך על מנת שיחווה דעתו בקשר למוסדות החינוך המצויים ביישוב אלומה, כמו גם התנאים הנדרשים לצורך העברתם לניהול ע"י המועצה האזורית או גורמים אחרים.

תמצית טענות הגורמים השונים
כפי שפורט, בהליכים מעורבים גורמים רבים ותמצית הטיעונים לנושאים השונים תובא להלן , כאשר אציין כי לא מצאתי מקום ל הרחיב בפירוט ההצעות החלופיות ל פתרון המצב ביישוב אלומה, וזאת לאור תוצאת פסה"ד בנושאים המרכזיים, כפי שיפורט להלן:

תמצית טענות המפרק
15. המלצות המפרק והתייחסות לטענות עמותת חזון –המפרק טוען שאין מעמד מיוחד לעמותת חזון ולכן אין הצדקה להתנות הצעותיו באישורה. המפרק הפנה לדו"ח החוקר העצני, כאשר אחת המסקנות הינה הרחקת מי שניהל את חזון כמו גם נטרול השפעותיהם או סמכויותיהם ומעמד הגורמים בעמותת חזון מקבלת החלטות בקשר לעמותה בפירוק. המפרק טוען שלא היה מקום לטענות האישיות שהופנו אליו, כביכול פעל "במחשכים". טוען המפרק כי טענות חזון הינן טענות "אווירה". בנוגע לטענות חזון כי היא שבנתה את המבנים והתשתיות, טוען המפרק כי לא הומצאה לכך כל ראיה. זאת ועוד, טוען המפרק כי טענות חזון נוגדות את השכל הישר, שהרי אילו חזון הייתה מקימה את המבנים, היה נרשם חוב כלפיה בספרי העמותה, אולם אין כל ראיה לחוב שכזה ושהעמותה אינה חייבת דבר לחזון.

16. טוען המפרק כי מצבו של היישוב כפי שהוא היום, הינו ב"אשמת" העמותה בפירוק ביחד עם עמותת חזון יחזקאל והכשלים בהתנהלותן, ושנוכח העובדה כי המבנים הוקמו על קרקעות העמותה בפירוק לפני עשרות שנים, אין לייחס משקל לטענות האווירה של חזון. טוען המפרק כי אם חזון עשתה הסכמים, על חשבון המקרקעין של העמותה מול תושבים, הרי בכך עשתה שימוש בנכסי העמותה מבלי לשלם את התמורה לה זכאית העמותה בפירוק. טוען המפרק שהנאה זו, עולה על ערך דמי החכירה ששילמה חזון בשם העמותה לרשות. טוען המפרק כי עמותת חזון חייבת כספים לעמותה בשימוש בקרקעותיה, וזאת עד וכולל היום.

17. בנוגע לטענת חזון למעמד מיוחד, טוען המפרק כי עמותת חזון אינה נושה בעמותה ואף לא הגישה תביעת חוב. מוסיף וטוען המפרק כי הרשות הבהירה שאין כל כוונה לחדש את חכירה המקרקעין חלף העמותה, לעמותת חזון. בתשובה לטענת עמותת חזון כי הינה עמותת "ראי" לעמותה בפירוק, טוען המפרק כי ניתן לפיכך לייחס לה את קריסתה של העמותה ואת מצבו העגום של היישוב אלומה. חוזר המפרק וטוען כי תשלום דמי חכירה אינו מהווה הוכחה לבעלות בנכסי העמותה. לפיכך טוען המפרק שאין לתת לעמותת חזון כל מעמד מיוחד. זאת, גם לא מכוח העובדה כי עמותת חזון מנהלת את מוסדות הלימוד ביישוב. המפרק מבקר את התנהלות עמותת חזון שאינה משקיעה בטיפוח מוסדות הלימוד המצויים באחריותה.

18. בנוגע למתווה החלופי לפי הצעת עמותת חזון, טוען המפרק כי לא מדובר במתווה ריאלי, אלא במתווה שנועד לשרת את האינטרסים הכספיים של עמותת חזון יחזקאל בלבד, תוך סתירה לעמדות המגובשות של הרשויות, מה שהופך את המתווה לבלתי ישים. טוען המפרק שלא יכול להיות שהאינטרסים הכספיים הצרים של עמותת חזון, יהיו חשובים יותר מהסדרת היישוב אלומה, הסדרת בתי היישוב והמוסדות שביישוב. מדגיש המפרק כי העברת האחריות במוסדות הלימוד, כך למשל, לידיה של המועצה האזורית, אינו חורץ את הדין בקשר לגורם אשר ינהל מוסדות אלו. ככול שהמועצה האזורית תחפוץ בהמשך פעילותה של עמותת חזון יחזקאל, היא זו שתמשיך בתנאים שיקבעו. זאת, בין היתר כחלק מחובתה של המועצה האזורית לפי דין.

19. בקשר לפינוי ישיבת כנסת אליהו – טוען המפרק שהישיבה מחזיקה מאז שנת 2000 במקום, ללא שהיא משלמת דמי שכירות ושאין מקום לקבל את טענת כנסת אליהו כי עמותת חזון יחזקאל ע"י הרב בלוי ז"ל, נתנה הרשאה לעשות שימוש במבנים ללא תשלום. טוען המפרק כי אין בביצוע עבודות שיפוץ שנעשו בנכס, כדי לשנות את מצב הדברים ולפיו הישיבה מצויה במקום שלא לפי הרשאה כאשר גילה דעתו והבהיר כי גם אם ניתנה הרשאה, זו הסתיימה עם צו הפירוק ולכן עתר לחיוב הישיבה מלבד לפינויה, גם לדמי שכירות כפי שיקבע שמאי שימונה, מיום צו הפירוק ועד פסק הדין לפינוי. המפרק הדגיש שאינו שש לפנות איש, ושהוא אינו מקל ראש בדברים, אולם כשיטתו, אין מנוס מנקיטת צעד של פינוי ולחילופין תשלום דמי שכירות מאז מתן צו הפירוק.

20. המפרק הדגיש כי בשל כך שלפחות מיום צו הפירוק ומינויו, הישיבה לא הסדירה את השכירות במקום, הרי שהיא בגדר פולשת למקרקעין. בתשובה לטענת הישיבה כי לאור הודעת הרשות על ביטול ההסכם, העמותה אינה בעלת הזכויות במקום, טוען המפרק כי הוא חולק על עמדת הרשות וכשיטתו ההסכם תקף שריר וקיים. טוען המפרק כי המחלוקת בינו לרשות, אינה רלוונטית לישיבה אשר צריכה להגיע להסדר שאם לא כן יהיה מקום לפנותה.

21. עוד טוען המפרק כי המועצה האזורית, היא זו שצריכה לקחת אחריות על מוסדות החינוך. הן אחריות פיסית על הנכסים, והן ברמה הפדגוגית, החינוכית מול משרד החינוך.

22. טענות המפרק לצירוף משרד החינוך. המפרק טוען שמידי שנה הוא מנפיק אישור למשרד החינוך בשם העמותה בפירוק לטובת עמותת חזון יחזקאל. זאת, כיוון שעל חלקם של המקרקעין הוקמו מוסדות חינוך. בין היתר : 2 גני ילדים, 2 בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון לבנות. הגורם המפעיל את מוסדות החינוך האמורים הינו עמותת חזון יחזקאל. המוסדות משמשים את תושבי אלומה ותלמידים מהסביבה. מדובר במוסדות חינוך השייכים לזרם החינוך העצמאי. טוען המפרק כי ניהול המוסדות הינו ברמה הפדגוגית בידי עמותת חזון אלא שאין גורם הלוקח על עצמו את האחריות הפיזית למוסדות החינוך המצויים במצב מוזנח ואין גורם שייטול אחריות, שיביא להשקעת כספים על מנת שהמוסדות יהיו ראויים לשימוש טוב ובטיחותי. המפרק עותר לגורם ממלכתי שייקח אחריות. טוען המפרק שעל המועצה האזורית לקחת אחריות למצב הפיסי. המפרק מוסיף כי הצירוף יסייע להסדרת היישוב אלומה. לפיכך התבקש בי המ"ש להורות על צירוף משרד החינוך כגורם הרלוונטי לתיק.

תמצית טענות הרשות, (רשות מקרקעי ישראל – רמ"י)
23. הרשות תומכת בהסדרה ישירה של זכויות התושבים תוך התנגדות ל"מתווכים" להסדרת היישוב. טוענת הרשות כי הנושאים לדיון חורגים מענייני הפירוק של העמותה תוך מתן דגש לקושי שבדיון בהם במסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות. הרשות טוענת שהינה מעוניינת לפתור את הבעיה הקשה של היישוב, של 86 משפחות התושבים באופן בלתי אמצעי . הרשות טוענת שאין לבית המשפט במסגרת תיק הפירוק, סמכות להוראות בקשר להקצאת המקרקעין כאשר ממתינה היא לסיום הפרצלציה, לאחריה יוגשו מתווה וקריטריונים לפטור ממכרז לתושבים כמקובל ברשות ולפי נהליה. במסגרת זו, יוקצו המגורים ויקבעו תנאי העסקה, כאשר ברור לרשות שמדובר ביישוב חלש ואוכלוסייה במעמד כלכלי נמוך יחסית והרשות נותנת על כך את הדעת. הרשות הביעה עמדה בדיון כי מבחינתה, יש מקום להתקשרות לגבי מבני הציבור, עם המועצה האזורית ללא מכרז, והמועצה היא שתחליט למי להקצותם כאשר ניתן לעשות שימוש בסעיפי פטור בהקצאה למטרות ציבוריות.

24. הרשות הגישה תגובתה לבקשה 39, העוסקת בבקשת המפרק לפינוי ישיבת כנסת אליהו, במסגרתה חזרה על עמדתה. הרשות פירטה את רקע הדברים, ושבהתאם להסכם החכירה , לסע' 25(ג), ניתנה הודעה מפורשת ביום 24.2.14 ולפיה תוקפו של ההסכם פג במתן צו הפירוק . אחר הודעה זו, כונסו פגישות אצל הרשות אשר עדכנה כי היה מהלך דברים מסוים, בין היתר, הוצע למפרק החזר כספי בגין המבנים הקיימים. זאת, תוך דרישה כי המפרק ימציא אסמכתאות ויוכיח את חלקה של העמותה בבניית המבנים, ושיפריך את הטענה כי מי שבנה את המבנה הינה הסוכנות היהודית, הכול בהתאם לסע' 25(ד) להסכם החכירה. הרשות טוענת שלמרות הרצון הטוב של בית המשפט של פירוק, לפתור בעיות שחלקן סבוכות, האכסניה של בית המשפט לפירוק אינה מתאימה לפתרון בעיות אלו, הגם שיש תקווה כי ניתן יהיה לאשר הסכמות למתווה הסדרה. טוענת הרשות כי ככול שהמפרק סבר שיש לו עילות תביעה כנגד הרשות, לענין המקרקעין, היה עליו לנקוט בהליך משפטי בהתאם לדין הרגיל ולא במסגרת בקשה למתן הוראות בהליך הפירוק, תוך שהרשות שומרת על כל זכויותיה וטענותיה.

תמצית טענות משרד החינוך
25. משרד החינוך מתנגד לצירופו להליך הפירוק. טוען משרד החינוך כי המבוקש אינו בסמכות בית המשפט של פירוק ושאין הדרך של בקשה למתן הוראות נכונה להכרעה בסוגיות אליהם מפנה המפרק. טוען משרד החינוך כי לעמותה בפירוק לא ניתן מעולם רישיון להפעלת מוסדות חינוך. במסגרת תגובת משרד החינוך, פורטה סקירה מקיפה לגבי הדרך להפעלת מוסדת חינוך, תוך הפנייה לחקיקה הרלוונטית כמו גם לפסקי דין בסוגיה זו ובהמשך תוך התייחסות ל מוסדות החינוך ביישוב אלומה, שהינם מוכרים שאינם רשמיים, המופעלים ע"י תאגיד שקיבל רישיון לכך. משרד החינוך מסביר מדוע דרוש לו אישור לגבי השימוש כדין במקרקעין. המשרד פירט תהליכים עדכניים בקשר לחינוך המגזרי באופן כללי ואת מצב מוסדות החינוך ביישוב אלומה. משרד החינוך טוען שאין לעמותה בפירוק כל רישיון להפעלת מוסדות חינוך. לגבי המצב הפיסי של מוסדות החינוך, טוען המשרד כי האחריות על המוסד החינוכי מוטלת על התאגיד שקיבל רישיון. בתשובה לטענת המפרק כי על משרד החינוך לקחת אחריות על מוסדות החינוך, טוען המשרד שהדבר לא אפשרי, לאור כך שמדובר במוסדות חינוך שאינם רשמיים ומעורבות משרד החינוך מוגבלת, בהתאם להוראות חוק הפיקוח על בתי הספר תשכ"ט – 1969.

26. טוען משרד החינוך כי צירופו אינו נדרש ושלא מתקיימים התנאים לצירופו להליך כמו גם שהליך של בקשה למתן הוראות אינו יכול לשמש כסות לבקשות שבינן להוראות נדרשות, אין קשר. החשש כשיטת משרד החינוך, הינו שצירופו נועד למטרות ומשיקולים זרים של הרצון לפתור בעיות שונות הקשורות לעמותה בפירוק אולם ספק רב אם יש מקום לכך. מוסיף משרד החינוך כי גם אם היה מבוקש לתקוף החלטה מנהלית של משרד החינוך, המקום לכך היה בהליך המתאים ולא במסגרת ביהמ"ש של פירוק. בטרם סיום, משרד החינוך הבהיר כי אם תעלה סוגיה הדורשת את תגובתו, סוגיה הקשורה לפיקוחו ואחריותו, כך יעשה. לפיכך התנגד משרד החינוך לצירופו להליך.

תמצית טענות עמותת חזון יחזקאל
27. עמותת חזון יחזקאל טוענת כי לא הסוכנות היהודית, אלא היא זו שהקימה את היישוב ובכלל זה: כבישים, תשתיות, מבנים ציבוריים ופרטיים והיא שחתומה על הסכמי השכירות עם התושבים. טוענת עמותת חזון כי הינה עמותת "ראי" לעמותה בפירוק ולכן יש לה מעמד בכיר כגורם בתיק. עמותת חזון חוששת לגורל מוסדות החינוך אותם היא מפעילה בתחומי היישוב אלומה, תוך שהיא מדגישה שמדובר במוסדות המהווים מקור וגאווה ציונית, מאז קום המדינה. טוענת חזון כי היא הנושה היחידה של העמותה. טוענת חזון כי המפרק מתעלם ממנה שלא כדין ואף בניגוד להצהרתו מדיון יום 27.2.18 אז המפרק הצהיר כי המתווה שיוגש לבית המשפט יהיה תוך הסכמות הגורמים הרלוונטיים בהם עמותת חזון. כשיטת עמותת חזון, הסדרת בתי המגורים של התושבים, צריכה להיות תוך שותפות עמה על מנת לשמור על זכויותיה כאשר טוענת היא שלא יתכן שהרשות תקבל כספים מהתושבים, כספים המגיעים לחזון שהרי היא זו שבנתה את בתי המגורים. בכול הנוגע למוסדות החינוך טוענת עמותת חזון בחשש כלשונה כי :"מאות התלמידים ועשרות עובדי ההוראה יושלכו לרחוב". כשיטת עמותת חזון, לא ניתן לקדם הסדרה לתושבים שלא באמצעותה, בראש ובראשונה, בשל כך שהמידע אצלה, בשל כך שהיא בעלת הזכויות כמו גם שלמרות רצונה שלא יפונו תושבים, הרי שרוב התושבים הינם שוכרים בלבד.

28. כשיטת עמותת חזון, המתווה הנכון לעמותה הינו הסדרת בתי התושבים, כך שהכספים שיתקבלו בתמורה יועברו אליה. עמותת חזון מתחייבת לשתף פעולה בכול הנוגע לבירור שאלת זכויות מי מהתושבים. טוענת חזון לבעלות במבנים הציבוריים כמו גם במבני הקהילה ולכן כשיטתה, היא תמצא את המקורות להשקעה בחיזוק המבנים ושיפוצם. יחד עם זאת, חזון מסכימה שלבעלות המועצה האזורית, יועברו שטחים ציבוריים הנדרשים למועצה האזורית אולם זאת, תוך דרישה כי יתר המבנים יועברו לבעלותה. חזון מצהירה כי היא תפתור את שאלת שכר הטרחה של המפרק. לפיכך סבורה היא כי מדובר בהצעה ראויה שתמזער את ההוצאות לקופת הפירוק. חזון בתשובה לתגובות הציעה מתווה מפורט כיצד לשיטתה יש להסדיר את היישוב ומוסדות החינוך שבו, דבר שיאפשר בתוך זמן קצר יחסית את קידום האינטרס הציבורי

29. עמותת חזון טוענת שהעדר מיזוגה עם העמותה בפירוק הינה ענין פורמלי, שכן גם הרשות סברה שיש למזג בין העמותות כאשר בשעתו היה מדובר בשאלה של דמי הסכמה שמנעו את העברת הזכויות במקרקעין לחזון יחזקאל, לאחר חילופי דברים שהיו במהלך השנים. טוענת חזון כי בשעתו, עו"ד ינובסקי שהיה מפרק העמותה במסגרת פירוק מרצון, ביקש להפחית את הסכום שנדרש בשובר התשלום שהנפיקה הרשות, והדבר לא צלח, ואילו היה מצליח או אם חזון הייתה משלמת את הנדרש באותו שובר תשלום, לא היה מתעורר הצורך לפרק את העמותה. עמותת חזון טוענת שתצליח למצוא הוכחות כי במשך השנים היא ששילמה את דמי החכירה שנקבעו לרשות.

30. צירוף משרד החינוך – עמותת חזון מצטרפת להתנגדות משרד החינוך לצירופו להליך. עמותת חזון מפנה לכך שהמפרק לא צירף את המועצה האזורית לבקשתו, כאשר זו במסגרת תגובתה לבקשה 53, הביעה עמדה ברורה, כי אין בכוונתה לקחת מוסדות אלו תחת אחריותה, תוך הפניה לעמדת המועצה האזורית ולפיה המוסדות יכולים להתקיים בכול מתכונת שתקבל את אישור בית המשפט. מוסיפה עמותת חזון שהנסתר רב על הגלוי בבקשת המפרק. חזון הפנתה לאישורים השנתיים שהנפיק המפרק כהוכחה לכך שהוא מכיר בפעילות החינוכית של חזון. לפיכך התבקש ביהמ"ש לדחות את בקשת המפרק לצירוף משרד החינוך.

31. בכול הנוגע לפינוי כנסת אליהו, טוענת חזון כי מדובר בגורם שפלש למבנים שהינם מבנים שלה, ולכן הכספים שיגבו מגורם זה צריכים לעבור אליה.

תמצית טענות המועצה האזורית
32. המועצה האזורית עדכנה כי הפרצלציה מתקדמת ולקראת סיום. הוסיפה המועצה האזורית שיש רצון למקסימום הסדרה. זאת, הגם שיש קושי לגבי מספר מבני מגורים שהסדרתם דורשת שינויים תכנוניים ברמת ועדה מחוזית. הוסיפה המועצה, שבמחלוקת העובדתית שבין הצדדים, אינה יכולה לתרום את תרומתה. המועצה הדגישה את החשיבות העצומה, בהיבט האנושי, החברתי והקנייני להסדרת הבעלות על בתי המגורים, בכול ההקדם ולנוכח מצבם הבלתי נסבל של התושבים. המועצה האזורית פירטה כי היא עושה ככול יכולתה וסמכותה, לאישור פרצלציה, אשר תגדיר את גבולות מגרשי המגורים, כדי שניתן יהיה לבצע הקצאתם למתגוררים בהם, שיעמדו בקריטריונים שיאושרו ע"י הגורמים המוסמכים. קידום הקצאת בתי המגורים כשיטת המועצה האזורית, דורש הכרעה בסוגיות התלויות ועומדות. הצעת המועצה האזורית הינה כי אם יש מחלוקות בנוגע לכספים, ניתן להותירן לעתיד תוך הפקדת כספים בנאמנות ושאין לעכב את הליך הקצאת בתי המגורים. המועצה האזורית הוסיפה כי למיטב ידיעתה, המפרק קיבל את הנדרש מבחינת המסמכים השונים, ושכל דרישה שתגיע כמקובל למועצה האזורית, תיעתר באופן מידי.

33. המועצה האזורית הדגישה כי היא מתנגדת להתניית העברת שטחי ציבור לבעלותה בהסכמת מי מהצדדים להליך הפירוק, תוך הדגשה כי לכל דבר ועניין, היא זו שצריכה לעמוד ישירות מול הרשות וללא כל "מתווכים". המועצה האזורית פירטה שהיא מסכימה לקבל לבעלותה את שטחי הציבור, (המגרשים "החומים"), הריקים, לצורך שימוש להקמת מבני ציבור וחינוך לרווחת תושבי הישוב והמועצה. יחד עם זאת, אינה יכולה לקחת אחריות או בעלות על מגרשים עליהם קיימים מבנים שבשימוש זרם של החינוך שאינו רשמי ושאין בידה יכולת או משאבים לדאוג למבנים אלו, לתחזקם או לשפצם, לאור התקצוב הישיר ממשרד החינוך. הוסיפה המועצה כי גם לגבי הקצאת מקרקעין למטרות ציבוריות או חינוכיות וככל שאלו יעברו לבעלותה, היא מסכימה לקבלם, אך ורק אם לא תהיה כרוכה בכך עלות כלשהי, שאם לא כן, תיאלץ לוותר על ההקצאה.

34. בכול הנוגע למוסדות החינוך, ונוכח טענות עמותת חזון יחזקאל, טוענת המועצה כי אין לה כוונה לקחת מוסדות אלו תחת אחריותה ומוסדות אלו יכולים להמשיך להתקיים ולפעול, בכול מתכונת שתיקבע, ללא כל מעורבות המועצה כאשר חזרה היא והדגישה כי בעיקרם של דברים, עמדתה נובעת מהתקצוב הישיר למוסדות אלו שהינם מוכרים אך לא רשמיים.

תמצית טענות עמותת ישיבת כנסת אליהו – כפר הנוער
35. בכול הנוגע לבקשת הפינוי, טוענת הישיבה כי במשך שנים רבות מנסה היא להסדיר את מצבה, אלא שהיא "נופלת" בין הכיסאות. כשיטתה, ישנה שאלה קריטית שהינה האם בכלל לעמותה בפירוק יש זכויות במקרקעין וזאת לאור תנאי הסכם החכירה והודעת הרשות לעמותה. זאת ועוד, טוענת הישיבה לחוסר בהירות בשאלה מול מי היא צריכה להסדיר זכויותיה, מול הרשות? מול המועצה האזורית? מול המפרק? גורם אחר? טוענת הישיבה כי המבנים בהם היא פועלת, נבנו בידי הסוכנות היהודית, שנים רבות לפני שהעמותה בפירוק או עמותת חזון, הוקמו, ואף טרם הסכם החכירה שבין העמותה לרשות , בין היתר בידי תורמים בהם הפילנתרופ ארצ'י שרמן שהקים קרן עבור כפרי נוער ופנימיות וממנה יועדה תרומה להקמת כפר הנוער בו פועלת היא כיום. טוענת ישיבת כנסת אליהו שכל הגורמים מעוניינים כי הישיבה תמשיך לפעול במקומה. הצעת הישיבה הינה להיות החוכר הישיר מול הרשות, או בחכירת משנה, מול המועצה האזורית, אשר היא שתקבל את זכויות החכירה מהרשות. מוסיפה וטוענת הישיבה כי היא היחידה אשר מקדמת את מטרות החכירה והעמותה מאז שנת 2000. לגבי בקשת הפינוי, טוענת הישיבה כי העמותה בפירוק אינה זכאית לדרוש פינויה או דמי שכירות נוכח המצב המשפטי ולפיו הרשות הודיעה על כי פג תוקף הסכם החכירה מיום 13.11.76, בהודעה מיום 7.10.14.

36. לגבי טענות עמותת חזון – טוענת כנסת אליהו כי הינה הגורם היחיד המקדם את מטרות החכירה המקוריות . טוענת כנסת אליהו כי המשאבים שהוקצו לצורך הקמת כפר הנוער, הוקצו בעיקר בידי הסוכנות היהודית, שנים רבות טרם יסודן של העמותות: העמותה בפירוק ועמותת חזון ונ ועדו להקמה והפעלה של כפר נוער במקום. הישיבה מסתמכת על דו"ח החוקר העצני ושמטרת הפירוק היתה להמשיך את פעילות כפר הנוער במקום תוך נטרול יתר הגורמים שהיו מעורבים בניהול העמותות. כשיטת כנסת אליהו, לחזון, אין מעמד מיוחד בהליך.

37. ניתנה מטעם ישיבת כנסת אליהו, (כפר הנוער), תשובה מפורטת לתגובות, תוך הפניה לפעולות הפסולות של עמותת חזון, אלו שבוטאו בדו"ח החמור של החוקר העצני מטעם רשם העמותות, ושבהתאם להמלצות הדו"ח יש לאפשר את פעולתה במקום. הישיבה הפנתה לכך שדווקא בפגישות שהיו, עלתה ציפיה להישארותה במקום כחלק מהתכלית למטרתה נתרמו המבנים בידי פילנטרופים ושהיא מייצגת מטרה זו. הישיבה צירפה לתשובתה אמסכתאות לכך שהסוכנות היהודית היא שבנתה המבנים. לסיכום טוענת הישיבה שאין לאפשר את המתווה שמציעה עמותת חזון, ולגוף הדברים, שאין עילה בידי המפרק לפינויה.

תמצית טענות התושבים
38. עו"ד גרי ב"כ התושבים טוען כי העיקרון של הסדרת הזכויות מקובל ומתאים. התושבים ביקשו כי יקבע העיקרון של מקסימום הסדרה למקסימום תושבים. התושבים ביקשו שהתשלומים שידרשו לשלם, יהיו מידתיים ועל הצד הנמוך. טוענים התושבים כי הגיע העת שהם יהיו אלו שינהלו את היישוב, את עצמם ושיפסיקו לנהל אותם, ושהגיע הזמן לתת את "המפתחות" לתושבים. הועלתה התייחסות לגבי מספר משפחות, שגרות בשטח "חום", דבר שידרוש פתרונות מיוחדים לתושבים אלו. כשיטת התושבים, מתווה ההסדרה צריך לכלול מקסימום בתי תושבים בכפוף לתוכנית הפרצלציה לרבות "הצרחה" של בתי תושבים שנבנו על השטח ה"חום". המבוקש הינו להחיש את פעולות הפרצלציה. בכול הנוגע לטענה שיש לשלם על המחוברים, או כלשון התושבים, "האבנים" להבדיל מהמקרקעין, טוענים התושבים כי הבתים נבנו על ידי הסוכנות היהודית וחלקם מכספי תרומות ישירות שלא באמצעות העמותה, ועל כן אינם צריכים לשלם לגורם כלשהו לגבי מרכיב המחוברים. זאת ועוד, מדגישים התושבים כי חלק מהבתים נבנו לפני כינונן של העמותות גם לפני היותן אגודות עותומניות.

טענות יו"ר הוועד המקומי – מר יאיר פרץ
39. מר יאיר פרץ ביקש לתת את הדעת ותשומת הלב למצב הסוציואקונומי הנמוך של התושבים, שהינם משפחות ברוכות ילדים, בתי אב שאינם יכולים להרחיב את בתיהם ושיש קושי וגבול ליכולת התשלום עבור הזכויות הרלוונטיות. עוד הוסיף וציין מר פרץ כי הגורם שתרם את מבנה הציבור ביישוב אלומה הינו הפילנטרופ מר שרמן.

טענות נוספות מצד תושבים
40. סמוך לתום המועדים להגשת תגובות, תשובות השלמות וכיו"ב, הגיש עו"ד גרי בשם התושבים, מתווה להסדרת היישוב, והגעה לפתרון "צודק" תוך הפניה לועדה שהקימו תושבי היישוב, "ועדת הסדרה". עמותת חזון התייחסה למתווה התושבים תוך התייחסות לכך שהינה הגורם שמוכן לקחת על עצמו, את האחריות מחד ואת הבעלות בכול הזכויות שיש מול הרשות. עמותת חזון התייחסה למתווה הנכון כשיטתה להסדרת היישוב כמו גם שהשיבה לטענות שאר הגורמים וטוענת שהמתווה שלה הוא זה שיחסוך משאבים, התדיינויות וזמן ותואם את האינטרס הציבורי. מאידך, הוגשה הודעה מטעם תושבים, שהינם חלק מאותה "ועדת הסדרה" ישובית, הטועני ם שעו"ד גרי הוטעה ושהגיש מסמך שאינו מבטא את עמדת התושבים, תוך התייחסות לכך שעמותת חזון מנסה לחזור ולה שתלט על היישוב, תוך הצגת אסמכתאות לכך שמי שבנה את היישוב זו הסוכנות היהודית ולא עמותת חזון "המנכסת" לעצמה את הבנייה שלא בצדק. צורף גם מתווה נוסף לפתרון המצב ביישוב. עו"ד אהוד גרי הגיש אחר העמדה האמורה תגובה, בה הדגיש כי מה שהוגש על ידו, הוא שמשקף את עמדת התושבים.

תמצית טענות הכונס הרשמי +רשם העמותות
41. טוען רשם העמותות, בהתייחס לשאלה מי התורמים שהביאו לכך שהיישוב נבנה, כי מדובר בשאלה פחות מהותית. רשם העמותות סבור שיש לתת עדיפות ודגש להסדרת בתי המגורים לתושבים, כאשר התכלית הינה להביא את העמותה לחיסול, וככול שיוותרו כספים, יהיה צורך לפעול לפי סע' 58 לחוק העמותות.

42. עמדת הכונ"ר הינה שבראייה כללית של מצב הדברים, יש צורך בהסדרת זכויות התושבים בבתיהם, כאשר הרשות מסכימה לכך. הכונ"ר העלה קושי ושאלה מהותית, האם נכון הוא כי נושא הסדרת זכויות התושבים, צריך להיעשות כחלק מתיק הפירוק של העמותה. זאת, שכן הסעד המהותי והעיקרי עליו מדובר, הסדרת היישוב ובמיוחד זכויות התושבים, הינו נושא נרחב ומקיף , הטעון בירור במוסדות התכנון והבנייה ולא בפני ביהמ"ש. הכונ"ר אינו סבור שאת ניהול היישוב יש לעשות בתיק פירוק העמותה. הכונ"ר סבור שאין מקום "למתווכים" ושיש צורך שהנושאים השונים הקשורים ביישוב אלומה, יוסדרו מול הרשות, המועצה האזורית, כל גורם רלוונטי ושאין צורך במפרק כמו גם בהמשך ניהול תיק הפירוק לצורך מימוש הסדרת היישוב אלומה. עמדת הכונ"ר הינה שצריך לבחון את הדרכים להתחיל בסיום הליכי פירוק העמותה .

דיון
43. אקדים את מסקנתי ולפיה, לאור כך שתוקף הסכם החכירה שבין העמותה בפירוק לרשות, פג לפני שנים רבות, הסדרת היישוב צריכה להיות באופן בלתי אמצעי, בין התושבים ישירות מול ההרשות - רשות מקרקעי ישראל. מה שנותר לכאורה לטיפול המפרק הינו בהתאם לסעיף 25(ד) להסכם החכירה, מיצוי קבלת הפיצוי על המחוברים ובכפוף לכך, להחל בסדרי חיסול העמותה. משמעות הדברים הינה שהנושאים השונים הקשורים ביישוב אלומה, יוסדרו, ללא "התיווך" של תיק הפירוק ויתבררו בפורומים המוסמכים לכך. הרשות, היא הגורם אשר באופן ישיר ובלתי אמצעי, וללא כל דחיות נוספות, צריכה לטפל בהסדרת הזכויות הפרטיות של התושבים כמו גם הסדרת הזכויות של הגורמים הציבוריים ביישוב, כפי שיפורט וינומק להלן.

הסכם החכירה מיום 13.11.76
44. העמותה בפירוק הייתה החוכר, לפי הסכם חכירה מיום 13.11.76 שנחתם מול הרשות שהינה המחכיר, נציגת הבעלים שהינה רשות הפיתוח. ההסכם נוגע למקרקעין בהם מצוי היישוב אלומה כמו גם מוסדות החינוך והקהילה. ההסכם כאמור בסע' 3, הינו ל – 49 שנה מיום 13.11.76 ועד ליום 12.11.2025. סע' 25, כותרתו: "ביטול החוזה וסיומו", קובע בס"ק (ג) כך:

"נפטר החוכר, או בהיותו תאגיד ניתנה החלטה לפירוקו, לפני תום תקופת חוזה זה, יפוג תוקפו של החוזה עם פטירתו של החוכר או מתן החלטה לפירוקו, הכול לפי העניין...".

45. סע' 25(ד) קובע הוראות למקרה שהחוזה מבוטל או תוקפו פג, בין היתר, הוראות לפינוי מידי, השבת החזקה בנכס והוראות נוספות לסיום התוקף. הוראה רלוונטית נגזרת לאמור, הינה זו המצויה בס"ק (ה) ולפיה על המחכיר היינו על הרשות, לשלם את שווי המחוברים שלא נדרש להרוס אותם, כאשר השמאי הממשלתי הוא שיקבע את השווי הראוי. יש לציין כי ההסכם כולל הוראות נוספות בהן על המחכיר היינו הרשות, לפעול לצורך החכרה לחוכר חלופי מתאים חדש כמו גם כאמור, הוראות בקשר להחזר הכספי במקרה שתוקף החוזה יפוג שהינו הרלוונטי לענייננו. עסקינן בהסכם שלשונו ברורה וחד משמעית, (ראו: ע"א 7649/18 ביבי כבישים נ' רכבת ישראל (20.11.19)).

46. ביום 24.2.14, הודיעה הרשות במכתב שצורף, כי לאור צו הפירוק, פג תוקפו של ההסכם, לפי סע' 25(ג) כאשר המפרק הוזמן לבוא בדברים עם הרשות , לצורך האמור בסע' 25(ד) להסכם, היינו לצורך הפיצוי הראוי לעמותה. על הזמנת המפרק להוכיח זכות העמותה לפיצוי כספי, לא ניתן מענה, הגם שהנושא הועלה בידי הרשות בהזדמנויות רבות. המפרק טוען כי עמדת הרשות אינה מקובלת עליו. יחד עם זאת, למעט הצהרה זו, המפרק, לא נקט בכול הליך משפטי כנגד הרשות, ובין היתר באופן קונקרטי, לא הגיש בקשה למתן הוראות להתיר לו, כך למשל, להגיש עתירה מנהלית לביהמ"ש המוסמך. מצב הדברים התואם את לשון ההסכם ברור. צו הפירוק מביא לסיום תוקף ההסכם. המפרק העלה באחד מהדיונים טענה ולפיה אילו היה מדובר בהליך פירוק לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018, יכול והיה ניתן להיעזר באמור בסע' 68(א) המתייחס להגבלת הזכות לביטול הסכם לאור כניסה להליכי פירוק, אלא שאין ענייננו בהליך לפי החוק האמור, והמפרק לא נקט בכל הליך התוקף את העמדה האמורה של הרשות.

47. שאלת תוקף הסכם החכירה הועלתה בבקשות השונות, כאשר נוכח טענות ההגנה של ישיבת כנסת אליהו בבקשה 39, נדרשה הכרעה ברורה בשאלה זו. מצאתי לקבל את עמדת הרשות הנתמכת בלשונו הברורה של ההסכם, ובהתאם לקבל את טענ ות ההגנה של ישיבת כנסת אליהו בבקשת המפרק לפינויה. כאן המקום לציין כי לקראת מתן פסק דין זה, הוגש מסמך שבו יש הסכמה מצד הרשות וכן המפרק, לפינוי ישיבת כנסת אליהו. הקושי הינו בכך, שבאותה הסכמה, לא היתה התייחסות לטענות הגנה נוספות שהעלתה ישיבת כנסת אליהו. ככול שהרשות שהינה בעלת הזכויות במקרקעין, תבקש להגיש תביעת פינוי נגד ישיבת כנסת אליהו, בבית המשפט המוסמך, כל טענות הצדדים שמורות להם. מכל מקום, לאור בקשת הפינוי וטענות ההגנה כנגד הבקשה , אין מנוס מקביעה ברורה, ולפיה, הסכם החכירה אינו בתוקף.

משמעות קביעת העדר תוקף הסכם החכירה
48. להעדר תוקף הסכם החכירה, יש השלכות לנושאים המרכזיים בפסק דין זה. בראש הדברים, הסדרת היישוב אלומה, היינו , הסדרת מתחם המגורים וזכויות התושבים, הסדרת מוסדות החינוך והקהילה, כמו גם השטחים הציבוריים, אלו צריכים להיעשות יש ירות בין רשות מקרקעי ישראל, לבין הגורמים הרל וונטיים, ובכל מקרה, ההסדרה אינה צריכה להיות "בתיווך" של תיק הפירוק. קביעה זו הינה בעלת משמעות ישירה לבקשות התלויות ועומדות, בראש ובראשנה, בכול הנוגע להסדרת היישוב אלומה, נושא שאין מקום הטיפול בו במסגרת תיק פירוק העמותה. לדברים השלכה לטענות המפרק לפינוי ישיבת כנסת אליהו, לטענות המפרק לצירוף משרד החינוך ולטענות עמותת חזון בדבר החשש לפגיעה במוסדות החינוך שהיא מנהלת.

49. לפיכך אין הצדקה כי תיק הפירוק ישמש כגורם מתווך, ולכן ההוראה האופרטיבית המשמעותית למפרק, הינה למצות את זכויות העמותה לפי סע' 25(ד) להסכם החכירה ולהחל בפעולות לסיום הליכי פירוק העמותה .

מיצוי הליכי פירוק העמותה
50. לעמותה אין נושים. המלצת החוקר עו"ד נדב העצני הייתה פירוק העמותה. זו הייתה הפעולה בה נקט בהמשך רשם העמותות כאשר לבקשתו ניתן צו לפירוק העמותה. הבקשה למיזוג העמותה בפירוק לתוך עמותה קולטת נדחתה בפסק דין חלוט. לעמותה בפירוק, בכפוף לבירור הזכויות השיוריות נשוא סע' 25(ד) להסכם החכירה, (לקבלת החזר השקעות מהרשות), אין נכסים. הזכויות הכספיות שהעמותה תקבל, יוכלו לעמוד לטובת הוצאות הפירוק. ככול שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות הפירוק, הנושא ידון לפי האמור בסע' 58 לחוק העמותות.

51. כפי שהקדמתי לעיל, מסקנתי הינה כי העדר הוודאות בנושאים התלויים ועומדים, היא אחד הגורמים לאותו קיפאון בהסדרת היישוב אלומה. אחר המסקנה שלעיל בדבר העדר תוקף הסכם החכירה, דומני כי מעורבות הפירוק בתהליכים להסדרת היישוב, הינה נטל על ההסדרה ולא תועלת, כאשר הרשות תידרש בכול ההקדם ובאופן בלתי אמצעי להסדיר הנושאים שהועלו בידי מי מהצדדים ובהקשר ליישוב אלומה. כפי שטוען הכונ"ר, פעולות הפירוק צריכות להסתיים כאשר בירור נושאים שאינם בזיקה לפירוק העמותה, לצורך ההסדרה, יתבררו בפורומים המתאימים לכך. הגם ש לאור המסקנה האמורה, שהיא העיקר בפסק דין זה, אין הכרח להידרש לנושאים הנוספים שהועלו, פטור ללא כלום איני סבור שניתן להותירם, נושאים, שבהם לא יקבעו מסמרות אלא הנושאים יועלו ויסקרו להלן, לצורך מיקוד תשומת הלב של הגורמים רלוונטיים.

מוסדות הציבור ושטחים ציבוריים
52. אחת האפשרויות שהעלתה הרשות, הייתה שהמועצה האזורית תרכוש את מבני הציבור ותקבלם לאחריותה כמו גם שתממן את רכישת השטחים הציבוריים. המועצה האזורית הבהירה כי אינה יכולה תקציבית, מבחינת משאביה לעמוד ולשאת בתשלום כלשהו, אגב הקצאת מקרקעין למטרות ציבוריות או חינוכיות. בנוסף, המועצה האזורית הדגישה כי ככול שהקצאה לבעלותה, כרוכה בתשלום כך למשל, בשל מבנה כזה או אחר, היא מוותרת מראש על ההקצאה של אותו מגרש. המועצה ביקשה להדגיש כי לא תיקח אחריות למגרשים עליהם כבר קיימים מבנים בשימוש החינוך המוכר שאינו רשמי ושאין לה משאבים לתחזוקת מבנים אלו או לשפצם כאשר המימון הרלוונטי מתקבל ישירות. כאן המקום לציין כי בכך הוסר החשש שהעלתה עמותת חזון יחזקאל, כי המועצה האזורית או גורם אחר, "ישתלטו" על מוסדות החינוך שהיא מפעילה. המועצה האזורית הסכימה לקבל לאחריותה, כאמור ללא תשלום, את האחריות לשטחים ציבוריים, ("חומים") ריקים, לצורך שימוש והקמת מבני ציבור לעתיד, לצורכי תושבי היישוב והמועצה והדברים הינם בעיקר לתשומת ליבה של הרשות .

53. לאור כך שהסכם החכירה אינו בתוקף, היינו, בעל הזכויות הרלוונטי הינה הרשות, עליה בכול ההקדם לשקול את צעדיה, למי להחכיר, באיזה הסכם חכירה, איזה שטחים להעביר לאחריות המועצה האזורית ואלו שטחים יוחכרו לגורמים אחרים ובאופן כללי להסדיר בכול ההקדם את נושא החכירה של הנכסים הציבוריים ביישוב אלומה וכך גם ל הסדיר את הנכסים הפרטיים, נושאים הדורשים טיפול בעדיפות גבוהה. כפי שפורט, נושאים אלו לא ידונו במסגרת תיק הפירוק.

"הערת אזהרה" המופנית לרשות – רשות מקרקעי ישראל – רמ"י
54. בפסק דין זה, נקבע, כאמור, שהסכם החכירה אינו בתוקף, היינו, ישנו צורך בטיפול דחוף של הגורמים המטפלים ברשות, בכול הנוגע לנכסים. המפרק הפנה למצב הפיסי הירוד והבעייתי של המוסדות הציבוריים. התשתית העובדתית שהובאה בפני, תומכת בעמדה זו ויש צורך בביצוע סקר נכסים ובירור מצבם בכל ההקדם בידי רשות מקרקעי ישראל . אפנה את הרשות לנושא שכבר עלה, נושא בו גם נציג הרשות היה מעורב בו, כאשר עלתה הסוגיה של הסגירה המנהלית של ישיבת כנסת אליהו בשל מסקנת המועצה האזורית לסכנה בטיחותית בשנת 2016 . מבלי לקבוע מסמרות בשאלת האחריות למצב הדברים ביישוב אלומה, בין באופן כללי ובין לגבי אחד ממבני הציבור או מוסדות החינוך וכיו"ב, בכול ההקדם, על הרשות כבעלת הזכויות במקרקעין ביישוב אלומה, לשקול את הפעולות המיידיות לביצוע, כאמור לאור כך שהוברר שהסכם החכירה מול העמותה אינו בתוקף.

55. יש להוסיף כי מצב דברים בו המפרק מנפיק אישורים למשרד החינוך אודות מוסדות החינוך, או מצב שבו המפרק נדרש לטפל בבטיחות מבנים כפי שהיה לגבי מבני הישיבה, אינו מתאים להמשך טיפול כחלק מהליך הפירוק ולאור הקביעה אודות העדר תוקף להסכם החכירה. למען הסר ספק, איני מאשר למפרק להנפיק מכאן ואילך אישורים הנוגעים למוסדות החינוך, וככול שידרשו אישורים, הגורם הנכון והמתאים להנפקתם הינו לפיכך, בעלת הזכויות במקרקעין, היינו: הרשות, (רמ"י – רשות מקרקעי ישראל).

הסדרת בתי התושבים
56. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי הסדרת בתי התושבים הינה נושא דחוף לטיפול. רשמתי בפני את עמדת המועצה האזורית, ועמדת ראש המועצה האזורית, מר אדיר נעמן, בדבר ההיבטים האנושיים, החברתיים והקנייניים שבטיפול הדחוף להסדרת בתי התושבים, שמצבם בלתי נסבל. בחיוב אציין כי גם הרשות, רואה דחיפות רבה בהסדרה. הגורמים השונים הציעו מתווים כאלה ואחרים לצורך ההסדרה. המפרק הציע מנגנון של פטור ממכרז אצל הרשות, ומנגד תשלום על המחוברים לקופת הפירוק. חזון יחזקאל טוענת שה יא זו שצריכה לגבות כספים במהלך ולפיו יוחכרו לה המקרקעין. המועצה האזורית הציעה כי הנושא הכספי יוותר למחלוקת לעתיד, כאשר העיקר הוא שיקבע מה על התושבים לשלם והסכום יכול להיות מופקד עד להחלטה עתידית. לאור הקביעה לעיל, שאין צורך "בתיווך" העמותה בפירוק, חזקה על הרשות שתפעל בהתאם לנהליה, בכול הקשור להסדרה כולל בחינת פטור ממכרז לתושבים הגרים בבתים. חזקה על המפרק שיסייע לרשות ככול שיידרש. בכול הנוגע לפיצוי לו זכאית העמותה, המפרק כאמור יפעל מול הרשות לפי סע' 25(ד) להסכם, בין היתר להוכחת טענתו כי העמותה בפירוק היא שבנתה את המבנים ולא הסוכנות היהודית כטענת התושבים והרשות.

57. כפי שעלה מהדיונים בתיק, ולתשומת ליבם של הגורמים המטפלים ברשות, שתי הערות: הראשונה, התייחסות להיקף התשלומים. השנייה, סדרי העדיפויות בהסדרה.

58. היקף התשלומים. תשומת לב הרשות כי יש לעשות ככול הניתן ולקדם את ה בחינה של הפטור ממכרז לתושבים, הכול, בהתאם לנהלי הרשות ולדין, בשל המצוקה הגדולה בה מצויים התושבים עשרות בשנים, ובית המשפט נחשף לדברים תוך כדי ניהול התיק. כפי שתואר והובא בפני, המצב הסוציואקונומי של התושבים הינו למרבה הצער, (כמובן בממוצע), בעשירונים הנמוכים, ולכן יש לעשות ככול הניתן בכפוף לנהלי הרשות והדין, שמימוש הסדרת זכויות התושבים תהא על הצד הכספי הנמוך. גם המועצה האזורית והעומד בראשה, ביקשו להדגיש זאת, ואין לי אלא להצטרף לדברים, על מנת שההסדרה לא תרוקן מתוכן בשל קשיים כלכליים.

59. סדרי העדיפויות בהסדרה: מהתשתית העובדתית שהובאה בפני, עלה כי המועצה האזורית, פעלה לסיום הפרצלציה שהושלמה או עתידה להסתיים ממש בקרוב. מהתשתית שהובאה בפני עלה קושי בכך שחלק מהבתים בהם מתגוררים תושבים, נבנו ללא היתר ו/או על שטחים ציבוריים. אך מובן הוא שיש לשאוף להביא לפתרון לאותם תושבים, כעשר יחידות דיור. יחד עם זאת, במכלול הנסיבות ונוכח עשרות השנים שחלפו, דומני ולכאורה שלא יהיה מקום להמתין לפתרונות שיכול וניתנים להיעשות ברמה התכנונית המחוזית, דבר הדורש דחיית הפתרון לשנים רבות נוספות, ויש לטעמי לקדם מה שניתן בעת הזו ולהסדיר את זכויות רוב רובם של התושבים בהקדם. איני קובע מסמרות בנושא זה שלא מוצה במסגרת פסק דין זה, ואף איני משוכנע כי הדבר הינו בסמכותי במסגרת תיק הפירוק. מכל מקום, העיקרון של מקסימום הסדרה למקסימום תושבים הינו עיקרון אשר גם הזמן רלוונטי לגביו ונדמה שלא ניתן להמתין עוד, נוכח החשש כי תחמיץ השעה, והמתנה נוספת תביא להכשלת הפתרון האפשרי בעת הזו ובימים אלו.

בקשת המפרק לפינוי ישיבת כנסת אליהו – בקשה 39
60. כאמור, טענת ההגנה המהותית של ישיבת כנסת אליהו, הייתה, שלאור הודעת הרשות ולפיה הסכם החכירה אינו בתוקף, הרי שאין עילה לבקשת המפרק לפנותה. לאור הקביעה לגבי העדר תוקפו של הסכם החכירה, אני מורה על דחיית בקשת המפרק לפינוי ישיבת כנסת אליהו. למען הסר ספק, אין באמור בכדי לקבוע מסמרות בטענות אפשרויות של הרשות לפינוי הישיבה כמו גם לטענות ההגנה של הישיבה, וטענות צדדים אלו שמורות להם ככול שהדבר ידרש לעתיד.

בקשת המפרק לצירוף משרד החינוך – בקשה 51
61. המפרק הגיש בקשתו לצירוף משרד החינוך, בין היתר בשל טענותיו הנוגעות לאחריות למצב הפיסי של המבנים כמו גם בכול הנוגע לנושאים החינוכיים והצורך שבקבלת אחריות ברורה לגבי מוסדות החינוך שבניהול עמותת חזון. לאור הקביעה הנוגעת לתוקפו של ההסכם, הבקשה התייתרה. אוסיף כי גם לגוף הדברים, לא מצאתי הצדקה לצירוף משרד החינוך ואף לא ניתן לומר שאין ממש בחשש משרד החינוך כי הצירוף המבוקש נובע משיקולים שאינם ענייניים. כפי שנקבע לעיל, ההוראה למפרק הינה שלא לנפק מכאן ואילך אישורים בקשר למוסדות החינוך. משמעות נוספת לדחיית הבקשה דומה שהינה במענה לנושא המרכזי שהועלה בידי עמותת חזון יחזקאל, החשש כי מוסדותיה יסגרו. לדברים יש להוסיף את הצהרת המועצה האזורית שאין לה כוונה לקחת אחריות או בעלות למגרשים עליהם קיימים מבנים של זרם חינוך מוכר שאינו רשמי, שאין בידיה אפשרות תקציבית לכך ושאין לה כל כוונה להיות מעורבת בדרך כלשהי במוסדות החינוך של עמותת חזון יחזקאל. בכול הנוגע לחשש המפרק בקשר למצב הפיסי של המוסדות, חזקה על הרשות, שתביא בחשבון את טענותיו כנימוק לעריכת סקר נכסים בכול ההקדם ויש להניח כי בסקר זה יובא בחשבון גם נושא המצב הפיסי במקרקעין כולם. לפיכך, נדחית בזאת בקשת המפרק לצירוף משרד החינוך.

טענות עמותת חזון יחזקאל כי היא נושה בעמותה בפירוק
62. הליכי פירוק העמותה לא היו בשל חדלות פירעונה, אלא בהיותה פועלת בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה, וכן כי מן הצדק ומן היושר היה לפרק את העמותה, בהתאם לעילות הפירוק נשוא סע' 49(1) וכן 49(5) לחוק העמותות. יחד עם זאת, עם צו הפירוק, זכאים נושי העמותה להגיש תביעות חוב, אולם תביעות חוב לא הוגשו. בטענות חזון יחזקאל עולה נושא של חוב העמותה לחזון. המפרק טוען שאין חוב ומכל מקום שהיה על עמותת חזון להגיש תביעת חוב. המפרק אף טוען שחזון היא שחייבת כספים לעמותה בפירוק. טענת המפרק מקורה בכך שנכסי העמותה כשיטתו, לא בכדי נרשמו על שמה. לפיכך, ככול שבעבר, עמותת חזון הפיקה הכנסות מנכסיה של אלומה, טוען המפרק כי היא זו שחייבת לאלומה ולא הפוך, כך למשל, ככול שעמותת חזון השכירה נכסים לתושבים, הרי הפיקה היא הכנסות מכספי אלומה ומכאן טענת המפרק כי דווקא חזון היא שחייבת כספים לאלומה. בדיון בבקשה 30 מיום 27.2.18 כך פתח ב"כ חזון יחזקאל את הטיעון, (עמ' 17 ש' 12):

"עמותת אלומה היא ללא חובות. למעשה, הנושה היחידה שלה והעיקרית שלה זה עמותת חזון. אנו בחרנו מסיבותינו לא להגיש תביעת חוב בתיק...".

לפיכך, אני קובע כי עמותת חזון יחזקאל אינה נושה של העמותה בפירוק

טענות חזון יחזקאל למעמד בתיק
63. עמותת חזון אינה נושה בעמותה בפירוק. כבר הוזכר, שבקשת חזון יחזקאל למזג את העמותה בפירוק אליה נדחתה. הצדדים לתיק הפירוק הינם באופן טבעי המפרק והגורמים המפקחים שהינם הכונס הרשמי ורשם העמותות. עמותת חזון הינה צד לתיק האלקטרוני בנט המשפט ומקבלת כל החלטה בתיק כמו גם שיכולה לעיין בתיק בכול עת. הדרישה ולפיה תהא עמותת חזון יחזקאל צד מהותי בתיק ו שהמפרק יהיה מחויב לקבל את עמדת חזון מ ראש בכול נושא, אין לה בסיס. איני סבור שיש צורך להרחיב במה שהיה, ובדו"ח החוקר העצני, (שם עלתה הטענה ולפיה עמותת חזון היא שהביאה למצבה הלא תקין של העמותה בפירוק). די בכך שאין מקור מחייב לחובת הצירוף של עמותת חזון יחזקאל כדי לדחות בקשתה לקביעת "מעמד" מחייב בתיק.

64. יחד עם זאת, ישנם נושאים שבהם יכול ויהיה מקום לצרף את עמותת חזון יחזקאל. יתכן מקום לשיתוף פעולה עם עמותת חזון, כך למשל, בנוגע לפנייה לרשות, לפי סע' 25(ד) להסכם, ולאור מידע שיש לעמותת חזון. לעמותת חזון יחזקאל, זיקה לעמותה בפירוק כפי שפורט במבוא . יכול ובסיום ההליכים בתיק, ככול שתיוותר יתרה כספית, יהיה נכון לשקול עדכון עמותת חזון לכשתוגש בקשה לפי סע' 58 לחוק, כאשר רשמתי בפני כי ישיבת כנסת אליהו טוענת שהיא זו שמקיימת כיום את מטרות העמותה ולכן גם היא גורם רלוונטי לעדכון כאשר תוגש בקשה עתידית לפי סע' 58. לפיכך, נדחית טענת עמותת חזון לחיוב המפרק לצרפה כצד לכל בקשה בתיק.

65. סיכומם של דברים, לאור הקביעה המרכזית להעדר תוקף הסכם חכירה, הפעולה המהותית שנותרה בידי המפרק הינה בחינת האפשרות לקבלת פיצוי לפי סע' 25(ד) להסכם החכירה, וכן להחל בפעולות לסיום ההליכים בתיק הפירוק. הסדרת היישוב אלומה תהא לפיכך, שלא באמצעות תיק הפירוק, כלומר ללא "מתווכים", אלא באופן בלתי אמצעי, בין הרשות לבין הגורמים הטוענים השונים, בין אם מדובר במגורי התושבים, ובין אם מדובר בהסדרת מוסדות הציבור. חזקה על הרשות, שתשמע את כל הגורמים הנוגעים בדבר, בלב פתוח ונפש חפצה, ושתפעל, לפי הדין כמו גם כלליה, כאשר יחד עם זאת, תביא בחשבון את הצורך הדחוף שבקידום ההסדרה ואת הצורך שבבחינת ביצוע סקר ל נכסים לאור מצבם הפיסי הנטען כפי שפורט בפסק דין זה.

66. עוד ובטרם סיום, לאור ההכרעה המהותית שנדרשה לצורך פסק דין זה, בדבר מצב זכויות העמותה לפי הסכם החכירה, לא היה צורך לערוך דיון בנושאים שהעלתה בעיקר הרשות, בדבר שאלת התאמת תיק הפירוק כפורום נכון ונאות להסדרת זכויות התושבים ביישוב או הסדרת מוסדות הציבור כמו גם השאלה האם הדבר ניתן להיעשות בדרך הדיונית של בקשה למתן הוראות, (ראו לעניין זה: ע"א 3284/19 שיף הזנפרץ נ' יוסף בר, (31.1.21)). באופן דומה, לא היה צריך לערוך דיון לגוף טענות הכונ"ר כי הליכי הפירוק אינם יכולים להכיל נושאים מהותיים שבין התושבים לרשות כמו גם שבין מוסדות הציבור והגורמים המפעילים אותם לרשות.

67. המפרק יגיש דו"ח מעדכן בתוך 90 יום אודות פעולותיו לקבלת הפיצוי לפי סע' 25(ד) להסכם החכירה, כמו גם לגבי הפעולות הנדרשות לסיום הליכי הפירוק בתיק זה.

לאור ההכרעה בנושאים העקרוניים שעמדו על הפרק, איני עושה צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ט אדר תשפ"א, 03 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.