הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מ"ת 44467-08-20

בפני
כב' השופט שלמה פרידלנדר

מבקשים

מדינת ישראל
ע"י עו"ד רותם צריקר קובי

נגד

משיבים
1. סלאמה סראיעה (עצור)
ע"י עו"ד טאר אלמכאוי

2. מוחמד סראיעה (עצור)
ע"י עו"ד יונס אלגרנאוי

החלטה
מבוא וטענות הצדדים
לפניי בקשת המאשימה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, בעקבות האשמתם בגידול סם (חממת קנביס בת 740 שתילים) ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית; עבירות לפי סעיף 6 ולפי סעיף 7(א)+(ג) סיפה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"). המשיב 1 הואשם גם בהחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפה בפקודה.
המבקשת טוענת לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים. אחי המשיב 1 ובנו של המשיב 2, עלי, אשר שוחרר בימים אלה ממאסר ולפיכך לא נחשד בעצמו במעורבות בחממת הסם, ואשתו חנאן, מסרו כי הבית הצמוד לחממה, אשר חלונותיו פונים אליה, הוא ביתו של המשיב 1, אשר מתגורר בו בפועל, ובו גם נמצאו חפצים אישיים של המשיב 1. עלי עמד על גרסתו גם בעימותים שערכו החוק רים בינו לבין המשיבים. המשיבים ועלי, בני משפחה אחת, הם היחידים המתגוררים באזור המבודד; כמשתקף בצילומים שהוצגו. לטענת המשיבים כי המשיב 1 אינו מתגורר בבית הסמוך לחממה, אלא בצריף המרוחק ביותר ממנה, השייך למשיב 2 – המבקשת עונה כי בעניין זהה נמצאו סתירות בגרסאותיהם של המשיבים; וכי ניסיונם המגושם להרחיק את המשיב 1 מן הבית הסמוך לחממה אינו אמין ואף נזקף לחובתם. החממה הדיפה ריח סם עז שלא ניתן להחמיצו; גם משום שהשיג שבו נוהגים המשיבים להסב סמוך מאוד לחממה. גם הפעולות שננקטו להקמת החממה, לרבות מערכת ההשקיה ואספקת הדישון, בשים לב להיקפן הנגזר מגודלה של החממה – בוודאי לא נעלמו מעיניהם של שוכני המקום בכלל, והמשיבים בפרט. ברכב שנמצא במתחם, בסמוך לשיג, שמפתחותיו נמצאו בכיסו של המשיב 1, ואשר לטענת המשיבים שייך למשיב 2 – נמצא סם, וכן זרעים שלא הוברר טיבם. המשיב 1 הודה כי הסם (למעט הזרעים) שייך לו לשימוש עצמי.
המבקשת הוסיפה וציינה בבקשתה כי למשיב 1, בן 40, עבר פלילי בעבירות סמים, ולחובתו מאסר מותנה שלא הרתיעו. המשיב 2 בן 71, ולו עבר פלילי שהתיישן.
בדיון הוסיפה המבקשת כי לגרסת עלי – "סלאמה (המשיב 1 – ש"פ) חי שם (בחממה – ש"פ), זה הבית שלו הוא מסתובב שם כל הזמן יש לו שם טביעות אצבע..." [הודעת עלי מיום 13.8.20 שעה 23:44, שורה 16]. גם ביתו של המשיב 2, שבו מתגורר גם המשיב 1 לטענת המשיבים, סמוך למדי לחממה – מרחק כ-100 מטרים. עלי לא נחשד כי היה בכלא, חנאן לא נחשדה כי מלכתחילה שיתפה פעולה בחקירה ועשתה רושם אמין על החוקרים, והאדם הנוסף שטביעות אצבעותיו נמצאו בחממה לא אותר.
ב"כ המשיב 1 טען בדיון כי אין ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב 1, למעט החזקה לצריכה עצמית של הסם שנמצא ברכב (למעט הזרעים). השיג אינו סמוך לחממה אלא מרוחק ממנה כ-150 מטרים לפחות; וגם המרחק הנקוב במזכר השוטר סנדרוביץ – 100-80 מטרים – גדול דיו כדי לשמוט את הקרקע תחת שיוך החממה למשיב 1. אין עילה לשייך את החממה דווקא למשיב 1, ולא לשכניה האחרים, עלי וחנאן. הגם שעלי זה עתה השתחרר מהכלא – לא נבצר מחנאן לטפח את החממה. את גרסת עלי, המסבכת את המשיב 1, יש להבין כניסיון של עלי להרחיק את החשד ממשפחתו-שלו. בחממה נמצאו טביעות אצבע של אדם אחר זולת המשיבים. לא נלקחו דגימות DNA מתוך הבית המיוחס למשיב 1 כדי לבחון את הנחת המבקשת. המבקשת לא התייחסה לשאלה אם, מלבד הקרבה הגיאוגרפית, יש קשר מהותי בין בתי המשיבים לבין החממה – כגון צנרת המספקת מים או חשמל. אפילו המשיבה מניחה כי המשיב 1 היה מודע לקיום החממה – לא ניתן לייחס לו שותפות בה אלא, לכל היותר, עבירה של אי-מניעת פשע. עלי וחנאן ייחסו למשיב 1 את הבית, לא את החממה.
ב"כ המשיב 2 טען בדיון כי מעמדו של המשיב 2 היה צריך להיות כשל עד, בדומה לחנאן, והמבקשת הייתה צריכה לשחררו זה מכבר. אדרבא, ביתה של חנאן קרוב לחממה הרבה יותר מן הצריף המרוחק כ-300 מטרים משם, שבו מתגורר המשיב 2. גם העדים שעליהם מסתמכת המבקשת, עלי וחנאן, מסרו שהמשיב 2 מתגורר בצריף המרוחק. בימים שחלפו מאז שעלי השתחרר מהכלא הוא מקיים אתה זיקה לחממה, נוכח הקרבה והידיעה המוסקת מן הריח, כשל המשיב 2. בוודאי כך לגבי חנאן, שאין לשלול את זיקתה לחממה בגלל שהותו של עלי בכלא. המשיב 2 אמר שבנו, המשיב 1, ישן עמו בביתו של המשיב 2 – כדי לגונן על בנו; ואין בכך כדי לסב ך את המשיב 2 אישית בעניין החממה. לו החממה הייתה של המשיב 2 – היה מקים אותה ליד ביתו, כדי שיוכל להזינה במים וחשמל. המשיב 2 בן 71, מצבו הרפואי אינו שפיר ו הוא בקבוצת סיכון לקורונה. לפיכך מעצרו עלול לסכנו.

דיון והכרעה
המשיב 1
לגבי המשיב 1, אני סבור שקיומן של ראיות לכאורה הוא פשוט.
תצלום אוויר של מתחם המגורים [מסמך ע"ו בתיק החקירה] מראה בבירור כי החממה צמודה לבית המיוחס למשיב 1, בעוד ביתם של עלי וחנאן מצוי במרחק מה משם, מעברה השני של דרך הגישה. צריף המגורים של המשיב 2 מרוחק משם, ומצוי בקצה המתחם. המתחם בכללותו מבודד לחלוטין, "באמצע שום מקום". צילומים נוספים בתיק מראים שהחממה ממש נושקת לבית המיוחס למשיב 1, מהווה מעין "חצר אחורית" שלו, וחלונותיו פתוחים אליה. בנסיבות גיאוגרפיות אלה, המשליכות גם על זיקת ההזנה של החממה במים וחשמל – שיוך החממה למשיב 1 דווקא, לכאורה – ממש מתבקש.
החוקרים מצאו ציוד לינה ליחיד בביתו של המשיב 1, וציוד לינה ליחיד בביתו של המשיב 2 ; בהתאם להודעתה של חנאן, שציינה כי כל אחד מהם גר בביתו בגפו. לא ניתן לכך הסבר המתיישב עם גרסאותיהם כי שניהם גרים בביתו המרוחק של המשיב 2, אשר סתרו זו את זו בשאלה מי ישן בפנים ומי בחוץ.
בחקירתו, המשיב 1 אינו משתף פעולה ומכחיש כל קשר וידיעה אודות החממה. בשים לב למאפייני המתחם המשפחתי המבודד, גרסתו אינה סבירה ואינה מעוררת כל אמון.
הצמידות המלאה של החממה לבית שלפי עדות עלי וחנאן, ולפי הבגדים והחפצים שנמצאו שם, שייך למשיב 1 – יחד עם עדות עלי שהמשיב 1 "מסתובב שם (בחממה – ש"פ) כל הזמן " – מהוות ראיות מספיקות לכאורה, ללא כל כרסום.
מקומן של טענות נגד מהימנותם של עלי וחנאן להתברר בהליך העיקרי. מגוריהם המבודדים של בני המשפחה במתחם החממה, והעובדה כי עלי היה בכלא, וחנאן עשתה על החוקרים רושם אמין – שוללים טענת אפליה נגד התמקדות החוקרים במשיב 1 ובזיקתו המובהקת לחממה.
לחובת המשיב 1 עבר פלילי בעבירות סמים, לרבות מאסר על תנאי שלא ישוב לעבור עבירות סמים. הוא לא הורתע ממאסרו הקודם בפועל, ומן המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו, והמשיך לגדל סמים בהיקף "תעשייתי". הלכה היא שככלל, נאשמים בעבירות סם שלא לצריכה עצמית ייעצרו עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח. בנסיבות המעשה רב ההיקף והעושה הרצידיביסט – אין מקום לחרוג בעניינו של המשיב 1 מכלל זה, ואין לתת בו את האמון המזערי הנדרש לצורך חלופת מעצר כלשהי, או אפילו לצורך מעצר בפיקוח אלקטרוני.
לאור המקובץ, בהתקיים ראיות לכאורה נגד המשיב 1; ובשים לב למהות המעשים ולמיהות העושה – דין המשיב 1 למעצר עד תום ההליכים.

המשיב 2
שונים הדברים תכלית שינוי בכל הנוגע למשיב 2. לא הוצגה לי כל ראיה לכאורה הקושרת אותו לחממה, שלפי כל הראיות לכאורה שייכת למשיב 1 ומופעלת על ידיו. מקום מגוריו הוא המרוחק ביותר מן החממה, ומלבד החיבור הכללי של המבנים במתחם להזנת מים וחשמל – לא הוצגה הזנה מיוחדת של מים וחשמל מצריפו של המשיב 2 דווקא אל החממה. לא הוצגו טביעות אצבע של המשיב 2 ב חממה. עלי וחנאן לא קשרו את החממה למשיב 2.
את כל הממשקים שבין המשיב 2 לבין המשיב 1, ובי ן המשיב 2 לבין מתחם המגורים שבו מצויה החממה – ניתן לזקוף לעובדת היותו של המשיב 2 אביו של המשיב 1 ואבי המשפחה המתגוררת במתחם. ייתכן מאוד שעיסוקו של בנו, המשיב 1, בחממה לא היה זר לו; אולם לא מצאתי כל ראיה לכאורה לכך שהמשיב 2 היה שותף בבעלות, בהחזקה או בתפעול של החממה.
אכן, המשיב 2 לא שיתף פעולה בחקירתו והכחיש כל ידיעה אודות החממה, בעליה ומפעילה. הוא גם טען שבנו, המשיב 1, מתגורר עמו בצריף המרוחק, ולא בבית הסמוך לחממה. אולם את זאת ניתן לזקוף לרצונו לגונן על בנו, ולאו דווקא להיותו שותף בחממה.
המשיב 2 בן 71, אינו בריא, עברו הפלילי לא היה בתחום הסמים, וגם הוא התיישן. הוא מצוי בקבוצת סיכון לעניין הקורונה, ומעצרו עלול גם לסכן אותו, וגם – אם חלילה הסיכון המוגבר שהוא נתון בו יתממש והוא יחלה בקורונה – מעצרו עלול לסכן גם את סביבתו בכלא הצפוף.
העולה מן המקובץ כי אין די ראיות לכאורה לביסוס האשמתו של המשיב 2 בעבירות המיוחסות לו בכתב באישום. כמו כן, עברו הפלילי ונסיבותיו האישיות של המשיב 2 אינם תומכים בבקשה למעצרו עד תום ההליכים.
לפיכך אני דוחה את הבקשה למעצר עד תום ההליכים לגבי המשיב 2. הוא משוחרר בזה, בתנאים להבטחת התייצבותו למשפט, של התחייבות עצמית, הפקדה כספית וערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ כל אחת.

סיכום
מצאתי ראיות לכאורה לכך שהמשיב 1 הוא המחזיק והמפעיל של חממת סמים בעלת 740 שתילים, הממוקמת בצמוד לביתו. למשיב 1 עבר פלילי מכביד ורצידיביסטי בתחום הסמים. לפיכך, ובהתאם להלכה שככלל נאשמים בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית ייעצרו עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, ובהיעדר אפשרות לתת בו את האמון הנדרש לצורך שקילת חלופות לכך – אני מורה על מעצרו של המשיב 1 עד תום ההליכים.
לא מצאתי ראיות לכאורה לכך שהמשיב 2, אביו של המשיב 1, שותף למיזם העברייני של בנו. האב מתגורר בצריף המרוחק מן החממה, שאינו נחזה להזין אותה בקווי מים וחשמל. לא נמצאו טביעות אצבע של המשיב 2 בחממה. אין עדויות של אחרים, כגון עלי וחנאן, שלפיהן הוא שותף להחזקה בחממה ולהפעלתה. המשיב 2 בן 71, אינו בריא, ואין לו עבר פלילי רלבנטי בתחום הסמים, וגם הוא התיישן ואינו ראוי לקבל משקל בהחלטה זו. לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב 2, בתנאים להבטחת התייצבותו למשפטו, שיכללו התחייבות עצמית, הפקדה כספית וערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ כל אחת.

ניתנה היום, י"ב אלול תש"פ, 01 ספטמבר 2020, במעמד הצדדים.