הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מ"ת 27643-04-20

בפני
כבוד ה שופט נסר אבו טהה

מבקשת

מדינת ישראל- פמ"ד (פלילי)

נגד

משיב
סלים דהאבשה (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד נטלי אוטן

החלטה

1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו על רקע כתב אישום המייחס לו, לכאורה, עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (נשק קר) – עבירות מיום 16.4.2020.

2. על פי עובדות כתב האישום, המשיב וא.א. (להלן: "המתלונן") הם קרובי משפחה ויש ביניהם סכסוך כספי. ביום 16.4.2020 סמוך לשעה 12:00 שהה המתלונן יחד עם חברו סמוך למפעל בבאר טוביה. באותה העת הגיע למקום המשיב ברכב כשברשותו סכין. המשיב ירד מהרכב ודרש מהמתלונן ללכת מהמקום, המתלונן סירב ובין השניים התפתח דין ודברים, במהלכו היכה המשיב את המתלונן בראשו ובגופו , וכן דקר אותו באמצעות הס כין בחזה ובירך ימין. בהמשך, עזב המתלונן את המקום רגלית כשהוא פצוע ומדמם, ניגש לקופת חולים בבאר טוביה ומשם פונה לביה"ח "ברזילי" באשקלון. המשיב עזב את המקום ברכב. בביה"ח נזקק המתלונן לטיפול רפואי. התגלה כי הדקירה בחזה חדרה לאיברים הפנימיים, גרמה ללצרציה קלה בכבד ולצרציה עמוקה בראיה, הוא אושפז ושוחרר לאחר חמישה ימים.

3. ב"כ המבקשת טענה כי קיימת תשתית ראייתית לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

התשתית הראייתית לחובת המשיב נסמכת בעיקרה על הודעותיו של המתלונן (ע"ת 1) – אשר מוסר את שמו של המשיב כמי שדקר אותו בעקבות וויכוח שהתגלע ביניהם על כסף באמצעות סכין מטבח (ראה הודעות מיום 16.4.20 והודעה מיום 17.4.20); הודעותיו של עד הראיה כאב הואשלה (ע"ת 2) שנכח במקום בזמן האירוע ולפיהן ראה את העימות בין המשיב ל מתלונן. מסר כי מכיר את המשיב מהעבודה שלו בשמירה. עוד מסר כי לא ראה כלי תקיפה או סכין, אולם ראה כי למשיב היה "משהו ביד שחור ברזל כמו עט..." (ראה הודעה מיום 16.4.20); סרטוני מצלמות אבטחה בה ם נצפה המשיב מגיע למקום האירוע ברכב והולך יחד עם המתלונן למקום הנסתר מעיני מצלמות האבטחה, זמן מה לאחר מכן נראים השניים חוזרים והמשיב אוחז במתלונן, מכה אותו בראשו ונוגח בו. תעודות רפואיות ותמונות הפציעה.

עוד עמדה ב"כ המבקשת על גרסתו של המשיב ולפיה הגיע למקום וראה את המתלונן כשהוא פצוע ומדמם, ניגש לעזור לו ורצה לקחת אותו למרפאה. כאשר הטיחו החוקרים בפניו את סרטון מצלמות האבטחה זיהה עצמו בסרטון ולדבריו "...רואים אותי מבקש ממנו לקחת אותו לבית חולים... אני מנשק אותו שיבוא לבית חולים..." (הודעת המשיב מיום 16.4.20).

אשר לעילות המעצר נטען כי נגד המשיב קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) שכן קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו של המשיב יסכן את ביטחון הציבור. חשש זה נלמד מהתנהגות המשיב אשר דקר את המתלונן בנשק קר על רקע וויכוח כספי, וכן לאור עברו הפלילי העשיר של המשיב – לחובתו הרשעות ומאסרים בין היתר בעבירות אלימות, רכוש, סמים, בריחה ממשמורת חוקית והחזקת סכין.

בנוסף קמה נגדו עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) שכן קיים יסוד סביר לחשש כי שחרורו של המשיב יביא לשיבוש מהלכי משפט או להשפעה על עדים, בעניין זה הפנתה להודעתו של המתלונן מיום 22.4.20 לפיה מסר כי הוא מעוניין לחזור בו מהתלונה. כאשר נשאל על ידי השוטרים האם כל מה שסיפר בהודעות קודמות היה אמת השיב "הגעתי לכאן להורדת התלונה מהרצון שלי" (ראה הודעה מיום 22.4.20 שורה 4).

4. ב"כ המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה , עם זאת לגישתה קיים כרסום בראיות המצדיק את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

נטען כי המתלונן והמשיב הם קרובי משפחה אשר עובדים יחד, כאשר המשיב אחראי על המתלונן בעבודה. עובר למועד המתואר בכתב האישום נתגלע ביניהם סכסוך על רקע הפסקת עבודתו של המתלונן על ידי המשיב , מה שהוביל לעימות שהתפתח בין השניים ונצפה בסרטון מצלמות האבטחה.

אשר לסרטון מצלמות האבטחה, נטען כי כלל לא נראה בסרטון שהמשיב מחזיק סכין או חפץ חד בידיו, וכן לא נראה כי המשיב דוקר את המתלונן. בעניין זה הפנתה ב"כ המשיב להודעתו של ע"ת 2 שנכח במקום ולפיה הוא לא ראה דקירה ולא ראה כי המשיב מחזיק סכין (הודעה מיום 16.4.20).

אשר להתנהלותו של המתלונן לאחר האירוע, נטען כי חל שיהוי בהגעה של המתלונן לקבלת טיפול רפואי. לשיטת הסנגורית, המתלונן ניגש לתחנת המשטרה בקריית מלאכי כשעתיים לאחר האירוע ומשם פינה עצמו לקופת חולים ברגל, כשהגיעו שוטרים לקופת חולים מסר את שמו של המשיב. עוד נטען כי המתלונן מסר שהמשיב דקר אותו עם סכין מטבח, בחיפוש שנערך ברכבו של המשיב נמצאה סכין קטנה שאינה סכין מטבח וכן כלל לא קיימת חוות דעת מז"פ בעניין זה. בנוסף, טענה ב"כ המשיב כי התנהלותו של המתלונן "מוזרה" שכן מספר ימים לאחר האירוע הוא הגיע לתחנת המשטרה ורצה לבטל את התלונה שהגיש.

עוד נטען כי מדובר במשיב בן 55, וכי נערך הסכם "סולחה" בין הצדדים על ידי מכובדים, ביניהם השיח עטיה אבוגרשין. האחרון התייצב בפני בית המשפט וסיפר כי ערך, יחד עם מכובדים אחרים, את ההסכם וביתן היתר שולם פיצוי כספי למתלונן (הוצג לבית המשפט הסכם ה"סולחה").

5. ההחלטה בדבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו נעשית על סמך חומר הראיות הגולמי, כאשר חומר הראיות טרם עבר את "מסננת" החקירה הנגדית. בשלב זה יש לבחון האם קיים סיכוי סביר להוכחת אשמתו של הנאשם.

עוד בהקשר זה נקבע כי בשלב המעצר אין בית המשפט נדרש לשאלות של מהימנות עדים או משקלן של הראיות, אלא אם מדובר בפריכות מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר לתת בה אמון ויציגה כמשוללת יסוד.

6. בית המשפט נטל לידיו את תיק החקירה ומעיון בחומר עולה בתמצית:
א. הודעותיו של המתלונן – לפיהן מוסר את שמו של המשיב ומתאר את השתלשלות האירועים. בהודעה הראשונה שנגבתה ממנו בבית החולים מסר כי "דוד שלי סלים דהאבשה דקר אותי היום במפעל של תחנת הכוח ליד בן אנד ג'ריס... אני פשוט הגעתי לחבר שלי לשבת איתו ולהטעין את הפלאפון ואז הוא ראה אותי ואמר לי מה אני עושה כאן ואמרתי לו שבאתי להטעין את הפלאפון ואז הוא אמר תלך מפה ואמרתי לו "מה עם הכסף שלי" והוא התחיל להרביץ לי ולדקור אותי..." (ראה הודעה מיום 16.4.20).

בהמשך מוסר המתלונן כי המשיב דקר אותו באמצעות סכין מטבח, לא ראה את הצבע רק את הלהב של הסכין. החוקרים מציגים לו את הסרטון ממצלמות האבטחה והוא מוסר "כן זה אני וסלים שהוא מרביץ לי ודוקר אותי. זה מתי שהייתי בבוטקה ושם הוא דקר אותי בפעם הראשונה ואז התחלתי לברוח והוא המשיך עם הדקירות והמכות..." (ראה הודעה מיום 17.4.20).

בנוסף מוסר המתלונן "אחרי שסלים דקר אותי עשיתי סיבוב וחזרתי לאותה הנקודה לחפש את הפלאפון שלי ולא מצאתי אותו. לאחר מכן הלכתי לתחנת המשטרה בקריית מלאכי ומשם לקופת חולים כללית... ש. – כמה זמן עבר מאז שסלים דקר אותך ו עד שחזרת לאותה הנקודה שוב? ת. – משהו כמו עשר דקות... הגעתי ברגל לקופת חולים כללית... " (ראה הודעה מיום 20.4.20).

המתלונן מגיע לתחנה המשטרה לאחר מספר ימים ומבקש לחזור בו מהתלונה שהגיש (ראה הודעה מיום 22.4.20).

ב. הודעותיו של ע"ת 2 כאב הושאלה – לפיהן מכיר את המשיב מעבודתו בשמירה וראה את העימות הפיזי בין המשיב למתלונן , אך לא ראה סכין או דקירה . "בצהריים לא זוכר את השעה עיאד ישב בחדר שמירה איתי ואז דוד שלו בא והתחיל להרביץ לו מכות לראש ועיאד ברח... וואלה אולי היה לו משהו ביד לא ראיתי... היה לו משהו שחור ברזל משהו כמו עט... שחור כזה ברזל לא ראיתי סכין... אני לא ראיתי סכין ושהוא דוקר ראיתי רק מכות..." (ראה הודעות מיום 16.4.20).

ג. סרטונים ממצלמות האבטחה ודו"ח צפייה –בהן נצפה רכב מסוג סקודה מגיע וחונה ליד עמדת השומר, המתלונן מתקרב לרכב ומדבר עם הנהג, המשיב יורד מהרכב ומדבר עם המתלונן ובהמשך נראה עימות פיזי בין המשיב למתלונן כשהמשיב נותן מכה בפניו של המתלונן והמתלונן מתגונן מפניו ובורח ממנו. לאחר מכן מתקרב שוב המשיב למתלונן ותוקף אותו. לאחר מכן המתלונן נצפה עוזב את המקום והמשיב חוזר לרכבו ונוסע מהמקום.

ד. דו"ח חקירת מז"פ - מבדיקת הרכב בו נתפס המשיב ובו נתפסו ווסט צהוב עם כתמי דם וכן סכין.

ה. תעודות רפואיות

אשר לגרסת המשיב – המשיב הכחיש כי דקר את המתלונן והכחיש כי תקף אותו. מסר כי ראה את המתלונן עם דם ושאל אותו מה קרה, המתלונן לא השיב לו. כשהטיחו בו החוקרים את סרטון מצלמות האבטחה השיב "רואים אותי מבקש ממנו לקחת אותו לבית חולים... אני לא תקפתי אותו... אני מתחנן אליו לבית חולים... אני מנשק אותו שיבוא לבית חולים..." (ראה הודעה מיום 16.4.20).

7. לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי בחומרי החקירה וכן צפיתי בסרטונים, הנני קובע כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ללא כרסום כנטען ע"י ב"כ המשיב.

גרסת המתלונן נתמכת בנצפה בסרטוני מצלמות האבטחה וכן בהודעותיו של ע"ת 2 שנכח במקום וראה את המתרחש. לכך יש להוסיף את הממצאים שנתפסו ברכבו של המשיב (ווסט עם כתמי דם וסכין) וכן את הגרסה שמסר המשיב ואינה מתיישבת עם האמור לעיל.

אשר להשגות ב"כ המשיב - מקומן להיבחן בהליך העיקרי ולא בשלב בחינתן של הראיות לכאורה, שכן עניינן סוגיות מהימנות ואמינות גרסות העדים, לרבות גרסת המתלונן.

אשר לטענת הסנגורית בדבר שיהוי בהגעת המתלונן לקבלת טיפול רפואי – אין בידי לקבל טענה זו שכן אינה עולה בקנה אחד עם חומר החקירה . על פי סרטוני מצלמות האבטחה בזירת האירוע נראה רכבו של המשיב מגיע למקום בשעה 11:59 ועוזב את המקום בשעה 12:16 (ראה דו"ח ביקור בזירה לחוקר זי"ט של השוטר יניב אלמקייס מיום 16.4.20 והפירוט בו לגביי הפרשי הזמן שבמצלמות האבטחה). בסרטון מצלמת האבטחה מתחנת המשטרה בקריית מלאכי נצפה המתלונן מגיע לשער התחנה בשעה 12:12 (ראה בעניין זה מזכר של השוטר יניב אמלקייס מיום 16.4.20) משם לדבריו של המתלונן הוא פינה עצמו רגלית לקופת חולים כללית לקבלת טיפול רפואי (בעניין זה ראה שיחה למוקד 100 של המשטרה שנעשתה מקופת החולים בשעה 12:49).

8. בהעדר מחלוקת בדבר קיומה של עילת מעצר, נותר אפוא לבחון, בהתאם למצוות המחוקק, אם ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה. לשם כך יידחה הדיון לקבלת תסקיר מעצר ליום 18.06.2020 בשעה 11:00.

9. המשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת.

10. מורה על ביטול הדיון הקבוע ליום 14.05.2020.

11. המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים, לשרות המבחן ולשב"ס.

המבקשת תדאג ליטול את תיק החקירה מלשכתי.

ניתנה היום, י"ז אייר תש"פ, 11 מאי 2020, בהעדר הצדדים.