הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ה"פ 2020-07-20

לפני
כבוד ה שופט יעקב פרסקי

המבקש:

יצחק צדיק
ע"י עו"ד יוסי כחלון

נגד

המשיבים:

  1. בלהה לוטן
  2. המקומון - הוצאה לאור (ש.פ.) בע"מ
  3. ליאור לוטן

המשיבים 1-3 ע"י ב"כ עו"ד אסף סיידה

4. ערוץ ראשי בע"מ
5. ימית זוהר
6. ח"כ מיקי מכלוף זהר
המשיבים 4-6 ע"י ב"כ עו"ד אלירן הראל ועו"ד שחר אגמון

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המשיבים 5-6 לתובענה, לסילוקה על הסף כנגדם, (בקשה 4), כמו גם בבקשתם, לצו איסור פרסום וקיום הדיון בתיק בדלתיים סגורות (בקשה 3)

אקדים את תוצאת ההחלטה ולפיה מצאתי לקבל את בקשת המשיבים 5-6 לסילוק התביעה נגדם על הסף בדרך של דחיית התביעה נגדם ומנגד לדחות את בקשתם לצו איסור פרסום וקיום הדיון בתיק בדלתיים סגורות כפי שיפורט וינומק להלן.

1. התובענה בתיק העיקרי, הוגשה בהתאם לסע' 191 לחוק החברות התשנ"ט – 1999, (להלן: " חוק החברות" או "החוק") שעניינה מתן סעד להסרת קיפוח ולבקשת בעל מניות. התובענה כוללת סעדים רבים ומגוונים, בין היתר כלפי צדדים שלישיים, חיצוניים לחברה וליחסים בין בעלי מניותיה, גורמים שהם מעבר לאלו שלכאורה ניתן להגיש תובענה נגדם בהתאם לסע' 191 לחוק.

2. ברקע הדברים, מקומון בעיר קרית גת, אשר בהתאם לתובענה, היה בבעלות המשיבה 2, חברת המקומון – הוצאה לאור (ש.פ.) בע"מ, (להלן: " החברה"). המקומון נמכר ביום 20.8.19 למשיבה 4, חברת ערוץ ראשי בע"מ, (להלן: "המשיבה 4" או "ערוץ ראשי"). ערוץ ראשי הינה חברה בבעלות המשיבה 5, גב' ימית זוהר, (להלן: "המשיבה 5", או "גב' ימית זוהר" או "ימית"). גב' ימית זוהר הינה אשתו של המשיב 6, חבר כנסת מיקי (מכלוף) זוהר, (להלן: "המשיב 6" או "ח"כ זוהר").

3. החברה שהמקומון היה בבעלותה, הינה חברה אשר הבעלות במלוא 100 מניותיה הינה בידי המשיבה 1, גב' בלהה לוטן, (להלן: "המשיבה 1" או "גב' לוטן" או "בלהה"). בעבר, הבעלות במניות היתה בידי בנה של בלהה, מר ליאור לוטן, (להלן: " המשיב 3", או "מר לוטן" או "ליאור"). בשלב מסוים הועברו מניותיו לאמו שהינה כאמור כיום בעלת המניות ואף הינה הדירקטורית היחידה כעולה מתדפיס רשם החברות שצורף לתובענה.

4. התובענה הוגשה בידי מר יצחק צדיק, (להלן: "המבקש" או "מר צדיק" או "יצחק"). טוען יצחק, כי הינו הזכאי להירשם כבעל מחצית ממניות החברה, כמו גם להירשם כדירקטור בחברה בנוסף לבלהה , כך ובין היתר הפנה הוא להסכם מיום 14.5.19 שהסדיר את היחסים בינו לבין בלהה, הסכם לפיו הובהר כי בעבר בשל נסיבות שפורטו בהסכם, היה אילוץ והמניות נרשמו על שם ליאור אולם הניהול כמו גם המניות צריכים להירשם בחלקים שווים על שם יצחק ובלהה.

5. בשל המחלוקות שהיו בין יצחק לבלהה, הגיש יצחק ביום 20.8.19 לבית משפט השלום בקרית גת, תביעה אזרחית בה נכללה גם בקשה למתן סעדים זמניים הנוגעים למקומון שבבעלות החברה וזאת במסגרת ת"א 43778-08-19. כיום במסגרת התובענה, מפרט יצחק כי לא ידע באותה עת, כי ביום 20.8.19 נחתם הסכם למכירת המקומון מהחברה לחברת ערוץ ראשי, עובדה שנודעה לו רק בדיעבד, סמוך להגשת תובענה זו. יצחק הפנה לכך שבדיון מיום 17.2.20 בבית משפט השלום בקרית גת, (כב' השופט אבישי זבולון), ניתן תוקף פסק דין להסכם פשרה שיצחק ובלהה הסכימו עליו תוך כדי הדיון. הצדדים הסכימו לסעד הצהרתי ולפיו יצחק זכאי להיות בעלים של 50% מהמניות, היינו שעל בלהה להעביר אליו 50 מתוך 100 המניות שרשומות בבעלותה וכי על הצדדים לשתף פעולה לצורך הדיווח המתאים לרשם החברות. עוד הסכימו בלהה ויצחק כי מלוא ספרי החשבונות מסמכי החברה והמסמכים הבנקאיים יועברו בתוך 15 יום ליצחק. בנוסף הסכימו הצדדים להצהרה ולפיה כל מכירה שבוצעה שלא בהסכמת יצחק מתוך נכסי החברה, לרבות פעילות המקומון , שהיה בבעלות ה חברה, הינה חסרת תוקף ומבוטלת. להסכמות אלו ניתן תוקף פסק דין.

6. התובענה הוגשה ביום 1.7.20. התובענה כמו גם התצהיר התומך בה אינם מפרטים לקורא, אילו פעולות ביצע יצחק לצורך יישום הסכמות הצדדים שלעיל. כך למשל, לא פורט אלו פעולות עשה יצחק לצורך רישום המניות על שמו מאז הדיון מיום 17.2.20. זאת ועוד, אין בתובענה טענה כי המקומון הפסיק הפצתו ולו לשבוע אחד, מאז הגשת ההליך בבית משפט השלום, 20.8.19, בואכה ההסכמות בבית משפט השלום מיום 17.2.20 ועד היום. טוען יצחק כי זכויות החברה במקומון, שהוא זכאי להיות הבעלים של 50% ממניותיה, נגזלו ממנה בידי המשיבים כולם ביחד ולחוד. בראש הדברים, הטענה הינה כלפי בלהה שהינה צד ישיר להסכם שקיבל תוקף פסק דין כאשר כשיטת המבקש בסע' 8 לתובענה וכלשונו לגביה: "...תוך התעלמות מהוראות הדין ומפסק הדין הסופי והחלוט, פשוט גזלה ועודנה גוזלת מהמבקש את כל זכויותיו במקומון ומותירה אותו בפני מפח נפש, שוקת שוברה כחסר כל".

7. טענות יצחק כלפי חברת ערוץ ראשי מקורם בכך שזה הגורם שהמקומון שהיה בבעלות החברה, הועבר אליו. טענות יצחק כלפי גב' זוהר הינם כי המקומון נגזל לחברת ערוץ ראשי בו הינה בעלת המניות בפעולות אקטיביות בהם נקטה שלא כדין. טענות יצחק כלפי ח"כ זוהר הינם שהינו מסייע ושותף לאשתו ימית בפעולות לגזלת המקומון מהחברה , וזאת על מנת לקדם את מעמדו בכך שהינו בפועל בעל שליטה במקומון שהינו כלי תקשורת דומיננטי וחזק בעיר קריית גת והסביבה. את הטענות כנגד ח"כ זוהר מבסס יצחק על פגישה שנערכה באחד מימי השישי, בסוף יולי 2019 ביום 26.7.19 בשעה 09:00 בבית משפחת זוהר, בתקופה בה התנהל מו"מ למכירת המקומון מהחברה לחברת ערוץ ראשי שבבעלות גב' זוהר. בפגישה זו כעולה מתמליל הקלטה שבוצעה בידי יצחק, היו דיבורים עסקיים. כשיטת ח"כ זוהר, נתן הוא עצות שונות, כטענתו, התבקשה עצתו והוא שיתף תובנות מניסיונו, כאשר יצחק טוען כי מהשיחה ניתן ללמוד על כי ח"כ זוהר מעורב בעסקיה של אשתו ו"לשון" הייעוץ היתה לפרוטוקול מתוך הנחה (שהתבררה כנכונה) שהפגישה מוקלטת ע"י יצחק או בלהה.

הבקשה לסילוק על הסף מטעם המשיבים 5-6 – גב' ימית זוהר וח"כ זוהר
8. בני הזוג זוהר טוענים שיש להורות על סילוק התובענה נגדם על הסף. בראש הדברים טוענים כי אין כל עילה משפטית נגדם כמו גם כל יריבות משפטית. בכול הנוגע להסכמות שהושגו בבית משפט השלום בקרית גת, הטענה הינה שאלו הסכמות המחייבות במישור שבין בלהה ויצחק בלבד ואין בהן בכדי להשפיע בכול דרך על חברת ערוץ ראשי. טוענים המבקשים 5-6 כי גם אם יש ליצחק טענות כנגד חברת ערוץ ראשי, אין כל הצדקה להתעלם ממושכלות יסוד בדיני חברות, ולפנות לבעלת המניות בחברה, קל וחומר במי שהינו בעלה. המשיבים 5-6 מפרטים מדוע מופרכת טענת יצחק ל"הרמת מסך" בין חברת ערוץ ראשי המשיבה 4 לבינם. המשיבים 5-6 מדגישים כי עסקינן בתובענה להסרת קיפוח ולכן בעלי הדין הנכונים לתובענה הינם המשיבים 1-2 בלבד.

9. בכול הנוגע לטענות יצחק כנגד ח"כ זוהר, הטענה הינה כי הדברים הינם בבחינת קל וחומר, כאשר לא התבקש אף סעד כנגד ח"כ זוהר בתובענה, כאשר אין כל ראיה לטענות כנגד ח"כ זוהר, כך ובין היתר אין כל ראיה כי ח"כ זוהר התערב בתוכן כלשהו ו"חטאו" היחיד הינו בכך שהצדדים במסגרת פגישה עם גב' זוהר, בה נכח ח"כ זוהר, השיא עצות ותובנות עסקיות כלכליות, תוך הדגשה כי הוא אינו שותף בפעולותיה של גב' זוהר. עוד נטען כי התובענה טורדנית חסרת תום לב.

תגובת המבקש – יצחק, לבקשה לסילוק על הסף
10. טוען המבקש שיש להורות על דחיית בקשת בני הזוג זוהר, שכן הינם הגורמים שהיו חלק מהתוצאה ולפיה נגזל מהחברה המקומון והועבר לחברה אחרת, חברת ערוץ ראשי. כשיטת יצחק, באותה פגישה בקיץ 2019, ח"כ זוהר "חצה" את הקו שבין היותו יועץ למי שהינו שותף בפועל בעסקיה של אשתו, כפי שניתן ללמוד מתמליל הפגישה. טוען יצחק כי סילוק על הסף הינו סעד קיצוני שאין לאפשר בשלב זה של ההתדיינות. כשיטת יצחק, בשל כך שהמשיבים 5-6 בפועל שולטים בחברת ערוץ ראשי, הסעדים המבוקשים הינם למעשה נגדם ולכן חיוני שיהיו חלק מההתדיינות. לפיכך נטען כי בני הזוג זוהר הינם צדדים נחוצים ונכונים לתובענה. טוען יצחק כי הוראת סע' 191 לחוק החברות מאפשרת מתן כל סעד נדרש ולכן ניתן להורות על סעדים גם כנגד בני הזוג זוהר שהינם חלק ממעשה הגזלה כטענתו של המקומון מהחברה אל המשיבה 4. מוסיף וטוען יצחק כי הטענות הנוגעות ל"מסך" שבין בני הזוג זוהר למשיבה 4 אינן במקומן וכי ענייננו בחריג שבו יש להרים את המסך בין המשיבה 4 למי ששולט בה. המבקש הפנה לפסיקה בתמיכה לטענותיו. המבקש הוסיף טענות עובדתיות הנוגעות לאירועים בהם המשא ומתן הפוטנציאלי למכירת המקומון כמו גם העיסוק שהיה בחובות החברה. המבקש הוסיף נתונים ועובדות נוספות לאלו שהובאו בתובענה כמו גם שטוען כנגד העדר צירוף התצהיר מצד המשיבים 5-6. בסע' 75 לתגובה מתייחס המבקש לראיות שעוד בכוונתו להביא בעתיד לתמיכה בטענותיו. המבקש ביקש לדחות את הבקשה.

תשובת בני הזוג זוהר, המשיבים 5-6 לתגובת המבקש
11. בתשובה ישנה חזרה על הטענות שהועלו בבקשה לסילוק על הסף. המשיבים 5-6 טוענים כנגד הרחבת החזית והעובדות הנוספות שצירף המבקש בתגובתו. בתשובה ישנה הפנייה לפסיקה כנגד טענות המבקש לחריגים לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של בעלת מניות מהחברה. הדגישו המשיבים 5-6 כי לא הובאה כל הנמקה משפטית או ראיה לצירופם. דגש נוסף ניתן כלשון ב"כ בני הזוג זוהר לפער הבלתי נתפס בין רטוריקה מתלהמת של הטיעון נגד בני הזוג זוהר להעדר כל ראיה התומכת בטיעון זה. המשיבים 5-6 חזרו על טענותיהם כי עילת הקיפוח נשוא סע' 191 לחוק אינה מאפשרת את צירופם, שכן בעלי הדין בתובענה שכזו הינם קרוב לוודאי המשיבים 1-2 בלבד תוך שהוסיפו כי אין עליהם כל חובה חוקית לדאוג לשמירה על זכויות יצחק בהתאם להסכם שהיה בינו לבין בלהה.

12. חוזרים המשיבים 5-6 על טענתם ולפיה צירוף ח"כ זוהר לתובענה מופרך, שלא כדין תוך המצאת דוקטרינה משפטית חדשה לצורך כך. בכול הנוגע להעדר צירוף תצהיר טענו המשיבים 5-6 כי מטרת טענת יצחק הינה לכפות על הצדדים דיון עובדתי עקר כלפי בעלי דין שאינם רלוונטיים .

דיון בבקשה 4

כפי שכבר הקדמתי, דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

13. התובענה הוגשה מכוח סע' 191(א) לחוק החברות שכותרתו: "הזכות במקרה של קיפוח", זו לשונו:

"(א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".

14. הקושי הראשון שעולה מעיון בתובענה הינו בשאלה, האם המבקש שאינו בעל מניות בחברה, רשאי להגיש תובענה כבעל מניות? כפי שכבר פורט, ראה עצמו המבקש כמי שזכאי להיות בעל 50% ממניות החברה לפי הסכמים שהיו לו עם בלהה. הדברים עוגנו בהסדר שקיבל תוקף פסק דין ביום 17.2.20 בבית משפט השלום בקרית גת. התובענה הוגשה ביום 1.7.20 ולפי התדפיס מרשם החברות שצורף, עדיין המבקש אינו בעל מניות ולכן לא פשוט הוא כי יש לו זכות עמידה להגשת התובענה. עוד וכפי שכבר פורט לעיל, התובענה חסרה התייחסות למאמצים שערך המבקש להעביר את המניות להם הוא היה זכאי, לבעלותו ברישום. אלא שאניח לעת החלטה זו, לנקודה זו ולשאלה האם מי שזכאי להירשם כבעל מניות רשאי להגיש תובענה לפי סע' 191.

15. הקושי המהותי שהעלו המשיבים 5-6 הינו בשאלה כנגד מי ניתן להגיש תובענה בהתאם לסע' 191 לחוק. טוענים בני הזוג זוהר, כי תביעה להסרת קיפוח, ניתן להגיש רק נגד המשיבים 1-2 היינו בלהה שהינה בעלת המניות והחברה. טוען יצחק כי נוכחותם של בני הזוג זוהר כצד לדיון מהותית והכרחית אולם אין התייחסות בטיעון לשאלה המהותית שהוצבה כאמור. מצאתי ממש בטענה מהותית זו של בני הזוג זוהר. סע' 191 לחוק החברות מצוי בחלק החמישי של החוק, העוסק בבעלי המניות, וכסעיף בפרק השני העוסק בזכויות וחובות בעלי מניות.

16. סעיף החוק האמור עוסק בצורה מובהקת ביחסים שבין בעלי המניות לעצמם, תוך מתן סעדים הרלבנטיים גם לחברה. תובענה שמוגשת בדרך המיוחדת והמקוצרת של הליך בהמרצת פתיחה לצורך הכרעה בשאלת היחסים בין בעלי המניות, אינה יכולה לכלול צדדים שלישיים שאינם כאלו. לפיכך ורק מטעם זה יש לקבל את טענתם המשפטית של בני הזוג זוהר להעדר עילה . בהתאם, אני מורה על דחיית התביעה שהוגשה כנגד בני הזוג זוהר, המשיבים 5-6 כמבוקש על ידם בהעדר אפשרות להגיש תביעה לפי סע' 191 לחוק כנגד מי שאינו מבין הגורמים להם מכוון סעיף חוק זה.

17. לדברים יש להוסיף כי יצחק אינו עושה הבחנה בין זכויות החברה, לזכויותיו כבעל מניות בחברה או ליתר דיוק לזכויותיו כמי שזכאי להירשם כבעל מניות בה . עניינו של יצחק נוגע באופן אישי בבלהה והשאלה הינה כיצד לכאורה, לא היה "כיסוי" להצהרותיה שקיבלו תוקף פסק דין בבית משפט השלום בקרית גת, כאשר בפועל, המקומון כעולה מהתיק, כבר נמכר באותה שעה ולא היה עוד בידי החברה. יצחק יכול היה להגיש לצורך הדוגמא, תביעה במסגרתה היה מעלה טענות מסוג אלו שעולות במסגרת תביעה נגזרת, טענות בשם החברה כנגד העסקה, אולם זו אינה התובענה שהוגשה, שבה השאלה הרלבנטית הינה בקשר לטענות שיש לו כנגד בעלת המניות או החברה.

18. גם אם ניתן לקבל ולהכיר בצורך שבצרוף המשיבה 4 למרות שאינה רלבנטית לכאורה לתובענה לפי סע' 191, עיון בסעדים המבוקשים בתובענה מעלה כי הסעדים רובם ככולם חורגים במובהק מאלו שניתן להגיש בתובענה לקיפוח מיעוט בחברה. כך למשל, טענות לפיהן יש להצהיר על הרמת מסך שבין החברה למשיבה 4, וסעדים נלווים לכך, למשל שמדובר בשתי חברות שהינן יישות משפטית אחת. סעדים אלו אינם סעדים שניתן לבקש במסגרת תביעה לפי סע' 191, אולם לא בכך עסקינן אלא בקל וחומר לפיו גב' זוהר כבעלת מניות במשיבה 4 אינה רלבנטית להתדיינות שיכול וצריכה להיעשות בין יצחק לבלהה ובהתאם קל וחומר שאין הצדקה לצירופו של ח"כ זוהר.

19. טוען המבקש לאותם ראיות שעוד יביא למעורבותו של ח"כ זוהר, ולחלקו ומעורבותו בניהול עסקיה של אשתו . על כך יש לציין כי עסקינן בתובענה בדרך של המרצת פתיחה, ולא ניתן להוסיף ראיות לאלו שהוגשו בפתיחת ההליך. באופן קונקרטי אתייחס לאותו תמליל שיחה מיום שישי 26.7.19 בשעה 09:00 בבית משפחת זוהר, שהינו הראיה היחידה שצורפה בתמיכה לטענת יצחק למעורבות של ח"כ זוהר בעסקיה של אשתו, נושא שהוא כאמור זר וחורג לתביעה לפי סע' 191 שעניינה קיפוח המיעוט בחברה. ההתייחסות לתמליל אותה פגישה הינו למעלה מהצורך. זאת, כיוון שגם אם היתה נקבעת המעורבות, וזו לא נקבעה, אם אין הצדקה לצירופה של גב' זוהר באופן אישי, קל וחומר שאין הצדקה לצירופו של ח"כ זוהר.

20. בתמליל עולות עצות ורעיונות של ח"כ זוהר ליצחק ובלהה, כאשר באותו מועד אין מחלוקת כי טרם נמכר המקומון מהחברה למשיבה 4. מדובר בפגישה עסקית שנערכה בין גב' זוהר מחד ובין בלהה ויצחק מאידך. טוען המבקש כי תמליל הפגישה מעלה בצורה ברורה כי ח"כ זוהר "חצה" את הקו שבין היותו יועץ להיותו שותף. על פני הדברים, מדובר בטענה שאינה פשוטה וקשה ללמוד על תמיכה בטענה זו רק מעיון בתמליל הפגישה. לדברים יש להוסיף כי המבקשים לא צירפו כל תשתית ראייתית נוספת התומכת בטענה ולפיה ח"כ זוהר מעורב בפעילות חברת ערוץ ראשי בע"מ או בפעילות במקומון וכאמור לא ניתן יהיה לעשות כן בהמשך לאור הדרך הדיונית של המרצת פתיחה .

21. עסקינן בפגישה שנערכה ביום 26.7.19. מאז ועד הגשת התובענה ביום 1.7.20, חלפה כשנה ומלבד ומעבר לאותה פגישה לא צורפה כל ראייה בתמיכה לטענות המבקש באשר למעורבות של ח"כ זוהר בעסקיה של אשתו גב' ימ ית זוהר. לפיכך ועל פני הדברים, עמדת ח"כ זוהר ולפיה מדובר בייעוץ אקראי ושיתוף בתובנות לאור נסיונו, בשיחה שנערכה בביתו עת נערכה פגישה עסקית של אשתו עם בלהה ויצחק, סבירה ביותר לעומת טענות המבקש והעדר תשתית לטענותיו מלבד אותה פגישה. כאמור, הנושא אינו דורש הכרעה במסגרת תיק זה, והדברים שלעיל צויינו בין היתר גם לצורך החלק השני של ההחלטה הנוגע לבקשה לאיסור פרסום.

22. סיכומם של דברים, בדגש על כי התובענה הוגשה בעילה של קיפוח המיעוט לפי סע' 191 לחוק החברות, מצאתי שיש ממש בטענות המבקשים 5-6. מפנה ב"כ המבקש לכך שסילוק על הסף הינו סעד שינתן במקרים קיצוניים ביותר כאשר אין תוחלת לתביעה נגד הצד שביקש הסילוק נגדו. אכן, זו ההלכה הפסוקה והסעד של סילוק על הסף שמור למקרים חריגים. אלא שזהו אחד מהם, וככול שהתובענה הוגשה בהתאם לסע' 191, בני הזוג זוהר, אינם יכולים להיות צד להליך שכזה כפי שפורט בנימוקים לעיל.

לפיכך מתקבלת הבקשה לסילוק התביעה על הסף כמבוקש ואני מורה על דחיית תובענה זו שהוגשה בעילת סע' 191 לחוק החברות כנגד גב' ימית וח"כ מיקי (מכלוף) זוהר כמבוקש.

דיון בבקשה 3 – בקש ת המשיבים 5-6 לאיסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות
תמצית טענות הבקשה לאיסור פרסום
23. בני הזוג זוהר, המשיבים 5,6, הגישו בקשה לכך שהדיון בתיק יהיה באיסור פרסום כמו גם בדלתיים סגורות וזאת בהתאם לסע' 70 (ד) לחוק בתי המשפט התשמ"ד – 1984. נטען כי מטרת איסור הפרסום הינה למנוע נזקים תדמיתיים חמורים ביותר בשל הטענות שמעלה המבקש בתובענה כמו גם שנטען כי על תה טענה ולפיה יהיה שימוש בטענות הנטענות בתובענה, לצורך פרסום שלילי נגד ח"כ זוהר וזאת לצורך הצעת פשרה לשביעות רצונו של יצחק. הבקשה מפרטת מדוע אין כל נימוק לצירופו של ח"כ זוהר לתובענה, כמו גם שלא מבוקש כל סעד נגדו אישית.

24. זאת ועוד, נטען שאין כל תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד על מה שיוחס לח"כ זוהר כביכול הינו שותף למעשים של גזלת נכס שהינו המקומון מאת המבקש . כטענת ח"כ זוהר, אם הדיון לא יהיה בדלתיים סגורות ולא יינתן צו לאיסור פרסום, יגרמו לו במידה רבה של וודאות, נזקים חמורים ואף בלתי הפיכים תוך פגיעה אנושה בשמו ללא כל הצדקה עניינית. בתצהירו, פירט ח"כ זוהר כי התנהלות ב"כ המבקש יש בה משום ניסיון סחיטה והילוך אימים לאור תפקידו הציבורי תוך הדגשת העדר כל חלק בניהול או כל תפקיד במשיבה 4 היא חברת ערוץ ראשי בע"מ. ט וען ח"כ זוהר כי פרסום טענות המבקש לפיהן הוא רומס את הוראות פסק הדין שניתן בין יצחק לבלהה, יגרום לו נזק כאמור.

יוער כי ביום הגשת הבקשה 5.7.20 ניתן צו ארעי לאיסור פרסום.

תמצית תשובת המבקש
25. המבקש טוען מנגד כי יש לדחות הבקשה שהוגשה "כלאחר יד" כאשר מדובר בבקשה שאין לה תימוכין משפטיים ועומדת בניגוד לדין והפסיקה הרלוונטית המנחה. המבקש מתנגד כלשונו "נחרצות" ל טענה ולפיה צירופו של ח"כ זוהר מטרתה "סחיטת" פשרה והפוך, הטענה הינה שהבקשה מטרתה השתקתו של המבקש בניגוד לדין. המבקש פירט את רקע הדברים. המבקש מציין כי היותו של צד לדין שהינו חבר כנסת דווקא מחייבת דחיית הבקשה על אתר. זאת, לאור כך שראוי כי הציבור יהיה מודע למה שקורה בהליכי משפט ולנטען כנגד איש ציבור. טוען המבקש כי פומביות הדיון הינה ערך חשוב שאין לפגוע בו.

26. טוען ב"כ המבקש כי טענות ב"כ בני הזוג זוהר לגבי המשא ומתן שהתנהל, מחייבות תמיכה בתצהיר וכי הדברים שיוחסו לו, לא היו. ב"כ המבקש התייחס לאותה פגישה מיום 26.7.19 ולמעורבותו של ח"כ זוהר בפגישה. ב"כ המבקש מפנה בטיעון המשפטי לכך שמושכלות יסוד הינן עיקרון הפומביות של הדיון המשפטי, וכי "כולם שווים בפני החוק". זאת ועוד, במיוחד טוען ב"כ המבקש כי לאור כך שח"כ זוהר הינו נבחר ציבור, יש להחמיר עוד יותר עמו ולשקול היטב האם אכן, עקרון פומביות הדיון שיש לו מעמד בכורה, צריך לסגת במקרה זה מפני אותם נזקים נטענים. ב"כ המבקש טוען כי ח"כ זוהר לא הצביע על כל נזק קונקרטי. זאת ועוד הטענה הינה שחלקו של ח"כ זוהר ומעורבותו בעסקיה של אשתו, אינם צריכים להיוותר חסויים ועל הציבור לדעת על הדברים. לפיכך התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה.

התשובה לתגובה
27. בתשובה לתגובה הפנו באי כוחו של ח"כ זוהר לכך שיש פער תהומי ובלתי נתפס בין הרטוריקה המתלהמת של התגובה, לבין העדר כל תשתית משפטית התומכת בה. טוען ח"כ זוהר כי לא תהיה לו התנגדות לפרסום פסק הדין בתום ההליך אולם אין כל הצדקה לפרסם "האשמות" הנטענות בתובענה בטרם הוגשה תשובה ובטרם בירור משפטי. להדגמת הדברים טוענים ב"כ ח"כ זוהר כי עלו טענות מצד המבקש לכ ך שהינו עושה שימוש במקומון לצרכים אישיים, ומכל מקום הדברים הינם בעקבות "שרבובו" של ח"כ זוהר להליך שהוא אינו אמור להיות צד לו. ב"כ המשיבים 5-6 הפנו את בית המשפט לכך שכלל לא הוכחש בדי ב"כ המבקש כי נאמרו מפיו אמירות ולפיהן בכוונתו לפנות לאמצעי התקשורת ולפרסם את דבר הגשת התובענה ככול שלא תוצע פשרה. לפיכך חזרו ב"כ המשיבים 5-6 על בקשתם לאיסור פרסום.

דיון בבקשה לאיסור פרסום וקיום דיונים בדלתיים סגורות – בקשה 3

כפי שהקדמתי לעיל, דין הבקשה להידחות

28. בראש הדברים דומה כי לאור ההחלטה לעיל בדבר סילוק התובענה נגד בני הזוג זוהר על הסף, ממילא "ניטל העוקץ" מטענת ח"כ זוהר לאותה פגיעה חמורה בטענות שהועלו. לגוף הדברים, סע' 70(ד) לחוק בתי המשפט התשמ"ד – 1984 זו לשונו:

"בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם....".

29. הצדדים ובעיקר ב"כ המבקש בתובענה, הפנו לפסיקה הענפה בנושא פומביות הדיון ומצב הדברים המשפטי בנוגע לכך ברור. איסור הפרסום כמו גם קיום הדיון בדלתיים סגורות, בגדר "מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" שמור למקרים קיצוניים וחריגים, ומדובר במקרים יוצאי דופן. בעיקר הדברים נכונים למי שהינם נבחרי ציבור אשר לצד החובה לשמור על כבודם, עומד עיקרון פומביות הדיון בקשר לטענות שמועלות במיוחד כשענייננו בהליכים משפטיים.

30. בתובענה כמו גם בבקשה לסעד זמני שהוגשה, עלו טענות קשות כנגד ח"כ זוהר. כך למשל, בסע' 6 לצו המניעה שהתבקש, נטען כי ח"כ זוהר השתלט בכוח על כלי תקשורת מקומי לצורך קידום מעמדו. נטען כי ח"כ זוהר אינו מכבד פסק דין שניתן בבית משפט השלום בקרית גת. אלא שלצד הצורך בבירור הדברים, חל העיקרון של פומביות הדיון אשר בהתאם להלכה הפסוקה רק במקרים חריגים וקיצוניים ייסוג מפני אותה פגיעה קיצונית חמורה בפרטיות. לדברים יש להוסיף כי מדובר בטענות וטענות בלבד שנטענו במסגרת כתב תובענה וברור שאין מדובר בקביעה שיפוטית.

31. כאמור, הטענות שהועלו אינן טענות קלות. מדובר בטענות שיכולות "לעשות כותרות" כלומר להיתפס בעיני הציבור כפוגעות באותו נבחר ציבור. אלא שגם על פני הדברים, וגם בשלב הראשון, מיד לאחר הגשת התובענה, לא ניתן לומר כי היה ממש בטענות ולפיהן הפרסום יגרום בוודאות רבה נזק חמור ויתכן שיהיה בלתי הפיך, תוך פגיעה אנושה בשמו של ח"כ זוהר. ספק רב אם היה כלל מקום להגיש בקשה כאמור לצו ארעי לאיסור פרסום. ספק רב אם בטענה שמעלה תובע, אזרח, נגד איש ציבור דוגמת המקרה כאן, יש אפשרות גם תיאורטית לאותו נזק בלתי הפיך.

32. במרחק זמן של 10 הימים שחלפו מאז ניתן הצו הארעי, 5.7.20 ועד היום, 15.7.20, דומה כי מצב הדברים נוטה באופן מובהק כנגד הטענה לנזק "בלתי הפיך תוך פגיעה אנושה". מאז, ניתנו תגובות ותשובה גם לבקשה לסעד זמני. לא רק זאת, אלא שבהחלטה זו, התקבלה בקשת בני הזוג זוהר לסילוק התביעה נגדם על הסף. לפיכך בשלב זה, הגם שהסילוק על הסף לא היה לאחר בירור הטענות שנטענו כנגד ח"כ זוהר, אלא בשל טענות משפטיות, דומה כי ברור שאין עוד טעם באיסור הפרסום. זאת ועוד, בתשובת ח"כ זוהר לתגובת המבקש, בסע' 10 לתגובה פורט כי בסיום ההליך ניתן יהיה לבטל את איסור הפרסום. בענייננו, לאור ההחלטה לעיל על סילוק התביעה נגד ח"כ זוהר על הסף, הסתיים ההליך בנוגע לו וממילא ניתן אפילו לשיטתו שלא להמשיך את איסור הפרסום.

33. למעלה מהצורך ועל מנת שההחלטה לא תהא חסרה, גם אם הייתי סבור שיש לדחות את בקשת ח"כ זוהר ורעייתו לסילוק התביעה נגדם על הסף, מסקנתי היתה שאין ענייננו באותם חריגי חריגים לפומביות הדיון ובמיוחד כאשר עסקינן בנבחר ציבור . לפיכך גם אם לא היתה נדחית התביעה נגד בני הזוג זוהר, ענייננו במובהק אינו בחריג לכלל פומביות ובכך שאין מדובר בעניין שיש לו פוטנציאל ממשי לפגיעה חמורה בפרטיות , בוודאי לא אותה פגיעה לה טען ח"כ זוהר.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה לאיסור פרסום וקיום הדיון בדלתיים סגורות. בהתאם, אני מורה על ביטול צו הארעי שניתן ביום 5.7.20.

סיכום
34. כפי שפורט לעיל, הוריתי על קבלת בקשת בני הזוג זוהר, המשיבים 5-6 לסילוק התובענה נגדם על הסף, (בקשה 4). מנגד, הוריתי על דחיית בקשתם לאיסור פרסום כמו גם דחיית הבקשה לקיום הדיונים בתיק זה בדלתיים סגורות, (בקשה 3).

בהתחשב באמור ובכול הנוגע לפסיקת ההוצאות, אני מורה כי על המבקש, מר יצחק צדיק, לשאת בהוצאות לטובת המשיבים 5-6, גב' ימית זוהר וח"כ מיקי (מכלוף) זוהר, בסך כולל של 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.