הדפסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"ח 60897-02-20

בפני
כבוד ה שופט נסר אבו טהה

המבקש
יובל כאהן
ב"כ עו"ד סיון רוסו

נגד

המשיבה
מדינת ישראל
ב"כ עו"ד ואדים סיגל

החלטה
1. זוהי בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ, במסגרתה עתר המבקש להעביר לידיו רשימה סדורה, בהירה, המאפשרת התמצאות ראויה בחומר החקירה, הכוללת בתוכה את כל הפרטים הנדרשים בעניינם של המסמכים והמוצגים הכלולים בה (להלן: "רשימת חומר החקירה").

בהקשר זה נטען, כי גם רשימת חומרי החקירה החדשה, הגם שהיא טובה יותר מזו המקורית, אך גם זו עדיין אינה עומדת בדרישות החוק, שכן רשימה זו ערוכה באופן דל וחסר, לכל אורכה (ראה נספח ח').

עוד נטען, כי לא זו אף זו, בעניינם של קלסרים 10-13, שהועברו לידי ההגנה, ושהמשיבה מתעקשת לסווג את החומר המצוי בהם כחומר "שנאסף" בלבד, הרי שלא רק שהמבקש כופר בעמדה זו, שכן משקלסרים אלו כוללים בתוכם חומרי חקירה, אף אם מדובר בחומר "שנאסף", חלה על המשיבה חובת עריכתו ברשימה תוך ציון מלא של פרטיו (ראה רשימת קלסר 4 , קלסר 3, קלסר 2, סעיפים 74א-78. סעיף 7א, 26, 27, 44, 70א לקלסר 3).

עוד בהקשר זה (חומר "שנאסף") נטען, כי המבקש קיבל טבלה בת 7 שורות, דלה בלשון המעטה, ואשר בינה לבין החומרים המצויים בקלסרים האמורים, קיים פער של ממש.

בנוסף, במסגרת הבקשה לחומרי חקירה, עתר המבקש לקבל רשימת חומר חקירה לכלל "החומר הדיגיטלי הגולמי" שנאסף בתיק זה, בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכת פישר.

בהקשר זה נטען, כי המשיבה הסתפקה בציון ה"צ'ייטים" שהתקיימו במסגרת אפליקציית הווטסאפ שהם החומרים הרלוונטיים לשיטתה, וזאת מתוך כלל "החומר הדיגיטלי הגולמי" שנאסף בתיק. זאת, בניגוד מוחלט להלכת פישר ואשר לחובת המשיבה לערוך רשימה וסיווג כל "החומר הדיגיטלי הגולמי" שנאסף, ולא רק זה "הרלוונטי לשיטתה".

בנוסף, במסגרת הבקשה, עתר המבקש לקבל רשימה מרוכזת של כל עבודות המ"ט המצויות בתיק, וכן רשימת חומר חקירה הקיים בתיק הפלא' של המשטרה, המתאכן בזמן אמת.

2. תגובת המשיבה-
ככל שנוגע לרשימת חומר חקירה אחידה ומקיפה, לרבות השגות המבקש, כי מדובר בבליל טבלאות לצד חוסר פרטים בסיסיים בטבלאות- נטען, כי סעיף 74 לחסד"פ והפסיקה הרלוונטית, אינם קובעים כלל אחיד ונוקשה באשר לאופן סיווג חומר החקירה בתיק, שכן המבחן הוא מבחן מהותי, כלומר, האם רשימת חומר החקירה מאפשרת להגנה התמצאות סבירה בחומר החקירה.

לגופם של דברים נטען, כי חומר החקירה אוחז 14 קלסרים, והמשיבה סברה, כי הדרך המתאימה, היעילה ביותר לסיווגו, היא על ידי עריכת רשימה נפרדת לכל קלסר וקלסר, זאת לאור העובדה, כי כל קלסר מכיל חומר חקירה מסוג אחר (לדוגמה, הודעות עדים, חקירות חשודים, סייבר, תמלילים וכו').

עוד בהקשר זה נטען, הואיל ובכל קלסר נמצאים מאות מסמכים, הרי שסיווג כלל החומר באופן עוקב, כלומר החל במסמך הראשון בקלסר הראשון וכלה במסמך האחרון בקלסר האחרון, הוא למעשה בלתי אפשרי, לא יעיל ודווקא עשוי להקשות על ההגנה יתר על המידה.

על כן, לשיטת המשיבה, אין בעובדה, כי בחרה לערוך רשימת חומר חקירה לכל קלסר וקלסר לחוד , כשלעצמה, כדי לקבוע, כי אין ברשימות אלו כדי לאפשר התמצאות בחומר החקירה כטענת המבקש, שכן המבחן הוא לעולם מהותי, כעולה מהמבחנים שנקבעו בפסיקה הרלוונטית .

עוד בהקשר זה נטען, כי בעקבות פניותיו החוזרות של המבקש למשיבה, כבר ביום 16.02.2020, העבירה המשיבה רשימת חומר חקירה עדכנית ומתוקנת (ראה נספח ו' וגם נספח ה' לתגובת המשיבה ). על כן, לשיטת המשיבה, השילוב בין רשימת כל הקלסרים לבין רשימת חומר החקירה בכל קלסר וקלסר- נותן תמונה מלאה ושלמה אודות כלל החומר המצוי בתיק (הרשימה המעודכנת מתייחסת לכל מסמך שסומן, לרבות מספר העמודים שהוא אוחז).

באשר לטענות המבקש ביחס לסיווג ורישום "החומר הדיגיטלי הגולמי" – נטען, כי המשיבה עמדה בדרישות המבחנים שנקבעו בפסיקה לסיווג ורישום החומר הדיגיטלי כנדרש.

לגופם של דברים נטען, כי במסגרת החקירה, נתפסו מכשירי טלפון נייד של שני הנאשמים ושל ע"ת 22. כלל הקבצים שהיו במכשירים אלו הועתקו לדיסקים וצורפו לתיק החקירה. קבצים רלוונטיים אלו, אשר מוצו מתוך חומר הגלם, הועתקו אל דיסקים נפרדים, במטרה כדי שניתן יהיה להבחין בינם לבין כל יתר "החומר הגולמי".

בהמשך, הקבצים הרלוונטיים לאישום שסווגו בנפרד ברשימת חומר החקירה, הינם קבוצות ווטסאפ "עדכוני חניכים י'א", קבוצת ווטסאפ, "צוות גיוס", צ'אט ווטסאפ במועדים הרלוונטיים לאישום בין נועם דור לבין הנאשם אביב ברדיצ'ב, צ'אט ווטסאפ במועד הרלוונטי בין נועם לצביקה דור, וכן התכתבויות בין הנאשמים לבין עדים אחרים, כאשר הדפסת התכתבות זו צורפה כנספח לעדויות הרלוונטיות. הצ'טים הנ"ל סווגו בנפרד מכלל החומר הדיגיטלי הגולמי (ראה רשימת חומר החקירה בקלסר 4- פריטים ב, ה, ו, ז, י, יג, יד, יז וכו').

עוד בהקשר זה נטען, כי בחומר החקירה שנמסר, קיים מזכר של החוקר המיומן גרגורי ליבמן (סומן כט בקלסר מספר 5), אשר מפרט את הקבצים הרלוונטיים שאותם "הפיק" מתוך החומר הגולמי ושאותם צירף לתיק בנפרד.

עוד בהקשר זה נטען, כי קיים בחומר החקירה מזכרים מפורטים אודות החדירה למכשירים הניידים (ראה קלסר 4, פריטים ח-ט, יד, יח).

אשר לטענה בדבר המבחנים שנקבעו בהלכת פישר- נטען, כי ההלכה לא קבעה דרך אחת, יחידה ונוקשה, בכל הקשור לגילוי וסיווג של תוצרים דיגי טליים, אלא נאמר בה, כי בכל תיק ותיק תיקבע דרך המתאימה לנסיבותיו הספציפיות, וזאת כדי לאזן בין השיקולים הרלוונטיים השונים.

על כן, לשיטת המשיבה, הדרך בה נקטה באשר לסיווג החומר הדיגיטלי, הינה דרך סבירה ויעילה, אשר בהחלט מאפשרת להגנה התמצאות במלוא החומר הדיגיטלי שלהשקפת המשיבה הינו רלוונטי לאישום (ראה לעניין זה בש"פ 7602/17).

יחד עם זאת, לגישת המשיבה, המבקש רשאי לפנות למשיבה בבקשה לחיפוש ממוקד וקונקרטי בתוך החומר הגולמי, אשר ממילא הועבר לעיונו ואין מחלוקת על כך.

אשר לרשימת עבודות המ"ט- נטען, כי אכן בתיק החקירה אין רשימה של עבודות מ"ט. יחד עם זאת, דאגה המשיבה כי כל אחד מהדיסקים עם עבודות המ"ט, יסווג בנפרד במקום המתאים לכך בקלסר המתאים לכך, ועל כן אין משמעות להעדר רשימת עבודות מ"ט (לצד כל דיסק מצויים מספר הדיסק, מהותו, תאריך ביצועו וכדומה).

לבסוף, טוענת המשיבה, כי עו"ד ציון אמיר אשר מייצג את הנאשם 2 לכתב האישום, הצהיר בישיבה שהתקיימה בתיק העיקרי ביום 24.02.2020, כי אין לו טענות בכל הקשור לחומר החקירה. חזקה על עו"ד אמיר, כי לו סבר, כי קיים קושי בכל הקשור לחומר החקירה, מן הסתם היה פועל בנדון, לרבות הגשת בקשה דומה לפי סעיף 74 לחסד"פ. העובדה, כי עו"ד אמיר הצהיר כאמור, מעידה כאלף עדים על כך, כי לאמיתו של דבר, המשיבה מילאה חובתה בכל הקשור לחומר החקירה, וכי לא קיים כל קושי , לא לג בי חומר החקירה עצמו ולא לגבי סיווגו.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, עתרה המשיבה לדחות את הבקשה.

3. סעיף 74 לחוק קובע כי משהוגש כתב אישום רשאי הנאשם לקבל לעיונו, נוסף על "חומר החקירה" גם את רשימת החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום ולהעתיקה. סעיף 74 קובע אמנם הנחיות שונות באשר לרשימה אך אינו קובע פירוט מלא וממצה של הפרטים והמאפיינים אותם צריכה הרשימה לכלול-

"74. (א)(1)... בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון ק יומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;"

כבר נפסק, כי החובה שהוטלה על התביעה להכין ולמסור לעיון ההגנה את "רשימת כל החומר" מטרתה להבטיח כי הנאשם ידע מהו החומר שנאסף על ידי הרשות החוקרת "כדי שיוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין 'חומר חקירה' לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה". עיקר החשיבות של הרשימה מבחינת הנאשם היא בחומרים המפורטים בה שלא הוגדרו כ"חומר חקירה", ועל כן לא נמסר לעיונו. הרשימה מאפשרת לו לאתר חומרים שלא נמסרו לו ושהוא סבור שיש לראותם כ"חומר חקירה", לצורך הגשת בקשה להרחבת חומר החקירה או הגשת עתירה לגילוי ראיה (עניין השאש, פסקה 6; עניין גבאי, פסקה ט; עניין הירשמן, פיסקה יב).

עוד נקבע בפסיקה, כי בהעדר פירוט מלא וממצה בחוק של האופן בו יש לערוך את הרשימה והפרטים שיש לכלול בה, נדרשת בחינה בכל מקרה נתון של השאלה, האם הרשימה שמסרה התביעה לעיון הנאשם עונה על התכלית האמורה לעיל של הרשימה, ולא ניתן לקבוע מראש מסגרת נוקשה, של צורה ושל תוכן, של הרשימה.

בעניין השאש, בו הועלתה טענה דומה לענייננו בדבר החובה למסור להגנה רשימה אחת רציפה ולא רשימות נפרדות לכל קלסר וארגז, קבע בית המשפט:
"... העוררים לא הצביעו על בסיס נורמטיבי לטענתם כי על הרשימה להיערך באופן שהתבקש על ידם. המבחן שראוי להחיל על אופן עריכתה של רשימת החומר לפי סעיף 74 לחסד"פ הוא האם מגשימה הרשימה, באופן בו נערכה, את התכלית המונחת בבסיס סעיף זה ובפרט בבסיס הדרישה לעריכת רשימה, כפי שהוסבר לעיל. נכונה אני לקבל כי דרך המלך הינה בעריכת רשימה אחת שתקיף את מלוא החומר בתיק שיש לו נגיעה לאישום, כשהוא ממוספר במספור עקיף ורציף. ואולם, כיוון שהמחוקק לא הגדיר את האופן המדויק בו על הרשימה להיערך, לא ניתן לקבל לדעתי קביעה "טכנית", אחידה ומחייבת באופן גורף באשר לאופן עריכת הרשימה. מבחנה של הרשימה המועברת על-ידי התביעה להגנה צריך להיות מהותי – האם מגשימה הרשימה את תכלית עריכתה? המענה לשאלה זו צריך להינתן לא על בסיס שיקולי הנוחות של התביעה או של ההגנה, אלא לפי צו השכל הישר (עניין השאש, פסקה 9)

4. לענייננו ועל רקע המבחנים שנקבעו בפסיקה – ככל שנוגע לרשימת חומרי החקירה – לאחר ש בית המשפט נטל לעיונו את כלל הקלסרים המכילים את חומרי החקירה (14 קלסרים) שוכנעתי שהרשימה מגשימה את תכליתה וזאת בכפוף למילוי החוסרים שסומנו על ידי ב"כ המבקש בנספח ה' לבקשה וזאת על ידי המשיבה תוך 21 יום.

ככל שנוגע לקלסרים 10-13 – אכן על פניו מדובר בחומרים שאינם בגדר חומר החקירה וכלל אינו רלוונטי לאישום (חומר שנאסף) בהקשר זה די ברשימה התמציתית שערכה המשיבה ומסרה למבקש. יחד עם זאת, רשאי המבקש לעיין בכל עת שיחפוץ בקלסרים אלו לאחר תיאום מועד עם נציג המשיבה.

5. ככל שנוגע לסיווג ורישום ה"חומר הדיגיטלי" דומני שהדרך בה נקטה המשיבה הינה דרך סבירה ויעילה, אשר בהחלט מאפשרת להגנה התמצאות במלוא החומר הדיגיטלי שהינו רלוונטי לאישום. יחד עם זאת, המבקש רשאי לפנות למשיבה בבקשה לחיפוש ממוקד וקונקרטי בתוך החומר הגולמי אשר נמסר לעיון ההגנה (ראה לעניין זה בש"פ 7602/17).

6. ככל שנוגע לרשימת עבודות המ"ט – אכן בתיק החקירה אין רשימה נפרדת של עבודות מ"ט. יחד עם זאת, מעיון בכלל הקלסרים עולה כי בצמוד לכל קלסר נמצא דיסק עבודות מ"ט וכן פירוט הכולל מספר, מהות, תאריך ביצוע וכדומה. יתרה מכך, לכל דיסק מוצמד התמליל הרלוונטי.

למעשה, בנקל, המבקש יכול לחפש ברשימת חומרי החקירה בקלסר הרלוונטי ומיד לאתר, הן את הדיסק עצמו, והן את תמלולו. משכך הם פני הדברים ובשים לב כי המבחן לבחינת עמידת הרשימה בדרישות החוק הוא אפוא מבחן מהותי, האם אכן מגשימה הרשימה את התכלית המונחת ביסוד החוק לעניין זה כמפורט לעיל, ולא על פי מבחן צורני טכני (ראה לעניין זה בש"פ 163/17 וכן בש"פ 3553/13).

7. בכפוף לאמור בסיפא של סעיף 4 לעיל דומני שניתן מענה לבקשות ההגנה.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט אייר תש"פ, 13 מאי 2020, בהעדר הצדדים.