הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עס"ק 25559-07-20

ניתנה ביום 29 יולי 2020

מכבי שירותי בריאות
המערערת

-
הסתדרות העובדים הלאומית
המשיבה

בשם המערערת - עו"ד נעמה בביש, עו"ד אורלי ג'רבי ועו"ד אפרת אפטרגוט
בשם המשיבה - עו"ד רוית קרן-רוזין, עו"ד בטי מצר-לוי, עו"ד רן קונפינו, עו"ד אפרת גרינברג-יוסף ועו"ד יאיר דוד

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

  1. החלטה זו עניינה בסיווג ההליך.
  2. לטענת המערערת, עומדת לה זכות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 5.7.2020, משום שמדובר בהחלטה שסיימה למעשה את הדיון ב"בקשת הצד שכנגד" שהגישה לבית הדין האזורי. המשיבה סבורה לעומת ה, שהערעור על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 5.7.2020 טעון רשות בית הדין הארצי, שכן מדובר בהחלטה בבקשה לגילוי מסמכים ש הוגשה במסגרת בקשת צד להכרה בהיותה של המשיבה ארגון העובדים היציג במכבי שירותי בריאות .
  3. לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי הערעור על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 5.7.2020 טעון רשות בית הדין הארצי ו לא עומדת למערערת זכות ערעור על ההחלטה.

עיון ב'בקשת הצד שכנגד' שהגישה מכבי שירותי בריאות לבית הדין האזורי מעלה, כי היא כוללת סעד אחד בלבד, שעניינו גילוי מסמכים ספציפיים. לפי האמור ב'בקשת הצד שכנגד ', המסמכים נדרשים על מנת לסייע "לבית הדין הנכבד ולמכבי לרדת לחקר האמת" (סעיף 48 לבקשת הצד שכנגד), ולאפשר בחינה ראויה ובקלפים פתוחים של הנתונים העובדתיים אשר נטענו על ידי ההסתדרות הלאומית בבקשת הצד העיקרית שהגישה בסוגית היציגות.
הנה כי כן, 'בקשת הצד שכנגד' שהגישה מכבי לפני בית הדין האזורי, אינה אלא בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים הנדרשים לטענתה לצורך בירור בקשת הצד העיקרית שהגישה ההסתדרות הלאומית, ואין מדובר בבקשה למתן סעדים 'עצמאיים'. בהתאם להוראות הדין וההלכה הפסוקה, הערעור על החלטה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים טעון רשות ואין מדובר בערעור בזכות (ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמוד 1054, מהדורה 13, 2020). העובדה שבקשתה של מכבי לגילוי מסמכים ספציפיים הוגשה במסגרת דיונית של 'בקשת צד שכנגד' אינה משנה ממהותה של הבקשה.
אוסיף, כי בקשה לגילוי מסמכים היא על פי מהותה בקשת ביניים והיא מהווה כלי עזר דיוני לבירור כתבי טענות שהוגשו בהליך עיקרי (ראו: תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ו תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969.
במאמר מוסגר יוער, כי תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969 אינן כוללות הוראה בעניין הגשת 'בקשת צד שכנגד', אולם הפסיקה אפשרה נקיטה בפרוצדורה זו במקרים ובנסיבות מתאימות. זאת, בדרך של אימוץ הוראות סדרי הדין הרגילים בבתי הדין לעבודה באמצעות סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (השוו: עס"ק (ארצי) 59352-10-13 ידיעות אינטרנט בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 17.11.2013).
4. מסקנת הדברים היא, כי הערעור על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 5.7.2020 טעון רשות בית הדין הארצי ואין מדובר בערעור בזכות.
5. בהתאם לבקשתה החלופית של מכבי, הודעת הערעור אשר הוגשה ביום 12.7.2020 תחשב כבקשת רשות ערעור. מזכירות בית הדין תשנה את סיווג ההליך לבקשת רשות ערעור בסכסוך קיבוצי.
6. בקשת רשות הערעור תועבר להכרעת שופט/ת.

ניתנה היום, ח' אב תש"פ (29 יולי 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .