הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עס"ק 15780-09-19

ניתן ביום 24 דצמבר 2019

מכבי שירותי בריאות
המערערת
-

  1. הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
  2. ההסתדרות הרפואית בישראל

המשיבות

בפני סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר
נציגת ציבור (עובדים) גב' שרה זילברשטיין היפש, נציג ציבור (מעסיקים) מר גדעון צימרמן

בשם מכבי: עו"ד אורלי ג'רבי, עו''ד נעמה בביש, עו''ד אפרת אפטרגוט
בשם הסתדרות העובדים הלאומית: עו"ד רן קונפינו, עו"ד בטי מצר לוי, עו"ד יאיר דוד, עו"ד אפרת גרינברג-יוסף, עו''ד רוית קרן-רוזין, עו''ד ליאת אלזנר, עו''ד יורם ברוק
בשם הר"י: עו''ד מיכל הראל, עו''ד מוריה גליק

פסק דין

עניינו של ערעור זה בשאלה אם הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (להלן: לאומית) היא ארגון העובדים היציג של עובדי המשיבה - מכבי שירותי בריאות (להלן: מכבי), כולם או חלקם. בית הדין האזורי תל אביב, אשר דן בבקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה בקשר לכך לאומית, השיב על שאלה זו בחיוב בכל הנוגע לעובדי מכבי שאינם רופאים (השופטת יפית זלמנוביץ'-גיסין ונציגי הציבור גב' רונית זמני-ערמוני ומר אבי אילון; ס"ק 39228-06-17), ומכאן הערעור שבפנינו.

רקע הדברים
בחודש נובמבר 2015 הכריזה לאומית, לראשונה, על היותה ארגון עובדים יציג במכבי. במהלך ההתדיינות המשפטית שנוהלה בקשר לכך (ס"ק (ת"א) 32346-01-16) צמצמה לאומית את בקשתה, ועתרה להכיר ב"מכבי פארם" וב"מגה לאב" כיחידות מיקוח נפרדות בהתארגנות הראשונית. בקשתה התקבלה על ידי בית הדין האזורי באופן חלקי, בהתייחס ל"מכבי פארם". במסגרת ערעור לבית דין זה נדחה ערעורה של מכבי ואושרה קביעת בית הדין האזורי לפיה יש להכיר ב"מכבי פארם" כיחידת מיקוח נפרדת, והתקבל ערעור לאומית כך שנקבע כי גם ב"מגה לאב" יש לראות, נכון לאותה עת, כיחידת מיקוח בפני עצמה (עס"ק (ארצי) 8676-02-17 מכבי שירותי בריאות - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (28.12.17); להלן: פסק הדין הקודם).

ביום 18.5.17 הודיעה לאומית למכבי כי היא מייצגת למעלה משליש מעובדי יחידת המיקוח המלאה, ובחודש יוני 2017 הגישה את בקשת הצד מושא הערעור שלפנינו, במסגרתה ביקשה להכיר בה כארגון העובדים היציג של עובדי מכבי בהתאם להוראת סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957. ביום 27.7.17 אישררה לאומית את יציגותה והצהירה על 2,416 חברים. מכבי כפרה ביציגות הנטענת והבהירה כי במועד הרלוונטי להכרזת היציגות השנייה (יולי 2017), "מספרם הכולל של כלל עובדי מכבי עמד על 8,109 עובדים" (סעיף 24 לתגובה לבקשת הצד המתוקנת). כיוון שלשיטתה יש להפחית ממספר זה את עובדי "מכבי פארם" - ובהמשך לאחר פסק הדין הקודם גם את עובדי "מגה לאב", בהתחשב בכך שהוכרו בפסק דין חלוט כיחידות מיקוח נפרדות - ביקשה לקבוע כי לאומית אינה עומדת בשליש הנדרש לצורך הכרה בה כארגון עובדים יציג בהתאם להוראות החוק.

מכבי הוסיפה וטענה כי בעת בחינת מספר העובדים הכלולים ביחידת המיקוח יש לקחת בחשבון גם את העובדים בתפקידי הנהלה, כמו גם את הרופאים המועסקים על ידה, שכן לא הוכח לגבי כל אחת משתי הקבוצות הללו אינטרס מיוחד ובהתאם אין לראות בהן יחידות מיקוח נפרדות. אשר לעובדי "מעונות תל השומר" טענה, כי הינם עובדי "בית בלב" ומשכך "אין מקום לקיים דיון בעניינם ו/או לשמוע ראיות בעניינם" (פרק ז' לתגובתה לבקשת הצד המתוקנת).

מהיבט נוסף, טענה מכבי כי יש ספק משמעותי בדבר הוולונטריות והאותנטיות של ההצטרפות הנטענת ללאומית, שכן מרבית המצטרפים (כ - 60%) עשו זאת בדרך מקוונת, כאשר הוברר תוך כדי ניהול ההליך כי כלל לא הוצגו טפסי ההצטרפות המקוריים של המצטרפים בדרך זו כי אם ריכוז נתונים של המערכת הממוחשבת (מערכת CRM) שלא די בו. עוד טענה כי הציגה ראשית ראיה לזיוף חלק מטפסי ההצטרפות (דוגמת מספר טלפון זהה - באמצעותו בוצעה ההצטרפות המקוונת - לשלושה עובדים שאין קשר ביניהם), ודי בכך על מנת לשלול את האפשרות לסמוך על מערכת ההצטרפות המקוונת כמעידה על הצטרפות רצונית ואותנטית כנדרש.

פסק דינו של בית הדין האזורי
בית הדין האזורי, בפסק דין רחב-יריעה ומנומק שניתן לאחר שמיעת עדויות (לרבות שני מומחים שהתייחסו להיבטים הטכניים של מערכת ההצטרפות המקוונת), קיבל את בקשת הצד. ראשית קבע כי אין להחריג את שכבת ההנהלה (למעט המנכ"ל) מיחידת המיקוח, אך מוצדק להחריג את הרופאים שכן שוכנע כי "קיים טעם מיוחד להכרה בקבוצת הרופאים והרופאות כיחידת מיקוח נפרדת". אשר לעובדי "מכבי פארם" ו"מגה לאב" קבע כי ככלל, עדיפה יחידת מיקוח מפעלית אחת על פני פיצולה למספר יחידות מיקוח. לפיכך גם אם בשלב מוקדם יותר של הליך ההתארגנות הראשונית הוכרו "מכבי פארם" ו"מגה לאב" כיחידות מיקוח נפרדות, אין מניעה להכיר בהן כעת כחלק מיחידת המיקוח הגדולה של כלל עובדי מכבי ולאמצן "לחיק יחידת המיקוח המפעלית".

אשר לעובדי "מעונות תל השומר" (שתי מחלקות אשפוז הממוקמות בבית חולים "תל השומר" ומספקות שירותים למבוטחי מכבי) קבע, על בסיס העדויות והמסמכים שהוצגו בפניו (לרבות עדותו של מנכ"ל "בית בלב" לגביה קבע כי אינה מהימנה), כי מדובר בעובדי מכבי המקבלים שכרם ממכבי ומשכך מהווים חלק מיחידת המיקוח.

בית הדין הוסיף וקבע, לאחר שקילת הראיות (לרבות עדויות המומחים) ובחינת הליקויים שמצאה מכבי בחלק מטפסי ההצטרפות המקוונים, כי "לא נפל פגם, וודאי לא מהותי, במנגנון ההצטרפות של לאומית". דרך המלך בהוכחת יציגות היא הצגת טפסי הצטרפות, אולם אין זו הדרך היחידה. מאות השיחות המוקלטות שניהלו נציגי לאומית אמנם אינן מחליפות את טפסי ההצטרפות, אך מהוות מדגם מייצג של כלל המצטרפים ודי בהן כדי לרפא את הפגמים הנטענים. הנטל להוכיח כי נפל פגם בהצטרפות מוטל על מכבי, אך לא עלה בידה לשכנע כי הפגמים עליהם הצביעה "יורדים לשורשו של הליך ההצטרפות".

בית הדין שוכנע עוד "מעדותו הברורה והעקבית של מר קשת, המומחה מטעם הלאומית, שנסיונה של מכבי באמצעות המומחה מטעמה להציג את כשלונה של מערכת ההצטרפות באמצעות מניפולציה שביצע המומחה מטעמה... דינו להידחות", וכי "לא מצאנו כי עלה בידי המומחה מטעם מכבי לסתור את חוות דעתו ועדותו המהימנה של מר קשת".

בית הדין סיכם כי "היות ובמכבי 8,109 עובדים, לאחר הפחתת 1,008 הרופאים השכירים המועסקים על ידי מכבי והמנכ"ל שהוצא מיחידת המיקוח, מונה יחידת המיקוח 7,100 איש ואישה. משהגישה הלאומית 2,416 טפסים, יותר
מ - 2,367 הטפסים הדרושים לה לצורך הוכחת היציגות, אזי אף אם נאמר, כי יש להפחית 42 טפסים נוספים - בגינם של עובדים שעזבו את מכבי לאחר הכרזת היציגות השנייה ועובדים שאינם עובדי מכבי וחתמו על טפסי הצטרפות - עמדה הלאומית בנטל להוכיח את יציגותה במכבי". בכך התקבלה בקשת הצד, ונקבע כי לאומית הייתה ארגון העובדים היציג של עובדי מכבי (למעט הרופאים) נכון למועד הכרזת היציגות בחודש יולי 2017.

תמצית הטענות בערעור
בערעורה בפנינו תוקפת מכבי את מרבית קביעותיו של בית הדין האזורי, תוך מיקוד טענותיה לשלוש חזיתות: ראשית, טוענת מכבי כי ככל שתתקבל קביעת בית הדין האזורי לפיה יש לכלול את עובדי "מעונות תל השומר" כחלק מיחידת המיקוח - אזי יש להכלילם גם במכנה ולא רק במונה. היינו, יש לקחת בחשבון 7,166 עובדים ביחידת המיקוח ולא 7,100 כפי שנקבע, ומשכך - ככל שמפחיתים 42 טפסים שיש להפחיתם מהסך של 2,416 - נותרים עם 2,374 חברים (ולמעשה 2,373 חברים שכן עובדת אחת צורפה עם טופס כפול) שהם פחות מהשליש הדרוש לצורך הכרה בלאומית כארגון עובדים יציג (להלן: הטענה האריתמטית).

לעניין 42 הטפסים שלשיטתה יש להפחית ממספר החברים בלאומית, והושארו בסימן שאלה בסיפת פסק דינו של בית הדין האזורי (כעולה מהציטוט בסעיף 7 לעיל) - טוענת מכבי כי נציג לאומית מר חי לופטון ציין בדיון המוקדם כי העניין "בבדיקה", אך לא ביקש בהמשך לכך נתונים נוספים והעדה מטעם מכבי לא נחקרה בקשר לכך בחקירתה הנגדית. מכאן שבפועל לא נותרה מחלוקת אמיתית לגבי הפחתת 42 הטפסים האמורים.

כחזית שנייה, מעלה מכבי מספר טענות לגבי גודל יחידת המיקוח: לשיטתה קיים פסק דין חלוט המכיר ב"מכבי פארם" וב"מגה לאב" כיחידות מיקוח נפרדות על בסיס אינטרסים מיוחדים המצדיקים זאת, ואין להתיר חריגה מכך; לחלופין, יש לכלול גם את הרופאים כחלק מיחידת המיקוח; ובנוסף אין לכלול את עובדי "מעונות תל השומר" כעובדי מכבי הגם שאינם כאלה, כאשר קביעת בית הדין האזורי בקשר לכך ניתנה מבלי להידרש למבחנים המקובלים לקביעת יחסי עובד-מעסיק.

כחזית שלישית, מכבי דורשת לפסול את שיטת ההצטרפות המקוונת בשל מגוון טענות, וביניהן: אי הגשת טפסי ההצטרפות עצמם על אף שזו הראיה הטובה ביותר; הסתפקות במסמכי מערכת ה - CRM על אף שמדובר בנתונים שעברו עריכה; אי מתן משקל מתאים לזיופים שהוכחו על ידה ובאים לידי ביטוי ב - 11 טפסים; דחיית בקשתה להביא לעדות חברת ועד פעולה לשעבר אשר ביקשה להעיד בין היתר על ביטולי חברות שלא נלקחו בחשבון; ועוד. מכבי מלינה בערעורה גם על מספר החלטות ביניים של בית הדין האזורי, ועל פגמים שנפלו לשיטתה בטפסי ההצטרפות הידניים.

לאומית תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי, על כל קביעותיו העובדתיות והמשפטיות. אשר לטענה האריתמטית - טוענת לאומית כי מכבי היא שהצהירה בתחילת ההליך כי מספרם הכולל של עובדיה נכון לחודש יולי 2017 עמד על 8,109 איש ואישה, מבלי שהבהירה כי אינה לוקחת בחשבון לצורך כך את עובדי "מעונות תל השומר", וכאשר ממילא לא המציאה מסמכים כלשהם המעידים על מספר העובדים הנטען על ידה. משכך, מספר העובדים הכולל ביחידת המיקוח הוא בגדר קביעה עובדתית של בית הדין האזורי, שאין כל הצדקה להתערב בה.

לאומית מדגישה עוד בסיכומיה את האמינות הרבה של המערכת המקוונת שלה, הכוללת גם בדיקה אנושית, כאשר המומחה מטעם מכבי עשה כל מאמץ על מנת לגלות פרצות במערכת ללא הצלחה. ללאומית הסברים גם ביחס לתקלות הנקודתיות שמצאה מכבי, והיא אף ביקשה לצרף ראיות לערעור - שיחות מוקלטות שנערכו מטעמה עם מרבית העובדים ששמותיהם מצוינים בטפסי ההצטרפות הבודדים שהם לכאורה לקויים, ובהן הם מאשרים את הצטרפותם ללאומית. נבהיר בקשר לכך כבר בשלב זה כי לא מצאנו הצדקה לצירופן של ראיות אלה - שלא הייתה כל מניעה להגישן במהלך דיון ההוכחות - בשלב הערעור.

דיון והכרעה
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים כפי שהובאו לפנינו בכתב ובעל פה ועיינו בכל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור בחלקו בהתייחס לטענה האריתמטית בלבד. בכל שאר קביעותיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי - הן בהתייחס לטענות השונות שהועלו ביחס לגודלה של יחידת המיקוח והן בהתייחס לטענות שהועלו ביחס לשיטת ההצטרפות המקוונת והיות ההצטרפות בכללותה וולונטרית ואותנטית - מקובלות עלינו קביעותיו של בית הדין האזורי במלואן (מלבד בהיבט אי הכללתו של המנכ"ל כחלק מיחידת המיקוח, סוגיה שלא התחדדה בפנינו וממילא לא נקבע בה מסמרות). אף לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטותיו הדיוניות של בית הדין האזורי, באופן שיש בו כדי להשפיע על ההכרעה הסופית. להלן נפרט בתמצית את טעמינו.

אשר לטענות הנוגעות לקבוצות העובדים שיש לכלול ביחידת המיקוח -
הכללים המשפטיים לקביעתה של יחידת המיקוח פורטו בהרחבה בפסק הדין הקודם ובאסמכתאות שהוזכרו בו. בין היתר הובהר שם כי " בפסיקה עקבית של בית דין זה נקבע כי יש להעדיף יחידת מיקוח אחת במפעל אחד, ויש להעדיף יחידת מיקוח מפעלית על פני יחידת מיקוח מקצועית. זאת, משיקולים אלה: אחדות בין העובדים וחיזוק כלל העובדים, כך שקבוצות העובדים " החזקות" מסייעות לקבוצות העובדים " החלשות" להשיג תנאי עבודה הוגנים וטובים יותר; הגברת היציבות במקום העבודה, והפחתת סכסוכי העבודה הנובעים מסכסוכי עבודה בין קבוצות עובדים שונות; ניהול יעיל יותר של המשא ומתן הקיבוצי, כאשר המעסיק מנהל משא ומתן מול ארגון עובדים אחד; ייצוג העובדים על ידי ארגון עובדים אחד הרואה את ' התמונה בכללותה'" (ההדגשה אינה במקור; כן ראו את סק"כ (ארצי) 28269-04-16 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות - מדינת ישראל משרד החינוך (29.9.16); עס"ק (ארצי) 36937-04-19 הסתדרות העובדים הלאומית - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (13.6.19)).
בית דין זה הוסיף והבהיר בפסק הדין הקודם כי במקרה של התארגנות ראשונית מתחייבת גישה גמישה ומקלה יותר, תוך הכרה גם ביחידות מיקוח קטנות יותר שתאפשרנה לעובדים הכלולים בהן לממש את זכות ההתארגנות (כן ראו בקשר לכך את עס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית - אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ (15.1.13)). בהתאם נקבע בפסק הדין הקודם כי יש להכיר ב"מכבי פארם" וב"מגה לאב" כיחידות מיקוח נפרדות, כאשר הודגש כי קביעה זו נעשית "על יסוד אמות המידה המקלות שנקבעו בפסיקה להכרה ביחידת המיקוח בהתארגנות ראשונית".
איננו סבורים כי ההכרה ביחידות הנפרדות של "מכבי פארם" ו"מגה לאב" שוללת את האפשרות לראות ביחידות-משנה אלה כחלק מיחידת המיקוח הכוללת. הגדרתה של יחידת המיקוח היא שקלול של נסיבות אשר עשויות להשתנות על ציר הזמן. בשים לב לעיקרון לפיו יש להעדיף ככלל את יחידת המיקוח של כל מקום העבודה על פני פיצולה ליחידות משנה - שוכנענו כי גם אם הוכרו יחידות קטנות במסגרת ההלכה הנותנת הגנה מיוחדת להתארגנות פורצת (ובהתאם מגמישה את הכללים הנוגעים ליחידת מיקוח בהתארגנות כזו כמפורט לעיל), אין מניעה לראות בהן בשלב מאוחר יותר כחלק מיחידת המיקוח הכלל-מפעלית (כפי שנעשה למשל בעס"ק (ארצי) 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ - כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (24.3.10) ). ודאי כך, כאשר מדובר באותו ארגון עובדים וטרם נקבעו בשטח עובדות המצדיקות סטייה מהכלל האמור.
אשר לרופאים - בדין קבע בית הדין האזורי כי בנסיבות שהוכחו לפניו, יש לראות ברופאים כקבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק את הוצאתם מיחידת המיקוח הכלל-מפעלית וראייתם כיחידת מיקוח נפרדת, כמקובל בהקשר הענפי (עס"ק (ארצי) 3945-10-19 אה"ל ארגון המתמחים לרפואה מרשם - אסותא אשדוד בע"מ (23.12.19)). ודאי כך, משההסתדרות הרפואית בישראל פעלה במכבי עצמה, עוד במהלך ההליך בבית הדין קמא, לצורך הכרה בה כארגון עובדים יציג של הרופאים.
אשר לעובדי "מעונות תל השומר" - כאשר אין מחלוקת שעובדים אלה מקבלים את שכרם ממכבי ולא מ"בית בלב", הנטל מוטל היה על מכבי להוכיח כי הם אינם עובדיה לצורך אי הכללתם ביחידת המיקוח. בית הדין האזורי שוכנע על בסיס התרשמותו מהראיות כי מכבי לא עמדה בנטל האמור, ולא הובאה בפנינו עילה המצדיקה התערבות בכך. בנסיבות אלה לא מצאנו צורך להידרש לחילוקי הדעות לפנינו, שלא בוררו בבית הדין האזורי , בנוגע לתחולת ההסכם הקיבוצי של "בית בלב" על העובדים האמורים.

אשר לטענות הנוגעות לדרך ההצטרפות ללאומית והוכחת מספר חבריה מבין עובדי מכבי - בפסיקה נקבע כי אין דרך אחת להוכיח חברות בארגון עובדים שכן "עסקינן בשאלה ראייתית שהפתרון לה מצוי בתחום דיני הראיות" (עס"ק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל - קופת חולים מאוחדת (12.12.17); להלן: עניין מאוחדת; עתירה שהוגשה נמחקה בהסכמת הצדדים: בג"צ 2826/18 קופת חולים מאוחדת נ' בית הדין הארצי לעבודה (19.12.19)). עוד נקבע כי " תהיינה אשר תהיינה הראיות אשר יוצגו להוכחת החברות בארגון עובדים, ההכרעה בשאלה עובדתית זו היא עניין שעל הערכאה הדיונית לענות בו לאור מכלול הראיות המוצגות לה והמשקל שניתן להן" (עניין מאוחדת). במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי בחן את מכלול הראיות שהוצגו בפניו, ושוכנע כי כל החברים שנטען על ידי לאומית כי הצטרפו לשורותיה נכון ליום 27.7.17 אכן הצטרפו אליה, ועשו כן באופן וולונטרי ואותנטי. מדובר כאמור בקביעה עובדתית במהותה שניתנה על בסיס התרשמותו הבלתי-אמצעית של בית הדין האזורי מהעדויות שנשמעו בפניו, ולא הובאה הצדקה מספקת להתערבות בה.

מכבי הדגישה כי לאומית כלל לא הציגה את טפסי ההצטרפות המקוונים המקוריים, אלא תיעוד שלהם במסגרת המערכת הממוחשבת. בהקשר זה יפים הדברים שנקבעו בעניין מאוחדת, כדלקמן:
"הגם שצירוף טופס ההצטרפות הוא "דרך המלך", אין לפרש את הפסיקה כאילו נקבע בה שאין בנמצא דרך אחרת להוכיח חברות בארגון עובדים, ולהבדיל - כי מדובר בראייה קונקלוסיבית...
בגדרה של "הדרך האחרת" להוכיח חברות בארגון עובדים ניתן למנות למשל שימוש בראייה מסוג של "רשומה מוסדית" או תצהיר אודות משלמי דמי החבר לארגון העובדים. במקרים מסוימים - למשל במקרים שבהם ההצטרפות כחבר לארגון העובדים נעשית במילוי "טופס" במדיה דיגיטאלית וללא תשלום דמי חבר כך שאין בנמצא טופס פיסי להצגה - יתכן, בכל הזהירות הדרושה, שרשומה מוסדית או תצהיר כאמור אף יספיקו לצורך הוכחת החברות. לעניין זה ניתן להיות מודרכים על ידי הוראת סעיף 17 לחוק הסכמים קיבוציים [לפיו אישור של ארגון עובדים כי פלוני חבר בו מהווה הוכחה מספקת לחברותו]. גם כאן, כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו, ואין ניתן לקבוע מראש מהי "נוסחת הפלאים" להוכחת החברות.
ארגון עובדים צריך להיות ער לכך ששימוש בראייה "פחות טובה" עלול להתגלות בסופו של הליך כלא מספק. ולכן, ארגון עובדים זהיר, טוב שיעדיף, לצורך הוכחת מעמדו, לעשות שימוש בראייה המספקת הטובה ביותר שבידיו. כך תגבר הוודאות בהכרעה הנוגעת למבחן הכמותי".

באותו אופן במקרה שלפנינו, לאומית אמנם נטלה על עצמה סיכון מסוים בכך שלא הוצגו על ידה טפסי ההצטרפות המקוונים המקוריים (ככל שקיימת אפשרות להגישם, שכן לשיטתה הציגה אותם בדרך הנכונה והראויה לכך מבחינה טכנולוגית), אלא תיעוד שלהם במסגרת המערכת הממוחשבת (וכדבריה - תצורה פיזית של טפסי הצטרפות שמולאו באופן מקוון). ברם, בית הדין האזורי שוכנע לאחר הליך הוכחות ממושך כי התיעוד האמור משקף נאמנה את טפסי ההצטרפות, ולא מצאנו הצדקה להתערב בכך.

טענה נוספת של מכבי נגעה להחלטת בית הדין האזורי שלא לאפשר לה לקבל לידיה את מסמכי האפיון של מערכת ה - CRM. בהקשר זה מקובלות עלינו החלטות הביניים של בית הדין האזורי ( אותן אימץ גם בפסק דינו), לפיהן חלף הצגתם של מסמכי האפיון ( המצויים בידי החברה שפיתחה את המערכת) נדרשה לאומית להגיש חוות דעת של מומחה מיחשוב מטעמה, אשר הסביר את אופן פעולתה של המערכת המקוונת והשיב לשאלות שעמדו בבסיס בקשתה של מכבי לקבלת המסמכים האמורים. חוות הדעת המקצועיות שהוגשו מטעם שני הצדדים ( לרבות חוות דעת משלימות), וחקירות ארוכות של המומחים בבית הדין, אפשרו למכבי כמו גם לבית הדין " לקבל הצצה רחבה לנבכיהן של מערכות ההצטרפות המקוונות" ובכך ניתן מענה מספק.

נדגיש בהקשר זה כי ההלכה הפסוקה הכירה זה מכבר באפשרות של הצטרפות מקוונת לארגון עובדים. בלשונו של הנשיא ( בדימוס) יגאל פליטמן:
"מצויים אנו במאה ה-21, שבה השימוש במחשבים הפך לחלק בל יינתק מחיי היום יום. במסגרת זו מבוצעות, למשל, עסקאות רכישה בהיקפים עצומים באמצעות אתרים מקוונים. לא ניתן להעלות על הדעת כי במציאות כזו, לא ניתן יהיה לאפשר הצטרפות לארגון עובדים באמצעים מקוונים. אמנם, צודקת המערערת כי יש לעמוד על האותנטיות של ההצטרפות לארגון העובדים גם באמצעים מקוונים, וכי יש לוודא כי אכן אותו עובד שביקש להצטרף לארגון העובדים הצטרף אליו בעצמו, ולא צורף על ידי אדם אחר ללא ידיעתו או הסכמתו. לכך מצטרפים הכללים שנקבעו בפסיקה בדבר הצורך בוולונטריות ובאותנטיות ההצטרפות, באופן שניתן יהיה לזהות כראוי את המצטרף ולעמוד על אופן הצטרפותו. אולם לא יכול להיות ספק, כי הצטרפות מקוונת לארגון עובדים - ככל שהיא עומדת בדרישות שלעיל - כשרה"

(עס"ק ( ארצי) 2764-09-15 קל אוטו בע"מ - הסתדרות העובדים הלאומית (21.3.16); להלן: עניין קל אוטו).

עוד נקבעה באותו עניין חלוקת נטלי ההוכחה, במילים הבאות:
"כאשר ארגון עובדים מכריז על יציגותו בקרב עובדיו של מפעל מסוים, ומודיע על כך למעסיק, בצירוף טופסי ההצטרפות החתומים על ידי לפחות שליש מהעובדים, והמעסיק כופר ביציגותו של ארגון העובדים - הרי שבעיקרון נטל ההוכחה כי למעשה ארגון העובדים לא השיג יציגות בקרב העובדים מועבר לכתפי המעסיק, והכל תלוי כמובן בנסיבות המקרה ובסוג הטענות המועלות. במקרה שלמעסיק בהקשר זה ישנן למשל טענות בדבר כשרות הטפסים, הרי שעליו נטל הראיה להראות כי אכן נפלו בטפסים פגמים מהותיים, שיש בהם כדי לפגום בוולונטריות ובאותנטיות ההצטרפות של לפחות שליש מעובדיו לאותו ארגון עובדים. במקרה שהמעסיק מעלה טענה כללית מבוססת, כגון למשל טענה שארגון העובדים אינו מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה להיותו ארגון עובדים, או למשל טענה לגבי דרך ההצטרפות ( דוגמת הטענה לגבי ההצטרפות המקוונת במקרה שלפנינו) - חוזר הנטל לארגון העובדים להראות כי הוא בגדר ארגון עובדים על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, או כי מדובר בדרך הצטרפות התואמת את תקנונו, וכן כי בוצע הדרוש מבחינה טכנולוגית על מנת לוודא את האותנטיות והוולונטריות של ההצטרפות. ככל שארגון העובדים עומד בכך ( כפי שאירע במקרה שלפנינו) - שב וחוזר הנטל למעסיק להוכיח פגמים שנפלו בטפסים קונקרטיים, אם הוא עדיין סבור שהיו כאלה"

(עניין קל אוטו, בסעיף 53 לפסק הדין).

בהמשך לכך נקבע בעניינה של מכבי עצמה, בפסק הדין הקודם, כי "בהתחשב במכלול השיקולים, אנו סבורים כי נקודת המוצא צריכה להיות כי ארגון העובדים פועל כחוק, ועת הטענה אינה סבה על המנגנון שנקבע לתהליך ההצטרפות אלא על כך שנעשה בו שימוש שלא כדין, ובמלים אחרות - זיוף של הצטרפות לארגון העובדים, אין די בהעלאת אפשרות תיאורטית, אלא על המעסיק להביא לפחות ראשית ראיה לטענה חמורה זו, עת יש להתחשב כאמור בקושי של המעסיק להוכיח טענה זו בראיות מובהקות".

במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי שוכנע - לאחר התרשמות מעדויות שני המומחים וכלל החומר שהוצג בפניו - כי לא נפל פגם, ודאי לא פגם מהותי, במערכת ההצטרפות המקוונת על שלביה השונים (לרבות השלב האחרון האנושי), ולא מצאנו הצדקה להתערב בקביעה זו שהיא עובדתית בעיקרה (והתבססה גם על האימות שנעשה מעבר לצורך בשיחות טלפון שהוקלטו, והאמון הבלתי מסויג שנתן בית הדין בעדותו של מר חי לופטון מטעם לאומית; מעבר לצורך נעיר כי אותה מערכת מקוונת היא זו שלכאורה אושרה גם בעניין קל אוטו). מכבי אמנם הציגה מספר תקלות נקודתיות (שני צמדי עובדים ושלישיית עובדים שהצטרפו מאותו מספר טלפון; אחת מהעובדות הללו צורפה פעמיים ממספרי טלפון שונים; עובדת נוספת שיש לגביה טופס הצטרפות מקוון משני מועדים שונים שרק אחד מהם טרם הכרזת היציגות; ועובד נוסף לגביו צוין בטופס המקוון כי הוא מצטרף ללאומית ומבטל את הצטרפותו אליה בו זמנית), אך מספרם של כלל העובדים הקשורים לתקלות האמורות אינו עולה על 9, מספר זעום (0.003%) ביחס למספר המצטרפים הכולל, ואין בו כדי לפגום בהתרשמותו החד-משמעית של בית הדין האזורי בדבר תקינות המערכת. מקובלת עלינו לפיכך טענת לאומית כי טעויות אנוש ספורות ובודדות (על אף שנבדקו על ידי אנשי מכבי אלפים של טפסים תוך הצלבתם לנתונים המצויים בידיהם) אינן מצדיקות להטיל ספק במערכת בכללותה, תוך פגיעה שעלולה להיות אנושה בזכות ההתארגנות.

בהקשר זה לא נעלם מעינינו הקושי המובנה של מעסיק, שהודגש על ידי באת כוחה של מכבי, להציג ראיות (שכן פנייה לעובדים לברר אם הצטרפו באופן אותנטי לארגון העובדים עשויה להיחשב כניסיון לפגוע בהתארגנות), אך במקביל אליו יש לזכור גם את הקביעה בפסק הדין הקודם לפיה "יש להיזהר מהצבת רף ראייתי בלתי אפשרי לארגון העובדים". עוד שמנו מול עינינו, בשינויים המחויבים, את ההלכה לפיה "לא כל פגם שהטופס לוקה בו, יהיה בו כדי לפסול את כשרותו, ועל בית הדין לבחון את משקלו של הפגם הנטען בנסיבות המקרה שלפניו. לפיכך, יש להבחין בין טענות לליקויים פורמליים שנפלו בטפסים, ובין טענות לליקויים מהותיים" (סב"א (ארצי) 22825-08-13 ארגון העיתונאים בישראל - אגודת העיתונאים בת"א (12.3.14)). כסיכום נקודה זו - לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעותיו הברורות של בית הדין האזורי, שהן עובדתיות במהותן, ולפיהן הוכח מספר החברים בלאומית (2,416 איש ואישה נכון ליום 27.7.17) ולא הוכח כי נפל בהצטרפותם פגם (מלבד ביחס לתשעת העובדים שלשם הזהירות בלבד לא יובאו במניין), וזאת בין בהיבט הוולונטריות ובין בהיבט האותנטיות. ללא קשר לקביעה זו, מובן כי מצופה מארגוני העובדים לבדוק מעת לעת את מערכות ההצטרפות המקוונת שלהם, לשכללן ולהתאימן במידת האפשר לחידושים הטכנולוגיים.

אשר לבקשת מכבי לזמן לעדות חברה לשעבר בוועד הפעולה של לאומית, על מנת להוכיח ביטולים שייתכן ולא נלקחו בחשבון - בית הדין האזורי התייחס בהחלטתו המנומקת מיום 18.10.18 לכל הראיות שביקשה מכבי להגיש באמצעות אותה עדה, ושוכנע שאין בהן רלוונטיות למחלוקות מושא ההליך ומשכך אין הצדקה להיעתר לבקשת הזימון. לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטה דיונית זו. גם מבחינה מהותית, בית הדין האזורי שוכנע כי טפסי ביטול חברות הוזנו למערכת הממוחשבת באופן שהביא להסרת שמו של העובד הרלוונטי ממסד הנתונים, ומכבי הציגה סימן שאלה בהקשר זה ביחס לעובדת אחת בלבד, אשר לגביה הובאו הסברים מספקים (לפיהם טופס הביטול עליו חתמה הגיע ללאומית בפועל לאחר הכרזת היציגות הראשונה בשנת 2015 ולא לפניה, מה גם שהכרזה זו ממילא כבר אינה רלוונטית).

אשר לטענה האריתמטית - כאמור, לאומית ביקשה לשכנענו כי מכבי היא שהצהירה על כך שמספרם הכולל של עובדיה עומד על 8,109, מבלי שהבהירה כי אינה לוקחת בחשבון לצורך כך את עובדי "מעונות תל השומר", וכאשר לא המציאה מסמכים כלשהם המעידים על המספר הנטען על ידה. משכך, טענה כי מספר העובדים הכולל מהווה קביעה עובדתית של בית הדין האזורי שאין כל הצדקה להתערב בה. לאחר בחינת הראיות, לרבות תצהירה של גב' מיכל הדס מטעם מכבי כפי שהוגש לתיק בית הדין האזורי, שוכנענו כי כאשר מכבי הצהירה כי נכון ליום 27.7.17 עמד מספר עובדיה על 8,109 - לא כללה במספר זה את עובדי "מעונות תל השומר" (וראו את סעיפים 8 ו - 63 לתצהירה, המדברים בעד עצמם, ואין בהם משום הרחבת חזית ביחס לנתונים שנמסרו בתגובה לבקשת הצד).

משכך, כאשר מוסיפים את מספרם הכולל של עובדי "מעונות תל השומר" כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי (66 עובדים), וכאשר מפחיתים את הרופאים ואת המנכ"ל בהתאם לפסק דינו של בית הדין האזורי, מגיעים לסך כולל של 7,166 עובדים ביחידת המיקוח נכון ליום 27.7.17, ובהתאם השליש הנדרש נכון למועד הכרזת היציגות האמורה הוא 2,389 עובדים. לאומית הציגה כאמור 2,416 טפסים, ובהפחתת תשעת העובדים לגביהם מצאה מכבי ליקויים בטפסי הצטרפותם - עומד המספר על 2,407 חברים. מספר זה עשוי להספיק, והמחלוקת נותרה לגבי 38 עובדים שנטען כי עזבו את מכבי טרם יום 27.7.17 (כאשר אין מחלוקת שיש להפחיתם ממספר החברים ככל שאכן עזבו את מכבי טרם המועד האמור, אך יש מחלוקת בשאלה אם אכן עזבו, כפי העולה מסעיף 164 לפסק דינו של בית הדין קמא) ו - 4 חברים נוספים לגביהם טוענת מכבי כי כלל אינם עובדיה (כאשר גם בהקשר זה אין מחלוקת שיש להפחיתם ככל שאכן אינם עובדי מכבי, אך קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה זו כפי העולה מסעיף 164 האמור לפסק הדין). ככל שעובדים אלה יופחתו ממספר החברים, משמעות הדברים תהא כי לאומית אינה עומדת בשליש הנדרש, ובמקרה כזה יש לבטל את קביעת בית הדין האזורי כי הייתה ארגון העובדים היציג במכבי נכון ליום 27.7.17.

משקיימות בקשר לכך מחלוקות עובדתיות שטרם הוכרעו על ידי בית הדין האזורי, ושמחלוקות עובדתיות אלו חיוניות לצורך הכרעה (ולא שוכנענו בטענת מכבי לפיה לאומית ויתרה על טענותיה בקשר לכך) - אין מנוס כי אם להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך השלמת הכרעתו בנקודות האמורות.

סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל.

מכבי צודקת בטענתה האריתמטית, לפיה מספר החברים מקרב עובדי מכבי הדרוש לצורך עמידה בדרישת השליש נכון ליום 27.7.17 הוא 2,389 (ולא 2,367 כפי שקבע בית הדין האזורי). התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת לבדוק אם הוכח מספר החברים הדרוש בהתחשב בשתי השאלות שנותרו להכרעה (ביחס ל - 42 עובדים סך הכול), וזאת על יסוד כל החומר המצוי בתיק (מלבד השלמת טיעונים קצרה, ככל שבית הדין האזורי יסבור שהדבר דרוש).

טרם שבית הדין האזורי יידרש לשאלות האמורות יודיעו לו הצדדים תוך 21 יום אם אכן נדרשת הכרעה, בהתחשב בכך שלאומית הכריזה על יציגות פעם נוספת ביום 26.9.19 לאחר שהצטרפו אליה לטענתה עובדים רבים נוספים, וממילא על מכבי לבדוק כעת את היציגות נכון למועד האמור, וזאת בין היתר על יסוד קביעותינו לעיל. ככל שיסתבר כי לאומית היא הארגון היציג נכון ליום 26.9.19, נראה כי יתייתר הצורך להכריע אם הייתה ארגון יציג גם ביום 27.7.17.

כמקובל בסכסוכים קיבוציים, אין צו להוצאות. להסרת ספק נבהיר כי לא מצאנו ממש בחלק הערעור שהתייחס לאי פסיקת הוצאות לחובת לאומית.

ניתן היום, כ"ו כסלו תש"פ (24 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .

אילן איטח,
סגן נשיאה, אב"ד

סיגל דוידוב-מוטולה,
שופטת

חני אופק-גנדלר,
שופטת

גברת שרה זילברשטיין-היפש,
נציגת ציבור (עובדים)

מר גדעון צימרמן,
נציג ציבור (מעסיקים)