הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 71889-11-18

ניתן ביום 25 יוני 2019

מרדכי וישנקה

המערער

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

לפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן
נציג עובדים, מר יוסי רחמים, נציג מעסיקים, מר אהוד פלד

בשם המערער – עו"ד רונן גביש
בשם המשיב – עו"ד שרית דמרי-דבוש
פסק דין

סגן הנשיאה אילן איטח
לפנינו ערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת כרמית פלד ונציג הציבור מר שלמה לס; ב"ל 16201-08-16), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגימות בכתף ובמרפק ימין כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.
לשלמות התמונה יצויין כבר בשלב זה כי תביעת המערער להכיר בפגימות האמורות כפגיעה בעבודה בעילה של תאונת עבודה שארעה ביום 5.4.15 ממשיכה להתברר בבית הדין האזורי. פסק דיננו אינו עוסק בחלק זה של תביעת המערער, אלא אך בעילת המיקרוטראומה לה טען המערער תוך כדי ניהול ההליך בבית הדין האזורי.

המסגרת העובדתית
המערער, יליד 1953, עובד החל משנת 2005 כנהג מטעין בחברת התעופה אל על. תפקידו של נהג מטעין הינו לשנע באמצעות משאיות מזון, שתיה וציוד נוסף אל המטוסים וכן לפרוק מהמטוס את המזון, השתיה ועגלות הדיוטי פרי. המשאיות בהן נוהג המערער הן משאיות קירור אשר ארגז האכסון שלהן נפרד מ"הקבינה" והינו בעל שני תריסים (קדמי ואחורי). ארגז המשאית מורכב עם מערכת הידראולית שמאפשרת העלאת הארגז לגובה המטוס.
המערער תיאר בתצהירו את עבודתו, באופן הבא:
"2. במהלך עבודתי אני נדרש להרים שני תריסים במשאית, קדמי ואחורי בשתי דרכים, פעם אחת בגובה של הרמפה ורוב הפעמים מהרצפה כאשר אני עולה על מדרגה ומושך את התריס הכבד מאוד כלפי מעלה.
3. התריס כבד באופן קבוע מאחר ומדובר במשאיות ישנות, התריס הוא במשקל 70-100 ק"ג ובנוי מעץ וממתכת.
4. את הפעולה הזו של הרמת תריסי המשאית אני עושה באופן קבוע במשך 14 שנים, 6 ימים בשבוע, ולעתים 7 ימים, 8 שעות עבודה יום, ובערך 30 הרמות תריסים ליום עבודה
...
6. מאחר ורוב התריסים הינם תריסים תקולים עם תקלות של גלגלים שבורים, תריסים כבדים מעץ וממתכת בעלי משקל של 70-100 ק"ג לתריס אני מאוד מתקשה בפתיחתם ונדרש ממני מאמץ רב להרים את התריס בכל פעם ואני הייתי חש בכאבים לאורך כתפי הימנית ועד לאצבעות כף ידי הימנית."

לטענת המערער פעולת הרמת תריס המשאית, שנטען כי הינו כבד מאוד, כוללת תנועה חוזרת ונשנית של הרמה ומשיכת התריס בזרועו הימנית. נטען כי תנועות אלה מקימות תשתית עובדתית לפגיעה של הכתף והמרפק על דרך תורת המיקרוטראומה.

פסק הדין מושא הערעור
לאחר בחינת עדותו של המערער ושל העד מטעמו - מר אורי יוסף (להלן – מר יוסף), דחה בית הדין האת תביעת המערער בעילת המיקרוטראומה, משלא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה. להלן עיקרי טעמיו של בית הדין האזורי.
עבודת המערער מגוונת וכוללת פעולות רבות - בית הדין האזורי קבע כי מהעדויות עלה שעבודת המערער מגוונת וכוללת פעולות שונות ורבות, אשר כל אחת מהן כרוכה בביצוע תנועות משתנות, ובכללן: נהיגת המשאית (אל המחסנים ואל המטוסים); העמסת המשאית בציוד וסידור הציוד בתוך המשאית; ייצוב המשאית באמצעות מייצבים טרם הטענת הציוד במטוס; פתיחת תריסי המשאית והעמסת המטוס בציוד שהובא או פריקתו מציוד קיים לאחר טיסה. כן ציין בית הדין האזורי כי במהלך משמרת מתאפשרת גם הפסקה וכי הפעולות מתבצעות בסדר משתנה.
היקפי ביצוע פעולת הרמת תריסי המשאית משתנה ממשמרת למשמרת וממילא לא הוכחה – בית הדין האזורי ציין כי המערער הצהיר כי הוא מבצע 30 הרמות תריס בכל יום עבודה. בחקירתו הנגדית ציין המערער כי בכל יציאה למטוס (קרי סבב שלם של פעולות העמסת משאית במחסן והעמסת המטוס בציוד שבמשאית או לחילופין פריקת המטוס והעמסת המשאית בציוד שנפרק לצורך שינועו למחסן) הוא מרים את תריסי המשאית כ- 11 פעמים, ובכל משמרת בסך הכל כ- 40 פעולות הרמה והורדת תריסים.
בית הדין האזורי קבע כי גרסאותיו של המערער בתצהיר ובחקירה הנגדית אינן מתיישבות עם האמור במכתבו מיום 31.5.15 למשיב (להלן – המוסד) לפיו "במשמרת אחת אני מעמיס מספר מטוסים כך שיוצא לי להרים ולהוריד את התריסים כ 6 פעמים".
בית הדין האזורי קבע כי הסברו של המערער בנוגע לפער בגרסאות, כאילו מדובר בטעות בספירה שנעשתה, "אינו מניח את הדעת". בית הדין האזורי עמד על כך שלפי גרסת המערער הוא אכן עובד שישה ימים בשבוע, אך מעדותו עולה שלא כל משמרת היא בעלת מספר שעות קבוע ובעניין זה יש תלות "בעונות השנה"; לא בכל משמרת יש מספר קבוע של יציאות למטוס ("יכול להיות שאני יוצא 3 פעמים או 4, ובקיץ 5-6 פעמים"); המערער יצא למשימות בליווי עובד נוסף וגם לפי עדותו של המערער הוא נושא בחלק מהמטלה של פתיחת התריס.
לאור האמור קבע בית הדין האזורי כי "נוכח הגרסאות המתפתחות של התובע לא שוכנענו כי אכן התובע מבצע כ 11 פעולות של הרמה והורדת תריס המשאית בכל יציאה למטוס. יתרה מכך, אפילו היה התובע מוכיח את טענתו האמורה, הרי שעלה מהעדויות בבירור כי מספר היציאות לכל מטוס במהלך כל משמרת משתנה ותלוי בצרכי העבודה, אשר מושפעים בין היתר מתדירות הטיסות, עונות השנה וכיוצ"ב".
אפילו תתקבל גרסת המערער לפיה הוא נדרש בכל יציאה למטוס לכ- 11 פעולות של הרמה והורדת תריס ואפילו יונח כי בכל משמרת יוצא המערער בממוצע כ-4 פעמים למטוס, לא מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לצורך עילת המיקרוטראומה, זאת בשל פרק הזמן שאורכת פעולת הרמת התריס והעדר רציפות –
לאחר בחינת העדויות קבע בית הדין האזורי כי "פעולת הרמת התריס אורכת זמן קצר ופרקי הזמן משתנים וממילא אינם רצופים". בית הדין האזורי הפנה לעדותו של המערער בעניין זה:
"ש.כמה זמן לוקח לך להרים את התריס?
ת. זה תלוי במצב התריס, לפעמים זה לוקח לי דקה, חצי דקה, משיכה של תריס. אם התריס תקין. אם התריס לא תקין – זה יכול לגם לקחת 10 דקות כי אני צריך עזרה של מישהו אחר לפתוח את התריס. כשאנחנו שניים לוקח דקה –דקה וחצי כשהוא עוזר לי להרים."

ביחס לעדותו זו קבע בית הדין האזורי כך:
"26. תשובתו הספונטנית של התובע בנוגע לכך שהרמת התריס אורכת כחצי דקה-דקה מתיישבת עם ההיגיון ועם טיב הפעולה. המשך התשובה לפיה במידה והתריס תקול 'זה יכול לקחת גם 10 דקות' אינה הגיונית ממספר טעמים.
27. ראשית, התובע העיד שככל שיש לו עזרה של אדם נוסף הפעולה אורכת 'דקה-דקה וחצי'. התובע אישר כי הוא תמיד יוצא לכל משימה עם עובד נוסף שמסייע לו – הוא בתפקיד הנהג והעובד הנוסף בתפקיד הספק [......]. עוד אישר התובע בחקירתו ביחס לעובד הנוסף שמבצע עימו את המשימה 'אם אני נתקע עם תריס תקוע אני מבקש את העזרה שלו' [....]. שנית, הגרסה לפיה פעולה של הרמה או הורדת תריס המשאית אורכת כ 10 דקות אינה מתיישבת עם שורת ההיגיון. לטענת התובע בתצהירו (טענה אשר לא הוכחה) הוא מבצע כ 30 הרמות והורדות תריסים במשמרת ולטענתו כל התריסים תקולים. גרסה זו מובילה לכך שאם אכן נדרשות כ 10 דקות תמימות כדי להרים או להוריד כל תריס הרי שהתובע מבצע פעולה של הרמת התריס (גם אם לא ברצף) במשך כ – 300 דקות בכל משמרת. אין בידינו לקבל גרסה זו. כאמור, נטען כי משמרת ממוצעת הינה כ 8 שעות [...]. במהלך המשמרת נדרש התובע לבצע פעולות שונות ורבות. פעולה של העמסת המשאית במחסן, אשר לגרסתו אורכת זמן לא מועט 'זה יכול לקחת 10 דקות רבע שעה, בנוסף לציוד צריך להביא גם קרח יבש, לוקח 20 דקות עד 30 [דקות] להגיע למחלקה השניה. נוסע כמה מטר לחדר האוכל להעמיס את האוכל. זה בערך גם חצי שעה' [... עדות מר יוסף שהעיד כי פעולת העמסה אורכת כ 15-20 דקות ...]; פעולה של סידור הסחורה בתוך המשאית אשר אורכת כ 20 דקות [...]; פעולה של פריקת הסחורה וסידור הסחורה במטוס אשר אורכת כשעה לכל מטוס [.... ולפי עדות מר יוסף כ30-40 דקות, ....] ופעולת הנהיגה אשר אורכת אף היא כרבע שעה מהמחסן למטוס קרי חצי שעה הלוך וחזור [...]. אם כן מהעדויות עלה כי כל יציאה למטוס אחד אורכת כ 140 דקות בממוצע (מבלי להביא בחשבון את פעולת הרמה התריס והורדת התריס). לגרסת התובע הוא יוצא בכל משמרת בממוצע לכ-4 מטוסים, דהיינו הפעולות הללו אורכות בממוצע – 560 דקות. זאת אף מבלי להביא את ההפסקה שלא הוכחש שיש לתובע, אשר אורכת כ 20-30 דקות, למעט בתקופות לחץ [...]. שעה שמשמרת ממוצעת הינה 8 שעות, לא מתקבל על הדעת כי פעולות הרמת והורדת התריסים יארכו כ-300 דקות (כ-5 שעות), שעלה הוכח בבירור כי פעולת הרמת תריס המשאית והורדתו הינה פעולה אחת מיני פעולות רבות להן נדרש התובע. התרשמנו כי הפעולה האמורה אורכת אכן כחצי דקה-דקה. גם אם נניח כי התובע אכן מבצע 30 פעולות כאלה בכל משמרת הרי שמדובר בתנועות שאורכות כ 15 עד 30 דקות במשמרת באופן בלתי רציף."

בית הדין האזורי מסכם וקובע כך:
"28. לטעמנו הוכח כי פעולת הרמת התריס והורדתו אורכת זמן קצר ביותר ואינה מבוצעת ברצף או בתדירות קבועה, באופן שיכול להוות תשתית לעילת המיקרוטאומה.
29. אין די בעובדה שהתובע מבצע את פעולת הרמת התריס מספר פעמים ביום, אפילו נניח כי מדובר במספר רב של פעמים ביום, גם אם מדובר בתריסים תקולים המקשים על ביצוע פעולת הפתיחה ונדרש כוח פיזי כדי להרים אותם, כדי להוכיח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה. כאמור, הוכחת תשתית כזו 'מחייבת הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה. במצב החקיקתי נכון להיום, אין די בכך שאדם ביצע עבודה פיזית על מנת שתבחן שאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין מצבו הרפואי, אלא נדרש שתתקיים תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה' (...).
....
31. לטעמנו די בכך שהוכח כי פעולת הרמת התריסים אורכת זמן קצרצר ומבוצעת לפרקים במהלך יום העבודה, שלא ברצף ולא על פני פרק זמן משמעותי כדי לדחות את התביעה במישור זה."

לשלמות התמונה מוסיף וקובע בית הדין האזורי כך:
"על מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה נציין עוד כי לטעמנו אף לא הוכח שכל תריסים בכל המשאיות תקולים – התובע אישר כי אינו נוהג על משאית קבועה וכי בכל יום עבודה הוא נוהג במשאית אחרת, מסוג אחר ובמילותיו 'כל משאית עם הבעיות שלה' [....]. התובע אישר כי בתקופה האחרונה לעבודה הותקנו במשאיות תריסים חשמליים, אולם לדבריו אלה לא עמדו בעומס וקרסו [....]. התובע טען כי בכל 20 המשאיות שקיימות התריסים תקולים, אולם לא הביא כל אסמכתא לכך [.....]. מר יוסף נשאל האם כל התריסים מקולקלים ולא אישר זאת אלא השיב 'יש מצב שתריס מקולקל, רוב הזמן יש תקלות גלגליות מתפרקות, צירים מתפרקים. כל מיני תקלות' [.....]. בהמשך השיב מר יוסף כי יתכן שהתובע נוהג במשאית שהתריס בה תקין, אולם לדבריו יש קושי להרים את התריס גם כשהוא תקין [......]. לטעמנו לא הורם הנטל ולא הוכח שכל התריסים בכל צי המשאיות הקיים באל על תקולים באופן הנטען."

הטענות בערעור
ערעורו של המערער סב נגד הקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי – קרי, נגד דחיית גרסתו לפיה בכל משמרת הוא מבצע כ- 11 פעולות של הרמה והורדה של התריס; וכנגד הקביעות המשפטיות – קרי, שגם אם תתקבל גרסת המערער אין בה כדי לענות על התנאים לפגיעה לפי עילת המיקרוטראומה.
במישור העובדתי המערער שב והפנה לעדויות שנשמעו בבית הדין האזורי וטען כי מהן עולה כי מרבית התריסים היו "תקולים"; פעולת הרמה של תריס כזה יכולה להתמשך עד 10 דקות (קרי, גם פחות) ולא 10 דקות כפי שסבר בית הדין; למספר הפעולות יש להוסיף את משקלו הכבד של התריס; לפי העדויות ברוב מוחלט של המקרים רק המערער (ולא העוזר) הרים את התריס; הגרסה הראשונית במכתב בדבר 6 הרמות במשמרת נכתבה על ידי רעייתו והיא שגתה בספירה; ועוד.
במישור המשפטי טען המערער, לאור הנפסק בעב"ל (ארצי) 33400-08-13 (20.12.16), כי ניתן לבודד פעולה וכי כ- 40 פעולות של הרמה והורדה של התריס במשמרת 6 פעמים בשבוע לאורך כ-14 שנים מבססים את עילת המיקרוטראומה.
המוסד טען כי דין הערעור להדחות. רוב טענות המערער הינן במישור העובדתי, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים; כעולה מעדות המערער ומר יוסף עבודת המערער הייתה מגוונת וכללה פעולות שונות ורבות, והגם שעבודתו הינה עבודה פיזית אין המדובר בעבודה המקימה תשתית למיקרוטראומה; הרמת התריס על ידי המערער הינה תנועה אחת ממגון תנועות רחב, אשר אורכת פרק זמן קרצרצר, מתקיימת בכמות משתנה, בתדירות משתנה וללא רצף על פני יום העבודה או על פני פרק זמן משמעותי מיום העבודה; לא ניתן לתת משקל לטענת המערער כי הוא בלבד פותח את תריסי המשאיות וכן אין לקבל את גרסתו בדבר מספר הפעמים ביום העבודה שהוא נדרש לבצע את פעולת הרמת התריס; אין ב- 40 פעולות שמפוזרות על פני המשמרת ולא בתכיפות מסויימת כדי לבסס את עילת המיקרוטראומה.
בסיכומי התשובה חוזר המערער על טענותיו ומדגיש כי גם אם הרמת התריס הייתה פעולה אחת ממגוון תנועות רחב, מכיוון שמדובר בכ- 40 הרמות ליום עבודה די בכך כדי לענות על עילת המיקרוטראומה. זאת בשים לב לכך כי הפעולה חזרה על עצמה באופן יומיומי לאורך שנים וכן בשים לב לטיב הפעולה (הרמת תריס השוקל בין 70 ל-100 ק"ג). לטענת המערער גם בהינתן כי יומו של המערער כלל פעולות שונות ומגוונות מלבד הרמת התריס, פעולת הרמת התריס עצמה ניתנת לבידוד, והיא באה בגדר תנועות זהות במהותן אשר חוזרות ברצף במהלך המשמרות.
בתום ישיבת קדם הערעור נקבע כי הדיון בערעור יערך לפי תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991. בהתאם הוגשו סיכומי הצדדים. יוער כי סיכומי המערער היו כמעט זהים להודעת הערעור.

הכרעה
לאחר בחינת כלל חומר התיק וטענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. שכן ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו לפי תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991. לאמור נוסיף את הדברים הבאים.
לא מצאנו כל הצדקה להתערב בקביעה העובדתית של בית הדין האזורי, המבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדויות ששמע, לפיה היקפי ההרמה וההורדה של התריס לא הוכחו נוכח השוני בין גרסת המערער במכתבו למוסד לבין גרסת התביעה באמצעות המערער והעד מטעמו. נציין כי רעיית המערער שנטען כי טעתה בספירה לא הובאה לעדות.
לא מצאנו כל הצדקה להתערב בקביעת בית הדין האזורי לפיה גם אם תונח הגרסה העובדתית כפי שמופיעה בתצהיר המערער והעד מטעמו, אין בה כדי לבסס את עילת המיקרוטראומה. בית הדין האזורי סקר נכונה את התנאים הנדרשים לצורך הוכחת עילה זו ויישם את העובדות כגרסת התביעה על תנאים אלה. במסקנתו כי התשתית העובדתית לא עונה על התנאים לעילת המיקרוטראומה לא נפלה טעות ובדין נפסק כפי שנפסק.
סוף דבר – הערעור נדחה. המערער ישלם למוסד הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ₪.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ט (25 יוני 2019) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

ורדה וירט-ליבנה,
נשיאה, אב"ד

אילן איטח,
סגן נשיאה

לאה גליקסמן, שופטת

מר יוסי רחמים,
נציג ציבור (עובדים)

מר אהוד פלד,
נציג ציבור (מעסיקים)