הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 57965-01-19

ניתן ביום 15 יולי 2019

חיים כהן
המערער
-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בפני: הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט מיכאל שפיצר
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר ירון, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן בן חיים

בשם המערער – עו"ד יעקב פלדשטיין
בשם המשיב – עו"ד ליאת אופיר

פסק דין

השופט מיכאל שפיצר
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה ( השופטת אילת שומרוני ברנשטיין ונציגי ציבור מר חיים מויסי ומר יוסף מרקו; ב"ל 64650-03-17) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה, וכן דחה את בקשתו למינוי מומחה נוסף.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית הדין האזורי
בהסכמת הצדדים מינה בית הדין האזורי את ד"ר עידו ציון כמומחה רפואי בתחום האורטופדי, על יסוד העובדות המוסכמות הבאות:
"התובע יליד 27.8.1950.
התובע עובד במכון דוד ברפא"ל החל מ-1.7.1971 בתפקיד בודק רדיוגרפיה תעשייתית פענוח פרטי צילום.
התובע עובד 5 ימים בשבוע במשרה מלאה ומבצע גם שעות נוספות.
התובע יושב על כיסא ליד שולחן עבודה משרדי עליו מונח מתקן לשיקוף סרטי צילום עם תאורה – בהתאם לצילום שצורף. ביד אחת מחזיק התובע בזכוכית מגדלת וביד השנייה את סרט הצילום. התובע רוכן קדימה לכיוון המכשיר שעל השולחן לשם זיהוי הפגמים ואז מתיישר כדי לרשום את הממצאים ואז שוב ושוב. בבדיקת סרט צילום אחד יכול התובע לבצע מספר בדיקות ורישומים. עבודה על פילם/סרט צילום אחד נמשכת עד כעשר דקות ואז ממשיך התובע לבדוק סרט צילום נוסף.
התובע בוחן את הצילום מכמה זוויות. בזמן המבט הוא זז ומתרומם עם הגב ימינה ושמאלה על מנת לשנות את כיוון הראייה.
בשלב מסוים התובע הניח 2 ספרים מתחת למתקן וזאת על מנת להרים אותו ולהקטין את זווית הכיפוף שלו.
מספטמבר 1979 ועד לפני כ-10 שנים ישב התובע על כיסא עץ. בעשר השנים האחרונות יושב התובע על כיסא מרופד.
התובע עובד נטו בפענוח צילום ביום עבודה במשך כ-8-9 שעות ליום עבודה.
התובע החל לסבול מכאבי גב לפני כעשרים וחמש שנה, והכאבים החמירו במהלך השנים. "

להלן חוות דעתו של המומחה ( שאלה ותשובה בעקבותיה):

" א. מהו ליקויו של התובע?"
תשובה: "כאב גב תחתון והקרנה לרגל ימין.
דימות ציטוט מ- 23.11.16 ד"ר אליאס – מודגמת פריצת דיסק פוראמינלית ב- 3-4L עם לחץ על העצב של 3L מימין. שינויים ניווניים דיסקוגנים ב– 4-5L ופאצטארים IS5L"
"ב. האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה 1995 ( מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה בסעיף 85 לחוק) בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, התשי"ד 1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו.
ככל שקיימת אצל התובע מחלת מקצוע, מתבקש המומחה לפרט מהי מחלת המקצוע מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות."
תשובה: "הליקוי ועבודת התובע אינם מפורטים תחת מחלות מקצוע בתקנות."
" ג. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?"
תשובה: "גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
מניתוח עבודת התובע על פי העובדות המוסכמות דגש על סעיפים 7-9, מתוארות מס' תנועות בעמוד השדרה ובכללן:
רכינה קדימה והתיישרות, קרי תנועה קדימה ואחורה בישיבה. תדירות מספר פעמים לבדיקת סרט כ – 10 דק אל מול מכשיר התאורה. טווח תנועה זה צומצם עם השמת 2 ספרים להגבהת המתקן ( סעיף 9).
בדיקת כל צילום מכמה זוויות, מתרומם עם הגב ימינה ושמאלה לשינוי זווית הראיה.
לא הוגדרה כמותית תדירות התנועות ביום עבודה, אך ניתן להעריך לצורך החישוב כ- 5 תנועות לפחות לסרט, קרי כל 10 דק' – 5 תנועות, ובמצטבר מעל 250 תנועות ביום עבודה או תנועה כל 2 דק. מבחינת טווח התנועה שתואר בשני הכיוונים, אין מדובר בתנועת קיצון מבחינת טווח ואין תנועת פיתול המהווה את המנח הבעייתי לגב תחתון. נושא הכיסא אינו רלוונטי לעומס בגב התחתון.
מבחינת תדירות התנועות בגב התחתון ומשך השנים הרבות ( החל מ- 1971) קיימת אפשרות לעומס מצטבר, אולם טווח וסוג התנועות המתוארת אשר אינו כולל פיתול ואינו בטווח קצה שולל עומס חריג ולפיכך לדעת הח"מ לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר בין עבודת התובע לליקוי."
"ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו?"
תשובה: "ראה תשובה 19, באשר לניתוח העבודה ודחיית הקשר ( קרי למרות שתדירות והיקף התנועות עשוי להתאים למנגנון מיקרו-טראומה, הרי שטווחי התנועות וצורתן שולל עומס חריג)."
"ה. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של20% ומעלה)."
תשובה: "כאמור בתשובה 19 לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בסבירות מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי. מעבר לכך, הממצאים בגב התחתון כפי שנמצאו אצל התובע הינם שכיחים בגילו ומתאימים לשינויים ניווניים טבעיים לגיל."
לאחר קבלת תשובות המומחה הגיש המערער בקשה למינוי מומחה נוסף ובבד בבד העביר שאלות הבהרה למומחה. משדחה בית הדין קמא את הבקשה למינוי מומחה נוסף, הופנו למומחה שאלות ההבהרה הבאות עליהן השיב המומחה אחת לאחת:

שאלות הבהרה 24.5.18
2.1 לשיטתך לא כמות הכיפוף והיישור השפיעו אלא העובדה שלא מדובר " בתנועת פיתול"?
2.2 האם תסכים איתי שהוספת שני ספרים בעצם מקטינים את זווית הכיפוף?
2.3 האם לדעתך אין משמעות להוספת שני הספרים מבחינת " פיתול הגב"? תשומת ליבך כי יש צורך בקשר סיבתי של 50% כלשהו ( ואפילו זניח) בין עבודת התובע לנזקו בגב.
תשובה: לא מדויק. מבין סוגי התנועות הגורמות לעומס חריג, פיתול – קרי אלמנט מורכב של כיפוף צידי עם סיבוב – מהווה את העומס החריג בתור תנוחה עצמאית. יתר כיווני התנועה ובעיקר כיפוף יישור שהינם מישור התנועה הטבעי, מושפעים כמותית מתדירות וטווח התנועה. כפי שפורט בתשובה 19 לעיל – לא הוגדרה כמותית תדירות התנועות ביום עבודה, אך ניתן להעריך לצורך החישוב כ- 5 תנועות לפחות לסרט, קרי כל 10 דק' – 5 תנועות, ובמצטבר מעל 250 תנועות ביום עבודה או תנועה כל 2 דק'. מבחינת טווח התנועה שתואר בשני הכיוונים, אין מדובר בתנועת קיצון מבחינת טווח ואין תנועת פיתול המהווה את המנח הבעייתי לגב תחתון.
2.1 מבחינת כיוון התנועה כיפוף קדמי / יישור, הערכת תדירות התנועה אינה חריגה ( מובן כי אם יוגדרו נתונים אחרים בעובדות המוסכמות יהיה צורך בהערכה נוספת).
2.2 הוספת שני ספרים כהגבהה למתקן בצפייה מצמצמת את זווית הכיפוף, ומצב זה הודגם בצילום העבודה שצורף לעובדות המוסכמות.
2.3 מהצילום עולה כי מישור התנועה הינו כיפוף/יישור וכלל לא ניתן לייחס פיתול/הטייה צידית במישור התנועה ממנח הישיבה אל המכשיר.
2.4 ציינת כי נושא הכסא אינו רלוונטי – תסכים איתי שכל תנועה של כיפוף ויישור של הגב יוצרת מן רטט קל ו/או לחץ קל כלשהו על הגב התחתון?
2.5 תסכים איתי שכיסא קשה יוצר זעזוע חזק יותר מכיסא רך? האם תסכים איתי שהדבר דומה לנסיעה ברטט עם כסא קשה? ואם לא – מה ההבדל?
תשובה: לא מסכים. הצורך בכיסא עם שיכוך כלשהו – קפיצים, פנאומטי, הידראולי – הינו עקב הצורך בהפחתת האנרגיה המועברת מבחוץ אל הגוף – לדוגמא רטט כלל גופי מהמתקן, שיכוך מהמורות וקפיצות רכב וכיוב'. שיכוך אנרגיה מעצם נחיתת הגוף על כיסא אינו אלמנט הנדרש מכיסא. עצם שינוי תנועה מכיפוף ליישור בעת שגוף כבר יושב על הכיסא, אינו מושפע מהיות הכיסא קשה או רך בריפוד או במנגנון הידראולי. מעבר לכך יש לשים לב שבעבודות המוסכמות מתואר כי התובע יושב ברצף על הכיסא ואינו מתרומם / מתיישב במהלך בדיקת הסרטים. לאור האמור, אין משמעות לעומס בגב התחתון וסוג הכיסא קשה / רך.
2.6 בעניין שי בנקר ( בל 33760-03-14) בו מונית כמומחה מטעם בית הדין, תיק הדן ברופא שיניים שגם רכן עשרות ואף מאות פעמים למטופלים ציינת כי " לאור העובדה כי רופאי השיניים עובדים בישיבה, אין עומס משמעותי על הגב התחתון למעט על ידי התנוחה הלא נוחה – המעבר לישיבה העביר את העומסים לצוואר ולכתפיים".
נכון שלדעתך המשפט הזה נכון גם למקרה דנן?
2.7 ד"ר אסא לב נתן חוות דעת לענין עבודת רופא שיניים שיושב על כיסא ורוכן כלפי מטופלים שוב ושוב, כדלקמן:
"ניתן להחיל את הפריאדיגמה של מיקרוטראומה להסבר השפעה של תנאי העבודה של התובע על התפתחות המחלה שכן כל אירוע של פיתול הגב תוך כדי רכינה קדימה יוצר לחץ חריג בתוך הדיסק הבין חולייתי וגורם לעקה של מעטפת הדיסק, עקה שיכולה לגרום לדפורמציה קבועה של המעטפת. ההשפעה המצטברת של אירועים כאלו תגרום לדפורמציה משמעותית שביטויה הדימותי בלט או בקע בדיסק.
(ראה ב"ל ( י-ם) 14041-02-11 סמי פליימן נ' המוסד).
תסכים איתי שד"ר אסא לב, בניגוד אליך, ראה ברכינה קדימה ואחורה כתנועת פיתול ואילו אתה לא ראית בתנועות כאלה כפיתול? מדוע ההבדל בגישתכם?
2.8 מצורפים פסקי דין שניתנו בתביעות שהגישו רופא שיניים כנגד המל"ל, תיק 20562-09-15, בוקרנסקי נגד המל"ל, 54871-02-12, הורוביץ נגד המל"ל, 45238-06-16, אבופול נגד המל"ל, 45087-08-14, אלסייד נגד המל"ל.
לאור האמור בפסקי דין אלו – האם קיימות מספר אסכולות לענין ההשפעה שיש על הגב, במקרים של ישיבה תוך ביצוע תנועות של רכינה קדימה ואחורה?
האם יש הבדל בין העובדות המפורטות בתיק זה לענין עבודת התובע לבין עבודת רופא שיניים לדעתך המקצועית?
תשובה: אתייחס לשאלות 2.6-8 יחדיו, כיוון שקיים הבדל מהותי בין עבודת התובע בפענוח הסרטים לבין עבודת רופא שיניים, וכפי שהודגש אצל התובע התנועה הינה במישור קדמי בלבד ללא פיתול. מעבר לכך תדירות ועומק הכיפוף אצל רופאי שיניים עולה משמעותית מניתוח עבודת התובע. רופא שיניים היושב בעמדתו הנמצאת לצד ראש המטופל, נדרש לבצע תנועות צידיות מסביב למטופל ובעת רכינה לעמדת הציוד כל זאת כאשר גובה שיני המטופל נמצא באיזור הבטן/כיסא רופא השיניים. אצל התובע מדובר בהטייה קדמית בלבד אל המתקן המצוי על שולחן עבודה בגובה החזה ( ראה גם צילום עמדת העבודה והיות גובה מקור האור בחלקו העליון של המכשיר).
2.6 הינו רלוונטי לשינוי במנח עבודה רופא שיניים ובדגש על מאמרים מתקופות שונות של הרגלי עבודה בין עמידה לישיבה והעובדה שמעבר לישיבה שינה העומסים בגו מגו תחתון לצוואר.
2.7 ד"ר אסא מדגיש מונח " פיתול" ואילו בשאלה מנסים לתאר כאילו הגדיר פיתול גם כתנועה קדימה/אחורה. פיתול בהגדרתו כולל אלמנט סיבובי שהינו חלק משמעותי מתיאור עבודת רופאי שיניים ואינו רלוונטי לתיאור עבודת התובע.
תיק 20562-09-15 – העובדות המוסכמות מדגישות ודנות בנושא מכשירים רוטטים ולליקוי בכתפיים. אין בכל הפס"ד התייחסות לבירור ענין כאבי גב תחתון ברופאי שיניים.
תיק 54871-02-12 – העובדות המוסכמות דנות בפגיעה צווארית אצל רופא שיניים המשתמש בפנס ראש ומשקפיים טלסקופיות. הדיון כלל לא התייחס לבעיות בגב תחתון.
תיק 45238-06-16 – תיק זה דן בליקוי בצוואר וגב תחתון אצל רופאת שיניים. תשובה 4 ב' ד"ר אנג'ל מציינת " אין בעבודתה המתוארת כולל רכינה לפנים והטיות לצדדים כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים בגב..." סעיף 6 ב' מודגש כי גם בצילומי העבודה " התנועות הן בטווח הרגיל של תנועות עמ"ש ואין העברת כוחות או עומסים ניכרים לגב..." וכן בסיכום פס"ד סעיף 19 על דחיית הקשר בין תיאור עבודתה לליקוי בעמ"ש המותני ( אשר במקרה זה הינו בלט דיסק Is5L)."

אחר הדברים האלה שב המערער וביקש למנות מומחה נוסף וגם בקשתו זו נדחתה בנימוק ש" ... השאלות אינן נובעות מתשובות המומחה בחוות דעתו השניה. השאלות יכלו להישאל בסבב הראשון של שאלות ההבהרה.
כמו כן, שאלות ההבהרה אינן מבהירות את חוות הדעת ואינן חיוניות למתן הכרעה בתיק. חוות דעת המומחה ברורות ועולה מהן מפורשות כי המומחה סבור שלא מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה בגבו של התובע לבין עבודתו וכי אין להקיש מעבודת רופא שיניים לעבודת התובע, בכל הנוגע לתנועות שעליהם לבצע במהלך עבודתם".
בית הדין האזורי דחה את התביעה מהנימוקים הבאים:
אין לקבל את טענת המערער לפיה יש ללמוד גזירה שווה מעניינו של המערער לזה של רופאי שיניים. בית הדין קבע כי טענה זו אינה עולה מהעובדות המוסכמות מה גם שהמומחה התייחס לשאלה זו בתשובותיו.
חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, מעמיקות ומפורטות שהתייחסו לכל טענות המערער וכל השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב.
לא עלה בידי המערער להוכיח כי המומחה הרפואי מחזיק באסכולה מחמירה.

תמצית טענות הצדדים בערעור
בערעורו על פסק הדין טוען המערער כי:
המומחה הרפואי נקט באסכולה מחמירה, שכן לדבריו אין המומחה מכיר בקשר סיבתי בין פגיעה בגב לישיבה על כסא ויש ללמוד מעבודתם של רופאי השיניים שהוכרו כנפגעי עבודה ואשר אף הם מבצעים מלאכתם בישיבה לעניינו של המערער.
שגה בית הדין קמא שעה שלא התיר לשלוח למומחה את כל שאלות ההבהרה שהתבקשו בסבב שאלות ההבהרה השני.
בדיון המוקדם שהתקיים ביום 3.4.2019 סבר המשיב שיש לדחות את הערעור שכן פסק הדין מנומק ומפורט ומתבסס על חוות דעתו המנומקת של המומחה שהיה ער לעובדות המקרה. כן טוען המשיב שהמומחה התייחס לעניין הכיסא והתנועות, השיב לשאלות המתייחסות להבדלים בין עבודת המערער לזו של רופאי השיניים. לשיטתו צדק בית הדין האזורי עת דחה את הבקשות למינוי מומחה נוסף וכי ההחלטות בהקשר זה עולות בקנה אחד עם הנחיות הנשיאה.

במהלך הדיון המוקדם נענו הצדדים להצעת בית הדין ולפיה תופנה למומחה הרפואי שאלת ההבהרה הבאה:
"לאור האמור בעובדה 8 שנקבעה על-ידי בית הדין האזורי ולפיה ' התובע בוחן את הצילום מכמה זוויות. בזמן המבט הוא זז ומתרומם עם הגב ימינה ושמאלה על-מנת לשנות את כיוון הראייה'. משכך, אין מדובר רק בתנועות רכינה לפנים ולאחור. לפיכך, ישיב המומחה לשאלה, האם יותר סביר שתנועות אלה השפיעו במידה זו או אחרת ( גם אם שולית או זניחה) על הליקוי או החמרתו או שמא סביר יותר שתנאי העבודה לא השפיעו כלל? ככל שהתשובה לשאלה זו תהיה שסביר יותר שתנאי העבודה השפיעו – האם הייתה להם השפעה משמעותית היינו השפעה של 20 אחוז לפחות. המומחה יפרט וינמק את תשובותיו".
ביום 30.4.2019 התקבלה חוות דעתו של המומחה הרפואי לשאלת ההבהרה שהופנתה
אליו ולהלן תשובתו:
"הן בניתוח העובדות המוסכמות והן בתיאור עובדה 8 לעיל, נקבע כי מישור התנועה העיקר הינה ברכינה לפנים ולאחור.
'8. התובע בוחן את הצילום מכמה זוויות. בזמן המבט הוא זז ומתרומם עם הגב ימינה ושמאלה על מנת לשנות את כיוון הראייה.
בתשובה 19 המקורית כבר בוצעה הפרדה והוכר כי מדובר בשני מישורי תנועה כדלקמן: מניתוח עבודת התובע על פי העובדות המוסכמות דגש על סעיפים 7-9, מתוארות מס' תנועות בעמוד השדרה ובכללן: רכינה קדימה והתיישרות, קרי תנועה קדימה ואחורה בישיבה. תדירות מספר פעמים לבדיקת סרט כ -10 דקות אל מול מכשיר התאורה. טווח תנועה זה צומצם עם השמת 2 ספרים להגבהת המתקן ( סעיף 9). בדיקת כל צילום מכמה זוויות, מתרומם עם הגב ימינה ושמאלה לשינוי זווית הראיה.
מהות שאלת ההבהרה הינה האם מתוך מנח הישיבה, קיום תנועה בקימה מהכיסא תוך תנועה ' ימינה ושמאלה', הינה תנועה חריגה או עם אלמנט פיתול, קרי עומס אשר עלול גם במידה זניחה להשפיע על ליקוי בגב התחתון.
על פי ניתוח העבודה כמפורט בתשובה 19, שאלות הבהרה 2.1-3, 2.6-8, הרי שכיוון התנועה הראשי המתקיים עת התובע בוחן צילומים שלא בישיבה, הינו תוך קימה ותנועה במישור לפנים ולאחור. הטיית הגוף/גב ימינה או שמאלה לבחינת הצילום מהצדדים, אינה בטווח קיצון של עשרות מעלות ואינה מלווה בתנועת פיתול בגב התחתון עצמו.
חלק מהתנועה במישור זה מתקיימת בצוואר או באיזורי המעבר בין עמ"ש גבי ומותני, כאשר ככל שמתקיימת תנועה בהטייה צידית, הרי שאינה משמעותית בגב התחתון האמצעי והתחתון. (ההדגשה במקור).
לעניין זה להדגיש כי הליקוי בגב התחתון כפי שנמצא בתשובה 17, הינה בחלק האמצעי תחתון של עמ"ש מותני, קרי גובה L3 ומטה.
לפיכך, יש לסכם כי לתנועה של הטייה ימינה ושמאלה בגב, אין בסבירות מעל 50% השפעה על התפתחות הליקוי בגב התחתון האמצעי – תחתון.
גם אם נקבע כי קיימת סבירות מסויימת להשפעה מזערית / זניחה של תנועת הטיה זו על התפתחות הליקוי, הרי שהשפעה זו אינה משמעותית והיא פחותה מ -20%. " (ההדגשה במקור).
בהחלטה מיום 1.5.2019 התבקש ב"כ המערער להבהיר אם לאור תשובת המומחה הוא עומד על ערעורו, וככל שעומד הוא על הערעור, יוגשו על ידי הצדדים השלמות טיעון.
המערער הגיש בקשה למינוי מומחה נוסף ו"לשליחת הודעת הבהרה דחופה למומחה אשר סוטה מהעובדות שנקבעו". בבקשתו טוען המערער שהמומחה סטה מהעובדות שכן אין חולק שהמערער ביצע את מלאכתו בישיבה בלבד ואילו המומחה מתייחס לביצוע העבודה בעמידה.
המערער גם חוזר על טענותיו לפיהן המומחה נעול בדעתו ושלשיטתו אין להכיר בפגיעה בגב שעה שהעבודה מתבצעת בישיבה.
המשיב בתגובתו מתרעם על עצם הבקשה למינוי מומחה נוסף שלטענתו אינה אלא ניסיון לבצע " מקצה שיפורים", וסבור שיש לדחות את הערעור. לדבריו, המומחה השיב כי כבר בתשובותיו לשאלות ההבהרה חיווה את דעתו על פי התשתית העובדתית שנקבעה וכי מדובר לכל היותר בהשפעה זניחה או מזערית של תנועת ההטייה שאינה מגיעה ל- 20%.
כן מוסיף המשיב שטענת המערער כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה, נטענה מבלי שהונחה לה תשתית כלשהי.
לאחר הדברים האלה בהחלטה מיום 10.06.19 הובהר שאין מקום למינוי מומחה נוסף או לשליחת שאלות הבהרה נוספות אך ניתנה אפשרות לב"כ המערער להשלים את טיעוניו וכך עשה. בהשלמת טיעוניו מוסיף המערער כי על רקע העובדה שהתאפשרה שאלת הבהרה למומחה, הרי שלא היה מקום לחייבו בהוצאות בבית הדין האזורי.

הכרעה
לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת כלל החומר שבתיק סבורים אנו שדין הערעור להידחות.
בהחלטה מפורטת מיום 7.10.2018 דחה בית הדין קמא, ובצדק את ניסיונו של המערער להקביל את עבודתו לזו של רופא שיניים. בהחלטה זו, כתב בית הדין בין היתר כי: "בקשתו של התובע מתבססת על טענה עובדתית שלא הוכחה בבית הדין ולא נכללה בעובדות בתיק, לפיה עבודת התובע דומה לעבודת רופא שיניים. מכאן – שמי שסטה מהעובדות שנקבעו בתיק הוא התובע ולא המומחה מטעם בית הדין". המומחה הופנה במסגרת שאלות ההבהרה למספר פסקי דין בהם הוכרו תביעות של רופאי שיניים בפגיעות דומות, ואולם בתשובותיו לשאלות ההבהרה המומחה היטיב להסביר את ההבדל בין עבודתם לעבודת המערער ואף התייחס אחד לאחד לפסקי הדין אליהם הופנה בעניינם של רופאי השיניים.
כך גם מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי שעה שדחה את טענת המערער שהמומחה הרפואי דגל באסכולה מחמירה ושלא הונחה על ידיו תשתית עובדתית המוכיחה את טענתו זו. בית דין זה שב על ההלכה שנקבעה ולפיה " על המבוטח הטוען לקיומה של אסכולה הגורסת אחרת מדעת המומחה שמונה – חובת הוכחתה". (בר"ע ( ארצי) 105/09 איילון – המוסד ביטוח לאומי (3.5.2009) וכן עב"ל ( ארצי) 60498-03-14 שלמה חיים וקנין – המוסד לביטוח לאומי ( 5.4.2017)).
בהתייחס לשאלת ההבהרה שהופנתה למומחה על ידי בית דין זה, הרי שאין בידינו לקבל את טענת המערער כי המומחה סטה מהעובדות המוסכמות. המומחה שב והבהיר את שכבר כתב בחוות דעתו:
"בתשובה 19 המקורית כבר בוצעה הפרדה והוכר כי מדובר בשני מישורי תנועה כדלקמן: מניתוח עבודת התובע על פי העובדות המוסכמות דגש על סעיפים 7-9, מתוארות מס' תנועות בעמוד השדרה ובכללן: רכינה קדימה והתיישרות, קרי תנועה קדימה ואחורה בישיבה. תדירות מספר פעמים לבדיקת סרט כ -10 דקות אל מול מכשיר התאורה. טווח תנועה זה צומצם עם השמת 2 ספרים להגבהת המתקן ( סעיף 9). בדיקת כל צילום מכמה זוויות, מתרומם עם הגב ימיה ושמאלה לשינוי זווית הראיה".
המומחה למעשה הרחיב למעלה מהדרוש את תשובתו, ושלל קשר סיבתי גם למקרה בו המערער קם לצורך ביצוע עבודתו.
כאמור, חוות הדעת, תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה כמו גם ולשאלה שהופנתה אליו מבית דין זה ברורות וחד משמעיות.
ההלכה הפסוקה היא כי: "יש לאמץ את חוות דעתו הרפואית של מומחה בית הדין אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן ( עב"ל ( ארצי) 56713-12-15 רמי גבאי- המוסד לביטוח לאומי (23.8.17)) ".בית הדין האזורי קבע כי " קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו" ואנו תמימי דעים עם קביעתו זו.
סוף דבר – הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בסכום של 4,000 ₪.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ט (15 יולי 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .

ורדה וירט-ליבנה,
נשיאה, אב"ד

אילן איטח,
סגן נשיאה

מיכאל שפיצר,
שופט

מר אמיר ירון,
נציג ציבור (עובדים)

מר דן בן-חיים,
נציג ציבור (מעסיקים)