הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 3548-06-18

ניתן ביום 28 פברואר 2019
המוסד לביטוח לאומי
המערער
-

משה סידי
המשיב
בפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופט אילן סופר, השופט מיכאל שפיצר
נציגת ציבור ( עובדים) גברת יעל רון, נציג ציבור ( מעסיקים) מר דורון קמפלר

ב"כ המערער עו"ד צחי רטר
ב"כ המשיב עו"ד בר אליעזר, עו"ד נופר אהרון

פסק דין

השופט אילן סופר
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ( השופט הבכיר יצחק לובוצקי ונציגי הציבור מר צבי רוזנצויג וגב' מאירה עזר; בל' 42939-07-12), במסגרתו התקבלה תביעת המשיב להכיר באוטם שריר הלב בו לקה ביום 1.7.10 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.

התשתית העובדתית
המשיב, מר משה סידי, יליד שנת 1943, עבד במכון ויצמן למדע החל מיום 9.2.64 ומשך למעלה מ - 46 שנים. בתפקידו האחרון שימש כמנהל מעבדות לפיתוח אלקטרוני ומכני ביחידה לשירותים פיסיקליים. יום עבודתו האחרון היה יום 30.6.10, ולאחריו פרש לגמלאות מטעמי גיל. ביום עבודתו האחרון בשעות הצהריים המאוחרות ערך המשיב אירוע פרידה מצומצם לחלק מהעובדים ממחלקתו.

ביום 1.7.10, היום הראשון לאחר פרישתו לגמלאות, בשעות הערב, חש המשיב כאבים בחזה והזעיק ( בשעה 23:51) אמבולנס. בדו"ח מד"א מיום 2.7.10 בשעה 1:00 לפנות בוקר נרשמו הדברים הבאים – לאחר שהמשיב פונה כבר לבית החולים " בן 67, לדבריו בריא בדר"כ. לדבריו מספר דקות טרם הגעתנו חש בכאבים לוחצים מפושטים בחזה המלווים בחולשה והזעה. לפני כיומיים הרגיש תחושה דומה שבגללה התעורר משנתו...".

המשיב נלקח לבית החולים " אסף הרופא". המשיב נקלט בחדר מיון והועבר בתחילה למחלקה פנימית ובהמשך אותו לילה הועבר למחלקה הקרדיולוגית. לפי הרשומה הרפואית מהמחלקה הקרדיולוגית, התקבל למחלקה ביום 2.7.10 בשעה 8:14 בבוקר, ונרשם - " בן 67... יום טרם קבלתו כאב לוחץ משני צידי בית החזה מעיר משינה. במשך רבע שעה. ללא קוצר נשימה, ללא בחילה או הזעה, ללא הקרנה. ביום קבלתו בשעה 22:00, לחץ בחזה, מלווה הזעה, חולשה, ללא קוצר נשימה, במשך מעט יותר ממושך מרבע שעה או 20 דק'". בדו"ח האחות ביחידה לטיפול נמרץ מיום 2.7.10 בשעה 9:00 נרשם: "היום משעה מוקדמת של הלילה התחיל לחוש כאבים לוחצים מפושטים בחזה מלווים בחולשה, לפני כיומיים הרגיש תחושה דומה שבגללה התעורר משינה". בסיכום האשפוז מיום 6.7.10 נכתב כי המשיב לקה באוטם שריר הלב ועבר צנתור; כתלונה עיקרית נרשם - " כאבים בחזה יממה טרם קבלתו ליחידה".

ביום 21.2.12 הגיש המשיב, באמצעות בא כוחו, תביעה למוסד לביטוח לאומי ( להלן: המוסד) להכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה. המוסד דחה את התביעה, ובגין כך הוגשה תביעת המשיב לבית הדין האזורי.

בית הדין האזורי, לאחר שמיעת עדותו של המשיב, דחה את התביעה תוך שקבע כי " התובע לא הוכיח, בסבירות של למעלה מ - 50%, את גרסתו ל"אירוע חריג" או " לחץ נפשי חריג" או " מאמץ מיוחד" אשר נגרם לו, בעטיו של מאורע בעבודתו".

המשיב ערער על פסק הדין ( עב"ל 18610-05-16) ובתאריך 19.9.2012 התקבל בדעת רוב הערעור ( השופטים דוידוב-מוטולה ופוליאק ונציגי הציבור מר ירון ומר קמפלר, כנגד דעתו החולקת של השופט, כתוארו אז, איטח) תוך שנקבע כי בעבודתו של המשיב אירע אירוע חריג טרם שלקה בליבו ביום 1.7.10 ( להלן – פסק הדין הארצי). התיק הוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיקבע את התשתית העובדתית שתועבר למומחה יועץ רפואי לצורך קבלת חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין אוטם שריר הלב בו לקה המשיב.

בתאריך 8.11.2017 הוציא בית הדין האזורי את החלטתו בה נקבע, בין השאר:
"אשר לשאלה מתי החל התובע לחוש כאבים ו/או עד מתי הם נמשכו, אנו מתקשים לקבל את גרסת התובע, שלא היתה קוהרנטית, ולפיכך, נותנים משקל רב יותר למסמכים הרפואיים שנמצאים בתיק , ומשאירים ליועץ הרפואי שמומחיותו בכך, גם לקבוע אמתי החלו הכאבים. זאת, והיה והשאלה חשובה להכרעתו המקצועית. לפי טופס סיכום האשפוז (נ/1), הכאבים החלו כבר 24 שעות טרם קבלתו בחדר מיון. כלומר הם החלו בלילה שבין 30.6.10 ל- 1.7.10. אולם, הדברים לא ברורים ע"פ מכלול המסמכים, ויתכן והיו אי אלו כאבים גם קודם לכך.
פרופ' כספי מתבקש להשיב לשאלות הבאות:
מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
האם התובע עבר " אירוע לבבי" על פי החומר הרפואי שצורף להחלטת העובדות?
האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות המקרה, לבין האירוע הלבבי אותו עבר התובע?
ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה:
האם לדעת היועץ הרפואי , סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה; או שסביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה, מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?"

המומחה מסר את חוות דעתו ביום 11.12.2017, ולפיה:

"פרשת המקרה
התובע מר סידי יליד 1943 עבד במשך למעלה מ-46 שנה במכון ויצמן למדע. ביום עבודתו האחרון בשעות הצהריים המאוחרות ערך המערער ארוע פרידה מרגש לדבריו לחברים קרובים במחלקתו.
יום לאחר הארוע בשעות הלילה החל לחוש כאבים בחזה והזעיק עזרה רפואית ממד"א אשר פנה אותו לבית החולים אסף הרופא לאחר טפול בחמצן ותכשיר ניטרו תת לשוני. אבחנת הצוות – תעוקת חזה בלתי יציבה. במיון – ערך גבולי של טרופונין וצניחות מקטע T – S ולפיכך אושפז במחלקה פנימית – לאחר עלית ערך הטרופונין כעדות לאוטם בשריר הלב הועבר ליחידה לטפול נמרץ בחולי לב. בתרשים אקו דופלר אשר בוצע ב-2.7.10 למעשה ביום קבלתו (הגיע לבית החולים לקראת 24:00 ב- 1.7.10) הודגמה ירידה קלה בינונית בתפקוד הלב עם אקינזיה אחורית והיפוקינזיה אנטרובזלית כבטוי לאסכמיה / אוטם אחורי.
בתאריך 4.7.10 צונתר ונמצאה מחלה כלילית חסימתית דו כלית – חסימה קשה ביותר 95% של עורק הביניים וחסימה של 80% בפתח העורק הימני. החסימה הקשה בעורק הביניים היתה זו שקרוב לוודאי היתה אחראית לאוטם שריר הלב אותו עבר מר סידי. שתי החסימות הורחבו והותקנו בהן תומכנים בהצלחה.

דיון
מר סידי עבר ארוע נפשי מרגש מאוד בתאריך 30.6.10 בעקבות סיום עבודתו ויציאה לגמלאות לאחר במשך 46 שנה. אירוע זה הוגדר על ידי בית המשפט כארוע חריג. ואני מסכים עם קביעה זו.
מהמסמכים הרפואיים עולה כי ביום שלאחר מכן הווי אומר ב-1.7.10 החל להרגיש בכאבים בחזה אשר בעטיים פנה לעזרה רפואית בשעות הלילה המאוחרות למעשה בתוך הליך של אוטם חריף בשריר הלב שהוכח הן בעלית רמת טרופונין הדם והן בממצאי בדיקת האקו דופלר.
הצנתור כאמור הצביע על העורק האחראי לאוטם – אוטם הביניים אשר הורחב בהצלחה.
לוח הזמנים וסדר הארועים החריג והופעת האוטם בשריר הלב אצל מר סידי מוכרים היטב במציאות הקלינית. הבסיס הפתופיזיולוגי לאוטם שריר הלב הינו ברוב רובם של המקרים קרע ברובד טרשתי המתחיל תהליך של יצירת קריש דם וחסימה מלאה של העורק הכלילי והתפתחות אוטם שריר הלב תהליך זה יכול לקחת בין מספר דקות לשעות ולעתים עד 27 – 48 שעות בביטויים קליניים שונים אשר מבטאים את שווי המשקל הדינמי בין יצירת קריש הדם בעורק הכלילי התכווצות כלי הדם ומנגד הרפיית כלי הדם והמסת הקריש. זוהי תחילתה של תעוקה בלתי יציבה אשר בחלק משמעותי מהמקרים לא מתפתחת לכלל אוטם בשריר הלב אלא מתייצבת עקב התייצבות הרובד הטרשתי וחידוש/המשך הזרימה בעורק הכלילי.
במקרהו של מר סידי תהליך התעוקה הבלתי יציבה שהחל בתוך או בסמוך לארוע חריג – קרוב לודאי בעצמה קטנה התגבר והגיע לשיאו תוך גרימת אוטם שריר הלב ביום שלאחר הארוע. לוחות זמנים ידועים ומקובלים היטב במציאות הקלינית.
היות וכך אני רואה קשר ברור בין הארוע החריג בעבודתו של מר סידי לבין אוטם שריר הלב אותו עבר ב-1.7.10. אתיחס ואדגיש בנושא תחילת הכאבים – היות והחולה אינו נמצא לפנינו ובודאי לא בזמן הארוע נשוא התביעה כלל נקוט בידנו הרופאים כי את המשקל העיקרי אנו נותנים לסיכום הרפואי הראשון אשר מבוסס על תחקור רפואי מקצועי בזמן אמת.
במקרהו של מר סידי מדווח מר ליבוביץ הפרהמדיק של מד"א שהיה הראשון לטפל במר סידי: כאבים לוחצים בחזה מלווים בחולשה והזעה מספר דקות טרם הגעת הניידת – 2.7.20 תחושה דומה לפני כיומיים, הווה אומר בהחלט מתאים ל-30.6.10, כלומר, לוח זמנים ברור של תחילת הכאבים וכפי שציינתי תחילתה של תסמונת תעוקה בלתי יציבה. להדגיש כי מר סידי היה אתסמיני מבחינה קרדיאלית טרם הארוע והתמונה הקלינית של תעוקת חזה בלתי יציבה שנסתיימה באוטם שריר הלב הופיעה באופן חדש וחד בסמוך לארוע החריג.

תשובות לשאלות בית המשפט
מר סידי עבר אוטם חריף בשריר הלב עקב מחלה טרשתית של שני עורקים כליליים.
אכן מר סידי עבר אוטם שריר הלב שכפי שציינתי קודם לכן התבטא בממצאי בדיקת האקודופלר ועליה פתולוגית של רמת הטרופונין – כביטוי לאוטם שריר הלב.
קיים קשר סבתי ברור בין הארוע החריג בעבודה לבין האוטם בשריר הלב אותו עבר מר סידי.
אלמלא הארוע החריג בעבודתו של מר סידי אוטם שריר הלב אותו עבר לא היה מתרחש מתי שהתרחש או שלא היה מתרחש כלל."

בתאריך 21.1.2018 הגיש המערער בקשה להצגת שאלות הבהרה שעניינן המועד בו המשיב התעורר עם כאבים – לפי האמור בדו"ח מד"א והתייחסות המומחה לכך בחוות דעתו.
בית הדין האזורי דחה את הבקשה בקבעו כי " המומחה התייחס למסמכים הרפואיים, לרבות דו"ח הפרמדיק וניתח אותם מנקודת מבטו הרפואית מקצועית. אין מקום להפניית שאלות שעניינן הנחות בקשר לאותם מסמכים".

כאמור בחוות הדעת, קיבל בית הדין האזורי את התביעה תוך שציין כי המומחה פירט את לוח הזמנים וסדר האירועים ועל פיהם קבע כי המערער חווה אוטם שריר הלב, בסמוך לאירוע החריג.

טענות הצדדים בערעור
11.המערער טוען כי בית הדין האזורי טעה עת דחה את בקשתו להציג שאלות הבהרה למומחה, במיוחד כאשר מתעורר ספק אמיתי ואי בהירות בקשר להבנת המומחה את החומר בדו"ח מד"א.
המערער טוען כי בחוות דעת המומחה נפלה טעות עובדתית באשר למועד תחילת כאביו של המשיב משהקריאה במוקד מד"א לניידת האמבולנס התקבלה ביום 1.7.10 בשעה 23:51 וזו הגיעה לביתו ב-2.7.10 שעה 00:04. כלומר בין מועד הקריאה למועד ההגעה התחלף יום. בהתאם כאשר מסר המשיב כי הכאבים החלו יומיים לפני כן, הכוונה ל-29.6.10 – לפני האירוע החריג ב-30.6.10.
המערער טוען עוד כי יש להזמין את גיליון חדר המיון ולהציגו בפני המומחה, או למנות מומחה נוסף או להעביר למומחה את שאלות ההבהרה.

12.המשיב טוען כי המסמכים הרפואיים עמדו בפני בית הדין הארצי ובית הדין האזורי, אשר החליטו שניהם שלא לקבוע ממצאים לעניין קיומו של כאב במועד מוקדם לאירוע החריג. אין מקום להזמין חומר רפואי נוסף שעה שהתיעוד הרפואי תומך כולו בקביעת המומחה כי בעת הגעתו לבית החולים סבל מכאבים במשך יממה קודם לכן.
על כן, אין מקום להפנות למומחה שאלות הבהרה ולהציג לו קביעות עובדתיות שונות מאלו שנקבעו על ידי בית הדין. וגם אין מקום למנות מומחה רפואי נוסף.

הכרעה
13.לאחר עיון בכלל חומר התיק ושמיעת טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. כפי שנראה להלן, היה מקום לקבוע כי המשיב סבל מכאבים בחזה לפני האירוע החריג. על יסוד כך יש להחזיר את התיק לבית הדין האזורי ולאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה.

14. טרם נבוא לפסק דינו של בית הדין האזורי, נביא את ההנחיות שניתנו לו במסגרת פסק הדין הארצי ולמען הנוחות יובא מתוכו להלן הציטוט המלא:

"אשר לעובדות שתועברנה למומחה - ראשית יש להעביר אליו את התרחשותו של אירוע חריג בעבודתו של המערער כמפורט לעיל. אשר לעובדות נוספות - המערער בהודעתו בפני החוקר, בתצהירו ובחקירתו הנגדית העיד כי החל לחוש בכאבים ולחצים בחזה כבר במהלך אירוע הפרידה ביום 30.6.10, כאשר הסביר בחקירתו כי לא ייחס לכך חשיבות וחבריו " צחקו ואמרו שיש לי פרפרים בבטן". בהעדר תימוכין אובייקטיבים לגרסה זו במסמכים הרפואיים - על בית הדין האזורי, ששמע את עדותו של המערער, לקבוע אם הוא נותן אמון בגרסה זו אם לאו. עוד צריך בית הדין לקבוע אם הוא נותן אמון בגרסת המערער בתצהירו לפיה הכאבים נמשכו ברציפות ( אם כי בעוצמה מופחתת) עד למועד פנייתו של המערער לבית החולים, או שמא במהלך יום 1.7.10 עד שעות הערב " לא היו ממש כאבים" כפי שמסר המערער לחוקר המוסד.

שאלה נוספת שעל בית הדין להכריע בה לצורך העברת העובדות למומחה היא האם לתת אמון בגרסת המערער בחקירתו הנגדית, לפיה התעורר בבוקר יום 1.7.10 בשל הכאבים בחזהו, או שמא התעורר בשל כאבים כאמור באחד הימים שקדמו לכך, נתון שעשויה להיות לו משמעות מבחינה רפואית. שאלה זו נוגעת לרישומים במסמכים הרפואיים, אשר בחלקם צורפו ( ללא התנגדות המוסד) רק לסיכומי התשובה של המערער בבית הדין האזורי, ולכן המערער כלל לא נשאל עליהם. כך, בדו"ח מד"א נרשם כי הכאבים החלו מספר דקות טרם הגעת האמבולנס אך הייתה " תחושה דומה" בשלה התעורר המערער משנתו " לפני כיומיים"; בדו"ח האחות ביחידה לטיפול נמרץ מיום 2.7.10 בשעה 2:00 לפנות בוקר נרשם: "היום משעה מוקדמת של הלילה התחיל לחוש כאבים לוחצים מפושטים בחזה מלווים בחולשה, לפני כיומיים הרגיש תחושה דומה שבגללה התעורר משינה"; ובסיכום האשפוז מיום 6.7.10 נרשם " יום טרם קבלתו כאב לוחץ משני צידי בית החזה מעיר משינה... ביום קבלתו בשעה 22:00 לחץ בחזה...". על בית הדין האזורי לקבוע לפיכך אם היקיצה כתוצאה מכאבים אירעה ביום 1.7.10 כגרסת המערער או שמא ביום 30.6.10 או טרם לכן. ככל שאין באפשרות בית הדין להגיע למסקנות עובדתיות בקשר לכך, המסמכים הרפואיים ידברו בעד עצמם ויועברו למומחה כפי שהם.
להסרת ספק יובהר כי גם אם הסוגיות העובדתיות המוחזרות לבית הדין האזורי תוכרענה לרעת המבוטח, עדיין עומדת על כנה הקביעה כי התרחש בעבודתו של המערער אירוע חריג, כך שבכל מקרה יש למנות בעניינו מומחה רפואי.

בית הדין האזורי הונחה איפוא לצאת מנקודת הנחה כי אירוע הפרידה היה אירוע חריג. על יסוד כך התבקש בית הדין האזורי לבחון את הנקודות הבאות:
האם הוא נותן אמון בגרסת המשיב לפיה חש בכאבים ולחצים כבר במהלך אירוע הפרידה ביום 30.6.10;
האם הוא נותן אמון בגרסת המשיב לפיה הכאבים נמשכו ברציפות עד למועד פנייתו של המערער לבית חולים, או שמא לא היו לו כאבים עד שעות הערב;
האם הוא נותן אמון בגרסת המשיב לפיה התעורר בבוקר 1.7.10 בשל הכאבים בחזהו, או שמא התעורר בשל כאבים באחד הימים שקדמו לכך.
ככל שאין באפשרות בית הדין להגיע למסקנות עובדתיות על סמך עדות המשיב והמסמכים הרפואיים, יועברו המסמכים למומחה כפי שהם.

15. בית הדין האזורי, הכריע בכל הקשור לעדות המשיב, אך לא הכריע בעניין המסמכים הרפואיים. בית הדין קבע כי בכל הקשור לעדות המשיב, הוא מתקשה לקבל את הטענה לפיה הכאבים החלו במועד האירוע או לאחריו, משום שהגרסה לא הייתה עקבית.
בית הדין האזורי סבר שיש לתת משקל למסמכים הרפואיים אך העדיף להשאיר למומחה הרפואי להכריע מתי החלו הכאבים. בית הדין ציין כי לפי טופס סיכום האישפוז, הכאבים החלו 24 שעות טרם קבלתו בחדר המיון, כלומר, בלילה שבין 30.6.10 ל-1.7.10. אולם בית הדין סייג זאת וציין כי " יתכן והיו אי אלו כאבים גם קודם לכן".

16. במצב שבו בית הדין האזורי, לא קיבל את גרסת המשיב, לפיה הכאבים החלו מהאירוע ולאחריו, אך גם לא הכריע באופן פוזיטיבי, באה חוות דעת המומחה שבהעדר עובדות ניסה ליישב ביניהן אך ללא הצלחה.
חוות הדעת מלמדת כי המומחה היה מודע בתחילה לפער הזמנים, אך התעלם מכך בסופה. בתחילת חוות הדעת בפרק פרשת המקרה ציין המומחה כי " בתרשים אקו דופלר אשר בוצע ב-2.7.10 למעשה ביום קבלתו ( הגיע לבית החולים לקראת 24:00 ב-1.7.10)...". כאן גילה המומחה את מודעותו לשעה ששיקפה מעבר מיום אחד למשנהו.
ברם בסוף חוות הדעת המומחה גרס כי " במקרהו של מר סידי מדווח מר ליבוביץ הפרהמדיק של מד"א שהיה הראשון לטפל במר סידי: כאבים לוחצים בחזה מלווים בחולשה והזעה מספר דקות טרם הגעת הניידת 2.7.20 ( הכוונה ל-2.7.10 – א.ס.). תחושה דומה לפני כיומיים הווה אומר בהחלט מתאים ל-30.6.10, כלומר – לוח זמנים ברור של תחילת הכאבים – וכפי שציינתי – תחילתה של תסמונת תעוקה בלתי יציבה. להדגיש כי מר סידי היה אתיסמני מבחינה קרדיולוגית טרם האירוע והתמונה הקלינית של תעוקת חזה בלתי יציבה שנסתיימה באוטם שריר הלב הופיע באופן חדש וחד בסמוך לאירוע החריג".

17.כאמור, בתחילת חוות הדעת, המומחה היה ער לכך כי בפועל המשיב הגיע לבית החולים קרוב ל-1.7.10 וציין זאת מפורשות אבל כשבא לקבוע את לוח הזמנים, הדבר נשמט והוא חזר לרישום הטכני לפיו המערער התקבל ב-2.7.10 ומשם חישב לאחור יומיים שהביאו אותו ל-30.6.10.
דעתנו היא, כי ניתן היה לחסוך מהמומחה את חוסר הוודאות לו בית הדין האזורי היה מנתח כפי שנדרש ממנו את המסמכים הרפואיים ומסיק מהם את המסקנות. משבית הדין האזורי לא עשה כן, נפנה לעשות זאת בעצמנו.

18. כאמור, בית הדין האזורי לא קיבל את גרסת המשיב ובכך אין אנו מתערבים. בית הדין סבר בצדק כי יש לתת משקל למסמכים הרפואיים ועל כן נביאם להלן בסדר הכרונולוגי. מדובר בארבעה מסמכים:
דו"ח הפאראמדיק ממגן דוד אדום מ-2.7.10; דו"ח קבלה רפואית למחלקה הקרדיולוגית 2.7.10; דו"ח מעקב אחות מ-2.7.10 ואילך, וסיכום אישפוז מ-6.7.10.
להלן נביא את מועדיהם המדויקים ותוכנם.

דו"ח פאראמדיק ממד"א מ-2.7.10
לפי הדו"ח, הקריאה התקבלה ב-23:51. הניידת הגיעה לבית המשיב ב-00:04 ויצאה לבית החולים ב-00:27. הניידת פינתה את המשיב למיון הפנימי בבית חולים אסף הרופא. הדו"ח נכתב בשעה 01:00, בדו"ח נרשם תחת האנמנזה:
"בן 67, לדבריו בריא בדר"כ. לדבריו מספר דקות טרם הגעתנו חש בכאבים לוחצים מפושטים בחזה המלווים בחולשה והזעה. לפני כיומיים הרגיש תחושה דומה שבגללה התעורר משנתו – אינו נבדק ע"י צוות רפואי כלשהו. בהגיענו הנ"ל בהכרה מלאה. יושב, ללא קושי נשימתי, חיוור, ללא סימני מצוקה המודינמית. הכאבים לוחצים מפושטים בחזה. לאחר מתן הטיפול התרופתי ציין הקלה משמעותית בכאבים".
הנלמד ממסמך זה בשים לב לכך כי הניידת הגיעה לבית המשיב, דקות אחדות לאחר שיום ה-1.7.10 הסתיים, כי האמירה לפיה לפני יומיים המשיב הרגיש תחושה דומה שבגללה התעורר משנתו, ממקמת את מועד היקיצה מהכאבים - לבטח לא בבוקרו של ה-1.7.10 אלא בבוקר ה-29.6.10 או 30.6.10 ששניהם מוקדמים למסיבת הפרידה שהוכרה כאירוע חריג.

טופס קבלה רפואית במחלקה הקרדיולוגית
הטופס מלמד שהמשיב התקבל למחלקה ב-2.7.10 שעה 8:15. מהטופס ניתן ללמוד שלאחר קליטתו במיון הועבר לפנימית א' ורק לאחר מכן הועבר למחלקה זו. ברישום של " המחלה הנוכחית" נכתב: "בן 67, מ/א כריתת כיס מרה, ללא סיפור משפחתי של C.A.D. יום טרם קבלתו כאב לוחץ משני צידי בית החזה מעיר משינה, במשך רבע שעה, ללא בחילה או הזעה, ללא הקרנה. ביום קבלתו בשעה 22:00, לחץ בחזה, מלווה הזעה, חולשה, ללא קוצר נשימה, נמשך מעט יותר ממושך מרבע שעה או 20 דקות...".
כפי העולה מרישום זה, "יום קבלתו" בו חש בכאבים בלילה בשעה 22:00 הוא 1.7.10 למרות שבפועל התקבל בשעה הראשונה של 2.7.10. לפיכך, "יום טרם קבלתו" בו חש בכאב מעיר משינה כמשמעותו במסמך זה, הוא 30.6.10.
דו"ח מעקב ע"י האחות – מ-2.7.10 ואילך
אחות המחלקה מילאה בכתב יד דו"ח מעקב שוטף החל מ-2.7.10 שעה 9:00 ובמשך כל יום אחר מצבו של המשיב. המעקב נפתח ברישום הבא:
2.7.10 שעה 9:00: " חולה חדש בן 67, בד"כ בריא, מעשן סיגריה אחת ליום, לא נוטל טיפול תרופתי קבוע, היום משעות מוקדמות של הלילה התחיל לחוש בכאבים לוחצים מפושטים בחזה מלווים בחולשה. לפני כיומיים הרגיש תחושה דומה שבגללה התעורר משנתו. הוזמן צוות מד"א...".
גם כאן – המונח " היום" מתייחס לשעות הלילה של 1.7.10 ולפי זה " לפני כיומיים" כאשר התעורר משנתו עם כאבים מתייחס לכל המאוחר לבוקרו של ה-30.6.10 ובוודאי לא לבוקרו של אותו יום 1.7.10.

סיכום אשפוז מיום 6.7.10
מסמך זה חוזר על האמור במסמך הקבלה הרפואית למחלקה מ-2.7.10 כאשר הוא מציין "כאבים בחזה יממה טרם קבלתו ליחידה", "יום טרם קבלתו כאב לוחץ משני צידי בית החזה מעיר משינה".
ובהמשך " ביום קבלתו בשעה 22:10".
כלומר, גם ממסמך זה ניתן ללמוד כי יממה לפני קבלתו של המשיב היא לכל המאוחר 30.6.10 בבוקר.

19. סיכומם של המסמכים הרפואיים כפי שפורטו להלן מלמד כי בשל סמיכות הטיפול במשיב ע"י הפאראמדיק במד"א והגעתו לבית החולים לשעות האחרונות של 1.7.10, ניתן לקבוע כי בהתאם לטענתו כמפורט במסמכים הרפואיים לפיה כבר יום או יומיים לפני חש בכאבים, הרי שלכל המאוחר המועד בו חש המשיב לראשונה כאבים בחזה היה לפני האירוע החריג. שכן, ממכלול המסמכים ולפי טענות המשיב כמפורט במסמכים הרפואיים כי התעורר משנתו, ניתן לקבוע כי המדובר ב-30.6.10 בשעות הבוקר.
על יסוד האמור יש להעביר את התשתית העובדתית המתוקנת למומחה ולאפשר לצדדים ולא רק למערער אלא גם למשיב לפנות בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה וזאת מבלי שהדבר יהווה הבעת עמדה בדבר הסיכויים שחוות הדעת תשתנה.

20.למומחה תועבר התשתית העובדתית הבאה:
א. התובע, מר משה סידי, יליד 1943, עבד במכון ויצמן למדע ( להלן: "המכון") החל מיום 9.2.64 ומשך למעלה מ-46 שנים. בתפקידו האחרון שימש התובע כמנהל מעבדות לפיתוח אלקטרוני ומכני ביחידה לשרותים פיסיקליים. יום עבודתו האחרון היה יום 30.6.10, ולאחריו פרש התובע לגמלאות מטעמי גיל.
ב. ביום עבודתו האחרון בשעות הצהריים המאוחרות, ערך התובע אירוע פרידה מצומצם לחלק מהעובדים במחלקתו. שילובם של הפרישה מהעבודה לאחר שנים רבות, יחד עם אירוע הפרידה ( שהתרחש ביום 30.6.10 החל מהשעה 15:00), הינם " אירוע חריג".
ג. ביום 1.7.10, היום הראשון לאחר פרישתו לגמלאות, בשעות הערב, חש התובע "בכאבים לוחצים מפושטים בחזה המלווים בחולשה והזעה" והזעיק ( בשעה 23:51) אמבולנס.
ד. התובע הובהל לבית החולים אסף הרופא, ושם אובחן כמי שלקה באוטם שריר הלב ועבר צנתור.
ה. על פי המסמכים הרפואיים, ובכללם דו"ח מד"א, בבוקרו של 30.6.10, הרגיש התובע " תחושה דומה שבגללה התעורר משנתו".

סוף דבר
21. הערעור מתקבל.
התשתית העובדתית שתונח בפני המומחה תהיה כמפורט בסעיף 20 לעיל.
טרם העברת התשתית העובדתית המתוקנת למומחה, הצדדים רשאים להגיש לבית הדין האזורי בקשת להצגת שאלות הבהרה, בהן יכריע בית הדין לפי מיטב הבנתו.

ניתן היום, כ"ג אדר א' תשע"ט (28 פברואר 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .

אילן איטח,
סגן נשיאה, אב"ד

אילן סופר,
שופט

מיכאל שפיצר,
שופט

גברת יעל רון,
נציגת ציבור (עובדים)

מר דורון קמפלר,
נציג ציבור (מעסיקים)