הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 31225-09-18

ניתן ביום 16 דצמבר 2018

נמרוד אסולין
המערער
-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב
בפני: הנשיאה ורדה וירט לבנה, סגן הנשיאה אילן איטח, השופט אילן סופר
נציג ציבור (עובדים) מר שלמה כפיר , נציגת ציבור (מעסיקים) גברת ברכה סמו
<#1#>

בשם המערער – עו"ד יעקב פלדשטיין
בשם המשיב – עו "'ד מיכל מזוז

פסק דין
השופט אילן סופר
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת איריס רש; ב"ל 18328-07-18) אשר מחק את תביעת המערער, ללא צו להוצאות. הערעור סב על החלטתו של בית הדין קמא שלא לפסוק לטובתו הוצאות.
רקע לערעור
המערער הגיש תביעה למשיב ובה ביקש להכיר בפגיעה בגב התחתון מיום 8.1.2018 כ"פגיעה בעבודה". המשיב פנה למערער ביום 7.5.2018 וביום 28.5.2018 וביקש ממנו כי ימלא שאלון המופנה אליו ולמעסיק. לאחר שהשאלונים לא מולאו, דחה המשיב את תביעת המערער ביום 12.6.2018. במכתב הדחייה צויין כי ככל שהמסמכים יוגשו בתוך שנים עשר חודשים, תיבחן התביעה במועדה המקורי. לאחר קבלת המכתב שלח המערער את השאלון מטעמו וביום 28.6.2018 פנה ב"כ המערער למשיב והלין על כך שאין המערער שולט במועד מסירת השאלון מטעם המעסיק.
ביום 8.7.2018 המערער הגיש תביעה לבית הדין האזורי, בא טען כי העביר לידי המשיב את התשובות לשאלון העובד וכי אין למשיב סמכות לעכב את ההליך בשל אי היענות המעסיק למסור את התשובות לשאלון מטעמו. ביום 16.8.2018 החליט המשיב לדחות את תביעתו של המערער לגופו של עניין. ביום 2.9.2018 ביקש המשיב למחוק את התביעה בבית הדין קמא, בשל היעדרה של עילת תביעה. המערער ביקש בתגובה כי יפסקו לטובתו הוצאות משפט. כאמור לעיל, בית הדין קמא מחק את הערעור וקבע כי אין לפסוק לטובת המערער הוצאות בשל העובדה שהוא היה מסוגל לפנות למעסיק בעצמו ולזרז את תהליך העברת השאלון.
טענות הצדדים
המערער טוען כי פסק הדין מאשר את התנהלות המשיב כאשר הוא בוחר לעכב תביעות בשל אי היענות מצד מעסיק. אשר על כן, ביקש המערער לחייב את המשיב בהוצאות בעבור ההליך קמא ובעבור ההליך המתנהל בפנינו. כל זאת על מנת שהתנהגות זו כפי שתוארה כאן לא תחזור על עצמה.
המשיב טוען כי שאלון המערער הגיע אליו ביום 28.6.2018 ובשל כך נפתח תיקו של המערער מחדש. ההליך נסתיים כאמור ביום 16.8.2018 עם שליחת מכתב דחיית התביעה. על כן, סבור המשיב כי תביעתו של המערער הייתה מוקדמת שעה שיכול היה להמתין לתוצאות ההליך ושעה שהעיכוב במתן התשובה נוצר בשל מחדלו להעביר את השאלון בזמן. לא זו אף זו, המשיב טוען כי המערער למעשה מבקש מבית הדין לקבוע פיצויים לדוגמה וכי אין מדובר במקרה של התנהגות רשלנית או חסרת תום לב, שהם התנאים לפסיקת הוצאות שכאלה.
הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן ללא דיון על בסיס סיכומים בכתב.
הכרעה
לאחר שבחנו את כלל נסיבות העניין, לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל לפיו ערכאת ערעור לא מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בשאלת ההוצאות.
על פי המסמכים הנמצאים בתיק בית הדין האזורי תביעת המערער נדחתה ביום 12.6.2018 לאחר שלא החזיר את השאלון שהופנה אליו (שאלון לעובד). לכך אין קשר לשאלון שהופנה למעסיק. רק לאחר קבלת מכתב הדחייה, מילא המערער את השאלון לעובד ושלח אותו למשיב. כבר ביום 28.6.18 יצא מכתב בא כוחו וכעשרה ימים לאחר מכן הגיש המערער את תביעתו לבית הדין מבלי שנתן למשיב שהות מספקת לבחון את התביעה מחדש. כאמור, זו נדחתה ביום 16.8.2018 לאחר שנבחנה על ידי רופא המוסד. מכאן שתביעת המערער נדחתה בתחילה לאחר שלא הוגש בין השאר, שאלון המערער ולאחר שהוא מולא, נבחנה התביעה לגופה ללא קשר לשאלון המעסיק.
לו סבר המערער כי שאלון המעסיק מעכב את ברור תביעתו יכול היה, כפי שקבע בית הדין האזורי, להשיג בעצמו את תגובתו של המעסיק. לא הובאה בפני בית הדין ראיה מכוחה ניתן ללמוד כי שאלון המעסיק הגיע לידי המשיב ומתי וכאמור התביעה נבחנה לאחר קבלת שאלון המערער , ללא קשר לשאלון המעסיק. מכאן שבית הדין צדק כאשר בחר להימנע מפסיקת הוצאות לטובת המערער ואין לנו אלא לאשר החלטה זו.
נציין עוד כי קביעת בית הדין האזורי בעניין זה ניתנה לאחר שהוגשו אליו עמדות הצדדים, ולכן חזקה עליו ששקל את כל הדרוש טרם הכריע בשאלת ההוצאות.
סוף דבר – הערעור נדחה.
בנסיבות העניין משמדובר בערעור סרק, יישא המערער בהוצאות המשיב בסך 3,000 ש"ח .

ניתן היום, ח' בטבת תשע"ט (16 בדצמבר 2018) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

ורדה וירט-ליבנה,
נשיאה, אב"ד

אילן איטח,
סגן נשיאה

אילן סופר,
שופט

מר שלמה כפיר,
נציג ציבור (עובדים)

גברת ברכה סמו,
נציגת ציבור (מעסיקים)