הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 16094-05-14

ניתן ביום 12 דצמבר 2016

נדג'ידה דוידוב
המערערת

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב
 
לפני: הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד

נציג ציבור (עובדים) מר ראובן רבינוביץ, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון

בשם המערערת
-
עו"ד שקמה עצמון-גל

בשם המשיב
-
עו"ד חנן פוטרמן

פסק דין

השופטת רונית רוזנפלד

1. המערערת הגישה תביעתה לבית הדין האזורי להכרה בכאבי הגב בהם לקתה כפגיעה בעבודה, במסגרת תורת המיקרוטראומה. תביעת המערערת נדחתה על ידי בית הדין האזורי באשר לפי קביעתו, לא התקיימה בה התשתית העובדתית הנדרשת להכרה בפגיעה במסגרת המיקרוטראומה (השופטת עפרה ורבנר; בל' 9841-08-13). על קביעה זו של בית הדין האזורי סב הערעור שלפנינו.

התשתית העובדתית כפי שפורטה בפסק הדין של בית הדין האזורי
2. המערערת, ילידת שנת 1973, עבדה כסדרנית סחורה מטעם חברת אוסם, בסופר מרקט השייך לרשת שופרסל במתחם שערי חדרה, מחודש מרץ 2006 ועד לחודש ספטמבר 2010. במהלך השנה האחרונה לעבודתה נשלחה המערערת מידי פעם לעבוד בסופר מרקטים אחרים. המערערת עבדה 6 ימים בשבוע, 7-8 שעות ביום, כאשר בתקופת החגים עבדה בהיקף שעות גדול יותר. המערערת העידה כי במסגרת עבודתה נדרשה להרים משקלים שונים, מ-35 גר' ועד 12 ק"ג, ולסדרם בגבהים שונים, כאשר בכל מקום גובה המדף היה שונה.
סדר עבודתה של המערערת היה, כדלקמן: הסחורה הגיעה לסופר מרקט פעמיים בשבוע, כשהיא ארוזה בארגזים המסודרים על גבי משטחים. המערערת ועובדת נוספת היו פורקות את המשטחים, ושמות את הארגזים על גבי עגלה מיוחדת. ממנה העבירו את הארגזים למחסן, שם היו מסדרות את הארגזים על המדפים במחסן בגבהים שונים. משקל כל ארגז השתנה ונע מ-3 ק"ג ועד 12 ק"ג, ובכל הזמנה היו כ-30-40 ארגזים. כאשר היה צורך לסדר ארגזים במדפים גבוהים, שגובהם מעל מטר וחצי, עלתה המערערת על סולם, והעובדת הנוספת הייתה מגישה לה את הסחורה.
פרט לסידור הסחורה על גבי המדפים במחסן, המערערת העבירה סחורה מן המחסן לתוך הסופר מרקט בארגזים. המערערת פתחה כל ארגז בתוך עגלה, ומתוכו הייתה מוציאה מוצרים ששוקלים בין 30 גר' לק"ג, או בקבוקי משקאות בנפח ליטר עד שני ליטר, ומסדרת את הסחורה החדשה על גבי המדפים. כמו כן מיינה המערערת סחורה קודמת, בדקה תאריכים על גבי המוצרים, הוציאה מוצרים שתוקפם פג, וקידדה מחירים של המוצרים השונים בעודם בארגז. פרט למוצרים שנארזו בארגזים, הרימה המערערת וסידרה על גבי המדפים כ-6 שקים של מזון לכלבים, פעמיים בשבוע. כל שק שוקל 12 ק"ג.
נוסף על סידור הסחורה היבשה על גבי המדפים, נדרשה המערערת לסדר מוצרים כגון שניצלים או סלטים בקירור או בהקפאה. המקררים בסופר מרקט היו בצורת אמבטיה. המערערת נדרשה לרכון או להתכופף לתוך המקרר על מנת לבדוק את המוצרים הישנים, להוציאם, ולהכניס במקומם מוצרים חדשים.

3. בית הדין ציין כי המערערת אישרה בעדותה כי סבלה מכאבי גב לפני שהחלה לעבוד בסופר מרקט, אם כי לטענתה, כאביה החמירו במהלך התקופה. כמו כן מעיון בתיעוד הרפואי של המערערת עולה כי היא סובלת מכאבי עמוד שדרה מרכזי ותחתון מזה שנים, וכי נמצא שהיא לוקה בעקמת גבית.

פסק הדין של בית הדין האזורי
4. בית הדין עמד על כך, שבעבודתה ביצעה המערערת פעולות מגוונות: הזמינה סחורה, פרקה משטחים של סחורה, הניחה אותה בעגלה וסידרה אותה על גבי מדפים, לעיתים בעמידה על סולם. המערערת מיינה סחורה וקידדה מחירים על מוצרים. המערערת התכופפה והרימה סחורה במשקלים שונים, לגבהים שונים ולעומקים שונים של מדפים או מקררים. בית הדין קבע כי מדובר בפעולות מגוונות שבוצעו בסדר משתנה, לפי צורכי העבודה, ולא בפעולות זהות או זהות במהותן שבוצעו באופן רצוף, חוזר ונשנה. כמו כן, כל אחת מן הפעולות שביצעה המערערת פועלת על מקומות שונים בגוף. בית הדין הוסיף וקבע כי אין בפסקי הדין אליהם הפנתה המערערת כדי לבסס תביעתה. לאור האמור קבע בית הדין האזורי כי לא עלה בידי המערערת להניח תשתית עובדתית המבססת טענתה לפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, ועל כן דחה את התביעה.

הערעור
5. במסגרת דיון " קדם ערעור" הסכימו הצדדים כי כתב הערעור והטיעונים כפי שנרשמו לפרוטוקול הדיון ישמשו כסיכומים בכתב לפני המותב שייתן את פסק הדין. אשר על כן, ניתן בזאת פסק הדין על יסוד סיכומי הצדדים כמוסכם עליהם.

תמצית טענות הצדדים בערעור
6. המערערת טוענת כי כל הפעולות אותן תיאר בית הדין האזורי בפסק דינו, אותן ביצעה במהלך עבודתה, מצריכות כיפוף ויישור של הגב תוך כדי הרמה של מוצרים באופן המהווה סדרה של תנועות חוזרות ונשנות. זאת, גם אם תנועות אלה בוצעו לצורך הרמת משקלים שונים לגבהים שונים. תנועות אלה בוצעו בתדירות חוזרת ונשנית על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר בגבה. המערערת מוסיפה כי בית דין זה התייחס במספר מקרים לתפקיד שביצעה, דהיינו, סדרי סחורה. לגישתה, ממקרים אלה ניתן ללמוד שעבודת פירוק וסידור סחורה מקימה תשתית עובדתית להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה. לפיכך טוענת המערערת כי היא הניחה תשתית עובדתית מספקת להכרה בפגיעתה, ויש למנות מומחה יועץ רפואי למתן חוות דעת בעניין תביעתה.

7. מנגד טוען המוסד לביטוח לאומי כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. המערערת ביצעה במהלך עבודתה פעולות מגוונות שפעלו על אזורים שונים בגוף. פעולות אלה כללו הרמת מוצרים שונים, במשקלים שונים, בזוויות שונות של הטיית הגוף תוך התכופפות לגבהים שונים. בית הדין האזורי התייחס לפסקי הדין אליהם הפנתה המערערת וקבע כי מדובר במקרים בהם התשתית העובדתית הייתה שונה מן התשתית העובדתית במקרה זה. על כן מבקש המוסד לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

8. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מסקנות בית הדין האזורי מבוססות היטב בתשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניו וראוי פסק דינו להתאשר מטעמיו על פי הוראת תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. על האמור נוסיף הערות אחדות כמפורט להלן.

9. כבר נקבע כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות:
"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ( היסוד השני) ומנגנון הפגיעה ( יסוד השלישי)" ( עב"ל ( ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14), להלן: עניין אסתר נוח; ראו גם עב"ל ( ארצי) 47434-09-13 קיבאן חקנזרי - המוסד לביטוח לאומי (9.3.15); עב"ל ( ארצי) 39738-05-13 נירה צבי – המוסד לביטוח לאומי (11.8.15), להלן: עניין נירה צבי; עב"ל ( ארצי) 18324-05-14 איריקה חג'יאג – המוסד לביטוח לאומי (2.3.16), להלן: עניין חג'יאג).

אשר לתנועות החוזרות ונשנות נקבע כי "התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף". כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000) להלן: עניין אשר יניב). עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)). כמו כן נקבע כי " יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02), להלן: עניין שבח). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה (פרשת שבח בפסקה 6(ד); עב"ל (ארצי) 293/09 ראובן יעקב – המוסד לביטוח לאומי (27.1.10); עב"ל (ארצי) 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו -המוסד לביטוח לאומי (5.3.15); עב"ל ( ארצי) 1554-08-14 איריס אוחיון - המוסד לביטוח לאומי (7.9.15), בפסקה 11) ).

10. השאלה הנשאלת היא אם עלה בידי המערערת להניח לפני בית הדין האזורי תשתית עובדתית בדבר רצף קבוע ואחיד של תנועות זהות או זהות במהותן, בקשר לפעולות השונות שביצעה במסגרת עבודתה כסדרנית סחורה בסופר מרקט. בנסיבות המקרה שלפנינו קבע בית הדין האזורי כי לא עלה בידי המערערת להוכיח שהיא ביצעה במהלך עבודתה רצף של תנועות חוזרות ונשנות של התכופפות והרמת מוצרים, לאותו גובה ובאותן נסיבות, באופן המהווה סדרה של תנועות חוזרות ונשנות. המערערת אינה חולקת על כך שפעולת ההתכופפות וההרמה של מוצרים בוצעה לצרכים שונים, לגבהים שונים ובמשקלים שונים. לטענתה ניתן לבודד את פעולות הכיפוף היישור וההרמה אותן ביצעה מפעולות אחרות.
אלא שעיון בתשתית העובדתית כפי שהובררה בבת הדין האזורי מעלה כי המערערת ביצעה מספר רב של פעולות לאורכו של יום העבודה: פריקת משטחי סחורה שהגיעה במספר משתנה של ארגזים במשקלים שונים והעברתם לעגלה; נסיעה עם העגלה למחסן שם סודרו הארגזים על גבי מדפים בגבהים שונים; טיפוס על סולם לצורך סידור הארגזים על גבי המדפים הגבוהים; העברת סחורה בארגזים מן המחסן למדפי הסופר; פתיחת הארגזים, קידוד המחיר וסידור הסחורה שבארגז, שמשקלה משתנה, על גבי המדפים; מיון סחורה קודמת; סידור סחורה בתוך מקררים בעומק שונה.
פעולות אלה כללו גם התכופפות והרמת משאות במשקלים שונים לגבהים שונים, אלא שפעולות אלה לא נערכו ברצף קבוע ובסדר מסוים, אלא בהתאם לצורך שהתעורר בעבודת המערערת. מן האמור עולה, כי הפעולות שביצעה המערערת במהלך יום עבודתה הינן פעולות מגוונות, השונות במהותן מבחינת המאמץ שהופעל, התדירות בה הן בוצעו ורציפותן. זאת, להבדיל מתנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן המבוצעות ברצף, הנדרשות לקיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה. לאור האמור ומשנעדרות תנועות אלה אלמנט של רציפות, אין די, כטענת המערערת, בהצבעה על כך שהיא התכופפה והרימה משאות מספר רב של פעמים ביום, אשר גרמו למאמץ מוגדר בגבה.

11. אשר לעניין פטיטו ועניין כהן אליהם הפנתה המערערת, כתמיכה לטענתה - לטעמנו אין בנפסק בהם כדי לסייע בידי המערערת. בעניין פטיטו דובר בעובד שהיה מקבל סחורה מספקים, אחראי לסידורה במדפים, ולתמחורה. בעניין זה קבע בית דין זה כי " ספק אם הונחה תשתית עובדתית לביסוס טענת המיקרוטראומה מפני שלא היה רצף של פעולות חוזרות ונישנות ..." (עב"ל (ארצי) 1265/04 שמואל פטיטו – המוסד לביטוח לאומי (30.5.05)). בעניין כהן דובר בפעולות של העמסת סחורה למשאית ופריקתה; בהתאמה וכיוון גלילי חומרי גלם במשקל 300-400 ק"ג למכונות, אותם היה צורך להחליף מידי שעה במהלך יום העבודה; בנהיגה במלגזה שהייתה כרוכה בויברציות (עב"ל (ארצי) 1118/02 אברהם כהן – המוסד לביטוח לאומי (14.7.03)). בנסיבות אותו מקרה ועל יסוד התשתית העובדתית שם נקבע כי המערער הצביע על תנועות חוזרות ונשנות שבוצעו באופן רציף בכל הקשור לפעולות שביצע. זאת, בניגוד למקרה שלפנינו, בו לא הוכיחה המערערת כי ביצעה תנועות חוזרות ונשנות באופן רצוף.

12. הנה כי כן, משהמערערת לא ביצעה ברצף, תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף והרמה הזהות במהותן, צדק בית הדין האזורי בקובעו כי אין להכיר בליקוי בו לקתה בגבה כפגיעה על דרך המיקרוטראומה. מסקנת בית הדין האזורי מבוססת היטב בתשתית העובדתית שנפרשה לפניו, כמו גם בהלכה הפסוקה שיצאה מלפני בית דין זה, ולא מצאנו מקום להתערב בה.

13. סוף דבר
הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ז (12 דצמבר 2016) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.

יגאל פליטמן,
נשיא, אב"ד

ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא

רונית רוזנפלד,
שופטת

מר ראובן רבינוביץ,
נציג ציבור (עובדים)

מר אמנון גדעון,
נציג ציבור (מעסיקים)