הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ר 47705-09-20

ניתן ביום 30 ספטמבר 2020
Bunlai Phaderm

המערער
-

  1. ניראור ניהול מסעדות בע"מ
  2. ניסים ניר מעתוק
  3. שלמה בר און
  4. חשב יזמות עסקית בע"מ
  5. רועי חכם נתנאל
  6. אורן שחר

המשיבים

לפני: השופטת לאה גליקסמן, השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר
נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) השופט דורון קמפלר

בשם המערער – עו"ד דן רונן

פסק דין

השופטת לאה גליקסמן:
ערעור זה סב על החלטתה של רשמת בית הדין, השופטת אפרת קוקה, בתיק ע"ע 36515-02-20, שבה נדחתה בקשתו של המערער להגדלת היקף סיכומי הטענות שיוגשו על ידו בערעור.
בבית הדין האזורי התבררה תביעתו של המערער כנגד המשיבים ( סע"ש
39180-05-14). בפסק דינו של בית הדין האזורי נדונו סוגיות אלה: היקף עבודתו של המערער; אופן תשלום שכרו והאם תלושי השכר היו פיקטיביים; זהות המעסיק של המערער, והאם יש להרים את מסך ההתאגדות בין המשיבים 2, 3, 5, ו- 6 לבין המשיבות 1 ו – 4; נסיבות סיום יחסי העבודה של המערער; האם ולאיזה זכויות זכאי המערער שתבע הפרשי שכר, פיצוי בשל אי הפקדה לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים.
כפי העולה מפסק הדין, תביעתו של המערער לאחר תיקון כתב התביעה עמדה על סך של 2,387,491 ₪. תביעתו של המערער נתקבלה חלקית, ונפסק לזכותו סך של 114,395 ₪, שחויבה לשלם המשיבה 4 בלבד. בית הדין האזורי קבע כי נוכח התנהלות המערער בהליך, כמו גם הפער המשמעותי מאד בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק, אין לפסוק הוצאות לטובת המערער ועליו לשאת בהוצאות המשיבים בשל התנהלותו הכוללת בהליך בסך של 10,000 ₪. נוסף על כך, קבע בית הדין האזורי כי המשיבים 2, 3, 5 ו- 6 (להלן יחד – בעלי המניות) נגררו להליך בעל כורחם וללא נימוק או כל הוכחה לצורך היותם צד להליכים אלה מאז שנת 2014, ועל כן יש לחייב את המערער בתשלום הוצאות בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מבעלי המניות. כמו כן פסק בית הדין כי יש לקזז את סכום ההוצאות מהסכום אותו חויבה המשיבה 4 לשלם למערער על פי פסק הדין.
המערער הגיש ערעור על פסק הדין. בהחלטה מיום 18.6.2020 נקבע כי היקף הסיכומים שיוגשו על ידי הצדדים לא יעלה על 10 עמודים מודפסים ברווח של שורה וחצי.
המערער הגיש סיכומי טענות בהיקף של 28 עמודים ובקשה להגדלת היקף הסיכומים בהתאם. בהחלטת הרשמת מיום 31.8.2020 נקבע כי "מהותם של העניינים העומדים להכרעה בערעור והיקף החומר המצוי בתיק אינם מצדיקים הגשת סיכומים בהיקף של 28 עמודים, שהוא קרוב לפי שלושה מהיקף הסיכומים שנקבע בהחלטת הנשיאה מיום 18.6.2020" . נוכח האמור, סיכומי המערער שהוגשו לתיק לא התקבלו. עוד נקבע בהחלטה כי נוכח בקשת המשיבים לחייב את המערער בהפקדת ערובה, בשלב זה לא יוגשו סיכומי טענות מתוקנים על ידי המערער, והוראות בעניין הגשת סיכומי טענות הצדדים יינתנו במסגרת ההחלטה בעניין הפקדת ערובה.
בהחלטה מיום 9.9.2020 התקבלה בקשת המשיבים לחייב את המערער בהפקדת ערובה, וניתנו הוראות לעניין הגשת סיכומי טענות הצדדים, ובכלל זאת נקבע
כי -
"בהתאם להחלטה מיום 31.8.2020, סיכומי המערער אשר הוגשו ביום 23.8.2020 לא התקבלו לתיק, עקב חריגה מהותית בהיקפם. המערער יגיש עד ליום 16.9.2020 כתב סיכומים מתוקן מטעמו, בהיקף שלא יעלה על עשרה עמודים מודפסים ברווח של שורה וחצי".

המערער הגיש בקשה להגדלת היקף הסיכומים ל- 15 עמודים, בהסכמת המשיבים. בבקשה נטען כי נעשתה עבודה אינטנסיבית על קיצור סיכומי הטענות בניסיון לעמוד במגבלת העמודים על פי החלטה מיום 9.9.2020, וכל ניסיון נוסף לצמצום היקף הסיכומים מחייב ויתור על טענות מהותיות בסיכומים עצמם. בהחלטת הרשמת מיום 16.9.2020 נדחתה הבקשה, ונקבע כי "כאמור בהחלטה מיום 31.8.2020 מהותם של העניינים העומדים להכרעה בערעור זה אינם מצדיקים חריגה מהיקף הסיכומים שנקבע בהחלטת הנשיאה".
בערעור על החלטת הרשמת נטען כי עניינו של ההליך " מקרה נדיר המאגד צבר של עילות לרבות מתן פסק דין בהרכב חסר וחסר סמכות, חתימת פסק הדין על ידי נציג ציבור שלא הוסמך לכך"; לגופו של עניין מדובר בפרשה מורכבת ובדפוס העסקה בלתי מקובל הכולל מצגים כפולים שבו שישה משיבים שונים עונים למבחני ההעסקה שנקבעו בפסיקה לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעסיק אך זאת לפי מצגים שונים, וכן מתכונת תשלום שכר לא חוקית ללא כל חשבון או תיעוד וכן פרשת הזיכיון, עת לטענת המערער אין מדובר בזיכיון על פי דין אלא במערכת יחסים שלובה שהופכת את הצדדים כולם למעסיקים במשותף; "פרשות מסוג זה" לא ניתן לסכם ב- 10 עמודים ברווח וחצי, וכל הניסיונות לעמוד במגבלת הסיכומים עלו בתוהו, והניבו תוצאות שלא ניתן להגישן לבית דין זה במסגרת טיעון רציני המקיף את ההיבטים המשפטיים העומדים לדיון מבלי לוותר על חלק נכבד מהם. המערער ציין כי הסיכומים בבית הדין האזורי הוגבלו תחילה ל- 15 עמודים, אך בסופו של דבר אושרה הגשתם על פני 49 עמודים, ופסק דינו של בית הדין האזורי אוחז 38 עמודים, ו"עדין לא עסק ולא התייחס לחלק נכבד מטענות המערער והמוצגים שעמדו לפניו", וכעת נדרש המערער להתייחס גם לעניין הנוסף של סמכות בית הדין ליתן פסק הדין בהרכב חסר וטעויות מהותיות ונורמטיביות של בית דין קמא; בנסיבות אלה, עמידה על מגבלת היקף הסיכומים תוך דחיה ללא כל נימוק של ממש את הבקשה שהוגשה בהסכמה להרחבת היקפם – אינה מותירה למערער כל סיכוי להביא ולהציג את עניינו כראוי, והדבר מהווה פגיעה מהותית בזכות הגישה שלו לערכאות ובזכות הטיעון. נוכח האמור, עתר המערער להתיר לו להגיש סיכומים בהיקף המקורי שנתבקש – 28 עמודים.
לאחר בחינת טענות המערער אנו קובעים כי דין הערעור להידחות, וזאת מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד.
בכל הנוגע לבקשה להגיש סיכומים בהיקף של 28 עמודים – בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשמת מיום 31.8.2020 , ולא כנטען על ידי המערער בהחלטתה מיום 9.9.2020, במסגרתה רק ניתנו הוראות לעניין המועד להגשת סיכומי טענות מתוקנים על ידי המערער, כאמור בהחלטה מיום 31.8.2020. המועד להגשת ערעור על ההחלטה מיום 31.8.2020 חלף ביום 13.9.2020. לפיכך, דין הערעור בעניין זה להידחות על הסף, בשל האיחור בהגשתו.
גם לגופו של עניין, דין הערעור להידחות. ככלל, החלטה על היקף סיכומי הטענות מסורה לשיקול דעת רשמת בית הדין, ורק לעתים נדירות תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה. לא מצאנו כי במקרה הנדון יש מקום להתערב בשיקול דעתה של רשמת בית דין, ומקובלת עלינו קביעתה כי אין הצדקה להרחבת היקף הסיכומים ל- 28 עמודים, כמבוקש בהליך הערעור על ידי המערער. בהקשר זה יוער כי די בהפניית בית הדין להחלטות בית דין קמא או לפסקי הדין, ואין צורך בציטוטים נרחבים מהם.
נדגיש, כי המערער לא ערער על החלטת הרשמת מיום 16.9.2020 במסגרתה נדחתה בקשתו החלופית להגדלת היקף הסיכומים ל- 15 עמודים, ואף לא עתר במסגרת הערעור לסעד חלופי בעניין היקף סיכומי הטענות.
עוד מצאנו כי התנהלות המערער – הגשת בקשה להגדלת היקף הסיכומים בד בבד עם הסיכומים בהיקף הנרחב, ובאיחור, אינה נאותה, ומן הראוי היה להגיש את הבקשה לפני הגשת סיכומי הטענות בהיקף הנרחב, דבר המהוה ניסיון להעמיד את בית הדין בפני עובדה מוגמרת. כמו כן, המערער לא ציין כי בקשתו להרחבת היקף הסיכומים ל- 28 עמודים נדחתה בהחלטה מיום 31.8.2020, לא צירף אותה להודעת הערעור, והצגת הדברים כאילו ההחלטה לדחות את הבקשה בעניין זה ניתנה במסגרת ההחלטה מיום 9.9.2020 אינה מדויקת, בלשון המעטה. בנסיבות אלה, מצאנו כי יש מקום לחייב את המערער בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪.
סוף דבר – הערעור על החלטת הרשמת בעניין היקף הסיכומים נדחה, הן בשל כך שהערעור על הגדלת היקף הסיכומים הוגש באיחור והן לגופו. הואיל ולא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות לטובת המשיבים. בנסיבות העניין , ומשלא היה מקום להגשת הערעור, המערער ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום.
נציין כי המועד להגשת סיכומי טענות המערער על פי החלטת הרשמת מיום 9.9.2020 חלף, ואף לא נתבקש עיכוב ביצוע של החלטת הרשמת מיום 9.9.2020. איננו מוצאים מקום למתן הוראות בעניין זה, והליך הערעור ( ע"ע 36515-02-20) יוחזר לטיפולה של הרשמת.
ניתן היום, י"ב תשרי תשפ"א (30 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .

לאה גליקסמן,
שופטת, אב"ד

רועי פוליאק,
שופט

אילן סופר,
שופט

גברת חיה שחר,
נציגת ציבור (עובדים)

מר דורון קמפלר,
נציג ציבור (מעסיקים)