הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 7737-04-18

ניתנה ביום 24 יוני 2019

שדולת הנשים בישראל
המבקשת להצטרף

אוניברסיטת חיפה
המערערת בעע 7737-04-18
המשיבה בעע 65841-02-18
-

סבטלנה סטרקלובסקי

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
המערערת בעע 65841-02-18
המשיבה בעע 7737-04-18

מתייצבים בהליך

בשם המבקשת – עו"ד אפרת דויטש, עו"ד ענבל פלמור דורי, עו"ד גלי זינגר
בשם אוניברסיטת חיפה - עו"ד טל עינת בן אריה, עו"ד עפרי משכית
בשם סבטלנה סטרקלובסקי - עו"ד ליאור אל נקווה, עו"ד ליאור אבו
בשם נציבות שוויון הזדמנויות - עו"ד פראס פראג עו"ד בילאל נחו

החלטה

סגן הנשיאה אילן איטח
לפני בקשת שדולת הנשים בישראל (להלן – השדולה) להצטרף כ"ידידת בית המשפט" לערעורים ההדדיים שהגישו אוניברסיטת חיפה (להלן – האוניברסיטה) וגב' סטרקלובסקי על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (השופטת יפית מזרחי–לוי ונציגי הציבור גב' דליה שפירא ומר יהודה פיגורה; סע"ש 21754-09-15).
השדולה מנמקת בקשתה זו בכך שההליך עוסק בטענות להפרות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996 (להלן – חוק שכר שווה), ומתעוררות בו שאלות כבדות משקל הנוגעות לתופעה החברתית של פערי שכר מגדריים, ועל כן לאור פועלה ומומחיותה הרבה בתחום תתרום השדולה לשאלות המתבררות בהליך. עוד טוענת השדולה כי לנוכח השינוי בעמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (להלן – הנציבות) בהליך, ישנה חשיבות עליונה לכך שהשדולה תייצג את עמדתה, וזאת כגוף הפועל למען שוויון. השדולה מוסיפה וטוענת כי הצטרפותה להליך לא תכביד או תגרום לעיכוב בבירור ההליך.
גב' סטרקלובסקי תומכת בבקשת השדולה להצטרפות וטוענת כי הצטרפותה תשפוך אור על הסוגיות העומדות למחלוקת בתיק. כמו כן נטען כי צירוף השדולה עולה בקנה אחד עם התנאים לצירוף ידיד בית משפט כפי שנקבעו בהלכת קוזלי.
האוניברסיטה מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים: ההליך מתנהל משנת 2015 ובמסגרת ההליך בבית הדין האזורי הצטרפה הנציבות לעמדת גב' סטרקלובסקי אולם עמדותיהן בכל הנוגע לחוק שכר שווה נדחו על ידי בית הדין האזורי; הנציבות השתתפה בדיון ובעמדתה העדכנית שהוגשה לבית הדין היא הודיעה כי היא סבורה כי במקרה זה אין עסקינן באפליה מגדרית כפי הנטען על ידי גב' סטרקלובסקי; בקשת השדולה הוגשה עם סיום ההליך, הנמשך מזה 4 שנים וזאת לאחר שנשמעו ראיות, ניתן פסק דין בבית הדין האזורי, הוגשו ערעורים אשר כבר נדונו ובשעה שההליך מצוי בשלב סופי ובהמתנה למתן פסק דין בערעור. היעתרות לבקשה בשלב זה תביא לפתיחת ההליך לאחר שלמעשה כבר הגיע לקצו; אין בבקשת השדולה כדי ללמוד על תוספת שיהיה בצירופה, וודאי שלא תוספת משמעותית לדברים שכבר נטענו על ידי הצדדים או הנציבות במהלך השנים האחרונות; צירוף השדולה בשלב כה מאוחר עלול לקפח באופן בלתי הוגן את האוניברסיטה, אשר תקופח ביכולתה להציג חוות דעת של גורמים מומחים התומכים בעמדתה.
לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא בפניי, בבקשת השדולה ובתגובות הצדדים לבקשה, אני סבור כי דין הבקשה להידחות.
בית הדין רשאי לאפשר לגורמים שונים להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט" בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה בענין קוזלי שבו נקבע כך:
"...הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ'ידיד בית-המשפט' קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם.
... אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה."
הבקשה להצטרפות הוגשה לאחר שהתנהל הליך בית הדין האזורי, לאחר שהוגשו טיעוני הצדדים בערעור ובעיקר לאחר שכבר התקיים דיון לפני המותב. לפיכך צירוף השדולה בשלב זה ייפגע ביעילות ההליך בצורה משמעותית. לא מצאתי כי מוצדק יהיה בשלב זה לצרף את השדולה, חרף תרומתה האפשרית להליך.
סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ט (24 יוני 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .