הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 66605-11-19

ניתנה ביום 29 מרץ 2020

angosum arhai
המערער
-
חברת מרכזים קהילתיים ברמת השרון בע"מ (חל"צ)
המשיבה

בשם המערער – עו"ד נתן שמולביץ
בשם המשיבה – עו"ד מעין פאר

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

לפני בקשת המשיבה להורות למערער להפקיד בקופת בית הדין ערובה להבטחת הוצאותיה בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו מיום 29.10.2019 (כב' השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור הגב' אורית הרצוג ומר אבי ענתבי; סע"ש 2196-03-17, להלן: פסק הדין).

רקע הבקשה
בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב התבררה תביעתו של המערער, נתין אריתריאה, לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתו וסיומה . התביעה הוגשה נגד המשיבה (חברת מרכזים קהילתיים ברמת השרון בע"מ), אשר המערער הוצב כעובד נקיון בחצריה, ונגד חברת ז'ט ניהול בע"מ (הנתבעת 2 בהליך לפני בית הדין האזורי), אשר אין חולק כי העסיקה את המערער והנפיקה את תלושי שכרו . התביעה הוגשה על סך כולל של 35,382 ש"ח. בין לבין, ניתן צו פירוק בעניינה של חברת ז'ט ניהול בע"מ.
בפסק הדין, נדחתה התביעה נגד המשיבה במלואה, נקבע שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין המערער, ו לא נמצא יסוד לחיוב המשיבה בתשלום זכויותיו של המערער. נוכח דחיית התביעה נגדה, חוייב המערער לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח. התביעה נגד ז'ט ניהול בע"מ התקבלה באופן חלקי, והיא חוייבה לשלם למערער סך כולל של 26,466.66 ש"ח ב גין זכויות שונות, ובעיקר הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות.
המערער הגיש ערעור על פסק הדין, הסב על דחיית התביעה שהגיש נגד המשיבה.
סמוך לאחר הגשת הערעור, פנה המערער לבית דין זה בבקשה לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו בפסק הדין. הבקשה נדחתה בהחלטת בית דין זה מיום 19.12.2019.
ביום 5.1.2020, הגישה המשיבה בקשה לחייב את המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בערעור, היא הבקשה שלפני.

תמצית טיעוני הצדדים בבקשה
לטענת המשיבה, מתקיימים בנסיבות העניין טעמים המצדיקים את חיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בערעור, שכן המערער לא שילם את הוצאות המשפט בהן חויב בפסק הדין, בסך 7,000 ש"ח, ו מאחר שסיכויי הערעור קלושים.
המערער התנגד לבקשה, תוך שעמד על סיכוייו הטובים של הערעור לטעמו. המערער טען עוד, כי הצהרתו אודות מקום העסקתו הנוכחי ואודות כושר השתכרותו, כפי שניתנה במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, מלמדת שיהא למשיבה מהיכן להיפרע ככל שיחויב בתשלום הוצאות בערעור.

הכרעה
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, באופן בו יחוייב המערער בהפקדת ערובה בשיעור מתון, כמפורט מטה:
זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד בפסיקתו של בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית דין זה (ראו: ע"א 733/95 (עליון) ארפל אלומניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 628; ע"ע 1424/02 ( ארצי) פתחי אבו נסאר - SAINT PETER IN GALLICANTU, פד"ע לג (54) 38. אולם, בדומה לזכויות אחרות, גם זכות הגישה לערכאות איננה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים, ובכללם האינטרס של הצד השני שלא להיות מוטרד ללא הצדקה ולגבות את הוצאותיו.
תקנות בית הדין לעבודה אינן כוללות הוראות המקבילות לתקנות 427-433 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, העוסקות בחיוב מערער בהפקדת ערובה. על כן קבעה ההלכה הפסוקה שככלל, ובהעדר נימוקים מיוחדים, אין לחייב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משיב בערעור. עם זאת, במקרים המתאימים, בהם עולה חשש כי בעל דין ימנע מלפרוע הוצאות שיוטלו עליו בערעור, אימץ בית דין זה את ההסדר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי והורה על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משיב בערעור (ראו: ע"ע (ארצי) 48183-03-17 ברבירו - ניקדו מכשירים אלקטרו מכניים (1986) בע"מ, 17.1.2018 וההפניות שם).
בבוא ערכאת הערעור להכריע בבקשה להפקדת ערובה, עליה לשקול את ההבדל בין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה בערכאה ראשונה, בטרם היה לו יומו בבית הדין, לבין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה בערכאת הערעור, לאחר שתביעתו נדונה על ידי הערכאה הראשונה ונדחתה. במקרה השני, זכות הגישה לערכאות כבר מומשה, ולוּ באופן חלקי. עניין זה ימצא ביטויו במשקל שעל בית הדין לתת לאינטרסים השונים של הצדדים: זכות הערעור, המהווה חלק מזכות הגישה לערכאות, וזכותו של בעל הדין לגבות את הוצאותיו (ראו: בש"א (ארצי) 1349/04 גביש שלטים בע"מ - נעמה כץ, פד"ע מ 865, 17.1.2018).
אחד הטעמים לחיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור, הוא הימנעות בעל דין מלפרוע הוצאות שהוטלו עליו בעבר (ראו: ע"ע 1064/00 (ארצי) קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פד"ע (לה) 625). אמנם, ככלל, אין לחייב בעל דין בהפקדת ערובה בשל אי קיום החיובים המהותיים בפסק הדין קמא. בית הדין אינו לשכת ההוצאה לפועל, ואינו עוסק באכיפת פסקי דין. עם זאת, אי תשלומן של הוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית הוא אחד הנימוקים המצדיקים חיוב בעל דין בהפקדת ערובה. משקלו של נימוק זה בערעור עולה, כיון שמדובר בהוצאות שנפסקו בפסק דין סופי, לאחר שהתקיים דיון מהותי בעניינו של המערער (ראו: ע"ע (ארצי) אילוז – מישל אילת הסעות בע"מ, 22.6.2004).

מן הכלל לא הפרט
בענייננו, דעותיהם של הצדדים אינן חלוקות על כך שהמערער לא שילם למשיבה את ההוצאות בסך 7,000 ש"ח בהן חויב בפסק דינו של בית הדין האזורי. זאת, חרף דחיית בקשת ו של המערער לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות בהחלט ת כבוד השופטת אופק-גנדלר מיום 16.12.2019. מבחינה זו, עולה חשש שצפוי למשיבה קושי בגביית הוצאותיה בערעור, ככל שידחה.
זאת ועוד, לאחר עיון בתיק בית הדין, לא שוכנעתי שטענותיו של המערער ב דבר סיכויי הערעור הטובים לטעמו, מצדיקות לכשעצמן את דחיית הבקשה לחיובו בערובה , אולם הן מצדיקות קביעת ערובה בשיעור מתון. הדברים אמורים מן הטעם, שמחד גיסא, הערעור מעורר לדיון טענות הראויות לבחינת ערכאת הערעור, ומאידך גיסא , עולה ספק של ממש האם המערער הניח לפני בית הדין האזורי תשתית עובדתית וראייתית לבחינת הטענות המועלות בערעור, והאם ניתנה למשיבה הזדמנות ראויה להתגונן מפני טענות אלה.
גובה הערובה – בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי מותב בית דין זה, התייחס בית הדין לשיקולים שיש להביא בחשבון בקביעת שיעור הערובה, כדלקמן:

"בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות של המערער לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו. בקביעת סכום הערובה יש לנהוג במתינות, בהתחשב בגובה ההוצאות אותן מטיל בית דין זה בהליכים בפניו, ולא בהתחשב בגובה ההוצאות אותן חויב המערער לשלם בפסק הדין של הערכאה הראשונה. בכל מקרה, אין מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה בגובה סכום חובו על פי פסק הדין מושא הערעור, כיוון שבית הדין אינו עוסק באכיפת פסקי דין. בקביעת סוג הערובה, יש לשקול, ככל שבעל דין אינו יכול להפקיד ערובה במזומן, מתן אפשרות להמרת הערובה, כגון – מתן ערבות צד ג'.
...

העולה מהאמור הוא כי גם אם מתקיים נימוק המצדיק חיוב בהפקדת ערובה – אי פירעון הוצאות שהוטלו בעבר על המערער – אין בנימוק זה לבדו כדי לסיים את הדיון בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. ראשית, יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של המשיב לגבות את הוצאותיו בערעור, וזאת על יסוד מכלול הנסיבות במקרה הקונקרטי, לרבות סיכויי הערעור. שנית, ככל שהמסקנה היא שיש מקום לחייב את המערער בהפקדת ערובה, הרי שגם בקביעת סכום הערובה וסוג הערובה יש לערוך את האיזון הראוי בין זכויות הצדדים.

לאחר שקילת מכלול נסיבותיו של ההליך, באתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי בין זכויותיהם של הצדדים, מצדיק לחייב את המערער בהפקדת ערובה בסך 3,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה בערעור. המערער יפקיד את הערובה עד ליום 7.4.2020.
1מזכירות בית הדין תעקוב אחר הפקדת הערובה. ככל שלא תופקד הערובה במועד, ידחה הערעור בהתאם לתקנות ויבוטל הדיון המוקדם ביום 19.4.2020.
54678313אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' ניסן תש"פ (29 מרץ 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .