הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 66261-09-19

ניתנה ביום 23 יולי 2020

ש. חיים בניין ויזמות בע"מ
המבקשת
-
קאן יוסף
המשיב

בשם המבקשת – עו"ד עדי אלבוים
בשם המשיב – עו"ד האשם מסארווה

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

לפני בקשת המבקשת להורות כי הערעור הוגש במועד ולחלופין ליתן הארכת מועד להגשתו. ערעור המבקשת סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל אביב מיום 25.6.2019 (כבוד השופטת אסנת רו בוביץ'-ברכש ונציגי הציבור מר מרדכי נגר ומר מנחם אקרמן; סע"ש 15612-02-17) (להלן: פסק הדין).

תמצית העובדות
בבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב התבררה תביעתו של המשיב נגד המבקשת לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתו הנטענת וסיומה. המחלוקת המרכזית בין הצדדים סבה על שאלת עצם העסקתו של המשיב אצל המבקשת, כאשר לטענת המבקשת, המשיב לא הועסק על ידה מעולם.
בית הדין האזורי קיבל את גרסת המשיב לעניין עצם העסקתו אצל המבקשת, אולם דחה את טענתו בכל הנוגע למשך העסקתו. בית הדין האזורי קבע, כי המשיב הוכיח העסקה אצל המבקשת במשך עשרה חודשים וחצי בלבד ופסק את זכויותיו בהתאם בסך כולל של 12,064 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ש"ח.

טענות הצדדים בבקשה
לטענת המבקשת, הערעור הוגש במועד, שכן פסק הדין הובא לידיעת המבקשת עצמה , באמצעות מנהלהּ ובעל מניותיה ּ, רק ביום 21.7.2019. המבקשת טענה, כי קיבלה את פסק הדין מידי בא כוחה הקודם באמצעות הדואר ביום 21.7.2019, לאחר שהתגלע סכסוך בינה לבין בא כוחה הקודם בחודש מאי 2019 והיחסים בין הצדדים נותקו. לחילופין עתרה המבקשת להארכת מועד להגשת הערעור. זאת, נוכח ניתוק היחסים עם בא כוחה הקודם ובשל סיכוייו הטובים של הערעור לטעמה.
המשיב התנגד לבקשה להארכת מועד, תוך שטען, שהמבקשת לא הצביעה על טעם מיוחד המצדיק את קבלתה.

דיון והכרעה
תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי, הוא 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי המערער.
עיון במערכת נט המשפט מעלה, כי פסק הדין הומצא לבא כוחה הקודם של המבקשת, אשר ייצג אותה בהליכים לפני בית הדין האזורי, ביום 26.6.2019 בשעה 12:06, באמצעות 'הודעה באתר' בהתאם ל תקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשנ"ב-1991 החלה בבית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. המבקשת לא חלקה על המצאה זו. טענתה של המבקשת, שפסק הדין הגיע לידי מנהל המבקשת במועד מאוחר יותר (21.7.2019) , אינה משנה את מניין הימים להגשת הערעור, שמתחיל ממועד המצאת פסק הדין לידי בא כוחה של המבקשת .
בהתאם, חל המועד האחרון להגשת הערעור ביום ביום 11.9.2019. הערעור הוגש ביום 27.9.20 19, באיחור ניכר של למעלה משבועיים.
תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מסמיכה את בית הדין או את הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן:
"... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה".
(ע"א ( עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904).
עוד קבעה ההלכה הפסוקה את הכלל לפיו, איחור של ימים בודדים או אף של יום אחד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה (ע"א ( עליון) 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, מיום 30.07.01 ). וכי "אכן יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר" (עא"ח ( ארצי) 30/06 רוני שמעון בע"מ – חארבי עליאן, מיום 20.12.06 ).
בענייננו, המבקשת לא העלתה בבקשה 'טעם מיוחד' המצדיק הארכת מועד בת למעלה משבועיים בהגשת הערעור. טענותיה של המבקשת אודות חילוקי דיעות עם בא כוחה הקודם ואודות קבלת פסק הדין לידיה במועד מאוחר, אינן מהוות טעם מיוחד להארכת המועד. וכך נפסק לעניין זה:

"טענת המערערת כי פסק הדין לא הומצאה לידיה במועד על ידי באת כוחה, אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד. כבר נפסק, כי מערכת היחסים בין המבקש לבין בא כוחו, לרבות תקלות במערכת יחסים זו, אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד"

(עא"ח 26/09 יונה אהרון – המוסד לביטוח לאומי, 4.6.2009 ; דב"ע נג/95-9 אליעזר גת - הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552; בש"א 169/87 רלה וינשטיין נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פ"ד מא(4) 785 (1987)).

סיכויי הערעור מהווים שיקול מרכזי ומכריע בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור (בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 21.8.2005). על פני הדברים, במקרה שלפני, סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן טענותיה של המבקשת בערעור סבות רובן ככולן על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בפסק דינו , בעניין עצם העסקתו של המשיב במבקשת ומשכה ּ.
סוף דבר - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ (23 יולי 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .