הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 60722-03-19

ניתנה ביום 13 פברואר 2020

רון פוקס
המערער והמשיב שכנגד

-
ג'י - 17 בע"מ
המשיבה והמערערת שכנגד

בשם המערער והמשיב שכנגד – עו"ד שי אדרי
בשם המשיבה והמערערת שכנגד – עו"ד דור חזקיה

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

לפני בקשת המערער והמשיב שכנגד (להלן: המשיב שכנגד) לחיוב המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: המערערת שכנגד) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בערעור שכנגד.

רקע הבקשה
בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב התבררה תביעתו של המשיב שכנגד נגד המערערת שכנגד לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה, בסך כולל של 346,934 ש"ח.
התביעה התקבלה חלקית בפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 27.2.2019, והמערערת שכנגד חויבה לשלם למשיב שכנגד סך כולל של 110,657 ש"ח ( קרן), בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח. טענת קיזוז שהעלתה המערערת שכנגד בכתב הגנתה נדחתה ( כב' השופטת עידית איצקוביץ ונציגת הציבור גב' צביה דגני; סע"ש 42721-04-15, להלן: פסק הדין).
המשיב שכנגד הגיש ערעור על פסק הדין, אשר סב בעיקרו של דבר על גובה הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, ו על תחשיב הגמול עבור עבודה בשעות הנוספות, כפי שנעשה בפסק הדין.
בחלוף קרוב לחצי שנה ממועד הגשת הערעור העיקרי , הגישה המערערת שכנגד לבית הדין ביום 18.9.2019 בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד. הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד התקבלה בהחלטה מיום 17.12.2019, מהטעמים שפורטו בהחלטה. עם זאת, הגשת הערעור שכנגד הוּתרה בכל הנוגע לרכיב גמול עבור עבודה בשעות נוספות (לרבות עניין היקף המשרה ו'השכר הקובע'), תחשיב הפנסיה ותחשיב פדיון החופשה, והם בלבד. זאת, בהעדר זיקה של הרכיבים האחרים בערעור שכנגד, לערעור העיקרי. נוכח מועד הגשת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד , חויבה המערערת שכנגד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למשיב שכנגד בסך של 3,000 ש"ח.
המשיב שכנגד הגיש לבית הדין ביום 27.1.2020 בקשה לחיוב המערערת שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בערעור שכנגד, היא הבקשה שלפני.

טענות הצדדים בבקשה בתמצית
המשיב שכנגד סבור, כי יש לחייב את המערערת שכנגד בהפקדת ערובה, מן הטעם שהמערערת שכנגד לא שילמה את חיוביה על פי פסק הדין, לרבות הוצאות המשפט ושר טרחת עו"ד, וכן לא שילמה את הוצאות המשפט בהן חויבה בהחלטת בית דין זה מיום 17.12.2019. המשיב שכנגד טען , כי במסגרת הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין, הוגשו על ידי המערערת שכנגד הצהרה מאת רואה החשבון של החברה לפיה היא אינה פעילה החל מפברואר 2016, וכן מענה לשאלון , בו פורטו חובותיה לנושים אחרים , בסך כולל העולה על 1,000,000 ש"ח. המשיב שכנגד הוסיף, כי לטעמו סיכויי הערעור שכנגד אפסיים, שכן הוא סב על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי בפסק דינו.
המערערת שכנגד התנגדה לבקשה. לטענתה, היה על המשיב שכנגד להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, טרם הגשת נימוקי הערעור שכנגד וטרם תשלום האגרה בעדו. עוד טענה המערערת שכנגד, כי המשיב שכנגד לא הציג כל טעם לחיובה בהפקדת ערובה, וכי למעשה המשיב שכנגד מבקש 'להוציא לפועל' בדרך זו את פסק הדין. בנוסף, טענה המערערת שכנגד , כי סיכויי הערעור שכנגד טובים.

הכרעה
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי יש לחייב את המערערת שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב שכנגד בערעור שכנגד, כמפורט מטה :
זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית דין זה. אולם, בדומה לזכויות אחרות, גם זכות הגישה לערכאות איננה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים, ובכללם האינטרס של הצד השני שלא להיות מוטרד ללא הצדקה ולגבות את הוצאותיו.
עוד נקבע בפסיקה, כי בבוא ערכאת הערעור להכריע בבקשה להפקדת ערובה, עליה לשקול את ההבדל בין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה בערכאה ראשונה, בטרם היה לו יומו בבית הדין, לבין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה בערכאת הערעור, לאחר שתביעתו נדונה על ידי הערכאה הראשונה ונדחתה. במקרה השני, זכות הגישה לערכאות כבר מומשה, ולו באופן חלקי. עניין זה ימצא ביטויו במשקל שעל בית הדין לתת לאינטרסים השונים של הצדדים: זכות הערעור, המהווה חלק מזכות הגישה לערכאות, וזכותו של בעל הדין לגבות את הוצאותיו .
אחד הטעמים לחיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד, הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור, הוא הימנעות בעל דין מלפרוע הוצאות שהוטלו עליו בעבר. אמנם, ככלל, אין לחייב בעל דין בהפקדת ערובה בשל אי קיום החיובים המהותיים בפסק הדין קמא. בית הדין אינו לשכת ההוצאה לפועל, ואינו עוסק באכיפת פסקי דין. עם זאת, אי תשלומן של הוצאות שנפסקו בבית הדין קמא הינו אחד הנימוקים המצדיקים חיוב בעל דין בהפקדת ערובה. משקלו של נימוק זה עולה בערעור, כיון שמדובר בהוצאות שנפסקו בפסק דין סופי, לאחר שהתקיים דיון מהותי בעניינו של המערער .
לצד הוראות תקנות 519 ו - 433-427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, נקבע בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ''ט-1999 (להלן: חוק החברות), הסדר מיוחד לחיוב חברה מוגבלת במניות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, וזה לשונו:

הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

הוראת סעיף 353א ל חוק החברות הוחלה בהליכים בבית הדין לעבודה, לרבות בהליכי ערעור. בהתאם להלכה הפסוקה, ככל שמדובר בבעל דין שהינו חברה בע"מ, 'גובר' סעיף 353א לחוק החברות על תקנה 519 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), היות ומדובר בחקיקה ראשית, ספציפית ומאוחרת לחקיקת המשנה שבתקנות סדר הדין האזרחי.
סעיף 353א לחוק החברות קובע למעשה חזקה, לפיה חברה בע"מ תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד. חזקה זו ניתנת לסתירה בשתי דרכים חלופיות: האחת – "אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין"; השנייה – "אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה". לאמור, סעיף 353א לחוק החברות מקנה לבית הדין שיקול דעת לחייב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד, אלא אם הוכיחה החברה שביכולתה לשאת בהוצאות המבקש, או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בהפקדת ערובה. נטל השכנוע בעניין זה מוטל על כתפי החברה.

מן הכלל אל הפרט
במקרה שלפני, המערערת שכנגד היא חברה בע"מ אשר חלה עליה החזקה הקבועה ב סעיף 353א לחוק החברות. המערערת שכנגד לא הוכיחה קיומן של נסיבות שיש בהן כדי לסתור את החזקה. בתוך כך, המערערת שכנגד לא הוכיחה שיהא בידה לשלם את הוצאות המשיב שכנגד בערעור שכנגד. היפוכו של דבר. המשיב שכנגד הניח בבקשה תשתית ראייתית בעניין מצבה הכספי של החברה, אולם תשובתה של המערערת שכנגד נעדרת התייחסות לטענות המשיב שכנגד בעניין זה, כמו גם לאסמכתאות שהגיש לפיהן המערערת שכנגד אינה פעילה עסקית מאז שנת 2016 ורובצים עליה חובות לנושים. זאת ועוד, במסגרת דיון מוקדם שהתקיים בערעורו של המשיב שכנגד ביום 8.9.2019, אישר ב"כ המערערת שכנגד כי המערערת שכנגד אינה פעילה. בנסיבות אלה יש לקבוע, כי המערערת שכנגד לא הוכיחה שיהא ביכולתה לשאת בהוצאות המשיב שכנגד בערעור שכנגד, ככל שייפסקו.
זאת ועוד, דעותיהם של הצדדים אינן חלוקות על כך שהמערערת שכנגד לא שילמה למשיב שכנגד את ההוצאות ושכר הטרחה בהם חויבה על פי החלטות קודמות כדלקמן: סך 15,000 ש"ח בו חויבה בפסק דינו של בית הדין האזורי וסך נוסף של 3,000 ש"ח בו חויבה בהחלטת בית דין זה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד. בנסיבות אלה, בהן המערערת שכנגד נמנעת מתשלום הוצאות ושכר טרחה, עולה חשש של ממש שלמשיב שכנגד צפוי קושי בגביית הוצאותיו בערעור שכנגד, ככל שידחה.
לאמור יש להוסיף, כי לאחר עיון בתיק בית הדין, וכפי שצויין גם בהחלטה מיום 17.12.2029, לא שוכנעתי שסיכויי הערעור שכנגד הם טובים במידה המצדיקה את אי חיוב המערערת שכנגד בהפקדת ערובה, חרף קיומן של נסיבות המצדיקות זאת.
מסקנת הדברים היא אפוא, כי מתקיימות במקרה שלפני נסיבות המצדיקות חיוב המערערת שכנגד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב שכנגד בערעור שכנגד .

טרם חתימה יוער, כי לא מצאתי שהבקשה להפקדת ערובה הוגשה בנסיבות העניין בשיהוי המצדיק את דחייתה. אמנם, הבקשה להפקדת ערובה בערעור שכנגד הוגשה חודשים רבים לאחר הגשת הערעור העיקרי. עם זאת, הערעור שכנגד הוגש בפועל זמן קצר טרם הגשת הבקשה להפקדת ערובה. זאת, נוכח השתהותה הארוכה של ה מערערת שכנגד בהגשת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד. יצויין, כי כתב ערעור שכנגד מתוקן, המקיים את התנאים להגשתו כפי שפורטו בהחלטת בית הדין מיום 17.12.2019 , הוגש לבית הדין רק ביום 14.1.2020 והבקשה להפקדת ערובה הוגשה ביום 27.1.2020.

גובה הערובה – בהתאם להלכה הפסוקה, סכום הערובה צריך שיקבע בזיקה לגובה ההוצאות אותן מטיל בית דין זה בערעורים הבאים בפניו , תוך עריכת איזון בין זכות הגישה לערכאות של המערערת לבין זכותו של המשיב לגבות הוצאותיו (פסק דין אבו נסאר). לאחר שקילת מכלול נסיבותיו של ההליך, אני מורה למערער ת שכנגד להפקיד בקופת בית הדין עד ליום 24.2.2020 סך של 8,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיב שכנגד בערעור שכנגד.
מזכירות בית הדין תעקוב אחר הפקדת הערובה. ככל שלא תופקד הערובה במועד, ידחה הערעור שכנגד בהתאם לתקנות. ככל שתופקד הערובה, יוגשו סיכומי המשיב שכנגד וסיכומי תשובה מטעם המערערת שכנגד כמפורט בהחלטת בית הדין מיום 18.12.2019.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח שבט תש"פ (13 פברואר 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .