הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 59923-06-19

ניתנה ביום 23 אוקטובר 2019

רחל פנחס
המבקשת
-
חדוה והב
המשיבה

בשם המבקשת – עו"ד עינת רננה אלהרר
בשם המשיבה – עו"ד מירון דינרי

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

  1. לפני בקשתה של המבקשת (להלן: הגב' פנחס) להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מיום 18.4.2019 (סע"ש 18820-04-17 ; להלן: פסק הדין).
  2. יצויין בפתח הדברים, כי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין הוגשה לבית דין זה גם מטעם המשיבה (להלן: הגב' והב) במסגרת ע"ע 58803-05-19 . בקשתה של הגב' והב נעתרה בהחלטה מיום 5.8.2019.
  3. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
  4. תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת , כי ערעור על פסק דין של בית דין אזורי יש להגיש בתוך 30 יום מ מועד המצאת פסק הדין ל ידי המערער.

עיון במערכת נט המשפט מעלה, כי פסק דינו של בית הדין האזורי הומצא לב"כ המבקשת ביום 21.4.2019. בהתחשב בפגרת חג הפסח, חל המועד האחרון להגשת הערעור ביום 26.5.2019, עובדה עליה המבקשת אינה חולקת. הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור הוגשה ביום 27.6.2019, באיחור של כחודש ימים.
5. תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מסמיכה את בית הדין או את הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן:

"... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה".

(ע"א ( עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904).

6. לטענת ב"כ המבקשת , האיחור בהגשת הערעור נגרם עקב מצב בריאותה של המבקשת, החולה בסוכרת מסוג 1 במצב לא מאוזן עם פגיעה באברי מטרה, כמו גם מחמת שהייתה של ב"כ המבקשת בשמירת הריון. עוד טענה ב"כ המבקשת , כי יש להיעתר לבקשה נוכח קיומו של "ערעור תלוי ועומד" על פסק הדין מטעם המשיבה, ו כן נוכח סיכויי הערעור הטובים לטעמה.
המשיבה התנגדה לבקשה, תוך שטענה, כי המבקשת לא העלתה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הערעור. עוד טענה, כי הערעור שמבקשת הגב' פנחס להגיש נעדר את הזיקה המהותית הנדרשת לערעור שהוגש מטעמה, ו כי ממילא סיכוייו נמוכים.

הטענות בעניין מצב בריאותן של המבקשת ושל באת כוחה

7. בהתאם להלכה הפסוקה, מחלה יכול ה לעלות כדי טעם מיוחד להארכת מועד, אולם זאת, ככל שהוכחה עובדת קיומה של מחלה אשר מנעה מבעל הדין את הטיפול בהגשת ההליך (בש"א (ארצי) 215/08 דזיומק אלה - לאופר שירותי ניהול בע"מ, 25.6.2008 וההפניות שם).
במקרה שלפני, המסמך הרפואי שצורף לבקשה בהתייחס למצב בריאותה של המבקשת ניתן ביום 23.6.2019, כחודש לאחר המועד האחרון להגשת הערעור. עם זאת, נכתב בו כך: "מחודש מאי סובלת מאירועים חוזרים של כאבי בטן אשר גרמו לה לחולשה כללית והגבילו אותה מבחינה תפקודית ובתפקוד יום יומי ". כלומר, אף שמדובר במסמך רפואי שהונפק כחודש לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, מצויה בו התייחסות ברורה למצבה הרפואי של המבקשת בתקופה הרלוונטית להגשת הערעור, או חלק ממנה. זאת ועוד, המסמך הרפואי קובע, כי המבקשת סבלה מהגבלה תפקודית בתקופה הרלוונטית להגשת הערעור, או חלקה , וכן כי מצבה התפקודי של המבקשת היה "ירוד" גם במועד הנפקת המסמך (23.6.2019). בנסיבות אלה, ניתן להכיר במצב בריאתה של המבקשת כטעם מיוחד להארכת מועד להגשת הערעור.
יש לדחות בהקשר זה את טענתה של הגב' והב, לפיה בתקופה בה נטע ן שמצב בריאותה של המבקשת לא אפשר את הטיפול בהגשת ערעורה, הוגשה תשובה מטעמה ל בקשתה של הגב' והב להארכת מועד להגשת הערעור בתיק ע"ע 58803-05-19. עיון בתיק האמור מעלה, כי ב"כ המבקשת פנתה לבית הדין ביום 12.6.2019 בבקשה להארכת מועד להגשת תשובתה לבקשתה של הגב' והב להארכת מועד להגשת הערעור, אשר נומקה בטעמים רפואיים, ובקשתה נעתרה. תגובתה של המבקשת באותו הליך הוגשה לבית הדין בהתאם לארכה שניתנה, ביום 23.6.2019, מספר ימים טרם הגשת הבקשה להארכת מועד בהליך זה.
לאמור יש להוסיף, את האישורים הרפואיים שהוגשו בעניינה של באת כח המבקשת, המתייחסים לחלק מתקופת האיחור בהגשת הערעור ( 11.6.2019 עד 18.6.2019).

הליך תלוי ועומד

8. בהתאם להלכה הפסוקה, "הליך תלוי ועומד" יכול להוות טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הליך אחר , ובלבד שההליך שהוגש באיחור הוא 'באותו עניין' במובן הצר של הערעור התלוי ועומד ואינו 'פותח' חזית התדיינות נוספת (עא"ח 35/ 06 לבון – קדושים 31.12.2006).
במקרה שלפני, ערעורה של הגב' והב, אשר הוארך המועד להגשתו, מתייחס לחיובהּ בתשלום פיצויי פיטורים לגב' פנחס , ולעניין זה בלבד. לעומת זאת, עולה מבקש תה של הגב' פנחס, שהיא מבקשת להשיג בערעורה הן על קביעותיו של בית הדין האזורי בעניין 'שכרה הקובע' וההשלכה שיש לכך על חישוב זכויותיה , והן על דחיית התביעה לתשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות. הערעור שמבקשת הגב' פנחס להגיש בסוגיית 'השכר הקובע' הוא בעל זיקה מספקת לערעורה של הגב' והב, שכן סוגיית 'השכר הקובע' היא בעלת השלכה על תחשיב פיצויי הפיטורים.
לעומת זאת, הערעור שמבקשת הגב' פנחס להגיש ברכיב השעות הנוספות נעדר את הזיקה המהותית הנדרשת לערעורה של הגב' והב. שכן, משנדחתה בפסק הדין תביעתה של הגב' פנחס לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, הרי שהגב' והב אינה מערערת על רכיב זה, אף לא בזיקה לטענותיה בעניין העדר זכאותה של הגב' פנחס לפיצויי פיטורים ואי קיומה של הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
במצב דברים זה, יתכן שהיה מקום לשקול מתן הארכת מועד להגשת ערעור מטעמה של הגב' פנחס בסוגית 'השכר הקובע' בלבד. אולם, משבנסיבות העניין מצטרף לקיומו של 'הליך תלוי ועומד' גם מצב בריא ותה של המבקשת בתקופה הרלוונטית להגשת הערעור, יוארך המועד להגשת הערעור במלואו (לעניין צירוף מספר טעמים לכדי 'טעם מיוחד' ראו ע"ר 8613-03-17 זיתון – המוסד לביטוח לאומי , 4.12.2017).
9. מובהר עם זאת, שאין בקבלת הבקשה מהטעמים האמורים משום חווי דעה ב עניין סיכויי הערעור, אשר בשלב זה לא ניתן לקבוע כי הם גבוהים.
10. המבקשת תגיש כתב ערעור מנומק עד ליום 3.11.2019.
11. הצדדים מוזמנים לדיון מוקדם לפני כבוד השופט שפיצר ביום 24.11.2019 בשעה 11:30.
בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תש"פ (23 אוקטובר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .