הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 53894-02-18

ניתנה ביום 27 מאי 2019

עליזה שאול
המבקשת

-
1.מדינת ישראל – הגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל
2. שירות בתי הסוהר
המשיבים

בשם המבקשת – עו"ד אלי כץ, עו"ד עמוס לוי
בשם המשיבים – עו"ד ליטל סדובסקי

החלטה

הרשמת אפרת קוקה

לפני בקשת המבקשת להורות כי הערעור מטעמה הוגש במועד ולחלופין ליתן הארכת מועד להגשתו. ערעורה של המבקשת סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 19.12.2017 ( כב' השופט כאמל אבו-קאעוד ונציגי הציבור הגב' נחמה אנג'ל ומר נתי ביאליסטוק כהן; ע"ב 1158-09 ; להלן – פסק הדין).
המבקשת היא אלמנתו של מר אורי שאול ז"ל, אשר הגיש לבית הדין האזורי בירושלים תביעה לביטול החלטת הגף להערכת תארים במשרד החינוך, שלא להעניק אישור שקילות לתואר האקדמי שקיבל משלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת .
במסגרת כתב הערעור, עדכנה המבקשת את בית הדין לראשונה, כי בעלה - מר אורי שאול ז"ל, נפטר ביום 6.6.2010, כשנה וחצי לאחר הגשת התביעה לבית הדין האזורי וטרם מתן פסק הדין. יש לציין, כי ההליך לפני בית הדין האזורי התנהל כסדרו לאחר פטירתו של מר שאול ז" ל, לרבות הגשת סיכומים מטעם מר שאול ז"ל על ידי בא כוחו במהלך שנת 2016 ומתן פסק דין בתביעה. זאת, הואיל ודבר הפטירה לא הוּבא לידיעת בית הדין האזורי על ידי מי מטעמו של מר שאול ז"ל.
דעותיהם של הצדדים אינן חלוקות על כך שהמבקשת לא הייתה צד פורמלי להליך לפני בית הדין האזורי. בכלל זה, אין חולק שלאחר פטירתו של מר שאול ז"ל לא התבקש וממילא לא בוצע חילוף בעל דין בהתאם ל תקנה 25 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ובית הדין האזורי לא עודכן אודות פטירתו של מר שאול ז"ל טרם מתן פסק הדין.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה להארכת מועד ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי לא עומדת למבקשת זכות ערעור על פסק הדין וממילא לא נדרשת הכרעתנו בבקשה להארכת מועד להגשת הערעור, כמפורט מטה:
בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם לערער על פסק דין מותנית בהתקיימותם של שני תנאי סף : הראשון, רק מי שהוא "צד להליך" רשאי לערער על פסק דין שניתן בהליך משפטי. מי שאינו " צד להליך" אינו יכול לערער על פסק הדין. השני, זכותו של צד להליך לערער על פסק הדין מוגבלת אך ורק למקרה שבו הצד המערער מבקש לשנות את "המצב המשפטי" שנקבע בפסק הדין. מקובל, כי "צד להליך" הוא לפחות כל מי שמופיע כצד לכתבי הטענות שפתחו את ההליך. בנסיבות מסוימות, יתאפשר גם למי שלא היה צד פורמלי להליך להגיש ערעור, אולם גם זאת, בהתקיים שני תנאים מצטברים: הראשון, כי התקיים בעניינו " הליך נלווה", מה שהופך אותו ל"בעל דין בפועל"; השני, כי אותו " הליך נילווה" הסתיים בהחלטה המשנה את " מצבו המשפטי" של אותו " בעל דין בפועל". קרי, החלטה המשנה את מערך זכויותיו וחובותיו כפי שהיה קיים ערב ההחלטה. במרוצת השנים, הוסף תנאי פרוצדורלי שלישי להכרה בזכותו של מי שלא היה צד פורמלי להליך להגיש ערעור, אשר בהתאם לו, על המעוניין לערער על פסק דין להסביר לבית המשפט מדוע לא פעל להצטרף להליך בערכאה הדיונית, ולשכנע את בית המשפט כי לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל דין באותו הליך.
בענייננו, המבקשת לא הייתה צד פורמלי להליך לפני בית הדין האזורי ; לא התקיים בעניינה "הליך נלווה" ; ולא מצאנו בטיעוניה הסבר מניח את הדעת או הסבר כלשהו לכך שלא פ נתה לבית הדין האזורי במשך שנות ההתדיינות הארוכות בבקשה לחילופי בעל דין, כך שתבוא בנעליו של בעלה המנוח בתביעתו . בנסיבות אלה ובהתאם לאמות המידה שהותוו בהלכה הפסוקה, לא עומדת למבקשת זכות להגשת ערעור על פסק הדין, שעל פני הדברים, ובהתאם למצב המשפטי הנוהג, הוא ממילא "בטל מעיקרא".
יוער, כי שני הצדדים טענו במסגרת כתבי הטענות לפנינו, שנוכח טענת המבקשת בעניין בטלות פסק הדין, ערכאת הערעור אינה האכסניא המתאימה לבירור טענותיה של המבקשת.
לאור כל האמור, מוצע למבקשת למשוך את הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור, בשלב זה, ללא צו להוצאות, תוך שלא יהא בכך כדי למנוע מהמבקשת לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים אחרים על פי כל דין. המבקשת תודיע לבית הדין מבוקשה עד ליום 2.6.2019.
המשיבה רשאית אף היא להתייחס לאמור בהחלטה זו עד לאותו מועד.
בית הדין מתנצל על התארכות הטיפול בבקשה.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ט (27 מאי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .