הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 42384-11-19

ניתנה ביום 26 דצמבר 2019

שפע דיל בע"מ
המבקשת

-
אילנה בבייב
המשיבה

בשם המבקשת – עו "ד פסל מורוז, עו"ד רחל עדן
בשם המשיב – עו "ד ניק בנרי

החלטה

השופט אילן סופר

לפניי בקשה לעיכוב חלקי של ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור הגב' הילה ידיד-ברזילי ומר יעקב גונצ'רובסקי; סע"ש 61690-01-17), במסגרתו חויבה המבקשת (להלן – שפע דיל) לשלם זכויות שונות לאחר ביצוע חישוב נוסף. כמו כן, חויבה בתשלום פיצוי בשל פגמים בתלושי השכר בסך של 10,000 ש"ח ובהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,200 ש"ח.
הרקע לבקשה
המשיבה (להלן – העובדת) הועסקה כקופאית בשפע דיל אשר מנהלת רשת מרכולים מיום 1.9.2013 ועד ליום 30.10.2015. העובדת הגישה תביעה נגד שפע דיל ובה טענה כי פוטרה שלא כדין ומבלי שנערך לה שימוע. כמו כן, טענה לתשלום להפרשי שכר, פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים ופיצוי בגין אי הפקדה לפנסיה. שפע דיל טענה מצדה כי יש לערוך קיזוז מהסכומים שייפסקו לעובדת בשל היעדר מתן הודעה מוקדמת.
בית הדין קמא קיבל חלק מטענות העובדת וקבע שצו ההרחבה לענף רשתות השיווק לא חל עליה; כי לא הוכח שלעובדת מגיעים הפרשי שכר; וכי נסיבות סיום העסקתה לא מצדיקים מתן פיצויי פיטורים. מנגד, קבע בית הדין כי העובדת זכאית לפיצוי על סך 10,000 ש"ח בשל פגמים בתלושי השכר; וכי יש לערוך חישוב מחודש בעניינה בנוגע לתשלומים ששולמו לה בגין פדיון ימי חופשה, דמי חגים ותשלום דמי תגמולים לפנסיה. כמו כן, נדחו טענותיה של שפע דיל ביחס לקיזוז בשל היעדר מתן הודעה מוקדמת מטעמה של העובדת.
הבקשה וטענות הצדדים
שפע דיל ערערה על פסק דינו של בית הדין וטענה כי חיובה בתשלום 10,000 כפיצוי בגין פגם בתלושי השכר נפסק שלא בהתאם לדין. כמו כן, הלינה על דחיית טענת הקיזוז שהעלתה וחיובה בהוצאות משפט.
בבקשת לעיכוב ביצוע מיום 12.12.2019 מציינת שפע דיל כי שילמה לעובדת את התשלומים שנפסקו לה מלבד התשלום הנוגע לפגמים בתלושי השכר והוצאות המשפט. שפע דיל טוענת כי ביחס לרכיבים הללו סיכויי הערעור גבוהים. זאת משום שבית הדין קמא קבע כי תלושי השכר נכונים ומדויקים וכי לשפע דיל לא היה אשם בעריכתם. כמו כן, טוענת שפע דיל כי בכתב התביעה העובדת לא תבעה פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד. משכך, שגויה קביעתו כי היא חייבת בפיצוי העובדת מכוח חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. בהתייחס לדחיית טענת הקיזוז טוענת שפע דיל כי מרגע שבית הדין קמא קבע כי העובדת בחרה להתפטר ללא הודעה מוקדמת, היא זו שחבה כלפיה בהודעה מוקדמת, וכי אין בנימוק בית הדין – שלא נעשתה פניה להשיבה לעבודה – כדי להסביר מדוע אין לחייב את העובדת בפיצוי חלף מתן הודעה מוקדמת. לבסוף, טוענת המבקשת כי הוצאות המשפט שנפסקו למבקשת נפסקו בניגוד לנהוג שכן מרבית תביעתה נדחתה.
באשר למאזן הנוחות טוענת שפע דיל כי לו יתקבל הערעור היא לא תצליח להשיב את הגלגל לאחור. זאת משום שאין בידיה את כתובתה המדויקת; ומכיוון שהעובדת משתכרת שכר נמוך. כמו כן, הנזק שייגרם לעובדת כתוצאה מעיכוב הביצוע איננו גדול.
העובדת טוענת בתגובתה כי פסיקת הפיצויים בעבור פגמים בתלושי השכר נקבעה כדין והציגה מספר דוגמאות לשונות בין תלושי השכר שניתנו לעובדת וצורפו לכתב התביעה ובין אלה שנמסרו לבית הדין במסגרת הצו לגילוי מסמכים. באשר לכתובת מגוריה, ציינה העובדת כי כתובתה נותרה כשהייתה ביום שבו החלה לעבוד בשפע דיל.

דיון והכרעה
נקודת המוצא היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. הצדקה לעיכוב ביצוע מותנית, דרך כלל, בהצטברות שני תנאים: האחד - סיכויי הערעור להתקבל טובים (ע"א 8374/13 איי.פי.סי. טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ' ג'או ויז'ן אינק (10.3.14)). מטבע הדברים, בשלב זה של הדיון עמדתו של בית הדין בנוגע לסיכויי הערעור משקפת את התרשמותו על פני הדברים, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בנוגע לסיכויי הערעור (ע"א 6146/00 עיריית תל אביב יפו נ' בצלאל אהובה (19.11.2000)); השני - הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע (מאזן הנוחות). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", באופן שככל שסיכויי הערעור טובים יותר כך ניתן להקל בדרישה לנטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, ולהיפך (ע"א 136/14 דן אופ בע"מ נ' קורנוקופיה אקוויטיז בע"מ (10.3.14)).
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. על פני הדברים, בפסיקת הפיצוי בגין תלושי שכר קיים לכאורה קושי בהנמקה של בית הדין האזורי שעניינה העדר הודעה לעובד. כך גם באשר לקיזוז ההודעה המוקדמת שעל פי קביעת בית הדין, כאשר לכאורה התקבלה גרסת המעסיק בכל הקשור להתפטרות העובדת. באשר לסכום ההוצאות, בהתחשב בשיעורו הנמוך ספק אם יש מקום להתערב בו. על כן, לאחר שקלול מאזן הנוחות נראה כי יש לעכב את תשלום הפיצוי שנפסק בשל פגמים בתלושי השכר על 10,000 ש"ח.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת באופן חלקי כך שביצוע פסק הדין לגבי הפיצוי בסך 10,000 ש"ח יעוכב באם יופקד סכום זה בקופת בית הדין עד ליום 9.1.2020. למען הסר ספק פסיקת ההוצאות שנפסקה בהליך קמא איננה מעוכבת. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תש"פ (26 דצמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .