הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 40429-06-20

ניתנה ביום 20 יולי 2020

1.בית הספר לתלמוד תורה דרכי חיים- בנשיאות הרה"ג שמעון בעדני
2.בית הספר שערי תורה וחסד
המבקשות

-

1.דורית סופר
2.יפה כהן
3.ריקי סבח
4.איריס חיה סויסה
5.אתי ביטון
6.מירב אטשואל
7.מלכה אסרף
8.יאיר כהן (פורמלי)
המשיבות

בשם המבקשות – עו"ד עדיאל גלס
בשם המשיבות – עו"ד אדמית בכר

החלטה

השופט מיכאל שפיצר

לפני בקשת המבקשות לעיון מחדש בהחלטתי מיום 8.7.2020, בה נדחתה בקשת המבקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי. הבקשה מנומקת בכך, שלא ניתנה התייחסות לטענת המבקשות כי יש לבטל את חיובן "ביחד ולחוד" ולהורות כי כל אחת מהן תישא בחלק היחסי של הסכום שנפסק, בהתאם לתקופת עבודתן של המשיבות בכל אחת מהמבקשות.

לטענת המבקשות קביעתו של בית הדין כי חיובן יהיה ב"יחד ולחוד" חורג מכתבי הטענות, וכי בתגובת המבקשות לא ניתן מענה לטענה זו.

הצדק עם המ שיבות ולצערי, אכן, נשמטה מעיני הטענה האמורה והיא לא נבחנה בהחלטתי מיום 8.7.2020 , ואולם, לאחר שבחנתי את הבקשה לעיון מחדש , התגובה והתשובה לה, אני סבור שאין בה כדי לשנות מהחלטתי וזאת מהטעמים הבאים:

הצדדים נתנו לבית הדין " carte blache" (יד חופשית) לפסוק בסכסוך כולו על כל רבדיו , מבלי שסייגו את הסכמתם לעניין זה או אחר, וכשם שבית הדין קמא דחה את התביעה האישית נגד נציג המבקשות, מר יאיר כהן, כך קבע כי חיובן של המבקשות יהיה ביחד ולחוד.

בהחלטה מיום 3.6.2020, לאחר שכבר ניתן פסק הדין, התייחס בית הדין האזורי לבקשה לפצל את החיובים בין שתי הנתבעות וקבע כי " אין מקום להעתר לבקשת הנתבעות. פיצול הסכומים בין הנתבעות לא היו חלק מהסכמות הצדדים ובהתאם לפסק הדין הן חויבו ביחד ולחוד". מאליו מובן שהצדדים בעת שהסמיכו את בית הדין לפסוק לפי סעיף 79א. לחוק, יכולים היו לקבוע שבית הדין יקבע את חלקה של כל אחת מהמבקשות.

כעולה מכתבי התביעה, טענת המשיבות היתה כי "בין התובעת לנתבעות, התקיימו יחסי עובד ומעביד ברציפות ". מדובר בעבודה רצופה, כאשר בסיפא של כתבי התביעה מצויין במפורש "סה"כ הסעדים הנתבעים בכתב התביעה מכל הנתבעים יחד". גם המבקשות ניהלו את הגנתן במשותף, ויוצגו יחדיו. (ההדגשות שלי –מ.ש.)

בישיבת בית הדין מיום 29.2.2020, הצהירו עו"ד בכר ומר כהן כי "לנתבעים יש מסמכים נוספים...". (ההדגשה שלי – מ.ש.)

אף פנייתו של נציג המבקשות, מר יאיר כהן, לאחר שניתן פסק הדין האזורי בבקשה להגדיל את מספר התשלומים ו להורות על פיצול הסכומים בין המבקשות, והסברו בבקשה כי מדובר בעמותות נפרדות, נועדה להסביר את נושא מימון התשלום למשיבות, אולם לא עלתה טענה כלשהי כי לא היה מקום לחייבן ביחד ולחוד.

בית הדין האזורי פסק, כפי שהתבקש, על סמך החומר שהיה בפניו, וכאמור לעיל, עלו בכתבי הטענות טענות שדי היה בהן, בהעדר חובת הנמקה, כדי להשית את החיוב על המבקשות ביחד ולחוד.

בהמשך להחלטתי מיום 8.7.2020 ובשים לב לתקופה הנוכחית השרויה במשק עקב משבר נגיף הקורונה, מוצע לצדדים לבוא בדברים כדי לגבש הסדר תשלומים שהמבקשות תוכלנה לעמוד בו.

סוף דבר – גם לאחר ששבתי ובחנתי את החלטתי הקודמת, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תש"פ (20 יולי 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .