הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 33289-07-19

ניתנה ביום 25 יולי 2019

עו"ד יוסף אגבאריה המבקש

  1. עמותת אלמוסטפא לאיכות השלטון המקומי
  2. מוחמד מחאג'נה
  3. עיריית אום אל פחםמועצה מקומית אעבלין
  4. מדינת ישראל - משרד הפנים המשיבים

בשם המבקש: עו"ד המבקש בעצמו
בשם המשיבים 1-2 : עו"ד מחמיד חוסיין
בשם המשיבה3 : עו"ד מוסטאפה קבלאוי
בשם המשיבה 4 : עו"ד דים קלדאוי-סרוג'י

החלטה

השופטת חני אופק-גנדלר
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט נוהאד חסן ונציגי הציבור גב' דגנית הכט פומן ומר יונה לוי; פ"ה 21921-07-17). במסגרת פסק הדין בוטלה החלטת ועדת הבחינה מיום 23.5.17 אודות בחירתו של המבקש לתפקיד מנהל מחלקת הגביה והארנונה בעיריית אום אל פחם, המשיבה 3 (להלן- העיריה). בהתאם לכך הורה בית הדין לעיריה להפסיק לאלתר את העסקתו של המבקש, וכן לפרסם מכרז חדש לאיוש המשרה בתוך 30 ימים.
בתמצית נציין כי בשנת 2012 פרסמה העיריה מכרז ראשון לתפקיד מנהל יחידת גבייה והארנונה (להלן- המשרה), מרכז אליו לא ניגש המבקש ולא נמצא מועמד מתאים לאיוש משרה זו. בעקבות זאת פרסמה העיריה מכרז שני לאיוש המשרה (מכרז 1/15), אשר בסופו של יום בוטל על ידי בית הדין במסגרת הליך משפטי תוך הסכמת הצדדים על פרסום מכרז חדש (פ"ה 28291-02-15). בעקבות פסק הדין האמור פרסמה העיריה מכרז שלישי לאיוש המשרה (מכרז 5/15), אך המשרה לא אוישה מאחר והמועמדת היחידה שנטלה בו חלק ויתרה.
המבקש הגיש תביעה לבית הדין האזורי במסגרתה עתר להצהיר עליו כזוכה במכרזים מס' 1/15 ו- 5/15 (מכרזים 2 ו- 3), וכן להצהיר כי הוא היה רשאי להשתתף במכרז (פ"ה 11141-01-16). על רקע הסכמה עליה הגיעו הצדדים במהלך הדיון שהתקיים ביום 11.1.17, פרסם משרד הפנים את קובץ תיאור התפקיד של מנהל יחידת גביה והארנונה ובו נקבעו תנאי הסף ובכלל זה תואר ראשון בכלכלה, מנהל עסקים, חשבונאות, משפטים או סטטיסטיקה, ניסיון מקצועי של ארבע שנים לפחות בתחום ניהול מערכות גביה, הכספים והגזברות, וכן שלוש שנות לפחות בניהול צוות עובדים בכפיפות ישירה.
בחודש ינואר 2017 פרסמה העיריה את המכרז הרביעי לאיוש המשרה (מכרז 2/17), אך מועמדותו של המבקש נפסלה בנימוק שלא עמד בתנאי הסף של ניסיון מקצועי וניהולי, והוחלט שלא לזמנו לוועדת הבחינה. בעקבות זאת הגיש המבקש לבית הדין האזורי בבקשה לסעדים זמניים, במסגרתה עתר לעכב ביצוע החלטת העיריה הפוסלת את מועמדותו, לעכב הליכי המכרז, וכן להימנע מפרסום מכרז חדש למשרה (פ"ה 55116-03-17). ביום 18.4.17 הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרת ההליך האמור, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו עניינו של המבקש יועבר להכרעתה של וועדת הבחינה בעיריה.
ביום 23.5.17 התכנסה ועדת הבחינה והחליטה לבחור במבקש כזוכה בתפקיד, והמבקש מונה לתפקיד מנהל יחידת הגביה והארנונה בעיריה.
המשיבים 1 -2 (להלן – המשיבים) הגישו תביעה בבית הדין האזורי, במסגרה עתרו למתן צו הצהרתי שיקבע כי בחירתו או מינויו של המבקש לתפקיד איננה חוקית; ליתן צו עשה זמני שיקבע כי כניסתו לתפקיד איננה חוקית, וכי עליו לחדול לאלתר מלכהן בתפקיד זה; וליתן לצו אחר שימצא לנכון. במקביל לבקשה לסעדים זמניים הגישו המשיבים התביעה העיקרית. הדיון בסעדים הזמניים אוחד עם הדיון בתיק העיקרי.
בית הדין האזורי קבע, על סמך הראיות שהובאו בפניו, לרבות עדותו של המבקש, וגם עדותו של העד מטעם העיריה, כי בחירתו של המבקש לתפקיד מנהל מחלקת הגביה בעיריה נעשתה שלא כדין, כיוון שהמבקש אינו עומד בתנאי הסף של המכרז באשר לניסיון המקצועי והניהולי, וכן בשל ניגוד עניינים בין תפקידו כיו"ר ועדת ערר בעיריה לבין תפקידו כמנהל מחלקת הגביה והארנונה.
למסקנה זו הגיע בית הדין מהטעמים הבאים: אין די באמור בקורות החיים כדי ללמוד על הניסיון המקצועי והניהולי הנטען על ידי המבקש; מהצהרת המבקש לפיה מעולם לא העסיק צוות עובדים, למרות שציין זאת בקורות החיים, ניתן להסיק או שהמבקש רשם דברים שאינם נכונים, או שהודה מפרשות כי אינו עומד בתנאי הסף של המכרז, המסקנה שיש בה כדי לבטל את בחירתו לתפקיד; מסמך מיום 8.2.15, המודפס על נייר לוגו של קבלן לעבודות צבע ושיפוצים, מעיד כי היה מדובר לכל היותר במתן שירותים משפטיים לאותו קבלן, ואף נרשם כי המבקש היה היועץ המשפטי שטיפל עבור הקבלן בנושאים משפטיים, וללא כל עדות לניסיון מקצועי בתחום הגביה, הכספים והגזברות, כנדרש על פי תנאי הסף; הניסיון הניהולי של המבקש אצל אותו קבלן צבע לא היה ברור, וכל שרשום בו היה שהמבקש ניהל באופן ישיר את עניינם של עובדי הקבלן, ללא פירוט אופן הניהול, היקף המשרה, והאם ניהל צוות עובדים קבוע ומספר העובדים שהיו כפופים לניהולו; גם במסמך נוסף מיום 22.2.17, אשר מעיד על עסק משפחתי של אחיו של המבקש, אין ציון של היקף משרתו, תדירות העבודה, מספר העובדים הכפופים לו, והאם משרת הניהול היתה קבועה; המסמך גם לא הוכיח את הפן המקצועי הנטען על ידי המבקש בכל הקשור לתחום הגביה; המבקש העיד כי לעסק היה רואה חשבון וכי הוא מעולם לא הכין או הגיש דו"חות למס הכנסה או תלושי שכר למי מהעובדים, וכי מעורבותו היתה לצורך טיפול בתיקי הוצאה לפועל והתביעות הקטנות כנגד חייבים.
בית הדין קיבל את עמדת המדינה לפיה מתקיים ניגוד עניינים בין תפקידו של המבקש כיו"ר ועדת ערר בעיריה, לבין תפקידו כמנהל מחלקת הגביה, כי היתה נדרשת תקופת צינון משמעותית במעבר בין שני התפקידים. בקשר לכך נקבע כי המבקש הגיש התפטרות מתפקידו כיו"ר ועדת הערר ביום 1.7.17, אולם התפטרותו נכנסה לתוקף רק בתום שלושה חודשים מהגשת כתב התפטרות (ביום 1.10.17), והמבקש לא הוכיח כי התפטרות נכנסה לתוקף במועד המוקדם.
כפועל יוצא מקביעות אלה, החליט בית הדין על בטלות החלטת וועדת הבחינה מיום 23.5.17 דבר בחירתו של המבקש לתפקיד מנהל מחלקת הגביה והארנונה. בהתאם, הורה בית הדין לעיריה להפסיק לאלתר את העסקתו של המבקש, וכן לפרסם מכרז חדש לאיוש תפקיד בתוך 30 ימים. בנוסף, החליט בית הדין שלא להשית על המבקש הוצאות, אלא על העיריה, וזאת בשל התנהלותה לא ראויה אשר גרמה לבחירת אדם שאינו עונה על דרישת המכרז לתפקיד, וחייב אותה לשלם למשיבים סך 10,000 ₪.
הבקשה וטענות הצדדים:
המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל הגיש את הבקשה לעיכוב ביצועו, להמשיך ולפעול בתפקידו כמנהל יחידת הגבייה בעיריה, וכן לעכב את הליכי המכרז עד להכרעה בערעור. במסגרת הבקשה טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים, שכן בפסק הדין נפלו טעויות רבות המצדיקות ביטולו. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי פסק הדין מושתת על מסקנות שגויות; ניתנה פרשנות בלתי סבירה לתנאי הסף של המכרז; בית הדין שם את עצמו במקום ועדת הבחינה שלא כדין ובניגוד לפסיקה, בעוד שהחלטתה סבירה ומידתית; שגה בית הדין בכך שלא נתן דעתו לכך שהיה מקום לדחות את התביעה בשל חוסר יריבות, שיהוי בהגשתה, ואי ניקיון כפיים. עוד נטען כי על פי מבחן התוצאה ולאחר שנתיים בתפקיד, המבקש הוא בעל הניסיון המקצועי והניהולי הנדרש לתפקיד. לטענת המבקש, ביטול המינוי מהווה פגיעה קשה בחופש העיסוק הן במחלקה והן באינטרס הציבורי בעיריה.
אשר למאזן הנוחות טוען המבקש כי הפסקת העסקתו, בטרם הגיעה ההתדיינות במחלוקת אל סופה, ופרסום מכרז תוך חודש, יגרמו לו לנזק בלתי הפיך, בהתחשב בכך שהוא מכהן בתפקיד החל מיום 1.7.17 בצד הטוב ביותר, ואף יגרמו לאי סדרים בעבודת הגבייה. עוד טוען המבקש כי הפסקת עבודתו תגרום לפגיעה באינטרס הציבורי ולנזק בלתי הפיך בגביית הארנונה ובפרויקט סקר הנכים שהעיריה נמצאת בעיצומו. המבקש מוסיף וטוען כי דחיית הבקשה תוביל למינויו של מועמד אחר לתפקיד, וככל שבסופו של יום יתקבל ערעורו, לא ניתן יהיה להשיבו לתפקיד ולהחזיר את המצב לקדמותו. המבקש סבור לפיכך כי הן סיכויי הערעור והן מאזן הנוחות מצדיקים להיענות לבקשתו, וכי אי עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול להפוך את ההכרעה בערעור לתיאורטית.
המשיבים מתנגדים לבקשה וסבורים כי סיכויי הערעור אפסיים, שכן פסק הדין מבוסס ומנומק כראוי ואין הצדקה להתערב בו. לטענתם, מסקנת בית הדין האזורי לפיה המבקש אינו עומד בתנאי הסף במכרז, מבוססת על חומר הראיות שהונח בפניו ועל התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדים, עניינים בהם ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב.
המבקשים מוסיפים וטוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. לטענתם, נזקו של המבקש למקרה בו היה לו סיכוי הערעור כלשהו (ואין לו), ניתן לשיפוי בכסף; הנזק לקופה הציבורית, למינהל התקין ולאימון הציבור ככל שיעוכב ביצוע פסק הדין הוא חמור וללא תקנה; המבקש לא טרח להסביר כי הפסיק את עבודתו וכי למעשה מדובר במתן הסעד הסופי בערעור, וגם העיריה כבר פרסמה מכרז.
העיריה בתגובה מדגישה כי המבקש מילא את תפקידו לשביעות רצונם של הממונים עליו, ובעקבות פסק הדין הוא הפסיק את עבודתו לאלתר, וכיום המחלקה מתפקדת בלי מנהל ובלי ממלא מקום. עוד נטען כי גם פורסם מכרז חדש לאיוש התפקיד, אך בהתאם לנתוני העבר ופרסום ארבעה מכרזים שנכשלו, צפויים קשיים באיוש המשרה בפועל בתוך פרק זמן קצר. בנסיבות אלה, העיריה משאירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית הדין.
המדינה מתנגדת לבקשה וטוענת כי סיכויי הערעור נמוכים, שכן פסק הדין מנומק ומפורט כראוי, וממצאים עובדתיים מבוססים על חומר הראיות שהונח בפני בית הדין קמא ועל התרשמותו מהעדים, עניינים בהם ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי בית הדין בחן את מכלול חומר הראיות והעדויות שנשמעו בפניו, וקבע כי המבקש לא עומד בתנאי הסף לתפקיד; הוכח כי המבקש שימש בתפקיד כשהוא מצוי בניגוד עניינים למול תפקידו כיו"ר ועדת הערר לארנונה בעיריה, כשנדרשת תקופת צינון משמעותית בין התפקידים.
ביחס למאזן הנוחות נטען כי טענות המבקש בדבר נזק שעלול להיגרם לו מדחיית הבקשה, וגם אי סדרים בעבודת הגבייה נתנו בעלמא וללא הצגת תשתית ראייתית. עוד נטען כי החשש של המבקש שמא פרסום מכרז יוביל למצב בו לא ניתן יהיה להשיב את המבקש לתפקידו –ככל שכך ייקבע על ידי בית הדין- הוא חשש שניתן להתגבר עליו בנקל על ידי פרסום המכרז החדש תוך ציון הערה לפיה תוצאות המכרז ואיוש המשרה יהיו כפופים לתוצאות ההליך המשפטי. מנגד, הותרת המבקש בתפקידו על אף שהוא אינו עומד בתנאי הסף משמעותם פגיעה חמורה באינטרס הציבורי, פגיעה בעקרון השוויון בין המועמדים, ופגיעה בטוהר המידות ופגיעה באמון הציבור ברשות המקומית.
המבקש, בתגובתו חוזר על האמור בבקשתו ומדגיש כי הפסיק את עבודתו בעיריה באופן מיידי. עוד מציין המבקש כי פרסום מכרז חדש יפגע בו באופן בלתי הפיך, מצד אחד, וישאיר מחלקה ללא מנהל לתקופה ארוכה, מצד שני.
הכרעה:
נקודת המוצא הינה כי הגשת ערעור אינה מצדיקה לעכב את ביצועו של פסק דין. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ומותנה בשני תנאים: האחד - כי סיכויי הערעור להתקבל טובים; השני - כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שהנזק היחסי שייגרם לו מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי לצד שכנגד ככל שיעוכב הביצוע (ע"ע 44633-10-12 דימיטרי סביניך – צוות 3 בע"מ, מיום 8.4.13). במסגרת מאזן הנוחות על מבקש העיכוב "להראות כי אם תדחה בקשתו יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו", היינו כי עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך ככל שהערעור יתקבל (עע"מ 2152/13 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית טבעון נ. ועדת ערר מחוזית חיפה, מיום 23.4.13). אשר ליחס בין השיקול הנוגע לסיכויי הערעור לבין השיקול שעניינו מאזן הנוחות, נקבע כי "בין שיקולים אלה קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" (עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ. וייס, מיום 22.9.10).
מתגובות הצדדים עלה, כי בעקבות פסק הדין הופסקה בפועל עבודתו של המבקש, ופורסם מכרז חדש לאיוש המשרה. על פני הדברים, סיכויי הערעור אינם גבוהים באופן המצדיק בפני עצמו עיכוב ביצוע פסק הדין. גם בחינה משולבת של סיכויי הערעור ביחד עם מאזן הנוחות אינה מצדיקה לטעמי עיכוב הביצוע, וזאת נוכח היות מועד הדיון בערעור סמוך (11.9.19). סמיכותו של מועד דיון הוא שיקול במסגרת מאזן הנוחות, שכן השלכותיו של פסק הדין עד שערכאת הערעור תידרש לבחינתו תחומות לזמן קצר מאוד יחסית.
להערכת העיריה הגם שפרסמה את המכרז הרי שלאור ניסיון העבר "צפויים קשיים באיוש המשרה בפועל בתוך פרק זמן קצר". יחד עם זאת, ועל מנת להבטיח שתוצאות המכרז תהיינה הפיכות כל עוד הערעור תלוי ועומד , אני מורה כי העיריה תמסור לכלל המתמודדים במכרז על קיומו של ההליך דנן ועל כך שתוצאת המכרז כפופה לתוצאות הליך זה. בנוסף לכך, אם וככל שייבחר זוכה טרם קיום דיון בערעור, אזי העיריה תשוב ותבהיר לזוכה כי זכייתו כפופה לתוצאות ההליך . כמו כן, תמסור העיריה למבקש הודעה בדבר הכוונה לאייש את המשרה שבעה ימים לפחות טרם כניסת הזוכה לתפקיד ו.
סוף דבר - הבקשה נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 13 לעיל. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בעת פסיקת הוצאות בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ט (25 יולי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .