הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 29315-01-16

ניתן ביום 26.4.17

שמעון רוקח
המערער
-
מדינת ישראל
המשיבה

לפני: הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד

בשם המערער
-
עו"ד יואב אלמגור
בשם המשיבה
-
עו"ד יאנה סימקין

פסק דין

השופטת רונית רוזנפלד
1. לפנינו ערעור, לאחר מתן רשות ערעור, על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי; על"ח 41308-04-14). בפסק הדין דחה בית הדין האזורי את ערעור המערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) מיום 14.1.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, בין היתר, כי למערער דרגת נכות זמנית בשיעור 88.78% מיום 1.11.07 ועד ליום 13.9.08 (להלן: התקופה שבמחלוקת). בערעורו טוען המערער כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק דין קודם בכל הקשור לתקופה זו.

הרקע לבקשה ופסק הדין של בית הדין האזורי
2. ביום 10.11.10 קבעה הוועדה כי למערער דרגת נכות בשיעור 87.79%, בתחולה מיום 1.1.09. בין יתר דרגות הנכות שנקבעו למערער, קבעה הוועדה דרגת נכות בשיעור 25% בגין הליקוי הלבבי בו לקה עד ליום 31.10.07, ודרגת נכות בשיעור 40% בגין ליקוי זה, מיום 1.11.07 ועד ליום 13.9.08. כמו כן נקבעה למערער דרגת נכות בשיעור 10% בגין מחלת הסוכרת בה לקה, מיום 1.1.02.

3. ביום 28.11.12 ניתן פסק דין מפי בית דין זה, לפיו הוחזר עניינו של המערער לוועדה "על מנת שבנוסף לעניינים שהוחזרו לדיון לפניה לפי פסק דינו של בית הדין האזורי, תתייחס הוועדה גם לשאלה האם מחלת הלב ממנה סובל המבקש היא סיבוך שנגרם כתוצאה ממחלת הסוכרת בה לקה. הוועדה תתייחס בהקשר זה לחוות דעתו של פרופ' מרדכי רביד מיום 15.6.10. לצורך מענה לשאלה זו, תתייעץ הוועדה עם מומחה לקרדיולוגיה. המומחה יתבקש לחוות דעתו בעניין הקשר הסיבתי בין מחלת הסוכרת בה לקה המבקש ובין מחלת הלב ממנה הוא סובל, ובשאלה האם יש לקבוע אחוזי נכות בהתאם. בכלל זאת יתייחס המומחה גם לחוות דעתו של פרופ' מרדכי רביד. לשיקול דעתה של הוועדה ושל המומחה הרפואי האם לבדוק את המבקש בדיקה קלינית. הוועדה תבהיר ותנמק היטב את החלטתה, כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה ". נוסף על כך הובהר בפסק הדין, כי "הוועדה תזמן את המבקש ובא כוחו לדיון שיערך לפניה. כמו כן תשוב הוועדה ותבחן את חישוב אחוזי הנכות שנקבעו למבקש. ככל שתמצא הוועדה כי על בסיס חישובה יש לשנות את דרגת הנכות שקבעה למבקש, יורשו הצדדים לטעון לעניין זה לפני קביעתה הסופית בעניין. משממילא מוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה, ועל מנת שקביעותיה יהיו שלמות ומבוססות, תיוועץ הוועדה במומחה מתחום הקרדיולוגיה" (בר"ע 1333-06-12, להלן: פסק הדין המחזיר).
להשלמת התמונה יצוין, כי בפסק הדין מושא הבקשה הנ"ל קבע בית הדין האזורי על יסוד הסכמת המשיבה, כי יש להחזיר את הדיון לוועדה על מנת שתתייחס לתלונותיו של המערער לעניין יתר לחץ דם, דיספלידימיה והשמנה, ותקבע אם יש בהן כדי להעניק נכות ואם כן, באיזה שיעור (בל' 18416-03-11).

4. יש לציין כי סעיף ליקוי 4 שבתוספת לתקנות, כפי שהיה בנוסחו במועדים הרלוונטיים לדיון לפני הוועדה, קבע כדלקמן:
"סוכרת אשר הופיעו בה אחד או יותר מן הסיבוכים הבאים (ללא קשר לצורת הטיפול):
א. ...
....
ה. מחלת כלי דם כליליים 65%

לא תיקבע נכות נפרדת לסיבוכים האמורים כל עוד החומרה של פגימה נפרדת הנובעת מהם לא עולה על 30%; עלתה על 30% - יש לקבוע נכות נפרדת נוספת בהתאם למבחנים ספציפיים."

5. הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין המחזיר ביום 8.5.13, ודחתה את טענות המערער בנוגע ליתר לחץ דם, השמנה ושומנים בדם. כמו כן, ביקשה להתייעץ עם מומחה בתחום הקרדיולוגיה לגבי הקשר בין הסוכרת ובין מחלת הלב בה לקה המערער. ביום 28.7.13 נבדק המערער על ידי היועץ לוועדה בתחום הקרדיולוגי ד"ר גליק, שסקר את התיעוד הרפואי שבתיקו וציין כי המערער לוקה במחלת לב כלילית משנת 2004, ו"בשנת 2007 [לקה ב] אוטם שריר לב תחתון בוצע הרחבה של עורק ימני היה במעקב...". לאור התיעוד הרפואי קבע ד"ר גליק בחוות דעתו כך: " אני מקבל את הטענה שקיימת סכרת אשר גרמה לפחות באופן חלקי למחלת לב כלילית ולכן בוועדה קובל שיינתן לו סעיף 4(6)ה' 65% שכולל את סיבוכי הלב. מבחינת הלב נכותו 40% לפי 9(1)(III) בתחולה מ 1/1/2007".

6. בישיבתה מיום 20.11.13 הפנתה הוועדה לחוות דעתו של ד"ר גליק המציין כי תפקודו הקרדיאלי של המערער תקין למעשה, וכי אין הלימה בין מצבו ובין סעיף הליקוי שיושם. בקשר לכך ביקשה הוועדה לקבל מד"ר גליק הסבר "כך שהוועדה תבין בצורה ברורה למה החולה עם תפקוד תקין שלא ממלא את סעיפי הנכות בספר התקנון [כך במקור, ר.ר.] מעניק נכות כזו גבוהה ומתעלם לחלוטין מגורמי הסיכון. הוועדה סבורה שנכותו הקרדיאלית היא 10%. הוועדה גם מציינת שהקרדיולוג כתב שהנכות הקרדיאלית נכללת בסכ"ה. איך מתחת לזה שהנכות הקרדיאלית היא 40% בניגוד מוחלט למה שכתוב בספר התקנות". בהמשך לדברים אלה, ציין ד"ר גליק בחוות דעתו מיום 24.12.13 כי "לאחר שעיינתי במסמכים פעם נוספת לגבי מה שכתבתי והמסמכים שהובאו לפני לגבי מצבו הלבבי הגעתי למסקנה כי המצב הקרדיאלי מתאים למצב לפי סעיף 9(1)(ג)(II) שנותן 25% שנכללת בתוך סיבוך של סוכרת כפי שצוין בחוו"ד הקודמת מה-1/1/07". ביום 14.1.14 קבעה הוועדה כי היא מקבלת את חוות דעתו של ד"ר גליק לפיה מחלת הלב היא סיבוך של מחלת הסוכרת בה לקה המערער, וכי הנכות הלבבית (25%) נכללת בנכות בגין הסוכרת. בהתאם קבעה הוועדה כי למערער דרגת נכות בשיעור 65% לפי סעיף ליקוי 4(6)(ה) שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות) בגין סוכרת עם סיבוכים מיום 1.1.07 .

יצוין כי דרגת נכותו הזמנית המשוקללת של המערער הועמדה על 91.59% מיום 1.7.07 ועד ליום 31.10.07; 88.78% מיום 1.11.07 ועד ליום 13.9.08; 89.94% מיום 14.9.08 עד ליום 31.12.08; ודרגות נכות העולות על 90% מיום 1.1.09 ואילך.

7. על קביעות הוועדה בכל הנוגע לתקופה שמיום 1.11.07 ועד ליום 13.9.08 הגיש המערער ערעור לבית הדין האזורי. בערעורו טען כי הוועדה לא הייתה מוסמכת לשנות את דרגת נכותו הלבבית, וכי נוכח אירוע לבבי שהתרחש ביום 26.11.07 היה מצבו בתקופה שבמחלוקת חמור יותר מבעבר. לפיכך, היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות בשיעור גבוה יותר בגין מצבו הלבבי, ולהוסיפה לדרגת הנכות בגין מחלת הסוכרת בה לקה, ולא לכללה בתוך דרגת נכות זו. כמו כן טען המערער כי היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות בגין תסמונת התעלה הקרפלית בה לקה בשתי ידיו בחישוב פשוט, ללא שקלול.

8. בפסק הדין קבע בית הדין האזורי כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר במדויק.

הבקשה למתן רשות ערעור
9. בבקשתו טוען המערער כי בוועדה מיום 10.11.10, מושא פסק הדין המחזיר, נקבעה לו דרגת נכות בשיעור 40% מיום 1.1.07 בגין נכותו הלבבית , ואף ד"ר גליק המליץ לקבוע לו דרגת נכות בשיעור 40% ממועד זה. חרף זאת, וחרף הוראות פסק הדין המחזיר לפיהן הוועדה לא הייתה אמורה לדון במצבו הלבבי, הוועדה שינתה מדרגת נכות זו מבלי לבדוק אותו, ללא הנמקה, וללא אזהרה. זאת, למרות שבתקופה שמיום 1.11.07 ועד ליום 13.9.08 לא חל כל שיפור במצבו, ההיפך הוא הנכון. המערער מוסיף, כי ד"ר גליק שינה את דעתו בחוות דעתו המשלימה מבלי לנמק קביעתו, ואין זה סביר לשנות בשנת 2013 את דרגת הנכות שנקבעה ביחס לשנת 2007. מכאן, שביחס לתקופה שמיום 1.11.07, יש לקבוע לו דרגת נכות בשיעור 65% בגין סוכרת עם סיבוכים, יחד עם דרגת הנכות הלבבית בשיעור 40%.
המערער מציין כי פסק דינו של בית הדין האזורי מושא הבקשה התייחס רק לטיעון הנוגע לשינוי דרגת הנכות הלבבית, מתוך סברה שפסק הדין המחזיר מתמקד רק בפגימה זו. זאת, למרות שלהוראות פסק הדין המחזיר התווספו גם הוראות נוספות מפי בית הדין האזורי, ולמרות שהמערער טען לגבי טעויות משפטיות שונות בקשר להוראות אלה בערעורו. המערער טוען עוד כי הוועדה לא דנה בחישוב נכויותיו בקשר לתסמונת התעלה הקרפלית בה לקה בשתי ידיו בחישוב פשוט, ללא שקלול. זאת, על אף שבפסק הדין המחזיר התבקשה הוועדה לשוב ולבחון את אחוזי הנכות שנקבעו לו.

הערעור
השתלשלות העניינים לפני בית דין זה
10. בהחלטת בית הדין מיום 22.6.16 נדחתה הבקשה בחלקה ככל שהיא מתייחסת לטענות המערער בנוגע לליקוי בידיו, יתר לחץ דם, דיסליפידימיה והשמנה. עם זאת התבקשה תגובת המשיבה לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתידרש לשאלת דרגת הנכות שיש לקבוע למערער בגין מצבו הלבבי. הוצע, כי הוועדה תשוב ותיוועץ עם מומחה אחר בתחום הקרדיולוגיה.

11. ביום 11.7.16 הגיש המערער בקשה להבהרה, ובה ביקש כי המומחה האחר עימו תיוועץ הוועדה יתייחס אך ורק לתקופה שבמחלוקת בין הצדדים ובעניין אחוזי הנכות בלבד, ולא בכל נושא אחר.
ביום 19.7.16 הודיעה המשיבה כי היא מסכימה להצעת בית הדין, אך אינה מסכימה לבקשת ההבהרה שהגיש המערער.

12. בהחלטה מיום 31.7.16 הובהר, כי בהחלטה מיום 22.6.16 הוצע לצדדים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתידרש לשאלת דרגת הנכות שיש לקבוע לו בגין מצבו הלבבי, ולא לשאלות נוספות החורגות מגדר הבקשה לרבות התקופות שנתחמו בה. בשים לב לאמור בהחלטה זו, התבקשה המשיבה להשיב לשאלה מדוע שלא תתייחס הוועדה למצבו הלבבי של המערער בתקופה שבמחלוקת.

13. ביום 18.8.16 השיבה המשיבה כי היא מסכימה להשיב את הדיון לוועדה על מנת שתשוב ותיוועץ עם ד"ר גליק, ולחלופין, כי מקובל עליה שעניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתיוועץ עם מומחה אחר. לגבי חלופה זו ציינה המשיבה כי אינה מסכימה לכך שהמומחה האחר יידרש אך ורק לתקופה שבמחלוקת.

14. לאור עמדות הצדדים התקיים דיון ביום 2.11.16 בניסיון להגיע להסכמה. משניסיון זה לא עלה יפה, ניתנה רשות ערעור בבקשה והצדדים הורשו להגיש השלמת טיעונים בסוגיה שבמחלוקת.

תמצית טענות המשיבה בערעור
15. המשיבה טוענת כי כאשר מוחזר עניינו של מבוטח לוועדה בהרכב אחר, אין הוועדה כבולה במסקנותיה להחלטות שקיבל הרכב קודם, והיא רשאית לדון במצבו מלכתחילה. לשיטת המשיבה, כלל זה תקף מקום בו הוועדה מתבקשת להיוועץ עם מומחה רפואי אחר. בנסיבות אלה, אין להגביל את שיקול דעתו של המומחה החדש בנוגע לנכותו של המערער, באופן שיהיה כבול לקביעותיו של ד"ר גליק, ולאלץ אותו לדון רק בשיעור דרגת הנכות לגבי התקופה שבמחלוקת. כך, הן לגבי קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת בה לקה המערער ובין מצבו הלבבי, לצורך קביעת סעיף הליקוי ההולם בעניינו או כל עניין אחר. באותה נשימה ציינה המשיבה כי אין היא "מערערת על קביעת הוועדה הרפואית בעניין קשר בין מחלת הסכרת בה לקה המבקש לבין מחלת הלב ממנה הוא סובל", אלא שאין להגביל את שיקול דעתו של המומחה החדש שימונה, "לרבות בסוגיית קביעת קיומו של הקשר, באשר לא ניתן לנתק את שאלת דרגת הנכות שיש קבוע למבקש בגין מצבו הלבבי מן השאלה בדבר המקור להופעתו של ליקוי זה".
בהשלמת הטיעונים מטעמה הוסיפה המשיבה כי ד"ר גליק קבע שישנו קשר סיבתי, ולו חלקי, בין מחלת הסוכרת בה לקה המערער ובין מצבו הלבבי. קביעה זו היא שאפשרה לקבוע למערער דרגת נכות בשיעור 65% בגין סוכרת עם סיבוכים לפי סעיף ליקוי 4(6) שבתוספת לתקנות. על כן טוענת המשיבה, כי הגבלת שיקול דעתו של המומחה החדש לשאלה מהי דרגת הנכות שיש לקבוע למערער בגין מצבו הלבבי בתקופה שבמחלוקת "מתעלמת ממשמעות קביעתה של הוועדה כי למערער 65% נכות בגין מחלת הסוכרת עם סיבוך לבבי" ואינה מאפשרת למומחה להכריע בשאלת קיומו של קשר סיבתי. מכאן, שאין להפריד בין ההכרעה בשאלת הקשר הסיבתי ובין ההכרעה בשאלת שיעור דרגת הנכות שיש לקבוע למערער. על כן מבקשת המשיבה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתיוועץ פעם נוספת עם ד"ר גליק. לחלופין מבקשת המשיבה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתיוועץ במומחה אחר, שיהא רשאי לברר כל שאלה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי.

תמצית טענות המערער
16. המערער טוען, כי הוא קיבל פטור ממס הכנסה לאחר שנים רבות והליכים משפטיים רבים שניהל. למעשה, כל הדיון סב על תקופה מוגדרת במסגרתה הופחתה דרגת נכותו ללא נימוק. המערער מבהיר, כי עוד לפני התקופה שבמחלוקת ולאחריה נקבעה לו דרגת נכות בגין סוכרת עם סיבוכים, דהיינו, שאלת הקשר הסיבתי כבר הוכרעה. לגישתו, המשיבה מנסה לפתוח את הדיון כולו בפטור שקיבל, דרך בירור נקודתי בנוגע לתקופה זו, על אף שלא הגישה ערעור על קביעות הוועדה ולא טענה כל טענה בנוגע להן.
כמו כן מדגיש המערער שביום 26.11.07 הוא לקה באירוע לבבי נוסף, ועל כן, במהלך התקופה שבמחלוקת מצבו היה חמור יותר, ולא השתפר בהשוואה לתקופה הקודמת או לאחריה; כי המומחה ד"ר גליק לא נימק את קביעתו ולא ציין עובדות הקשורות להחמרת מצבו; כי הוא לא ידע שהוועדה פנתה אל ד"ר גליק פעם נוספת, ולכן, לא יכול היה להביא לתשומת ליבו של המומחה את העובדות הללו.
מכל מקום, הוועדה לא הייתה מוסמכת לשנות בשנת 2013 את דרגת הנכות הלבבית בשיעור 40% שקבעה למערער בעבר , ללא כל הסבר וללא כל הנמקה. לכך מוסיף המערער, כי ד"ר גליק שינה את קביעותיו במהירות, ואף זאת ללא הנמקה, דבר המעורר תמיהה ומהווה טעות משפטית. כמו כן טוען המערער כי אין לברר עם מומחה אחר נושאים שהם מעבר לתקופה שבמחלוקת.

דיון והכרעה

17. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

18. כאמור, בפסק הדין המחזיר התבקשה הוועדה להתייחס לשאלה האם מצבו הלבבי של המערער הוא סיבוך שנגרם כתוצאה ממחלת הסוכרת בה לקה, ולשאלת שיעור דרגת נכותו. בקשר לשאלה זו קבעה הוועדה, על יסוד חוות דעתו של ד"ר גליק, כי אכן מחלת הלב היא סיבוך של מחלת הסוכרת, וקבעה למערער דרגת נכות על פי סעיף 4(6)(ה) שבתוספת לתקנות, כפי שעמד בנוסחו באותו מועד, בשיעור 65% מיום 1.1.07. עם זאת, בנוגע לשאלה בדבר שיעור דרגת הנכות הלבבית של המערער, וכפועל יוצא מכך, השאלה בדבר קביעת דרגת נכות נפרדת בגין ליקוי זה, דומה שהתנהלותו של המומחה, ובעקבות זאת, התנהלותה של הוועדה, מעוררות קושי. זאת, מן הטעמים שיפורטו להלן.

19. כאמור, מן המסמכים שבתיק עולה כי ועדה רפואית קודמת מיום 10.11.10 קבעה למערער דרגת נכות בתחום הלבבי בשיעור 40% מיום 1.11.07 ואילך (ולא מיום 1.1.07 כפי שטוען המערער), ואף המומחה בתחום הקרדיולוגיה ד"ר גליק המליץ תחילה, בחוות דעתו מיום 28.7.13, על דרגת נכות בשיעור זהה בגין מצב זה. יש להדגיש ולציין שוב, כי ד"ר גליק ציין ש"בשנת 2007 [המערער לקה ב] אוטם שריר לב תחתון בוצע הרחבה של עורק ימני היה במעקב...". עם זאת, ולאחר שהוועדה ביקשה מן המומחה הבהרות והסברים באשר למצבו של המערער, ואף ציינה את דעתה לגבי מצבו ולגבי שיעור נכותו, שינה ד"ר גליק את דעתו ללא נימוק ברור, וללא התייחסות למצבו של המערער באותה תקופה, כפי שעלה מן התיעוד הרפואי עליו עמד בחוות דעתו. לכך יש להוסיף, כי בהחלטתה מיום 14.1.14 קיבלה הוועדה את חוות דעתו המשלימה של ד"ר גליק, אף זאת ללא הנמקה, ומבלי לשמוע את טענות המערער בקשר לכך. היעדר הנמקה זו בולט במיוחד נוכח קביעותיה החד משמעיות של הוועדה בישיבתה מיום 20.11.13.
לכך יש להוסיף את טענותיו של המערער, כי ביום 26.11.07 הוא לקה באירוע לבבי נוסף, ועל כן, במהלך התקופה שבמחלוקת מצבו היה חמור יותר.
לקושי שבחוות דעת דר' גליק אף המשיבה מוכנה להסכים, ומכאן ההסכמה החלקית שאף נתנה, להחזרת עניינו של המערער לוועדה להמשך הבירור בשאלה בדבר שיעור דרגת נכותו הלבבית של המערער החל מיום 1.11.07. לא למותר לציין כי נכון למועדים הרלוונטיים, ככל ששיעור הנכות הלבבית עולה על 30%, כי אז מדובר בדרגת נכות נפרדת מן הנכות הכוללת הנקבעת בגין מחלת הסוכרת (ראו לעיל בסעיף 4). במצב דברים זה, בו שינה המומחה חוות דעתו ללא הסבר וללא הנמקה, נכון לטעמנו שהוועדה תיוועץ במומחה אחר בתחום הקרדיולוגיה ובשים לב להנחיות שיפורטו להלן.

20. אשר למחלוקת בנוגע לקשר הסיבתי ולתקופה שאליה יש לשוב ולהידרש. מהחלטת הוועדה, כמו גם מחוות דעתו של ד"ר גליק, לא מתעוררת שאלה בנוגע לקביעה העקרונית בדבר קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת ובין מצבו הלבבי של המערער, אשר בהתאם לה, נקבעה למערער דרגת נכות לפי סעיף 4(6)(ה) בגין סוכרת עם סיבוכים מיום 1.1.07 ואילך.
לכך יש להוסיף, כי המשיבה לא הגישה ערעור על החלטת הוועדה בכל הנוגע לקשר שבין מחלת הסוכרת ובין מחלת הלב בה לקה המערער, או על קביעות נוספות של הוועדה בנוגע לשיעורי דרגות הנכות שנקבעו לו, בגין התקופה שבמחלוקת או בגין תקופות אחרות. מששאלה זו לא הייתה שנויה במחלוקת לפני בית הדין האזורי, השאלה שהונחה לפניו, כמו גם השאלה המתעוררת בבקשה למתן רשות ערעור, היא האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בנוגע לשיעור דרגת הנכות שנקבעה למערער בגין מצבו הלבבי בתקופה שבמחלוקת.
לאור זאת, ומשהמחלוקת בין הצדדים נתחמה מלכתחילה בנוגע לתקופה שבמחלוקת, אין לאפשר למשיבה במסגרת זו, לפתוח את הדיון בנוגע לשאלות ולתקופות שלא הוגש ערעור לגביהן, וממילא, לא נדונו לפני בית הדין האזורי ולא ניתנה לגביהן הכרעתו. על כן, צודק המערער בטענתו כי אין לפתוח מחדש את כלל הדיון בעניינו, וכי נדרש בירור אך בנוגע לדרגת הנכות בגין מצבו הלבבי בתקופה שבמחלוקת.
משאלה הם פני הדברים, אין מניעה שהמומחה האחר ידון אך ורק בתקופה שבמחלוקת. בד בבד, הקביעה העקרונית לגבי הקשר הסיבתי בין מחלת הסוכרת ובין מצבו הלבבי של המערער וכן הקביעות לעניין דרגת נכותו של המערער בתקופות שאינן במחלוקת, לגביהן לא הוגש ערעור, יוותרו בעינן (ראו בר"ע (ארצי) 247/09 שמואל חנגל – המוסד לביטוח לאומי (9.2.10); בר"ע (ארצי) 7393-03-11 המוסד לביטוח לאומי – אילן פרטוש (10.4.11); בר"ע (ארצי) 33366-04-14 אבינועם שגיב – המוסד לביטוח לאומי (24.7.14)).

21. אשר על כן, ובשים לב לאמור לעיל, מצאנו מקום להורות כדלקמן:
עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתידרש לשאלת דרגת הנכות שיש לקבוע למערער בגין מצבו הלבבי בתקופה שמיום 1.11.07 ועד ליום 13.9.08. לעניין זה, תיוועץ הוועדה עם מומחה אחר בתחום הקרדיולוגיה. הוועדה והיועץ יתייחסו לתיעוד הרפואי בעניין מצבו הלבבי של המערער בתקופה זו, ולטענותיו כי בתקופה זו מצבו החמיר. המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון לפני הוועדה ויורשו לטעון טענותיהם ולהציג מסמכים בנוגע לתקופה האמורה, והמתייחסים לאותם מועדים. הוועדה תפרט ותנמק החלטה כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.

22. יובהר, כי לפני הוועדה ולפני היועץ האחר עימו תיוועץ יעמוד רק סעיף 21 מתוך פסק דין זה. כמו כן, החלטות הוועדה מושא הבקשה מיום 20.11.13 ומיום 14.1.14, ושני הפרוטוקולים המהווים את חוות דעתו של ד"ר גליק, לא יעמדו לפני המומחה האחר.

23. סוף דבר
הערעור מתקבל כאמור לעיל.

נוכח תוצאת הדברים תישא המשיבה בהוצאות המערער בסך 3,500 ש"ח. הסכום ישולם למערער בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ל' בניסן, תשע"ז (26 באפריל, 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

יגאל פליטמן,
נשיא, אב"ד

ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא

רונית רוזנפלד,
שופטת