הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 14810-09-17

ניתנה ביום 11 יוני 2018

אברהם לוז
המערער
-
שלדג מתכות בע"מ
המשיבה

בשם המערער – בעצמו
בשם המשיבה – עו"ד ישי מדלסי

החלטה

הרשמת אפרת קוקה
1. לפני בקשת המערער למתן פטור מתשלום האגרה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (כבוד השופט יוחנן כהן; פ"ה 43231-08-16), בו סולקה תביעתו על הסף מחמת מעשה בית דין.

רקע הבקשה
2. המערער הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע ביום 28.2.2013 תביעה נגד המשיבה, למתן סעדים שונים בגין תקופת עבודתו וסיומה, ובהם: קיום הליך פיטורים כהלכה ומתן מכתב פיטורים; תשלום פיצוי הלנת שכר; תשלום הפרשי פנסיה ואובדן כושר עבודה; פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות, שכר טרחה, עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב (פ"ה 51370-02-13; להלן: התביעה הראשונה).
3. בפסק דינו מיום 30.1.2014, נתן בית הדין האזורי תוקף להסכם הפשרה בין הצדדים לתביעה הראשונה, לפיו תשלם המשיבה למערער סכומים שונים "לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע כלפי הנתבעת...".
4. כשלוש שנים וחצי לאחר הגשת התביעה הראשונה, הגיש המערער לבית הדין האזורי בבאר-שבע ביום 17.8.2016 תביעה נוספת נגד המשיבה, לתשלום הפרשות חסרות לפנסיה ולפיצוי על אובדן הקצבה שנגרם לו עקב ההפרשה החסרה (פ"ה 43231-08-16).
5. המשיבה הגישה לבית הדין האזורי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין שבתביעה הראשונה. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 26.2.2017. המשיבה הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיין מחדש בהחלטה בבקשה לסילוק על הסף. הבקשה נדונה במסגרת דיון שקיים בית הדין האזורי ביום 7.6.2017. בהחלטה מ יום 29.6.2017, הורה בית הדין האזורי על סילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, ו מן הטעם שרכיב ההפרשה לפנסיה נכלל בתביעה הראשונה, אשר הדיון בה בא לכלל סיום בהסכמת הצדדים ל"סילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובע כלפי הנתבעת...".

6. המערער הגיש ערעור על פסק הדין שהורה על סילוק התביעה על הסף ו עמו בקשה למתן פטור מתשלום האגרה.

טענות הצדדים בבקשה לפטור מאגרה
7. המערער טען , כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר את תשלום האגרה, הוא אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות ורכושו מעוקל לטובת חוב מזונות בסך 800,000 ש"ח.

8. המשיבה התנגד ה לבקשה , תוך שטענה, כי תדפיס חשבון הבנק שהציג המערער לבית הדין מצביע על כך שאינו נתון במצוקה כלכלית. המשיבה הוסיפה וטענה באריכות לעניין סיכויי הערעור הנמוכים לטעמה.

הכרעה
9. תקנה 2 לתקנות בית הדין לעבודה ( אגרות), תשס"ח-2008 ( להלן: תקנות האגרות) קובעת את החובה העקרונית לתשלום אגרה בהליך משפטי. לחובה זו קיימים חריגים המנויים בתקנות, אשר '' נועדו לאזן בין התכליות העומדות בבסיס הדרישה לתשלום אגרה לבין זכות הגישה לערכאות'' (בש"א 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, 11.3.2010). אחד מחריגים אלה, מוסדר בתקנה 12 לתקנות האגרות, אשר מסמיכה את בית הדין ליתן פטור מתשלום אגרה בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה. תקנה 12( א) קובעת לעניין זה כדלקמן:

''בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה''.

כפי שקבענו בע"ע 16823-09-17 ראידה סלימאני – ב.ש. מחלבות אלארז בע"מ , 6.3.2018, צירוף תצהיר לבקשת הפטור מתשלום האגרה, כמו גם אסמכתאות לתמיכה באמור בו, הוא תנאי בסיסי לדיון בבקשה, ואי עמידה בדרישות התקנה לעניין זה עשויה להביא בנסיבות המתאימות לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד.

10. בענייננו, המ ערער הגיש תצהיר לפי הנוסח המופיע בתקנות , אך תצהירו לא אומת על ידי עו"ד או על ידי פקיד בית משפט כנדרש. די היה בטעם זה כדי לדחות את הבקשה לפטור מאגרה, בהעדר הצהרה כדין על נכסיו של המ ערער ועל מקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

11. למעלה מן הנדרש אוסיף, כי אף לוּׁ הוגש תצהיר כדין בתמיכה לבקשה, לא היה מקום לפטור את המערער מתשלום אגרה הערעור.
תקנה 12(ב) לתקנות האגרות קובעת שני תנאים מצטברים למתן פטור מתשלום האגרה בהליך משפטי . הראשון, אי-יכולתו של המבקש לשלם את האגרה; השני, אם נראה לבית הדין שההליך מגלה עילה. המדובר בתנאים מצטברים, אשר בהתקיימם '' רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עוד קובעת התקנה, כי "בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד''.
שני התנאים שבתקנה 12( ב) כרוכים זה בזה – ככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. אולם, נדרש להתקיים רף מינימלי לגבי כל אחד מהתנאים, ואין די בהוכחת מצב כלכלי קשה של המבקש כדי לפטור אותו מאגרת ערעור שאינו מגלה עילה כלשהי. הנטל להוכחת התקיימותם של התנאים המפורטים בתקנה מוטל על מבקש הפטור ( בש"א ( ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס ושות' 14.2.10; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית פ"ד נט(4) 721 (2005); בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות, 7.5.2009; בש"א 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, 11.3.2010).

12. תקנה 12(ג) לתקנות האגרות מפרטת 3 מקרים בהם קיימת ראיה לכאורה לאי יכולתו של המבקש לשלם את האגרה:

"(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980."

וזאת, כלל שהכרזה או החלטה בכל אחד ממקרים אלה , ניתנה פחות משנתיים טרם הגשת הבקשה לפטור מאגרה.

13. בענייננו, המערער קיבל פטור מתשלום האגרה בתביעתו לפני בית הדין האזורי על פי החלטה מיום 18.8.2016, ומבחינה זו, קיימת ראיה לכאורה לאי יכולתו לשלם את האגרה. עם זאת שוכנעתי , כי לא מתקיים בענייננו התנאי השני למתן פטור מתשלום אגרת הערעור, והוא היותו של ההליך מגלה עילה. תביעתו של המערער סולקה על הסף על ידי בית הדין האזורי מחמת מעשה בי-דין , נוכח תביעה קודמת שהגיש נגד המשיבה , אשר כללה סעד של הפרשה ל פנסיה ואובדן כושר עבודה, והסתיימה בפסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לתשלום סכומים שונים למערער "לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות כלפי הנתבעת". במצב דברים זה, נראה כי סיכוייו של הערעור נמוכים מאוד וכי חיובו של המערער בתשלום אגרת הערעור בסך 351 ש"ח לא יהווה פגיעה לא ראויה בזכות הגישה שלו לערכאות ו אף יגשים את תכלית החיוב בתשלום אגרה בעד הליך משפטי.

סוף דבר
14. חרף קיומה של ראיה לכאורה לאי יכולתו של המערער לשלם את האגרה, נדחית הבקשה לפטור מתשלום האגרה. זאת, בהעדר תצהיר כדין לתמיכה בבקשה ומששוכנעתי כי ההליך אינו מגלה עילה.
15. משאלה הם פני הדברים, הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה נדחית.

16. המערער ישלם את האגרה לאלתר ולא יאוחר מיום 20.6.2018, שאם לא כן, ימחק הערעור. מזכירות בית הדין תעקוב אחר תשלום האגרה.

17. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ח (11 יוני 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .