הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה המ"ד 15522-01-19

ניתנה ביום 23 מאי 2019

1.שירותי בריאות כללית
2.פרופ' אהוד דוידסון
3.ד"ר עמליה באומגרטן

המבקשים

-
ד"ר שחר לבנת
המשיב

בשם המבקשים – עו"ד גלית גולן-רתם, עו"ד עמית שובל
בשם המשיב – עו"ד יערה פיקר, עו"ד יואב אלון-אלשייך

החלטה

הנשיאה ורדה וירט ליבנה

לפנַי בקשה להעברת דיון ולקביעת מקום שיפוט, בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנות).
עניינה של הבקשה בשתי תביעות שהגיש המשיב, ד"ר שחר לבנת ( להלן: ד"ר לבנת): האחת, תביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כנגד המבקשת 3, ד"ר עמליה באומגרטן, בעילת לשון הרע ( סע"ש 55990-03-18 ; להלן: התביעה הראשונה). השנייה, תביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו כנגד המבקשים 2-1, שירותי בריאות כללית ופרופ' אהוד דוידסון, גם היא בעילת לשון הרע ( סע''ש 65570-03-18; להלן: התביעה השנייה).
יוער כי התביעה הראשונה הוגשה לבית משפט השלום בבאר שבע והועברה לבית הדין האזורי בבאר שבע מחמת חוסר סמכותו העניינית של בית משפט השלום לדון בה ( השופטת רחלי טיקטין עדולם; ת"א 55990-03-18) ( להלן: החלטת ההעברה).
ביום 7.1.2019 הוגשה הבקשה שלפנַי, לאיחוד הדיון בשתי תביעות המשיב כנגד המבקשים, בבית הדין האזורי בתל אביב-יפו. הבקשה נסמכת על כך שמדובר ב''שתי תביעות שהוגשו על ידי המשיב; כנגד גורמים במקום עבודתו ממנו פוטר; העוסקים במסכת עובדות דומה", ועל הטענה כי "הפלוגתא המרכזית בשתי התביעות היא האם התבטאויות המבקשים, הנוגעות ליחסי העבודה בין הצדדים, נכנסות בגדר "לשון הרע" כהגדרתה בחוק, בהתאם לנסיבות החיצוניות הדומות שהינם התנהלות המשיב בעבודתו, יחסי העבודה בין הצדדים והליך הבירור המשמעתי".
לבסוף נטען בבקשה כי מטעמי יעילות הדיון ומניעת החלטת סותרות – יש להורות על איחוד הדיון בשתי התביעות.
באשר למקום השיפוט, מבוקש כי בית דין זה יורה על ניהול הדיון המאוחד בשתי התביעות בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, "משום שבהליך השני (התביעה השנייה – ו.ו.ל) התקיים דיון מקדמי ומרבית הנתבעים נמצאים במחוז תל אביב וכן כלל באי כוחם ", וכן משום ש"קיום הדיון בתל אביב יסייע משמעותית ליעילות הדיון". בהקשר זה נטען בנוסף כי מאחר שד"ר לבנת הגיש את התביעה השנייה לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו, הרי שבאיחוד התביעות בבית הדין בתל אביב לא יהיה משום הכבדה יתרה על מי מהצדדים.
בהתאם להחלטתי, ביום 1.2.2019 הגיש ד"ר לבנת את תגובתו לבקשה, בה טען כי דינה להידחות. לשיטת ד"ר לבנת, אין מקום להורות על איחוד הדיון שכן "עניין לנו בשתי תביעות שונות שהמסכת העובדתית והמשפטית שתידרש לצורך דיון ו/או הכרעה ביניהן שונה לחלוטין". לצורך ביסוס טענתו זו, מצביע ד"ר לבנת על הפער הקיים לשיטתו בהיקף גדר יריעת המחלוקת בשני התיקים, כאשר לראיה לכך מצביע ד"ר לבנת על היקף כתבי הטענות והנספחים שצורפו להם, בשתי התביעות. בנוסף מצביע ד"ר לבנת על הפער הקיים בין גובה הנזק הנתבע בשתי התביעות, ועל כך שהצדדים לשתי התביעות אינם זהים לחלוטין. לבסוף טוען ד"ר לבנת כי כל תכליתה של הבקשה דנן היא לסבך את התביעה הראשונה ולפגוע בזכויותיו.
עוד ציין ד"ר לבנת בתגובה מטעמו, כי ביום 20.1.2019 הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד החלטת ההעברה (להלן: הבר"ע הראשונה). בהחלטתי מיום 4.2.2019 מצאתי לנכון לדחות את ההכרעה בבקשה שלפנַי עד לאחר הכרעה בבר"ע הראשונה. לפיכך, הוריתי לצדדים לעדכן בית דין זה בדבר תוצאתה.
יוער כי ד"ר לבנת לא ציין בתגובתו באיזה בית דין הוא מעדיף שיתנהל הדיון המאוחד, ככל שתתקבל החלטה בהתאם.
ביום 26.3.2019 נדחתה הבר"ע הראשונה מהטעם ש"[...] במבט הכולל ובהקשר הכללי של הדברים, אלו נוגעים ליחסי העבודה ששררו בין הצדדים, כאשר לכך יש להוסיף כי הקשר הדברים הוא הליך משמעתי שנוהל, ויחסי העבודה של הצדדים כחלק מהיותם עובדי בית החולים סורוקה והכול כחלק מהבירור שערך סגן מנהל בית החולים עם המשיבה בהקשר להליך המשמעתי כנגד המבקש" (השופט יעקב פרסקי; רע"א 47882-01-19).
ביום 28.3.2019 הודיע ד"ר לבנת כי בכוונתו להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע הראשונה. משכך, הוריתי כי עם מתן החלטה בבקשת רשות הערעור שבכוונת ד"ר לבנת להגיש לבית המשפט העליון, תוגש לבית דין זה הודעת עדכון מתאימה מטעמו, ולאחר מכן תוכרע הבקשה שלפנַי.
ביום 2.5.2019 הוגש עדכון מטעם ד"ר לבנת, בו ציין כי ביום 1.5.2019 הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כנגד החלטת בית המשפט המחוזי האמורה (להלן: הבר"ע השנייה).
ביום 21.5.2019 נדחתה הבר"ע השנייה, מהטעם ש"הקביעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין" (כב' השופט מני מזוז; רע"א 2994/19).
אחר דברים אלו, ולאחר שמוצו הליכי ההשגה על החלטת ההעברה, הגיעה העת להכריע בבקשה שלפנַי, ולכך נפנה מיד.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בחומר שהובא לפניי ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להורות על איחוד הדיון בשתי התביעות מושא הבקשה שלפניי, וכי מקום הדיון בתביעות המאוחדות יהיה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו. על טעמיי לכך אעמוד להלן.
לפי שהוברר, לתביעות בסיס עובדתי משותף, הנובע מנסיבות העסקתו של ד"ר לבנת בבית החולים סורוקה וההליך המשמעתי שהתקיים בעניינו, מהיותם של הצדדים כולם עובדי בית החולים סורוקה בתקופות הרלבנטיות, ובהתחשב ביחסי העבודה ששררו בין הצדדים.
ישנה זהות גם בשאלות המשפטיות המתעוררות בשתי התביעות, שכן שתיהן הוגשו על יסוד עילות המבוססות על הוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
משביסוד התביעות שאלות משותפות בעובדה ובמשפט, הרי הן "תובענות בנושא אחד" כמשמעותו של מונח זה בתקנה 6 לתקנות. על כך מתווספת העובדה, כי ד"ר לבנת הוא התובע בשתי התביעות, וכי הצדדים מיוצגים בכלל התביעות על ידי אותם באי כוח.
באשר לטענותיו של ד"ר לבנת בדבר שוני עובדתי ומשפטי בין התביעות, נעיר, כי התיבות ''תובענות בנושא אחד'' שבתקנה 6 לתקנות מתפרשות בהרחבה, ואין לומר שכוונת מחוקק המשנה בתקנו תקנה זו הייתה לדרוש זהות מלאה בין התובענות. בענייננו, כאמור, לתביעות בסיס עובדתי ומשפטי משותף במידה כזו המצדיקה את איחודן כאמור לעיל, אף אם קיימים ביניהן הבדלים עובדתיים כאלה ואחרים, ואף אם אין מדובר באותם הנתבעים (ראו, למשל: המ"ד (ארצי) 22824-11-11 קרן מחקרים רפואיים – מדבדייב (11.1.2012); המ"ד (ארצי) 27224-11-18 מדינת ישראל משרד האוצר - הממונה על השכר - שלומית קלדרון (03.12.2018)).
לאמור יש להוסיף את השלב המקדמי בו מצויות כלל התביעות בהן מבוקש איחוד הדיון, והבירור בהן טרם נשמע לגופו.
בנסיבות אלה, לא יהיה באיחוד הדיון לבית דין אחד כדי לפגוע בבעלי הדין או להכביד עליהם יתר על המידה. הדבר אף מתיישב עם הצורך בייעול הדיון ובמניעת החלטות סותרות.
על כן, מכלל הטעמים הללו דעתי היא כי יש מקום להורות על איחוד הדיון בתיקים.
אשר למקום השיפוט - לפי הוראת סעיף 6 לתקנות, לנשיאת בית הדין הארצי מסור שיקול דעת רחב בקביעת מקום השיפוט במסגרת הליכי איחוד דיון. במסגרת זו יש ליתן הדעת לנסיבות העניין ולכללי הסמכות המקומית בבתי הדין לעבודה.
בענייננו, מן הראוי הוא כי שתי התביעות תתבררנה במאוחד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, בהתבסס על טעמי יעילות ונוחות הצדדים. זאת, בהתחשב בכך שהתביעה השנייה הוגשה לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו בסמוך למועד הגשת התביעה הראשונה, כך שלא יהיה בניהול הדיון המאוחד בתל אביב משום הכבדה על ד"ר לבנת. אדרבה, בבירור שתי התביעות במאוחד יהיה משום הקלה עליו. על האמור יש להוסיף את העובדה שחלק נכבד מהצדדים, וככל באי כוחם, מצויים בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו. 
סוף דבר
בהתאם לסמכותי לפי תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 אני מורה כי הדיון בתיק סע"ש 55990-03-18 יועבר מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, ויתברר לפניו במאוחד עם תיק סע''ש 65570-03-18 .
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, השופטת הדס יהלום, תקבע בהנחיותיה את המשך ניהול ההליכים בשתי התביעות.
כמקובל בהליכים מסוג זה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ט (23 מאי 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .