הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה המ"ד 13734-08-17

ניתנה ביום 09 אוגוסט 2017

  1. מרכז השלטון המקומי בישראל
  2. עיריית אילת

המבקשים בבית הדין האזורי

-

  1. הסתדרות העובדים החדשה
  2. ארגון העובדים בעיריית אילת

המשיבים בבית הדין האזורי

בשם המבקש 1 – עו"ד מנחם לפידור
בשם המבקשת 2 – עו"ד רעות שגיב-גרטלר
בשם המשיבים – עו"ד יעל שילוני

החלטה

הנשיא יגאל פליטמן
עניינה של החלטה זו – קביעת מקום הדיון בבקשת הצד שהגישו המבקשים נגד המשיבים.
רקע
ביום 3.8.17 הגישו המבקשים בבית הדין האזורי בתל אביב-יפו "בקשה למתן צווים זמניים במסגרת בקשת צד לסכסוך קיבוצי ובקשה לקבוע דיון דחוף במהלך פגרת בתי המשפט" (ס"ק 7264-08-17; להלן – בקשת הצד). על פי האמור בבקשה, על הצדדים חלה חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, הקובעת ומסדירה את תנאי עבודתם של עובדי המבקשת 2 (להלן – העירייה), ובין היתר כוללת מנגנון ליישוב חילוקי דעות (להלן – חוקת העבודה); בין ועד עובדי העירייה (להלן – הוועד) ובין הנהלת העירייה מתנהלים דיונים שוטפים בעניינים שעל הפרק; במחצית השנה החולפת, לאחר שנקלטו לעירייה עשרות סייעות, נתגלעה מחלוקת בין העירייה והוועד בכל הנוגע לפרשנות הוראות חוקת העבודה ביחס להיקפי משרת סייעות גני הילדים, וכפועל יוצא מכך – שעות עבודתן; ניסיון להעביר את המחלוקת לבירור במסגרת ועדה פריטטית, כקבוע בחוקת העבודה, לא צלח בשל התנגדות המשיבים לכך; ביום 1.8.17 מסרו המשיבים לעירייה ולממונה הראשי על יחסי עבודה "הודעה על שביתה או השבתה על פי החוק ליישוב סכסוכי עבודה" (להלן – ההכרזה על סכסוך העבודה או ההכרזה); בהכרזה נכללה רשימה בת 9 נושאי סכסוך, והראשון שבהם – "החלטה חד צדדית של העירייה להפחית את אחוזי המשרה של סייעות גני הילדים החדשות מ-100% משרה ל-83% משרה", וכן נכתב בה כי השביתה שבה ייקחו חלק 800 עובדי העירייה, צפויה להתחיל ביום 15.8.17.
על רקע זה הגישו המבקשים את בקשת הצד ועתרו במסגרתה למתן סעדים שונים, ובהם מתן צו המורה למשיבים להתייצב לדיון בוועדה פריטטית ומורה להם להימנע מנקיטת צעדים ארגוניים כלשהם במועד הנקוב בהכרזה. עוד התבקש בית הדין האזורי לקבוע דיון דחוף בבקשה במהלך הפגרה. בהקשר זה צוין כי נוכח ההכרזה על סכסוך העבודה בשלב זה, ברי כי בכוונת ארגון העובדים לנקוט צעדים בסמוך לפני פתיחת שנת הלימודים, וישנה דחיפות של ממש לקיים דיון במהלך הפגרה וליתן את הצווים המבוקשים באופן שיאפשר מיצוי הדיון בין הצדדים על פי הקבוע בחוקת העבודה.
בסוף בקשת הצד צוין כי "לבית דין זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה בשים לב למקום מושבם של המרכז [מרכז השלטון המקומי – י.פ] ומשיבה מס' 1 ומקום כינוסה של הועדה הפריטטית".
בית הדין האזורי (השופטת מירב קליימן) הורה למשיבים להגיש תשובתם לבקשת הצד וכן ביקש התייחסותם לשאלת הסמכות המקומית בהתאם לסעיף 1א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969 (להלן – התקנות), "מקום בו על פניו מרבית העובדים המעורבים בסכסוך הם עובדי עיריית אילת".
בהמשך לכך הודיעו המבקשים כי הם סבורים שלבית הדין האזורי בתל אביב-יפו נתונה סמכות מקומית לדון בהליך, בשים לב למקום כינוס הוועדה הפריטטית והצדדים לבקשת הצד. בנוסף נטען כי יו"ר הוועד, מר משה אזולאי (להלן – מר אזולאי), מכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי בבאר שבע, וכי בקשות צד שהוגשו בעבר על ידי המשיבה 1 (להלן – ההסתדרות) נגד העירייה, ללא המבקש 1 – מרכז השלטון המקומי – הוגשו לכתחילה בבית הדין האזורי בבאר שבע אולם הועברו בהמשך לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו, לאור כהונתו של יו"ר הוועד כנציג ציבור בבית הדין האזורי בבאר שבע. עוד צוין בהתייחסות העירייה כאמור, כי אם יוחלט להעביר את הדיון, התוצאה תהיה כי לא ניתן יהיה להעבירו לאחר מכן שוב, לאור הכלל "לא יעבירנו עוד". לפיכך ביקשה העירייה לקיים את הדיון בבית הדין האזורי בתל אביב-יפו, ואם יוחלט שהוא נעדר סמכות, "להעביר את התיק לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לקביעת מקום השיפוט".
המשיבים מצדם הודיעו כי רוב העובדים הנוגעים לסכסוך מועסקים באילת ועל כן היה על המבקשים להגיש את בקשת הצד בבית הדין האזורי בבאר שבע ורק לאחר מכן לבקש העברתו, על פי דין, לאור כהונת יו"ר הוועד כנציג ציבור. ביחס לכך נטען כי מבירור שערכו המשיבים עולה שלא התנהלו בשנים האחרונות הליכים קיבוציים בין הצדדים ועל כן לא עמדה על הפרק שאלת העברת הדיון (להוציא הליך פרט שבו היה אמור מר אזולאי להעיד), וכי מר אזולאי לא משמש כנציג ציבור בפועל, מזה כשנה, משהוא אינו מעוניין לקבל שכר על פעילותו זו שאותה ביצע עד כה בהתנדבות. עוד טענו המשיבים כי מאחר שרוב העדים מטעמם מגיעים מאילת, יש טעם בקביעת ההליך בבית הדין האזורי בירושלים, "בשים לב למשך הנסיעה, ובשים לב שלא תמיד הנסיעות לדיון מתבצעות בטיסה".
בהחלטה מיום 6.8.17 קבע בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת מירב קליימן) כי הוא נעדר סמכות מקומית לדון בבקשה, וכי לפיכך " ומשלא ניתן להתנות על הסמכות המקומית, תועבר הבקשה לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, לו הסמכות לדון בבקשה בהתאם לתקנות". וכך קבע:
"16. הסמכות המקומית לדון בבקשה זו נתונה לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, שכן הוא בית הדין אשר באיזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך. כאמור, על כך אין חולק. לא הובא ואף לא מצאתי כל עיגון משפטי לקניית סמכות מקומית לאור מקום מושבה של הועדה הפריטטית או לאור מקום מושבו של המבקש 1.
17. על כן, לכתחילה היה על המבקשים להגיש את הבקשה לבית הדין לו מסורה הסמכות המקומית לדון בבקשה. ככל שסברו המבקשים כי לאור היות מר אזולאי נציג ציבור בבית הדין האיזורי בבאר שבע והיותו עד חיוני להליך, היה עליהם להגיש בקשה להעברת מקום שיפוט במקביל להגשת הבקשה בבית הדין המוסמך.
18. כך או אחרת, אציין כי עמדת המשיבים היא שככל שאכן לא ניתן יהיה לנהל את הדיון בבית הדין האיזורי בבאר שבע, הרי שמבחינתם קיימת עדיפות לבית הדין האיזורי בירושלים. אלא שבעניין זה מוקדם לטעמי עוד לדון ולא לי הסמכות לעשות כן, שכן הבקשה לא הוגשה בבית הדין לו הסמכות המקומית לדון בבקשה, בהתאם לתקנות."
בהמשך לכך, ביום 7.8.17, ניתנה החלטתה של נשיאת בית הדין האזורי בבאר שבע, הנשיאה אורלי סלע, כדלקמן:
"1. המבקשים בתיק שבכותרת הגישו לבית הדין בתל-אביב בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה למתן סעדים זמניים כנגד הסתדרות העובדים החדשה (להלן – ההסתדרות) וארגון עובדי עיריית אילת.
2. בהודעה שהגישה ב"כ עיריית אילת (להלן – העירייה) לבית הדין בתל-אביב, ציינה שמר משה אזולאי, יו"ר ועד העובדים בעירייה, משמש כנציג ציבור בבית הדין בבאר-שבע ובקשות צד שהוגשו בעבר על ידי ההסתדרות כנגד העירייה, הוגשו אמנם לבית הדין בבאר-שבע, אולם הועברו לבית הדין בתל-אביב.
עוד הוסיפה ב"כ העירייה שהיא מבקשת לקיים את הדיון בבית הדין בתל-אביב, אליו הוגשה הבקשה, וזאת בשים לב למקום כינוסה של הוועדה הפריטטית ולצדדים לבקשה המקנים לו סמכות מקומית. עם זאת, ככל שיסבור בית הדין שאינו מוסמך לכך – מבקשת היא להעביר את התיק לנשיא בית הדין הארצי לעבודה לקביעת מקום השיפוט ולא להעבירו לבית הדין בבאר-שבע.
3. לאחר קבלת תגובת ב"כ המשיבים, נתנה השופטת מירב קליימן החלטה על העברת התיק לבית הדין בבאר-שבע.
4. לאור מעורבותו של מר משה אזולאי, המשמש כנציג ציבור בבית הדין בבאר-שבע בשבתו באילת, באירועים מושא הבקשה ולאור ההנחיות הנוהגות לעניין מקום הדיון כאשר אחד הצדדים או העדים הינו נציג ציבור – מועבר התיק לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, על מנת שיקבע את מקום השיפוט בבקשה.
5. בהודעתה ביקשה ב"כ העירייה שככל שהתיק יועבר, יתקיים הדיון בבית הדין בתל-אביב. ב"כ המשיבים, בתגובתה, ציינה שמאחר ורוב העדים מטעם המשיבים מגיעים מאילת, מבקשת היא שהתיק ייקבע בבית הדין בירושלים, בשים לב למשך הנסיעה ובשים לב שלא תמיד הנסיעה לדיון מתבצעת בטיסה." (ההדגשה במקור – י.פ.)
דיון והכרעה
בשלב זה מצוי התיק בבית הדין האזורי בבאר שבע. מהחומר שלפניי עולה כי מר אזולאי, יו"ר ועד העובדים בעירייה, הממוען על מסמכים שונים שצורפו כנספחים לבקשת הצד, משמש כנציג ציבור בבית הדין האזורי בבאר שבע בשבתו באילת. בנסיבות אלה, מר אזולאי הוא בעל "קשר להליך", בין אם הוא צפוי להעיד בהליך בעצמו ובין אם יש לראותו כ"בעל נגיעה אחרת" להליך. לאור הנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה לעניין "'קשר' של נציג ציבור להליך המתנהל בבית דין לעבודה" (הנחייה 1-11/12), יש להורות על העברת ההליך לבית דין אזורי אחר, על מנת להסיר את החשש לניגוד עניינים העלול להתעורר בנסיבות האמורות ולמניעת פגיעה במראית פני הצדק.
בהתאם להוראת סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, רשאי נשיא בית הדין הארצי לעבודה להורות על העברת הליך מערכאה דיונית אחת לאחרת, "ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו" (ראו: המ"ד (ארצי) 40785-08-13 אלכרים – שירותי בריאות כללית (29.8.2013); המ"ד (ארצי) 20461-05-12 טולקצ'וב – אקסטרים טכנולוגיות מידע בע"מ (11.5.2012). בענייננו הדיון טרם החל.
על פי סעיף 78(ב) לחוק בתי המשפט, בהחלטה על העברת הליך מערכאה דיונית אחת לאחרת, יש לשקול "את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט". על פי הפסיקה, "עיקר תכליתו של סעיף 78 לחוק נובעת מכללי הסמכות המקומית המבוססים על הזיקות בין מושא הדיון, או הצדדים לו, ובין בית המשפט אליו מוגש ההליך" (המ"ד (ארצי) 33093-04-15 עלא אדין (עיאד) – בית החולים הצרפתי (30.4.2015). בנוסף יש להתייחס למאזן הנוחות של הצדדים.
על רקע זה, מצאתי כי מן הראוי שההליך יועבר מבית הדין האזורי בבאר שבע לבית הדין האזורי בירושלים. בנסיבות העניין מידת הפגיעה הצפויה לצדדים כתוצאה מהעברת הדיון לירושלים אינה גדולה, ונגישותם של המשיבים לבית הדין בירושלים אף תובטח ביתר קלות, ביחס לנגישותם לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו. זאת, בהתאם לעמדת המשיבים, שלפיה רוב העדים מטעמם יגיעו לדיון מאילת, לא תמיד בטיסה, ובשים לב למשך הנסיעה. אשר למבקשים – כעולה מעמדתם, העברת ההליך לבית הדין בתל אביב-יפו תהא עבורם נוחה יותר, אולם בנסיבות העניין אין בכך כדי להכריע את הכף.
בהקשר זה יצוין כי לכתחילה היה על המבקשים להגיש את בקשת הצד בבית הדין האזורי בבאר שבע, מאחר שבאזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר מהעובדים המעורבים בסכסוך (כאמור בסעיף 1א לתקנות). יש טעם רב לפגם בהתנהלות המבקשים, אשר עשו דין לעצמם בכך ש"החליטו" לדלג על הגשת ההליך באופן מסודר בבית הדין האזורי בבאר שבע ו"קבעו" לעצמם את מקום השיפוט כרצונם, תחת הגורם המוסמך בדין לעשות כן. ודאי שאין לאפשר למבקשים להיבנות מהתנהלות שכזו, ואף היא, במצורף לאמור לעיל, מובילה למסקנה כי יש להעביר את התיק לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
סיכומם של דברים: לאור כלל האמור ומתוקף סמכותי הקבועה בסעיף 78 לחוק בתי המשפט, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, הריני מורה בזאת כי תיק ס"ק 7264-08-17 יועבר מבית הדין האזורי בבאר שבע לבית הדין האזורי בירושלים לשם המשך הדיון בהליך, באופן שיקבע הנשיא אייל אברהמי, בשים לב לדחיפות העניין.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ז (09 אוגוסט 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .