הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 8690-04-16

ניתן ביום 26.4.17

עלי קמהוז
המבקש

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

לפני: הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד

בשם המבקש
-
עו"ד סמי אבו ורדה

בשם המשיב
-
עו"ד דוד דיין

פסק דין
השופטת רונית רוזנפלד
1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט טל גולן; בל' 9089-04-15). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.3.15 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות בשיעור 10%, ממנה יש לנכות דרגת נכות בשיעור זהה בגין מצב קודם. לפיכך, הועמדה דרגת נכותו של המבקש על 0%. בבקשתו טוען המבקש כי הוועדה לא נימקה את החלטתה בכל הקשור לניכוי מצב קודם מדרגת נכותו.

2. בהחלטת בית הדין מיום 27.12.16 התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשה על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. בתגובתו מיום 8.1.17 הודיע המוסד לביטוח לאומי כי היא מסכים לדיון בבקשה על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות. המבקש לא הודיע על עמדתו. לאור עמדת המוסד לביטוח לאומי, ומשניתנה למבקש אפשרות להודיע עמדתו בשאלה, ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בבקשה למתן רשות הערעור שהגיש המבקש כבערעור.

הרקע לבקשה
3. לפי המסמכים שבתיק, המבקש, עובד אחזקה וניקיון, נפגע ביום 28.10.12, ופגיעתו בגב ובירך ימין הוכרה כפגיעה בעבודה (להלן: התאונה).
ביום 26.6.14 קבעה הוועדה הרפואית מדרג ראשון למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 0%, מיום 8.11.12. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה. ביום 6.11.14 שמעה הוועדה את תלונות המבקש, עיינה בממצאי בדיקת C.T. שנערכה לו ביום 4.12.14, ובדקה אותו בדיקה קלינית. הוועדה סיכמה כי " מבחינה אורטופדית לא נותרה נכות המתבטאת באחוזים על פי תקנות המל"ל. מאחר שמדובר על תלונות בתחום הנוירולוגי נזק עצבי מבקשת הוועדה ייעוץ נוירולוג האם קיים קשר בין תלונותיו לתאונה הנדונה". ביום 16.2.15 נבדק המבקש על ידי פרופ' וולר, יועץ לוועדה בתחום הנוירולוגי. לאחר שעיין בתוצאות בדיקות ובדק אותו בדיקה קלינית, ציין פרופ' וולר כך:
"מ/א חבלה בגב תחתון.
סימנים לגירוי שורשי בבדיקה הקלינית הנתמכים בבדיקת EMG.
מעיון בתיקו הרפואי עולה כי סבל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים. בבדיקה בתאריך 1.10.12 מדווח על כאבי גב תחתון עם הקרנה ל-2 הרגליים כאשר הכאב מחמיר במיוחד לאחר עבודה פיזית קשה. גם ב-12.6.12 אותם תלונות. היות ומדובר בתלונות סמוכות לחבלה הנדונה עקב כך היועץ קובע נכות בשיעור 10% לפי ס' 32(1)אI יש להפחית 10% עקב מצב קודם לפי ס' 32(1)א I. נכותו כיום בגין התאונה הנדונה הינה בשיעור 0%."

ביום 19.3.15 התכנסה הוועדה וסיכמה את הדיון כך:
"הוועדה עיינה בחוו"ד יועץ נוירולוגי פרופ' וולר מיום 16.2.15 ומקבלת את מסקנותיו שקובע 10% לפי ס' 32(1) אI אך מפחית עקב מצב קודם 10% לפי ס' 32(1) א I. סה"כ 0% בגין התאונה הנדונה. כפי שקבעה הוועדה ביום 6.11.14 כי מבחינה אורטופדית אין נכות. על כן הוועדה דוחה את הערר."

על קביעה זו של הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

פסק הדין של בית הדין האזורי
4. בית הדין האזורי דחה בפסק דינו את טענת המבקש כי היה על הוועדה לכלול מומחה בתחום הנוירולוגיה בהרכבה. כמו כן דחה בית הדין את הטענה בדבר ניכוי מצב קודם. בית הדין קבע כי ניכוי מצב קודם נערך בהתאם למסמכים בהם עיין היועץ בתחום הנוירולוגי, שציין כי התלונות שהעלה המבקש לפני הוועדה וגם הממצאים זהים לתלונות והממצאים שנרשמו בתיקו הרפואי במועדים שלפני התאונה. בית הדין הוסיף כי הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית מפורטת, שעל יסודה קבעה כי אין לו נכות אורטופדית. נוכח האמור לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.

הבקשה למתן רשות ערעור
5. בבקשתו טוען המבקש כנגד החלטת הוועדה בדבר ניכוי מצב קודם. לדבריו, הוועדה לא נימקה ולא הסבירה כיצד הגיעה למסקנה ששיעור המצב הקודם הוא דווקא 10%, והחלטתה לא נתמכת במסמכים רפואיים אותנטיים אשר נערכו בזמן אמת, ומצביעים לכאורה על קיומה של פגיעה תחושתית בצורה קלה. לטענתו, הוועדה לא ביססה את קביעתה לעניין מצב קודם באופן שניתן ללמוד ממנו, כי אילו המבקש היה נבדק לפני התאונה על ידי ועדה רפואית אחרת, הייתה נקבעת לו דרגת נכות בשיעור 10%. המבקש מציין כי הוועדה מצאה בבדיקתה הקלינית סימנים לגירוי שורשי הנתמכים בבדיקת EMG, אך בדיקה זו בוצעה לאחר התאונה.

6. בהחלטת בית דין זה מיום 13.9.16 התבקשה תשובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שתשוב ותבחן את מצבו הנוירולוגי של המבקש בנוגע לתקופה שלפני התאונה ולאחריה. בקשר לכך תקבע הוועדה את דרגת הנכות הכוללת של המבקש ותפחית ממנה, על יסוד נתונים מוכחים, את דרגת הנכות שאינה קשורה לפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. לצורך זה, הוועדה תשוב ותתייעץ עם פרופ' וולר. הוועדה תנמק החלטתה כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.

7. בתגובתו מיום 1.2.16 (נסרקה למערכת 'נט המשפט' ביום 21.12.16), ציין המוסד לביטוח לאומי כי פרופ' וולר נסמך בחוות דעתו על תיעוד רפואי, ממנו עולה כי ביום 1.10.12 דיווח המבקש על כאבי גב תחתון עם הקרנה לשתי הרגליים, כאשר הכאב מחמיר במיוחד לאחר עבודה פיזית קשה, וכך דיווח גם ביום 12.6.12. פרופ' וולר נסמך על נתונים מוכחים לגבי ליקויים עליהם התלונן המבקש עוד לפני התאונה, וסיכם את חוות דעתו באופן ברור. על כן, טוען המוסד, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, שקיבלה את המלצתו של פרופ' וולר. לאור האמור טוען המוסד כי אין מקום לקבל את הבקשה.

הכרעה
8. לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה שהוגשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בחוות דעתו של פרופ' וולר, בפרוטוקול הוועדה מושא הבקשה ובכלל המסמכים שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. זאת, נוכח קושי המתעורר מהנמקת הוועדה בדבר "ניכוי מצב קודם", כפי שיפורט להלן.

9. הכלל שנקבע בפסיקה לעניין "ניכוי מצב קודם", כפי שנוסח בפסק דין מרגוליס, הינו כדלקמן:
"...אם הוכרה התאונה כ"תאונת עבודה", אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקויים, ובשיעור הקבוע באותו הסעיף.
לשון אחר: הוכחת מצב קודם שיש לנכותו מהנכות הכוללת מותנה בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח על ידי הוועדה לפני קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות על פי סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע לו - בטרם התאונה - משיעור נכותו הכולל..." (ראו דיון (ארצי) נג/46-01 מרגוליס יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו, 364, 366 (1994), להלן: הלכת מרגוליס).

10. בפסיקה נקבע עוד בנוגע לאופן קביעת דרגת הנכות כי "... באשר לנתונים מוכחים לעניין עריכת חשבון עובר ושב, אין מניעה כי הוועדה תסתמך על חומר רפואי לאחר הפגיעה בעבודה, שלהערכתה מצביע על נכות שאינה קשורה לפגיעה בעבודה, כפי שיעורה למועד קביעתה את דרגת הנכות היציבה" (ראו בדברי הנשיא יגאל פליטמן בעב"ל 46154-03-12 יצחק זהר – המוסד לביטוח לאומי (4.8.13), וכן בבר"ע (ארצי) 25840-10-14 המוסד לביטוח לאומי - פנחס כהן (19.3.15) וההפניות שם).

11. ולענייננו. נמצאנו למדים כי המלצת פרופ' וולר על הפחתת 10% מנכותו הכוללת של המבקש נסמכה על שני מקרים שקדמו למועד האירוע, בהם התלונן המבקש על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים. לגבי מקרים אלה נמצא תיעוד בשני מסמכים: מסמך מיום 12.6.12 בו מצוין כי המבקש סובל מ"כאבים לאורך הירכיים במיוחד לאחר עבודה פיזית... יתכן גם [ש] מדובר בכאבי גב תחתון. נבצע צילום ע"ש מותני"; מסמך מיום 1.10.12 לפיו המבקש סובל מ"כאבי גב תחתון עם הקרנה לשתי הרגלים מטופל בסילקוקס וטרמדיקס, עם הטבה זמנית. בצילום ע"ש מותני שינויים ספונדיליטים והיצרות בגובה 4-5L. הכאב מחמיר במיוחד לאחר עבודה פיזית קשה" (ההדגשה שלי, ר.ר.).
אכן, מן המסמכים האמורים עולה כי המבקש סבל מכאבים בגב תחתון עוד קודם לתאונה, ואף קיימים ממצאים מצילום שביצע בסמוך לפני קרות התאונה. אף בהנחה שהצילום עמד לפני המומחה היועץ , ולא לגמרי ברור אם אכן כך היה, אין בחוות דעת המומחה פרופ' וולר ובהנמקת הוועדה כדי לענות על הנחיות הפסיקה. חוות דעת המומחה, שאומצה על ידי הוועדה, לקונית ואינה מנומקת באופן שמי שאין מקצועו בתחום הרפואה יכול לרדת לסוף דעתה. לא ברור ממנה על אילו נתונים מוכחים היא נסמכת, והאם, אילו נבדק המבקש על ידי הוועדה לפני קרות התאונה, הייתה נקבעת לו דרגת נכות על פי סעיף מסעיף הליקויים ובאיזה שיעור.
כמו כן, לא ברור מחוות הדעת מהו מצבו הנוירולוגי של המבקש בתקופה שלפני התאונה בהשוואה לתקופה שלאחריה. זאת, למרות שבתיק הרפואי קיים תיעוד על כך, לרבות בדיקת EMG מיום 25.11.12 ובדיקת CT מיום 4.12.12.
בקשר לכל יצוין כי בבוא הוועדה לקבוע, האם יש לנכות "מצב קודם" מדרגת הנכות, אך מתבקש הוא להשוות בין מצבו של המבקש כפי שעולה מן הצילום שנערך לפני התאונה, ובין הבדיקות שנערכו בעקבותיה.

12. אשר על כן, מצאנו לנכון להורות כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה, על מנת שתשוב ותבחן את מצבו הנוירולוגי בנוגע לתקופה שלפני התאונה ולאחריה. בקשר לכך תקבע הוועדה את דרגת הנכות הכוללת של המבקש ותפחית ממנה, על יסוד נתונים מוכחים, את דרגת הנכות שאינה קשורה לפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. לצורך זה, הוועדה תשוב ותתייעץ עם פרופ' וולר. יצוין כי ככל שהמלצת פרופ' וולר נסמכת על ממצאי בדיקת הדימות שנערכו למבקש, בין לעניין ניכוי מצב קודם ובין לעניין קביעת דרגת הנכות בכלל, ראוי שיבהיר המלצתו גם לאורם.
הוועדה ופרופ' וולר יופנו בהקשר זה להנחיות הפסיקה בדבר ניכוי מצב קודם, כפי שנקבעו בפסיקת בית דין זה, המפורטות לעיל.
הוועדה ופרופ' וולר ינמקו החלטתם כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתם.

13. סוף דבר
הערעור מתקבל כאמור לעיל.
נוכח תוצאת הדברים יישא המשיב בהוצאות המבקש בשתי הערכאות בסך 3,500 ש"ח.

ניתן היום, ל' בניסן, תשע"ז ( 26 באפריל, 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

יגאל פליטמן,
נשיא, אב"ד

ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא

רונית רוזנפלד,
שופטת