הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 77749-01-19

ניתנה ביום 02 פברואר 2019

מור קיסר אהרון
המבקשת
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב
בשם המבקשת – עו"ד יואב בלומוביץ

החלטה

השופט מיכאל שפיצר
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ( השופטת קרן כהן; ב"ל 44935-05-18) אשר דחה את ערעור המבקשת על החלטת ועדה רפואית לעררים ( נפגעי עבודה) (להלן – הוועדה) מיום 17.04.18 אשר קבעה למבקשת נכות צמיתה בגין הגבלה קלה בעמוד השדרה הצווארי בשיעור 10% ודחתה את ערעורה ביחס לפגיעה נטענת בכתף שמאל.

רקע עובדתי
המבקשת ילידת 1981, נפגעה בתאונת דרכים שהוכרה כפגיעה בעבודה ביום 18.5.16. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי לא נותרה למבקשת נכות צמיתה בגין התאונה. על החלטה זו ערערה המבקשת, וועדת הערר קבעה כי נותרה למבקשת נכות צמיתה בגין הפגיעה בצווארה אך לא נותרה נכות בגין הפגיעה בכתפה.
בערעורה בפני בית הדין קמא ואף בבקשת רשות הערעור בפני טענה המבקשת כי היה על הועדה לקבוע אחוזי נכות נוספים בגין הפגיעה בכתפה על פי סעיף 35(1)( ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ( להלן: התקנות) וזאת בהתאם לחוות הדעת של פרופ' רופמן אשר הוגשה מטעמה.
בית הדין קמא דחה את ערעור המבקשת וקבע כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה או בהתייחסותה לחוות הדעת של פרופ' רופמן. הוועדה פירטה את ממצאיה כך: "בבדיקה: כח גס ותחושה שמורים בגפיים עליונים, ללא סימני דלדול שרירים, הקף זרועות ואמות שווה בנקודות זהות, הרמת ידיים מעל גובה השכם בצד שמאל מלווה בכאבים, תנועה סיבובית חיצונית ופנימית מלווה בכאבים, הפעלת עמו"ש הצווארי יישור מלא, הגבלה בצורה קלה בכיפוף קדמי, הטיה לצדדים ותנועה סיבובית, הטייה לצד שמאל מלווה בכאבים" כמו כן עיינה הוועדה בבדיקת האולטרה-סאונד כתף שמאל של המבקשת וציינה "הודגמו הסתיידויות זעירות בשולי הגית סופראספינטוס, פרט לכך הבדיקה תקינה." לבסוף קבעה הוועדה: "לנוכח תוצאות של בדיקה גופנית ובדיקות דימות, הוועדה מקבלת את הערר וקובעת 10% לפי סעיף 37(5)( א) בגין הגבלה קלה בתנועות עמו"ש צווארי ובזה מקבלת באופן חלקי את חוות דעתו של פרופ' רופמן. לא נותרה נכות הקשורה לכתף שמאל לפי ספר המלל בהעדר דלדול שרירים או הגבלה בתנועות או סימני קרע שרוול המסובב".
בית הדין האזורי ציין שמעיון בחוות דעתו של פרופ' רופמן עולה כי בניגוד לוועדה, פרופ' רופמן מצא כי קיימת הגבלה בתנועות כתף שמאל ומשלא נמצאה פציעה בשרירי הכתף, קבע פרופ' רופמן נכות בגין ' השפעה קלה על כושר הפעולה או התנועות' בשיעור של 10% לפי פריט ליקוי 35(1)( ב) לתקנות. לעומת זאת, בבדיקה הקלינית שערכה הוועדה, לא נמצאה הגבלה בתנועות הכתף, ולפיכך לא קיבלה ועדת הערר את חוות דעתו של פרופ' רופמן בנקודה זו.

דיון והכרעה
כאמור, בית הדין האזורי מצא את החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת, והצדק עמו עת קבע שלא מצא בהחלטת הועדה טעות משפטית אשר דורשת את התערבותו. הלכה היא כי קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה הרפואית ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. (עב"ל ( ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי (22.06.06)) ואף אני לא מוצא מקום להתערב בהחלטתו של בית הדין האזורי.
יודגש כי כאבים כשלעצמם אינם מקנים בהכרח אחוזי נכות, והדבר מצוי בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. (דב"ע ( ארצי) נז/01-6 קסנטיני- המוסד לביטוח לאומי (12.2.1998))
סוף דבר – הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות לאוצר המדינה בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ט (02 פברואר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .

מיכאל שפיצר, שופט