הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 64896-03-19

ניתנה ביום 01 אפריל 2019

ב. ברב תעשיות מתכת בע"מ
המבקשת
-
ישראל גוטמן
המשיב

בשם המבקשת – עו"ד צבי סיגל

החלטה

השופטת חני אופק גנדלר
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי חיפה ( השופטת מיכל פריימן; סע"ש 4772-10-17) ( להלן: ההחלטה), בגדרה נדחתה חלקית בקשת המבקשת להגשת תצהירים משלימים מטעמה.
ברקע הדברים, הליך תביעה כספית בעילת גרימת נזק שהגישה המבקשת כנגד המשיב, ותביעה שכנגד בעילות ממשפט העבודה שהגיש המשיב כנגד המבקשת. בהחלטה מיום 27.7.18 הורה בית הדין האזורי על הגשת תצהירי עדות ראשית וקבע את התיק לדיון ביום 15.4.19. המבקשת הגישה תצהיריה ביום 24.12.18, והמשיב הגיש תצהיריו ביום 28.1.19.
ביום 7.3.19 הגישה המבקשת בקשה להגשת תצהירים משלימים מטעמה, בה ביקשה כי יותר לה לצרף שני תצהירים של עדים חדשים מטעמה: האחד, תצהיר של מי שהקליט שיחה עם המשיב אשר תימלולה כבר צורף לתצהיר החברה ולנוכח טענות שהעלה המשיב בתצהירו באשר לקבילות ראייה זו, והשני תצהיר של עד נוסף ששמע התבטאויות המשיב וניסיונות שידול מטעמו, וכתגובה לתצהירים שניתנו על ידו בעניין זה. כן ביקשה להגיש תצהיר משלים של נציג המבקשת בהתייחס לטענות הנתבע בתצהירו. לטענתה, צירוף התצהירים יסייע לחקר האמת, טרם התקיים דיון הוכחות בתיק והגשת התצהירים לא תגרום נזק ועל כן יש להיעתר לבקשה.
המשיב התנגד לבקשה, שכן לטענתו אין בתצהירים שהוגשו על ידו טענות חדשות או מסמכים שלא גולו והמבקשת מבקשת לתקן מחדליה ולערוך " מקצה שיפורים" על דרך הגשת תצהירים נוספים. כן טוען כי קבלת הבקשה תחייב מתן שהות להגיב על התצהירים החדשים ותביא לדחיית מועד הדיון.
בתגובתה, טענה המבקשת כי יש לנקוט בגישה מקלה ולא לעמוד באופן דווקני על כללי הפרוצדורה; כי לא יגרם כל נזק וכי היעתרות לבקשה דווקא תייעל את הדיון שכן, יתאפשר דיון אפקטיבי תוך קבלת מלוא ראיות הצדדים; וכי משיקולי צדק יש להיענות לבקשה ויש להעדיף חתירה לחקר האמת.
בהחלטת בית הדין האזורי, מושא בקשה זו, נדחתה הבקשה ביחס להגשת תצהיר משלים של עד החברה ושל עד נוסף והתקבלה אך ביחס להגשת תצהיר של מי שהקליט את השיחה עם המשיב. לשון ההחלטה:

"6. באשר לבקשה להגשת תצהיר משלים של עד החברה ושל עד נוסף, מהבקשה עולה כי מדובר בתצהירים המתייחסים לטענות ולעובדות שהיו ידועות זה מכבר, ולא לעובדות חדשות העולות מתצהיר הנתבע.
על החברה היה להגיש כל ראיותיה כמקשה אחת.
לא מצאתי כל טעם של ממש בבקשת החברה מדוע לא הוגש התצהיר הנוסף במועד הגשת תצהירי החברה ומדוע לא נכללו בתצהיר עד החברה כל העובדות הנדרשות למחלוקות התלויות ועומדות בין הצדדים באופן המביא כעת להגשת הבקשה להגשת תצהיר משלים.
אין כל הצדקה להתיר לחברה עריכת מקצה שיפורים באשר למחלוקות ידועות זה מכבר, דבר שיש בו לשבש סדר הבאת הראיות לאחר שכבר הוגשו תצהירי הנתבע.
מעבר לאמור, היענות לבקשה יש בה כדי להאריך ולסרבל את ההליך שכן הדבר יחייב מתן זכות לנתבע להגיש תצהירים משלימים מטעמו, ויביא אף לדחיית מועד ההוכחות.
6. באשר לתצהיר העד שהקליט את השיחה נשוא התמליל שצורף לתצהיר החברה, על אף שהיה מקום להגיש תצהיר זה יחד עם הגשת התמליל וכן חובה היה על החברה להמציא לנתבע עותק של ההקלטה, מאחר והתמליל עצמו כבר צורף, אתיר הגשת התצהיר והמצאת ההקלטה לידי הנתבע תוך 7 ימים.
באפשרות הנתבע להשלים התייחסותו לעניין השיחה נשוא התמליל על דרך הגשת תצהיר משלים מטעמו תוך 10 ימים מקבלת האמור, וזאת כדי שלא להביא לדחיית מועד ישיבת ההוכחות.
7. החברה תשא בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך".

המבקשת מבקשת בבקשה שלפני רשות ערעור ביחס לרכיבים אשר נדחו בהחלטה. לטענתה, אמנם ההחלטה היא החלטה דיונית, אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה, אולם יחד עם זאת נוהגת בבית הדין לעבודה מדיניות סלחנית בכל הנוגע לסדרי הדין והבאת הראיות, המעדיפה ככלל את בירור האמת על פני ניהול ההליך כסדרו. בהתנגשות שבין אלו על בית הדין לשקול את מידת הרלוונטיות וחשיבותה של הראיה; האם הסטייה מכללי הדיון היתה מכוונת, מתוך זלזול בהליך או מתוך כוונה להשגת יתרון דיוני, אם לאו; והאם הסטייה מכללי הדיון אינה ברת פיצוי. לטענתה, במקרה זה- השלמות התצהירים אשר מבקשת להגיש הן ראיות הנוגעות ישירות למחלוקות שבין הצדדים וחשיבותן להצלחת התביעה וההגנה שכנגד היא " קרדינלית"; עיתוי הגשתם אינו אלא פועל יוצא מטענות המשיב בתצהיריו, ולא כתוצאה ממחדל או זלזול בהליך; קבלת הבקשה להגשת התצהירים אינה עולה כדי גרימת נזק שאינו בר תיקון למשיב, בין אם בפסיקת הוצאות ובין אם באמצעות מתן אפשרות להגשת תצהירים משלימים מטעמו. כן טוענת כי באיזון שבין אי נוחות לעשיית צדק, ידו של האחרון על העליונה.
לאחר שעיינתי בבקשה וצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת הצד שכנגד.
ההחלטה אם להתיר הגשתה של ראיה או עדות נוספת מצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה המבררת. בשים לב לנימוקי בית הדין האזורי בהחלטתו, ובפרט הסמיכות היתרה למועד הדיון (15.4.19), וכן היעדר טעם מספק למחדל הגשת התצהירים כמקשה אחת - איני סבורה כי יש מקום ליתן רשות ערעור מיידית. מכל מקום, נתקבלה בקשת המבקשת ביחס להגשת תצהירו של העד שהקליט את השיחה; נציג המבקשת אשר הגיש תצהיר עדות ראשית ואשר נדחתה הבקשה להגשת תצהיר משלים מטעמו, ממילא צפוי להופיע לדיון כעד מטעם המבקשת ובית הדין יוכל לשקול להתיר לו השלמת עדות ראשית בעל פה, ככל שישתכנע לאור העדויות בדבר רלוונטיות ההשלמה ומאזן הנוחות, בהתאם לשיקול דעתו ( ובזאת איני מביעה דעה, לכאן או לכאן); באשר לדחיית הבקשה להגשת תצהירו של העד הנוסף, הרי שנקבע כי דבריו מתייחסים לעובדות שהיו ידועות זה מכבר ולא לעובדות חדשות העולות מתצהיר הנתבע, ומשכך אף מטעם זה לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור מיידית. ואולם רשאי בית הדין האזורי להידרש שנית להחלטה זו ככל שישתכנע בדבר רלוונטיות עדותו ומאזן הנוחות, בהתאם לשיקול דעתו (ובזאת איני מביעה דעה, לכאן או לכאן). כמו כן, תוכל המבקשת לערער על החלטה זו במסגרת ערעור על פסק הדין, אם וככל שתחפוץ לעשות כן.
סוף דבר- דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשע"ט (01 אפריל 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .