הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 63186-03-19

ניתנה ביום 16 אפריל 2019

אוניברסיטת בר אילן
המבקשת
-
שניר סימן טוב
המשיב

בשם המבקשת – עו"ד נעמי לאופר בן ארי, עו"ד מיכל זילוני חדד, עו"ד אסף ברנזון
בשם המשיב – עו"ד צבי פדשצקי

החלטה

השופטת חני אופק גנדלר
לפני בקשה לעיכוב ביצוע אשר הגישה אוניברסיטת בר אילן ( להלן: המעסיקה) כנגד החלטת בית הדין האזורי תל אביב ( השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור גב' שושנה סמק וגב' נירה עילם; ת"צ 60901-01-16) ( להלן: ההחלטה) מיום 12.3.19 , בגדרה אושרה חלקית בקשה להכיר בתובענה שהגיש מר שניר סימן טוב ( להלן: העובד) כנגד המעסיקה כייצוגית. בסופה של ההחלטה נקבע כי המעסיקה " תפעל לפרסום הודעה בדבר אישור תובענה ייצוגית לחברי הקבוצה, בהתאם להוראת סעיף 25( א)(1) לחוק" וכן כי המעסיקה " תישא בהוצאות המבקש בסך 10,000 ש"ח".
למען שלמות התמונה אציין, כי הן העובד ( ע"ע 45399-03-19) והן המעסיקה ( בר"ע 63186-03-19) השיגו כנגד החלטה זו בפני בית דין זה. בהחלטתי מיום 2.4.19 אוחדו שני הליכים אלו, והתיקים הועברו לקבלת תגובות ( בבר"ע) וסיכומים ( בע"ע) ולקביעת מועד דיון לפני מותב בית הדין.
לטענת המעסיקה, נפלו בהחלטת בית הדין האזורי מספר שגיאות ועל כן – נוכח סיכויי בקשת רשות הערעור ומאזן הנוחות הנוטה לטובתה - אין מקום לקדם את ההליכים בתובענה הייצוגית, ובכלל זאת אין לקבוע מועד דיון בהליך המתנהל שם, אין לפרסם מודעה בנוגע לאישור התובענה כייצוגית ואין לשלם את ההוצאות שנפסקו- בטרם תוכרע בקשת רשות הערעור. העובד טוען מנגד כי סיכויי בקשת רשות הערעור נמוכים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו ולפיכך יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. המעסיקה לא מימשה את זכותה להגיש תגובה לתשובה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצוע החלטתו של בית הדין האזורי, למעט תשלום ההוצאות שנפסקו, מטעמי מאזן הנוחות ומבלי להידרש לסיכויי בקשת רשות הערעור – וזאת עד למועד הדיון בערעור ובבקשת רשות הערעור. משבית דין זה עתיד להידרש להיבטים שונים של אישור התובענה כייצוגית והעובדה שכל שינוי עתידי בהחלטה, לכאן או לכאן, יהיה בו כדי להשליך על נוסח המודעה בדבר אישור התובענה ועל טיעוני הצדדים בשלב הדיון בתובענה הייצוגית, הגעתי למסקנה כי לא יהיה זה יעיל לקדם את הדיון בתובענה הייצוגית בטרם הוכרעה בקשת רשות הערעור התלויה ועומדת. ברוח זו נאמר בבר"מ 3956/16 עיריית נשר נ' מוסך התאומים בע"מ (30. 5.16) כך:

"לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט קמא. אקדים ואומר בזהירות הראויה, ומבלי שאטע בכך מסמרות, כי לאחר שבחנתי את החלטתו של בית המשפט קמא התרשמתי כי סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. עם זאת, נוכח העובדה שבלב בקשת רשות הערעור עומדות אמות המידה להגדרת הקבוצה שקבע בית המשפט קמא והעובדה שכל שינוי באמות מידה אלו יהיה בו כדי להשליך על עבודת המומחה שבכוונת בית המשפט קמא למנות, על נוסח המודעה בדבר אישור התובענה ועל טיעוני הצדדים בשלב הדיון בתובענה הייצוגית, הגעתי למסקנה כי לא יהיה זה יעיל לקדם את הדיון בתובענה הייצוגית, ובפרט לא לערוך סקר נכסים ולפרסם מודעה בדבר אישור התובענה, בטרם הוכרעה בקשת רשות הערעור.
אשר על כן, אני מורה בשלב זה על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט קמא. עם זאת, לא ראיתי מקום לעכב את תשלום הוצאות המשפט שפסק בית המשפט קמא לטובת המשיבה בבקשת האישור ועל המבקשת לשלם אותן, ככל שטרם עשתה כן".

עם זאת, אשר לרכיב ההחלטה בדבר תשלום הוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח, לא מצאתי הצדקה לסטות ברכיב זה מהכלל לפיו בתי המשפט אינם נוטים לעכב ביצוע של תשלום הוצאות משפט ( ע"א 7419/13 חג'ג' נ. מגן דוד אדום בישראל, (3.11.13). וכן ראו בבר"מ 3956/16 המצוטט מעלה).
סוף דבר- בקשת עיכוב הביצוע של ההחלטה מיום 12.3.19 מתקבלת, למעט תשלום הוצאות המשפט שפסק בית הדין האזורי לטובת המשיב. אין צו להוצאות בבקשה לעיכוב ביצוע והוצאות הצדדים בבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור ובבקשת רשות הערעור.
ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ט (16 אפריל 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .