הדפסה

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 59295-07-19

ניתנה ביום 04 אוגוסט 2019

אהוד לזר
המבקש
-
המוסד לביטוח לאומי
המשיב

המבקש בעצמו

החלטה

סגן הנשיאה אילן איטח
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי תל אביב (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר כץ; ב"ל 52917-05-17) אשר דחתה את בקשת המבקש לפי פקודת בזיון בית משפט (להלן – הפקודה).
במסגרת ערעור של המבקש על החלטת וועדה רפואית לעררים (להלן – הוועדה) ניתן פסק דין ביום 31.12.18 בו התקבל חלקית ערעור המבקש ונקבע כי עניינו יוחזר לוועדה על מנת שתקבע למבקש אחוזי נכות בגין המפרצת לפי הקבוע בתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956 ( להלן – פסק הדין המחזיר).
ביום 24.6.19 הגיש המבקש בקשה לפי הפקודה בה טען בתמצית כי הוועדה התכנסה רק חודשיים וחצי ממועד פסק הדין המחזיר, וכי היא פעלה שלא בהתאם להוראותיו בכך שקבעה כי למבקש אין מפרצת והורידה את אחוזי הנכות שנקבעו לו מ-46% ל-33%.
המוסד בתגובתו לבקשה טען כי אין בסיס לבקשה שכן הוועדה התכנסה בהתאם לפסק הדין המחזיר, וכי מטענות המבקש עולה כי הוא אינו מסכים עם קביעתה הרפואית של הוועדה וכי טענות מסוג זה יש להעלות במסגרת ערעור על החלטת הוועדה.
לאחר קבלת עמדת המוסד קבע בית הדין האזורי בהחלטתו כי דין הבקשה להידחות " הואיל ובית הדין קם מכסאו".
בבקשה שלפני חוזר המבקש וטוען כי הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר וכי טעה בית הדין בדחייתו את בקשת הביזיון. המבקש מבקש כי בית הדין יקבע כי החלטת הוועדה הרפואיות מיום 20.3.19 מבוטלת, להורות למוסד למלא אחר פסק הדין המחזיר כלשונו, ולהפעיל את סמכותו ולהטיל עונש מאסר וקנס על רופאי הוועדה הרפואית ולחייב את המשיב בהוצאות לדוגמא לטובת המבקש.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שבתיק מצאתי כי דינה להידחות, שלא מטעמי בית הדין האזורי.
תחילה יובהר כי מקום בו נדחית בקשה לפי הפקודה השגה עליה טעונה רשות ערעור, להבדיל מהחלטה המקבלת בקשה כאמור שהערעור עליה בזכות.
אשר לגופו של עניין. אכן צודק המבקש כי נימוקי בית הדין האזורי אינם מהווים הכרעה לגופה של הבקשה לפי הפקודה. שכן, העובדה שבית הדין קם מכסאו אין בה ולא כלום עם גופה של הבקשה לפי הפקודה.
יחד עם זאת, לגופו של עניין בדין נדחתה הבקשה. טענות המבקש כנגד החלטתה החדשה של הוועדה הן טענות ערעוריות והדרך להעלותן היתה בהגשת ערעור לבית הדין האזורי ולא בהגשת בקשה לפי הפקודה.
סוף דבר, דין הבקשה להדחות. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' אב תשע"ט (04 אוגוסט 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .